שיחה:הגניזה החרסונית

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במחילה, האדמו"ר מלובביץ אינו חוקר או איש מדע, וזה מצחיק להביא את דבריו במקביל לדברי חוקר והיסטוריון בעל שם כמו הרב דוד צבי הילמן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

במחילה, זה לא נכון. האדמו"ר מלובביץ הי' לו יידע עצום במדע (כמפורסם), ובצעירותו גם למד (בין השאר) פיזיקה באוניברסיטת ברלין, והמדעים המדויקים‏ בסורבון‏. גם עסק רבות בהוצאה לאור של ספרים מתוך כתבי יד (גם בתור מנהל של הוצאת ספרים קה"ת). בשנת 1953, כשהדפיס רד"צ את ספרו הי' רד"צ רק בן 27. לעומת זאת, האדמו"ר הי' כבר בן 51. 18:39, 16 ביולי 2014 (IDT)

עירבוב ובלבול[עריכת קוד מקור]

יש כאן כמה דברים הצריכים תיקון, לפי שאינם נכונים כלל. האדמו"ר ר' יוסף יצחק שניאורסון לא חזר בו מהדיעה שאלו הם המסמכים המקוריים, בגלל בדיקות מעבדה, כי אף פעם לא היה לו דיעה זו. הוא כתב בפירוש (במכתבו שנדפס (חלקה השייכת להגניזה) כהקדמה למכתבי הגניזה, בחוברת א' של "התמים" ע' ט) שאביו האדמו"ר הרש"ב עסק בבדיקת הכתבי יד "בעיון גמור", החל בחודש חשון תרע"ט, כג'-ד' שעות בכל יום, ושרק בחורף תר"פ סיים אביו לבדוק את כל הכתבי יד ותוכנם, וגילה דעתו הקדושה: "שכל הכתבים והמכתבים הם רק העתקות, ולא גופי כתבי יד קדש של הכותבים". תמיכת אביו הי' רק בזה שממשיך "אבל תוכן הכתבים והמכתבים אמיתים הם, ואם המצא ימצא איזה סתירת דברים, קלי ערך הם לגבי הפלאת תוכנם ואינם אלא שגגת המעתיקים".

עוד טעות בנושא זה, שנתבלבלו בשימוש המילות "זיוף" ו"אותנטי" וכדומה. כמה כותבים שאדמור"י חב"ד סוברים שהם אמיתיים, והשאר סוברים שהם מזוייפים. אבל לאמיתתו, גם אדמור"י חב"ד סוברים שהם מזוייפים, שהרי במכתב מב' מנחם אב, תרפ"ח, כבר כתב האדמו"ר הריי"צ הנ"ל (נדפס בשלימותו ב"אגרות קודש" שלו, כרך ב, ע' צא-צד) "כי מני אז אשר התפשטו הכתבי יד מהאגרות הידועים הננו רואים ברור כי ישנם כתבי יד מזוייפים. הזיוף האמור אינו בהתוכן כי בתוכנם של האגרות יש בהם כמה דברים שידועים היו גם תחלה בהם סיפורים, בהם הנהגות שונות, ובהם דברי' שבקבלת רבי מפי רבי שהיו נמסרים בלחישה . . אבל זה ברור כי אין זה כתב יד קדשם של אלו החתומים על האגרות".

[ובתיאור אפשריות איך השתלשלה מציאות כזו - שהכתבים הם מזוייפים אבל התוכן הוא אמיתי - הסביר האדמו"ר הרמ"מ שניאורסון ("אגרות קודש" שלו כרך ח, ע' רנ), שלאחר שברח האדמו"ר מרוזין ממאסרו והי' נמצא כבר במקום בטוח, בודאי רצה וחפש אופנים איך לקבל בחזרה כל הכתי"ק וספרים וחפצים החביבים עליו שלקחה הממשלה ממנו כשנאסר. ואם עלתה ביד המשתדלים בזה לשחד הפקידים השייכים לזה - מה היו עושים הפקידים כדי למעט האפשריות שחוקרי הממשלה יגלו החזרת הכתבים? היותר פשוט - להניח במקומם מכתבים שלפחות בחיצוניותם במראיהם, מספרם וכו' יתאימו לגוכתי"ק שנלקחו. ומובן אשר כ"ז לא היו יכולים לעשות במנוחה גמורה, באריכות זמן וכו', ולכן לא היה מקום להגה"ה מדויקת, וגם לא ראו נחיצות בזה, כיון שהמחליפים וגם המבקרים שחששו מאתם היו מבינים רוסית יותר מאשר חסידות. כן מובן אשר העתקת המכתבים היתה על קלף או נייר של זמן החילוף ולא של זמן הכתיבה, ובפרט שבתקופה ההיא לא ידעו על אפשריות בחינת הקלף לברר מתי נעבד.]

גם עובדת הבדיקה במעבדה שאירגן אברהם שרון (שבדרון) מופיע כאן באופן מטעה. תוצאות הבדיקה נתפרסמו במוסף "דבר", גליון 1044 - י"ט חשון, תרפ"ט, עם תגובת שרון: "יתכן שבגניזה [-היינו גניזה אותנטית] הוסיף מישהו צרור מכתבים מזוייפים, ולכן אין להחליט לא לחיוב ולא לשלילה, כל עוד לא נבדקו האוריגינלים אחד אחר אחד". וכיון שכאמור, בשנות תרע"ט-פ כבר בדק האדמו"ר הרש"ב בעיון את כל הכתבי יד "האוריגינלים" שהגיעו אליו, "אחד אחר אחד", והחליט לחיוב על תוכנם, ולשלילה על היותם גוף כתב יד קודש של הכותבים - הרי מסקנת ד"ר שרון אינה חולקת על זה כלל. והנייר שנבדק ע"י שרון לא היה של האוריגינלים שהגיעו להאדמו"ר הרש"ב, כי אם מאלו שבידי הרב שמחה אסף. גם על האדמו"ר הריי"ץ רואים ששרון לא חלק, במאמרו של שרון בנושא, שפירסם בשבועון "מאזנים" שנה א, גליון 18 - י"א תמוז תרפ"ט. שם תיאר איך ששלח את תוצאות הבדיקה אל האדמו"ר הריי"ץ, והעתיק את המכתב מענה שהשיב לו מזכירו של האדמו"ר, ר' יחזקאל פייגין, בו' טבת תרפ"ט – בו כותב המזכיר בין השאר: "אין גם ספק אשר כל הכתבים, מכתבים וגליונות, אינם כתב יד קדשם של . . אשר אליהם מתיחס התוכן האמור בהמכתבים", (ומביא ג' הוכחות מהשוואת כתבי יד הגניזה לכתבים אחרים שתח"י) וממשיך: "ואין ספק כלל וכלל כי רוב הדברים מתיחסים לבעליהם". וכאמור, כבר בב' מנחם אב, תרפ"ח נזכר במכתב האדמו"ר הריי"ץ עצמו, שברור שישנם כתבי יד מזוייפים.

גם מטעה, ומיותר להזכיר בדיקת המעבדה פעמיים, תחילה בעילום שם הבודק, ושוב בפירוש שמו של שרון, ובתואר "בדיקה כימית". 07:54, 20 ביולי 2014 (IDT)

הצעה להרחבה[עריכת קוד מקור]

למעוניינים בנושא, בישורון כ"ג שיצא זה עתה יש כ-5 מאמרים סביב הגניזה. ‏DGtal17:19, 6 באוקטובר 2010 (IST)תגובה

גם שם כמובן המאמרים הם פרי עטם של רש"ז הבלין ורד"צ הילמן ז"ל [זה י"ל שבוע לפני פטירתו]. אברהם, 7 באוקטובר 2010.

ושם תראה (בדברי הר"א כ"צמאן - ע' תקע, הערה 8) שדברי ר"ח ליברמן בזה נאמרו בשנת תש"מ. וא"כ המשפט "ואפילו מזכירו של הריי"ץ, רבי חיים ליברמן טען כי הכיר את זייפן המכתבים" מופיע כאן במקום מוזר, שמשתמע כאילו טען כן לפני שנאמרו דברי האדמו"ר ממונקאץ' והאדמו"ר מגור, ולפני טענות הרד"צ ומענה אדמו"ר הרמ"מ עליהם, ובאמת הי' כמה עשרות שנים אחר כך. 07:54, 20 ביולי 2014 (IDT)

קטגוריות[עריכת קוד מקור]

את קטגוריית "זיוף של מסמכים" נדמה לי שיש להסיר, שכן הדבר שנוי במחלוקת (בדומה לספר הזוהר, שלא הוגדר כתרמית או זיוף מוסמך, על אף הדעה הרווחת שזויף בידי משה די לאון). (בכל אופן, את קטגוריית "תרמיות" הסרתי בשל כפילות). התמים הנעלההערות התמימים • י"ג בשבט ה'תשע"א • 16:01, 18 בינואר 2011 (IST)תגובה

המחקר האקדמי קבע כי המסמכים מזויפים. דעת מיעוט של חב"ד הובאה בגוף הערך, אך אין להסיר את הקטלוג. 21:51, 18 בינואר 2011 (IST)
עריכתך נחשבת כהשחתה, נימקתי בפירוש שהסרת הקט' היא בשל כפילות, כפי הנהוג בויקיפדיה. התמים הנעלההערות התמימים • י"ג בשבט ה'תשע"א • 22:01, 18 בינואר 2011 (IST)תגובה

דברים על דיוקם[עריכת קוד מקור]

הקביעה כי האוסף עבר לספריית חב"ד שבקראון הייטס, והקביעה כי עם נפילת מסך הברזל נקנה החלק הנותר ע"י חסידי חב"ד חב"ד והועבר לספריית חב"ד - שתיהן אינן נכונות.

מקור[עריכת קוד מקור]

מהו המקור לכל הדברים שנמצאו בגניזה החרסונית? נא לשלוח לדף השיחה שלי. בתודה מראש. "ר'ובן"... - שיחה 17:28, 24 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

אדמו"ר הרש"ב: המסמכים הינם העתק.[עריכת קוד מקור]

באגרות קודש אדמו"ר הזקן [עמוד ת"ע] נכתב כי אדמו"ר הרש"ב הכיר בכך כי כתבי היד אינם אמיתיים כי אם העתקות מיד לאחר שסיים לעיין בכולם. אשמח לראות מקור לכך שאדמו"ר הרש"ב חשב כי הם מקוריים. שנית, האם ישנו מקור לכך שהכתבים עברו מאב לבן? "ר'ובן"... - שיחה 20:43, 24 באוקטובר 2011 (IST)תגובה

הוכחות חותכות לזיוף האיגרות[עריכת קוד מקור]

ישנן הוכחות חזקות הרבה יותר לכך שהכתבים מזויפים, שהובאו על ידי החוקר ש. דובנוב בספרו "תולדות החסידות" (ח"ג. עמ' 425-433), ואין ספק שהרבי מלובביץ', במחילה מכבודו, לא היה מסוגל להשיב עליהן. אציין כאן רק שני דוגמאות:

א) לגבי קול-קורא המעיד על השתתפותו כביכול של הבעש"ט בויכוח עם הפראנקיסטים בלבוב בשנת תקי"ט, כאשר המכתב קורא לעשות את יום כ"ו תמוז ליום חג לדורות, על הניצחון שהיה לרבנים המשתתפים בויכוח - ר' חיים רפפורט, ר' יצחק דובער מרגליות אב"ד יאזלוביץ', והבעש"ט,- על יריביהם הפראנקיסטים. תעודה זו הינה בוודאות מזויפת מתחילתה ועד סופה מהסיבות הבאות:

1) מבדיקה בארכיון הכנסייה בלבוב -שם נערך הוויכוח, וכן של הבישוף ניקולסקי שבנוכחותו נערך הויכוח, עלה, כי הויכוח ארך כשני חודשים, מ-17 ביולי עד 10 בספטמבר 1759, כלומר בכ"ו תמוז הם אחזו לכל היותר בשאלה הראשונה בויכוחים, כנראה על ענין המשיח הנוצרי. מן המסמכים הנ"ל עולה עוד, כי מצד הרבנים ענו לשאלות הרב חיים רפפורט, הרב בער מיאזלוביץ' ועוד שני רבנים, אך הבעש"ט עצמו כלל לא מוזכר שם כמי שהשתתף בויכוח. כמו כן, לפי המצוין שם הויכוחים לא הנחילו ניצחון חד משמעי לרבנים, על אף שר' חיים רפפורט התווכח בכישרון רב עם הפראנקיסטים והכמרים. לא עלה בידי הרבנים להפריך אפילו את עלילת הדם באופן ברור, ובסיכום האסיפה הודיע הבישוף ניקולסקי כי היהודים נוצחו בששת השאלות הראשונות, והשאלה השביעית בעניין עלילת הדם תלוייה ועומדת.

2) לא יתכן שקול קורא כזה יצא מידי הבעש"ט או בהוראתו, שכן בשבחי הבעש"ט מתואר שהבעש"ט לא ידע את נפשו מצער והרבה לבכות ולהתענות על כך שהפראנקיסטים השתמדו, בעקבות החלטות הויכוח, ובכך "נקטעו איברים חיים מזרע ישראל" (כי כל עוד שלא נהפכו לנוצרים גמורים עדיין אולי יש להם תקנה), ואילו בקול קורא הזה נחשב האירוע הזה להצלה גדולה עד כדי כך שיש לקבוע את "יום הניצחון" כביכול כיום שמחה לדורות.

3) כ"ו תמוז חל באותה שנה ביום השבת, ולא התקיימו בו ויכוחים כלל.

ב) ישנו בגניזה כרוז משנת תקי"ז (1757), עליו חתומים הבעש"ט וכמה תלמידיו, המגיד ממזריץ' ר' יעקב יוסף מפולנאה וכן ר' מאיר מרגליות "אב"ד אוסטראה ולבוב" (שהיה אוהד החסידות). הכרוז מודיע, שהרבנים הללו "מבטלים בביטול גמור כעפרא דארעא" את כל החרמות שעשו הפוחזים והריקים בעיר שקלוב בי"ט בתמוז של אותה שנה, על הבעש"ט ועל אנשי שלומו. ע"כ. כל חוקר מתחיל בחסידות יודע שהפולמוס הראשון כנגד החסידות היה רק בשנת תקל"ב (1772), ולפני כן לא יצא שום כתב חרם כנגד החסידים, לא בליטא ולא בשום מקום אחר. כמו כן, ר' מאיר מרגליות לא יכול היה למנות את עצמו כ"אב"ד אוסטראה", בשעה שהוא הגיע לכהן בה רק עשרים שנה לאחר מכן, בשנת 1777. גם הביטוי "ריקים ופוחזים" הוא ביטוי 'חדש' יחסית, שהשתרש רק מאמצע המאה ה-19 בערך . 213.151.41.98 02:43, 25 בספטמבר 2016 (IDT)תגובה


א) 1) על כתבי הנוצרים בנוגע לוויכוחים איתם - כמדומני, שאין צורך להסביר מדוע אי-אפשר להסתמך עליהם ("רמז": אדם קרוב אצל עצמו, ועל כל פשעים תכסה אהבה. וד"ל).
2) יתכן שהי' זה כעין "חדוה תקיעא בליבאי מסטרא דא ובכי' תקיעא בלבאי מסטרא דא" - מצד אחד, שמחה על הנצחון בוויכוח והצלת היהדות הנאמנה. ומהצד השני, צער עצום על שנאבדו לעם ישראל - לנצח! - מאות נפשות יקרות. וכל חסיד מתחיל יוכל להבין זאת.
3) כבר כתב בזה כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע שתאריכי הגניזה אינם מדויקים, ו"יכולה" (ואדרבא) ליפול בהם טעות (עיי"ש בארוכה).
ב) בנוגע לטענה הראשונה - אם לא נשתמר בידינו עדות על כך, זאת אומרת שלא הי'?! אתמהה! "לא ראינו אינה ראי'".
בנוגע לטענה השני' - יש לזכור שפעמים ומעתיקים מוסיפים פרטים מאוחרים שידועים להם על הכותב (לא מתוך רצון לשדר אמינות, אלא) כדי להסביר מי הוא.
ובנוגע לשורה הראשונה שבדבריך - כמדומני, שע"פ הלכה עליך ללכת לציונו הקדוש של הרבי מליובאוויטש ולבקש ממנו מחילה (בפני עשרה מישראל) על דבריך המחוצפים. הרבי מליובאוויטש (בשונה מש. דובנוב) ראה בעצמו את מכתבי הגניזה ועבר עליהם אחד-אחד. הוא הכיר אותם, בוודאות, יותר טוב מדובנוב. כך שהשאלה של דובנוב - כנראה תורצה אצל הרבי מליובאוויטש מלכתחילה [וזה בלי לדבר על "גאונות" דובנוב ביחס לאדמו"ר מליובאוויטש].
אני מעדיף לעצור כאן.יהודישיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ט 23:22, 17 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה
תגובה ל'יהודי': יש לזכור כי הוויכוח לא היה עם הנוצרים, רק עם הפראנקיסטים. כמו כן, לפי המכתב הנ"ל משמע שניצחון הרבנים היה חד משמעי, ומוסכם על הנוצרים שניהלו את הוויכוח ("והנה ע"פ דין ודברים וטענות ומענות וחקירות שהיה בינינו, עמד ה' לימינינו, להצדיק את הצדיק ולשים שם ישראל לפליטה"). שאם לא כן על מה השמחה הגדולה. מלבד זאת, איזה אינטרס יש לנוצרים לשנות את זמני הוויכוח, ולא רק את תוצאותיו.
טענתו של הרבי מלובביץ' על טעויות בזמנים יכולה אולי להסביר טעות בודדת שנופלת פה ושם, אך קשה להסביר מסה כזו של שגיאות בתאריכים, עובדות היסטוריות ומקומות.
לבסוף, ברצוני להבהיר שלא היה בדברי חלילה כוונה לזלזל ברבי, אך במחקרים היסטוריים רק העובדות קובעות ולא גדולתו בתורה של אדם, גדול ככל שיהיה. גם בקרב גדולי חסידות אחרים לא ייחסו למסמכים אלו מהימנות יתירה והרבי מלובביץ' הוא בדעת יחיד בעניין זה (בעקבות חמיו, הרבי הריי"צ). 141.226.89.66 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

מי יכול לבדוק את השינוי[עריכת קוד מקור]

DGtal, השתתפת בשיחות על הערך, האם אתה יכול לחוות דעה על השינוי האנונימי האחרון? PelicanTwo - שיחה 12:44, 23 בדצמבר 2016 (IST)תגובה

אוטובוס בן 200?[עריכת קוד מקור]

הילמן מוסיף (הערה 53) כי במכתבים נזכר כלי רכב 'אמניבוס'. זאת בשנת תקסא... 2A01:6500:A052:BD6A:F682:6445:606:C963 01:31, 26 בינואר 2018 (IST) ועיין באג"ק אדה"ז - מהדורה חדשה, מה שהשיב הרשד"ב שי' לוין על טענה זו. יהודישיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ט 23:06, 17 בספטמבר 2018 (IDT)תגובה

התבנית: בעד או נגד[עריכת קוד מקור]

אני לא מבין בכלל מה הבעיה! וחמש נקודות בזה בקיצור עכ"פ:
1. מה הבעיה? בפולמוס אודות הזוהר אף אחד לא טוען שצריכים "לשכתב הערך . . היות שאפילו גרשום שלום (שבחילת דרכו סבר שרשב"י הוא מחבר הזוהר) הודה שהזוהר לא יצא מתחת ידיו של רשב"י! הדברים מובנים לכל בר דעת שכיתוב כזו זה אבסורדי.

2. האם דעת של חיים ליברמן מכריע בדרך כלל: ר' חיים ליברמן בהחלט לא מייצג את התפיסה החבדית המקובלת ודי לחכימא ברמיזא. הבאת דעתו לא מהווה משקל מכריע לדעתי (זאת בניגוד לחוקרים חבדיים אחרים). בנושא ספציפי זה דעתו בטילה להיותו נגד דעתו של הרביים החבדיים. (האם היה כותב אודות הזהר שהיות שר' חיים ליברמן סובר שזוהר הוא מרשב"י יש להוריד את כל הטענות של גרשום שלום)!

3. לחקור לעומק שאלתי שטוחה לפני הקוראים: האם כל אלו שכותבים בנוגע לגניזה קראו אפילו פעם אחד את האיגרות עצמם או שהם רק מסתמכים על בירורו של דוד צבי הילמן (לסבר האוזן: הסתמכות על רק כתביו של גרשום שלום אודות הזהר הינה אבסורדית)!

4. דוגמה לחוקר אובייקטבי שלא הולך כעדר אחר הרועה או סומה ישר לאש: דוגמה לאפשרות להסתמכות על הגניזה הוא שהמעתיקים מצד קוצר הזמן ערכו את האיגרות בקצרה (חוץ מכמה איגרות אשר קשה לומר כן או שצריל לומר שהיגרות הארוכות היו ארוכות פי כמה) בסגנונם הם ועפ"ז רוב הקושיות בטלים ומבוטלים

5. משנתו של הרבי (משנה שלימה לא רק אודות כתבי הגניזה ראה: שבועון "התקשרות" של "צעירי חב"ד", ד' בסיוון ה'תשנ"ח) בענין זה אינו חידוש דברים שלו, גדולי ישראל בדורות העברו תירצו תירוצים דומים בנוגע לדיון אודות אמיתות כתבי הזוהר

סוף דבר: לדעתי ראוי שיערך מחקר רציני ומקיף ע"ז (לא מצד חב"ד, ולא מצד אוהדי דוד צבי הילמן וכו') והדברים יתלבנו באופן עמוק ורציני --צו לערנען גמו"ש - שיחה 00:17, 3 ביוני 2019 (IDT)תגובה

דעת החוקר הרב חיים ליברמן מזכיר האדמו"ר הריי"צ[עריכת קוד מקור]

מן הראוי להבהיר דבר שכבר טעו בו רבים. חיים ליברמן האמין בגניזה החרסונית! כך שמעתי במו אוזני מאחד שהיה ממקורביו ועסק בהוצאת ספריו לאור! וכך גם שמעתי מבני משפחתו של ר' יהושע מונדשיין בדומה לכך.

אם כי יתכן שיש לסייג את הדברים ושינה את דעתו באיזה נקודת זמן כלשהי. והדברים עדיין טעונים בירור והמקבל יקבל והחודל יחדל!!!--ז. איידעלנאט - שיחה 08:19, 15 בינואר 2020 (IST)תגובה

אז ההבהרה שלך היא שקר מוחלט. אתה "מבהיר" דברים בהסתמך על שמועות ששמעת ועל דברים ששמעת "בדומה לכך" והמסקנות שלך לא נכונות! החוקר החסידי ומזכירו של הרבי הריי"צ מלובביץ' הרב חיים ליברמן אכן סבר שכל כתבי הגניזה הם זיוף גמור תוך שהוא מציין שהכיר את המזייף הֶרשֶעלֶע שפירא מאודסה. הרב ליברמן רק לא הסכים שיעמידו את המחקר שלו ישירות כסתירה לדברי רבו הריי"צ, מפני כבודו של הריי"צ.• ידך-הגדושה - שיחה 10:03, 16 באפריל 2021 (IDT)תגובה

הוספות לערך[עריכת קוד מקור]

מכיון שנוכחתי לדעת אשר כתיבת עובדות יגרור מלחמות על גבי מלחמות עם החברים הוותיקים מכבר באתר. אכתוב כמה מהם כאן (מזמן לזמן אוסיף כמה פרטים) וחבל אשר הדברים לא יוכלו לקבוע במקום הראוי לה. לעכשו אסתפק בכמה עובדות:

א. בהסכמתו של האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין על ספרו של סבו רבי אברהם המלאך 'חסד לאברהם' כותב אשר בשעת מאסרו הוכחדו ממנו הרבה מאוצרות הכתבי יד אשר היו ברשותו עד אז. עובדה המאשש את הטענה אשר הכתבים נלקחו ממנו והיה צריך צורך לעשות העתקות (אמנם צ"ל אשר משום מה עדיין לא הגיעו הכתבים עצמם לידי האדמו"ר).

ב. יש אשר שיערו אשר רוב המכתבים לא נכתבו כלשונם אלא הם היוו מעין קיצור לתוכן האיגרת. ממילא עיקר השאלות אשר הם מצד הסגנון - אשר לא צריך לפנים כדי להווכח בסגנון אחת המשתרע על פני כל האגרות - אינו קושי בכלל מפני שהדברים שוכתבו ע"י הכותבים בקיצור רק כדי שבאם השלטונות ערכו מעין מפתח וכדומה לא יווכחו לדעת שהמכתבים נלקחו. ולכן כתב הכותב בסגנונו (נראה אשר לזה כיוון לעיל הכותב "צו לערנען גמו"ש").

ג. ראוי לציין אשר כמה מחסידי חב"ד אשר היו מקורבים אל חיים ליברמן (כמו זלמן חנין יושב ראש הוועד להפצת שיחות, אשר עזר בהוצאת הספר אהל רחל לאור) טוענים אשר בציר תקופת זמן כלשהי שמעו מפיו אשר הוא בהחלט מאמין במקוריות מכתבי גניזה. וצריך בירור. --ז. איידעלנאט - שיחה 09:01, 28 בינואר 2020 (IST)תגובה

לפרוטוקול, בקשר לניסיון לשנות את נוסח תבנית השכתוב, אצטט את דוד אסף, Crisis and Discontent in the History of Hasidism: ‏ "the “Kherson genizah” documents, whose status as a forgery has been decisively proven and is now axiomatic". אני כמובן מתנגד לכל הגיוגרפיה חב"דית נוספת בערך או לניסיון לשנות את הניסוח בפתיח. ‏ AddMore-III - שיחה 09:22, 30 בינואר 2020 (IST)תגובה
אף אחד לא שינה את ניסוח בפתיח. נפנוף בדברי דוד אסף בעיני לא שווה כלום. ועוד פעם אני נזקק לנושא הבא: האם ידוע לך מידע כלשהי אודות הגניזה חוץ מהמובא בערך. האם עיינת באגרות אלו אפילו פעם אחת? האם ידוע לך משהו אודות הגניזה חוץ מדברי אסף (אגב, אם ניתן להעלות עוד קטעים וטיעונים מספרו - אוכל לשקול את משקל דבריו). דחיית "כל הגיוגרפיה חב"דית נוספת" הינו מעשה שטות מהמדריגה ראשונה במעלה. האם ידוע לך אשר בנוסף על אגרות הרבי והרבי הריי"ץ יש הרבה מסורות בפי חסידי חב"ד אודות דעתם של נשיאי חב"ד בזה? באם תציג בפני הוכחה יותר משכנע מנפנוף בדברי אסף אודה לך. אם נתחיל עם ציטוטים באותו מידת משקל יכולים לנפנף במסקנות מחקרו שהתפרסם ב'ספר החסידות' של יצחק רפאל - אשר לדעתו רוב אגרות הגניזה הם העתקים ואותנטיים. נוסח תבנית השכתוב הינו שקרי במידה מסוימת - ראה מה שהבאתי לעיל בשם רח"ל.ז. איידעלנאט (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

חסידות חב"ד חצויה בשאלה האם הגניזה החרסונית מזויפת או לא[עריכת קוד מקור]

נעשה כאן עוול גדול כלפי חסידות חב"ד, כביכול כל חסידות חב"ד תומכת באותנטיות של מכתבי הגניזה החרסונית. יש חלקים נרחבים בחסידות חב"ד וחוקרים בכירים בהּ הסבורים כי גניזה זו מזויפת כולה. העוול מתעצם, כי דווקא חסידות חב"ד הקפידה משך הדורות כי סיפורי החסידים והאדמו"רים יהיו אמתיים לגמרי, והשיוך המוחלט של אמיתות הגניזה לחסידות חב"ד פוגעת מאוד באמינות של כל שאר כתבי ההיסטוריה של חב"ד (שנכתבו ע"י חסידים), שהם אכן, בכללותם, מדויקים ונכונים.

נתחיל בכך שנכון שלא ניתן לומר ככלל ש"אדמו"רי חב"ד הסתמכו על הגניזה החרסונית" שכן זו התפרסמה רק במאה השנים האחרונות, ולכן אין כל התייחסות לגניזה זו מאדמו"רי הדור הרביעי (דור המהרי"ל וה'מגן אבות'-המהרש"ש מקופוסט, המהר"ש מלובביץ' המהרי"נ מניעזין והמהרש"ז מלַאדי).

לגבי הדור החמישי: על הרש"ב מלובביץ' מסופר שראה את מכתבי הגניזה וחיווה דעתו בעדם, אך אין כל התייחסות שלו בכתב ידו לעניין זה. הטענה שתמך באמיתות הגניזה תמוהה ביותר לאור הנטען שהמכתבים עברו את ביקורתו מחודש חשון תרע"ט ועד לחורף תר"פ, שאז כביכול חיווה את דעתו לחיוב, ונטען גם שעבר על המכתבים משך 3-4 שעות ביום ואף למד והגה בהם יחד עם בנו הריי"צ והפיק מהם תועלת בעבודת השם. טענות אלו תמוהות ביותר, לאור כך שהשיחות אותם נשא משך חצי השנה האחרונה לחייו נמצאים אצלנו ואין בהם כל רמז או ציטוט מהדברים המופיעים במכתבי הגניזה (הנה קישור כאן). גם באגרות שלו בתקופה זו אין כל רמז לעניין זה. יתירה מזו: בחודש כסלו תר"פ כתב 2 מכתבים לשמואל גוראריה, שנטען שהוא זה שרכש עבור הרש"ב את המכתבים. במכתבים האלו אין רמז כלשהו למכתבים שכביכול נשלחו מגוראריה (הנה קישור כאן). לסיכום: בחינה אובייקטיבית של שיחות ומכתבי הרש"ב בשנה וחצי האחרונות לחייו מעלה כי לא התייחס כלל למכתבי הגניזה שנטען שכביכול היו בידיו בתקופה זו, ועל כן הטענה היא תמוהה מאוד.

יוער: לולא כבודו של הטוען, היה נכון לומר שטענתו אינה נכונה, וכי הרש"ב כלל לא קיבל את מכתבי הגניזה, ואם קיבל, הוא בוודאי לא חיווה דעתו שתוכנם אותנטי. אבל הח"מ, בדומה לחוקרים הרב חיים ליברמן והרב יהושע מונדשיין, מחויב בכבודו של הטוען, ולכן ההגדרה כאן היא בלשון המעטה- "תמוהה מאוד".

יש לציין כי בתקופה זו חי עוד אדמו"ר של חב"ד והוא המהרש"נ מבוברויסק. עדויות של מקורבים אליו ובני משפחתו הם שהיה 'מוחזק' אצלו שמכתבי הגניזה הם מזויפים. זו גם הייתה דעתו של הרב יהודה ליב שניאורסון בנו וממשיך דרכו של האדמו"ר המהרי"ד מלאדי, שהיה גאון גדול ורב של ערים מרכזיות ברוסיה הלבנה. מבני משפחת גוטרמן, נכדי האדמו"ר לוי יצחק גוטרמן מסירוטשין-לַאדי (שהיה גם כן אדמו"ר מרכזי בחב"ד בדור החמישי) שמעתי שגם אצלם מקובל שכתבי הגניזה מזויפים כולם.

כן נכון שהריי"צ מלובביץ' הסתמך מאוד על הגניזה ופירסם חלקים ממנה. הרבי מלובביץ' לא המשיך בפרסום המכתבים, אך הגן בתוקף על עמדת חותנו. ניתן לראות שעם השנים שינה הרבי את עמדתו המוחלטת, והטיל ספק יותר ויותר באותנטיות הגניזה בכך שהורה להדפיס את המכתבים שכבר התפרסמו, במדור נפרד בספר אגרות הקודש של האדמו"ר הזקן. הרבי גם נמנע מלהמשיך ולפרסם מכתבים נוספים וכן לא עשה שימוש כלשהו בתוכן מכתבי הגניזה בשיחות קודשו משך 42 שנות הנשיאות בהם השמיע שיחותיו.

סיכומו של עניין:

האדמו"ר הרש"ב לא מזכיר ולו ברמז תוכן כלשהו מכתבי הגניזה (העמוסים במידע חדש על אדמו"ר הזקן ויחסו של המגיד והבעש"ט אליו וכו') בכל משך השנה וחצי האחרונים לחייו לא בשיחות הקודש ולא באגרותיו, עת נטען שעבר בכל יום משך 3-4 שעות על כתבי הגניזה. גם מכתביו אל "תורם כתבי הגניזה" שמואל גוראריה נעדרים כל איזכור על תרומתו זו. משכך, לא ניתן לומר שהאדמו"ר הרש"ב הסתמך או אישר את אותנטיות תוכן כתבי הגניזה.

מהאדמו"ר החב"די הנוסף שהיה חי בתקופה זו, המהרש"נ מבוברויסק אין כל איזכור שתמך בכתבי הגניזה, ואדרבה, מקורבים אליו ובני משפחתו העידו שהיה 'מוחזק' אצלו שהמכתבים הם זיוף. זו גם דעת הרב יהודה ליב שניאורסון בן המהרי"ד מלאדי וממשיך דרכו. גם נכדי האדמו"ר מסירטשין-לאדי מעידים כי מקובל אצלם שהגניזה כולה מזויפת.

רק על הריי"צ ניתן לומר שהסתמך לגמרי על כתבי הגניזה, ובעקבות הסתמכות זו אף עיצב מחדש חלקים מרכזיים בהיסטוריוגרפיה של חב"ד (לדוגמא: הולדת הבעש"ט בח"י אלול ובשנת תנ"ח. 'הולדה' זו ביום זה ובשנה זו 'נולדה' יחד עם המצאת הגניזה החרסונית. הרבי הרש"ב ואדמו"רי חב"ד לפניו ובמקביל אליו לא חגגו מעולם את ח"י אלול כיום הולדת הבעש"ט או כיום הולדת אדמו"ר הזקן).

חוקרי חב"ד מרכזיים כמו מזכירו של האדמו"ר הריי"צ הרב חיים ליברמן סברו שהגניזה מזויפת כולה. הרב ליברמן אף הכיר בעצמו את המזייף הרשעלע שפירא מאודסה (הנה קישור כאן). זו גם דעתו של החוקר הרב יהושע מונדשיין כפי ששמעתי מעדותם האישית של חוקרי חסידות ויהדות ששמעו ממנו.

גם הרבי מלובביץ' שהגן בשנות החמישים על עמדת חותנו, נמנע מלהמשיך ולפרסם מכתבים נוספים מהגניזה החרסונית. לא עשה כל שימוש בתוכן של הגניזה בכל שיחותיו הרבות משך 42 שנה, ואף לא הדפיס את מכתבי הגניזה בתוך ספר "אגרות קודש אדמו"ר הזקן" אלא בסופו, בחלק נפרד, (הנה קישור כאן) תוך ציון מיוחד שמכתבים אלה לקוחים מהגניזה החרסונית. ידך-הגדושה - שיחה 11:03, 16 באפריל 2021 (IDT)תגובה