שיחה:האינפלציה בישראל

הערך לא מאוזן

נקרא כאילו נכתב על ידי תועמלן של הליכוד. אשמת הכשלון של ארליך מוטלת על ההסתדרות. מה לגבי פריקת כל הגיון תקציבי על ידי בגין?

אלגוריתמיקאי 02:34, 20 באוקטובר 2007 (IST)

כמה שאלות בנוגע לערך:

1. בערך הזה יש סקירה רחבה של תופעת האינפלציה בישראל מיום הקמתה. מדוע, אם כן, הוא נקרא "האינפלציה בישראל בשנות ה-80"?
2. המונח "אינפלציה כבושה" לא מוסבר אפילו לא במילה, והוא גם אינו מקשר לשום מאמר שמסביר אותו.
3. הגורם היחיד לאינפלציה על-פי הערך הזה הוא הגירעון במאזן התשלומים של ממשלת ישראל. אין התייחסות לשום גורם אפשרי אחר.
4. על-פי הערך הזה, הגידול העיקרי בהכנסות הממשלה עד אמצע שנות ה-60 היה כספי השילומים מגרמניה. מבלי להמעיט בחשיבותם, בשנים אלה גדלה אוכלוסיית המדינה בשיעור גדול מאוד. האם אין בכך כדי להגדיל את הכנסות המדינה, בעיקר ממסים?
5. המיתון הקשה של שנות ה-60 מוצג כתוצאה של הפחתת התשלומים מגרמניה. מה בדבר המשבר עם צרפת בערך באותם שנים? מה לגבי גורמים פנים-ישראליים שאולי התרחשו בתקופה הזאת?
6. "הממשלה ניסתה, (בניגוד לאמירתו של משה דיין) להניף את כל הדגלים בעת ובעונה אחת" - מהי אמירתו של דיין ומדוע ניסיונה של הממשלה מנוגד לה? מהם הדגלים שניסתה הממשלה להניף בעת ובעונה אחת?
7. "הוגבר נטל המס (משיעור של 28 אחוז בממוצע בתחילת שנות השישים ל-37 אחוז בתחילת שנות השבעים" - מה פירוש "נטל המס"? האם הכוונה לכלל המס המנוכה ממשכורת חודשית ממוצעת? האם הכוונה להיקף ההכנסות ממסים בהשוואה לתל"ג?
8. "ונוצר גרעון בגובה של 13.2 אחוז" - 13.2% ממה? אני מניח שהכוונה לתל"ג, אבל לא כל קוראי הערך יודעים שגירעון מקובל למדוד כאחוז מהתל"ג (באותה מידה אפשר למדוד אותו כאחוז מהכנסות הממשלה, או כאחוז מהוצאות הממשלה).
9. " גובה החוב הפנימי, למשל, גאה מ-23.3מהתמ"ג" 23.3 של מה? אני מניח שהכוונה לאחוזים, אבל באותה מידה ייתכן שהכוונה למיליוני לירות ישראליות, מיליארדי לירות ישראליות, מיליוני דולרים וכו'.
10. "כשהשירות הציבורי תופח, ותשלומי ההעברה גואים" - יש לכתוב "השירות הציבורי גדל, ותשלומי ההעברה עלו". כמו כן ראוי להבהיר מהם "תשלומי העברה", ולפרט מה פירוש "השירות הציבורי גדל". האם גויסו עוד חיילים ושוטרים? האם הוקמו עוד בתי ספר? האם סיבת הגידול הייתה הקמת הממשל הצבאי בשטחים? האם הגדילו את מספר השגרירים?
11. "ארליך הבטיח לציבור בישראל שחרור מכבלי הסוציאליזם", אני חושב שמן הראוי שדברים כאלה יופיעו כציטוט ישיר. למשל: ארליך אמר: "אשחרר את הציבור מכבלי הסוציאליזם". אחרת יש כאן בעיה של NPOV.
12. מהן רפורמות פיסקליות?
13. "ארליך, ושרי האוצר שאחריו, ובראשם יורם ארידור, ניסו לייצב את מצב המשק, אולם נכשלו באותו אופן ומאותן סיבות שבגללן נכשל ארליך: אי נכונות להתמודד עם הבעיה האמיתית הקשורה במבנה המשק, מבנה ההוצאה הממשלתית ותעוקת החוב ההולכת וגדלה." - קשה לנסח פסקה יותר מוטה מזו. את ארליך אני לא כל כך מכיר, אבל יורם ארידור אחראי להפחתת מסים ומכסים בצורה חדה, שהביאה לבהלת קניות בראשית שנות השמונים. קשה לקרוא לזה "ניסיון לייצב את מצב המשק". מה פירוש "הבעיה האמיתית הקשורה במבנה המשק"? מי קובע מהי אמת במקרים כאלה? אולי הבעיה הייתה נעוצה דווקא בשיטת המיסוי? אולי הבעיה הייתה הסרה מהירה מדי של מגבלות על יבוא?
14. "שרי האוצר היו נכונים לנקוט בצעדים מוניטריים שונים ומשונים (המשונה ביותר היה תוכנית הדולריזציה" - למה הצעדים האלה היו משונים? מה נקרא צעד משונה בהקשר זה?
15. "כתוצאה עקיפה, הבשילו בשנת 1983 מספר משברים נלווים כמו התמוטטות הבורסה בתחילת השנה" - אם אינני טועה, נפילת הבורסה נבעה בעיקר מפרשת שחיתות שכונתה "ויסות מניות הבנקים". ראשי הבנקים דאז הורשעו בדין על השחיתות הזאת. זה בטח לא הוסיף בריאות למערכת הכלכלית המקומית, אבל איך השחיתות קשורה לצעדי הממשלה?
16. "גורמים כלכליים בולטים בישראל, ובמיוחד הקיבוצים והמושבים, גופים הסתדרותיים וחברות "חברת העובדים" התרגלו במשך שנים להסתמך על כך שממשלת ישראל תושיע אותם מכל צרה כלכלית שאליה ייקלעו" - על מה מתבססת האמירה השיפוטית הזאת?
17. ""עניים חדשים", שהתפרנסו על תשלומי ההעברה והסובסידיות, שהגיעו להיקף של כמעט שליש מתקציב הממשלה." - לא ברור לי מה הכוונה ב"עניים חדשים". האם אחרי מלחמת יום כיפור התגלה פתאום גזע של פרזיטים שלא היה ידוע קודם לכן?
18. " דור כלכלי שלם פינה את מקומו באותה תקופה לדור חדש, בעל אופי אחר לחלוטין." - שוב אמירה שיפוטית ללא ביסוס מוצק. לו לפחות היה מדובר בציטוט עם הפניה.
19. "המדיניות הכלכלית שכוננה בשנת 1988 תחת ממשלתו של יצחק שמיר," - אם אינני טועה מדיניות הייצוב החלה ב-1985 כששמעון פרס היה ראש הממשלה ויצחק מודעי שר האוצר. איך קפצנו פתאום ליצחק שמיר? יותר מזה - יצחק שמיר לא הצליח להוביל את הליכוד לזכייה בבחירות 1984 (שהוקדמו) בין היתר בשל האינפלציה. חזרתו לשלטון הייתה בעיקר על רקע האינתיפאדה הראשונה. איך פתאום הוא הפך לגיבור המלחמה באינפלציה?
20. מדוע לא מתוארים נזקי המדיניות המרסנת, שאמנם צמצמה את האינפלציה, אבל יצרה שיעור אבטלה גבוה ושיעור גבוה של עניים? בשנות ה-90, דווקא בשנים שבהם האינפלציה "הרימה ראש" האבטלה ירדה. חייבים לציין זאת.

‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 05:58, 28 אפריל 2006 (IDT)

כמה תשובות:

1. מדוע סקירה היסטורית רחבה: משום שלא הרחיבו מספיק את החלקים הנוגעים לשנות השמונים וכך נותר הרקע ההיסטורי החלק הנרחב ביותר בערך.
2. אינפלציה כבושה -- ראה עצמך מוזמן להרחיב חלק זה.
3. הגורם היחיד לאינפלציה על-פי הערך הזה הוא הגירעון במאזן התשלומים -- לא. הגורם היחיד הוא הנסיון לממן גרעון זה באמצעות הרחבה מוניטרית.
4. על-פי הערך הזה, הגידול העיקרי בהכנסות הממשלה עד אמצע שנות ה-60 היה כספי השילומים מגרמניה. -- העליה הניכרת הייתה הכנסה והוצאה כאחת, כך שפרופורציונית היא לא שינתה את היחס בין הוצאות להכנסות. בהתייחס למדיניות הנקוטה, סביר להניח שכל עולה הגדיל את הוצאות המדינה יותר משהגדיל את הכנסותיה.
5. המיתון הקשה של שנות ה-60 מוצג כתוצאה של הפחתת התשלומים מגרמניה. -- המיתון מוצג חד משמעית כתוצאה של נסיון לריסון תקציבי בעקבות הירידה בהכנסות משילומים. אם ידועות לך עובדות נוספות, הוסף אותן.
6. 'מהי אמירתו של דיין ומדוע ניסיונה של הממשלה מנוגד לה? -- הממשלה ניסתה, ככתוב, להגדיל את הוצאותיה בתחום החברתי (התפחת השירות הציבורי, הגדלת תשלומי ההעברה) וזאת לצד גידול בהוצאות הבטחוניות. המשפט אודות משה דיין מתייחס לאמירתו כי "לא ניתן לנופף בכל הדגלים בעת ובעונה אחת: גם בדגל החברתי וגם בדגל הבטחוני". אתה מוזמן להרחיב.
7. האם הכוונה להיקף ההכנסות ממסים בהשוואה לתל"ג? -- כן. הרחב כרצונך כאן.
8. "ונוצר גרעון בגובה של 13.2 אחוז" - 13.2% ממה? אני מניח שהכוונה לתל"ג -- כן, וכאמור, אתה מוזמן להרחיב.
9. "גובה החוב הפנימי, למשל, גאה מ-23.3מהתמ"ג" 23.3 של מה? -- תקן.
10. "כשהשירות הציבורי תופח, ותשלומי ההעברה גואים" - יש לכתוב "השירות הציבורי גדל, ותשלומי ההעברה עלו". כמו כן ראוי להבהיר מהם "תשלומי העברה", ולפרט מה פירוש "השירות הציבורי גדל" אתה מוזמן לעשות זאת.
11. "ארליך הבטיח לציבור בישראל שחרור מכבלי הסוציאליזם", אני חושב שמן הראוי שדברים כאלה יופיעו כציטוט ישיר -- אתה אכן צודק. זה ציטוט ישיר, אגב, כך שאין כאן נקודה של NPOV. זו הייתה היומרה של ארליך והסיסמה הנושנה של המפלגה הליברלית. מצד שני, אינני מוצא כעת ברשומותי את הציטוט הישיר.
12. מהן רפורמות פיסקליות? -- רפורמות בתחום הפיסקלי.
13. "ארליך, ושרי האוצר שאחריו, ובראשם יורם ארידור, ניסו לייצב את מצב המשק, אולם נכשלו באותו אופן ומאותן סיבות שבגללן נכשל ארליך: אי נכונות להתמודד עם הבעיה האמיתית הקשורה במבנה המשק, מבנה ההוצאה הממשלתית ותעוקת החוב ההולכת וגדלה." - קשה לנסח פסקה יותר מוטה מזו. את ארליך אני לא כל כך מכיר, אבל יורם ארידור אחראי להפחתת מסים ומכסים בצורה חדה, שהביאה לבהלת קניות בראשית שנות השמונים. -- אתה יכול בהחלט לטעון שארידור אפילו לא ניסה להתמודד ולתקן את הפסקה בהתאם. לא ברור לי איך מתקשרת אינפלציה לשיטת המיסוי או מגבלות על היבוא. אתה מוזמן להבהיר.
14. "שרי האוצר היו נכונים לנקוט בצעדים מוניטריים שונים ומשונים (המשונה ביותר היה תוכנית הדולריזציה" - למה הצעדים האלה היו משונים? מה נקרא צעד משונה בהקשר זה? -- גם אני שואל מדוע זה משונה. דעתי לא נוחה מפסקה זו גם כן. תקן.
15. "כתוצאה עקיפה, הבשילו בשנת 1983 מספר משברים נלווים כמו התמוטטות הבורסה בתחילת השנה" - אם אינני טועה, נפילת הבורסה נבעה בעיקר מפרשת שחיתות שכונתה "ויסות מניות הבנקים". -- אני חושב שאתה צודק כאן. ויסות מניות הבנקים לא קשור בציר העיקרי שלו לבעיית האינפלציה אלא לבניות מבניות אחרות (אם כי הקישור לשחיתות שגוי לדעתי -- שחיתות היא תוצאה, לא גורם).
16. "גורמים כלכליים בולטים בישראל, ובמיוחד הקיבוצים והמושבים, גופים הסתדרותיים וחברות "חברת העובדים" התרגלו במשך שנים להסתמך על כך שממשלת ישראל תושיע אותם מכל צרה כלכלית שאליה ייקלעו" - על מה מתבססת האמירה השיפוטית הזאת? -- על הערך המקביל שעוסק במשבר הקיבוצים ומתעד הרגל זה ממש.
17. "עניים חדשים", שהתפרנסו על תשלומי ההעברה והסובסידיות, שהגיעו להיקף של כמעט שליש מתקציב הממשלה." - לא ברור לי מה הכוונה ב"עניים חדשים". -- למצטרפים החדשים למערכת תשלומי ההעברה החל מתחילת שנות השמונים.
18. " דור כלכלי שלם פינה את מקומו באותה תקופה לדור חדש, בעל אופי אחר לחלוטין." - שוב אמירה שיפוטית ללא ביסוס מוצק. מסכים איתך. לדעתי יש להרחיב כאן במידה ניכרת כדי שהדברים יתבארו מתוך תוכנם. החלק הזה מצומצם להחריד.
19. "המדיניות הכלכלית שכוננה בשנת 1988 תחת ממשלתו של יצחק שמיר," - אם אינני טועה מדיניות הייצוב החלה ב-1985 כששמעון פרס היה ראש הממשלה ויצחק מודעי שר האוצר. איך קפצנו פתאום ליצחק שמיר? -- מדובר בשלב שאחרי מדיניות הייצוב. ייתכן שהקצרנות המופלגת שנחה על הערך בשלב זה גרמה לכך שהדבר אינו ברור לחלוטין. הפתרון -- בהרחבה.
20. מדוע לא מתוארים נזקי המדיניות המרסנת, שאמנם צמצמה את האינפלציה, אבל יצרה שיעור אבטלה גבוה ושיעור גבוה של עניים? בשנות ה-90, דווקא בשנים שבהם האינפלציה "הרימה ראש" האבטלה ירדה. חייבים לציין זאת. -- הערך עוסק באינפלציה בשנות השמונים בעיקר. אתה מוזמן להרחיב. לגבי השיעור הגבוה של עניים ושיעור האבטלה הגבוה -- אתה טועה לדעתי, אבל אתה מוזמן להביא נתונים ולהרחיב בנושא. רלף פון שוונץ 14:32, 28 אפריל 2006 (IDT)

ערכתי את הערך באופן מסיבי, בהתאם לדיאלוג המופיע לעיל. הייתי רוצה לערוך אותו עוד, ולהחליף את שמו ל"אינפלציה בישראל". אנא אימרו לי מה דעתכם בסוגייה. לצערי אין לי זמן לפרט את כל השינויים שערכתי. רובם נובעים מהשיחה לעיל, כך שאפשר להיעזר בה לצורך הבנת השינויים. אני מבקש מכל מי שמעוניין - אנא עברו על ההבדלים בין הגרסה הישנה לחדשה, והעירו הערות. אני אשמח מאוד אם תוכלו לכתוב את ההערות בדף השיחה לפני ביצוע שינויים נוספים, כדי שאפשר יהיה לדון בהם. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:58, 28 אפריל 2006 (IDT)

הרחבת היריעה העובדתית מבורכת בעיני (במקום אחד כתוב "העם היהודיל" בטעות וכדאי לתקן). כדאי אולי להפנות את תשומת ליבם של ACT ו-Magister שהיו מעורבים בעריכה ולשאול לדעתם, אם הם אינם מודעים לשינויים. לגבי שינוי ל"אינפלציה בישראל" -- שים לב כי הערך הזה משולב ברצף ערכים על תולדות ישראל, ולדעתי הבעיות (אם תהיינה) כרוכות בעיקר בשליפתו של הנ"ל מהרצף. ייתכן וכדאי לפצל לשני ערכים(?). רלף פון שוונץ 17:10, 28 אפריל 2006 (IDT)

לא ממש השתתפתי בעריכתו של ערך זה, חלקי בו היה שיבוצו בדיעבד בסידרת הערכים העוסקים בהיסטוריה של כלכלת ישראל. אני שלם עם עריכתו של דרור, ורק רוצה להעיר: (1) בסעיף העוסק בארליך יש לקשר לערך המהפך הכלכלי. (2) לא אוזכרה, בין ארליך לארידור, תקופת כהונתו של יגאל הורוביץ כשר אוצר, עם ניסיונו (שכשל) להתמודד באמצעות הנהגת מדיניות ריסונית קיצונית ("אין לי", "משוגעים רדו מהגג" וכו'). הנושא אמנם נסקר בכלכלת ישראל#היסטוריה כלכלית#שנות ה-80, אך הערך כאן אמור להיות "הערך המורחב" בנושא, לא המצומצם. לעניין שינוי השם להאינפלציה בישראל - אין התנגדות, ועדיין יש לו מקום ברצף הערכים בסדרה ההיסטורית בהתייחס לשנות ה-80, בשל בולטותה של תופעת האינפלציה באותה תקופה. מה שהרבה יותר ישמח אותי, זה שייכתב ערך נפרד על המיתון של שנות ה-60. זה באמת חסר ברצף ההיסטורי של תולדות הכלכלה הישראלית. מגיסטר 18:22, 28 אפריל 2006 (IDT)

שיניתי את שם הערך ל"האינפלציה בישראל" קודם שקראתי דף זה, ואני שמח לגלות שכיוונתי לדעת גדולים. אין צורך לפצלו, להיפך - כך מתקבלת תמונה כוללת. אני מסכים עם מגיסטר בעניין מקומו של הערך ברצף הערכים. דוד שי 18:25, 28 אפריל 2006 (IDT)

מצטרף להסכמה הכללית לגבי השינויים והשינוי בשם וגם לקריאה לערך על המיתון של 66. רלף פון שוונץ 12:57, 29 אפריל 2006 (IDT)

עוד כמה שינויים - הסברים

1. נתחיל בזוטות - "סקטור" בעברית - "מגזר".
2. מהנוסח הקודם השתמע כאילו הרפורמות של ארליך נתקלו בהתנגדות רק בשל יריבות מפלגתית. זו סיבה טובה כשלעצמה (בדמוקרטיה, האופוזיציה משתמשת בכל מוקדי הכוח העומדים לרשותה בדין ועל פי חוק כדי להתנגד לממשלה), אבל אי אפשר להתעלם מהפער האידאולוגי העמוק שהיה פעור אז בין שר האוצר לבין ההסתדרות שהייתה איגוד עובדים ענקי, ואשר שיתוף הפעולה שלו היה חיוני.
3. המונח "גורמים מוסדיים אחרים" נראה לי קצת מעורפל. אני חושב שהכוונה בעיקר לאליטה הכלכלית, כלומר מנהלי בנקים, מפעלים, חברות, אנשי עסקים וכד', שהיו אז ברובם מזוהים עם מפלגת העבודה.
4. רציתי לפרט גם לגבי הסיבות לגיבוי המוגבל שנתן בגין לארליך, אבל הנושא לא ידוע לי מספיק.
5. החלפת הלירה בשקל היא פרט אנקדוטלי, אבל היא נותנת אינדיקציה לירידת ערך המטבע, והיא גם מסבירה למה אנחנו פותחים את הערך בלירה ומסיימים בשקל.
6. בגלל תיקוני עריכה, נותר המשפט "שרי האוצר התחלפו בזה אחר זה" כשלא ברור למי הכוונה. מחקתי את המשפט הזה, והוספתי את מינוי יגאל כהן אורגד, תוך ציון שהוא היה שר אוצר רביעי בתוך שש שנים (תחלופה די גבוהה באופן יחסי - תחלופה כזאת במשרד הביטחון הייתה גורמת למהומה).
7. חשוב לציין שארידור הצליח לצלוח את הבחירות של יוני 1981, אבל הצלחתו לא ארכה זמן רב.
8. כרונולוגיה - משבר מניות הבנקים אירע לפני התפטרות ארידור. אמנם הרקע להתפתרותו היה דחיית תוכנית הדולריזציה, אבל אין ספק שמשבר המניות שאירע כעשרה ימים לפני ההתפטרות היה גורם משמעותי בהחלטתו להתפטר.
9. לא רבים זוכרים את יגאל כהן אורגד בתפקידו כשר האוצר, אבל הוא החליף את ארידור למשך כמה חודשים בטרם קרסה הממשלה.
10. סתם פרט טריוויה - הימים ההם היו שעתם הגדולה של הילדים שאספו מטבעות ושטרות. כל חודש יצא מטבע או שטר חדש וכיוון שבתוך חודש הם לא היו שווים כלום, אפשר היה לצרף אותם בשקט לאוסף. אגב, אין להם ערך של ממש בשוק האספנות כי הנפיקו אותם בכמויות ענקיות. זה לא ממש קשור, אבל סתם הרגשתי צורך להעלות זיכרונות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:21, 5 מאי 2006 (IDT)

לגבי ארליך, בגין וההסתדרות: צריך לזכור כי ארליך בא מן הליברלים ואילו בגין היה מחרות. שלא כמצב היום, בו התנועות ממוזגות לחלוטין (כלומר, הליברלים נמחקו לחלוטין) אז הייתה להבדל משמעות כפולה: בגין נדרש להעניק תמיכה לעמדות הציונים הכלליים, שתמיכתו בהן הייתה בגלל לויאליות מפלגתית, לא בגלל אהדה אמיתית; והעימות בין ההסתדרות הכללית לשר האוצר היה למעשה עימות בין הליברלים למפא"י, עניין שבגין צפה בו במידה מסוימת מן הצד.

אי התמיכה של בגין התבטאה בחוסר נכונותו לומר "לא" לאנשים להם היה צורך לומר לא (בעיקר שרים שדרשו הרחבת תקציבים או אי פגיעה בהקצבותיהם). עניינו העיקרי היה בשמירת הקואליציה שלו, ושמירתה תבעה ויתור לתביעותיהם של המפד"ל (ובייחוד תקציבי החינוך שבשליטת המר) ואגודת ישראל. ממילא, אם מוותרים לאלו, אין קופצים את היד לאחרים. (המידע כאן הוא לידע כללי, אני לא חושב שזה מספיק טוב כדי להוסיף לערך) רלף פון שוונץ 17:42, 5 מאי 2006 (IDT)

טבלה סטטיסטית

גרמניה...? איזה גרמניה? מזרחית או מערבית? אדם אדום 18:11, 18 בספטמבר 2007 (IST)

מי אחראי לאינפלציה

התשובה לשאלה זו אינה פשוטה. קיימים גורמים שונים ואין להסיק אוטמטית מבדיקה שיעור האינפלציה השנתית בתקופת כהונה של ראש ממשלה או שר אוצר זה או אחר לגבי תרומתם של אלה להבערת אש האינפלציה או לריסונה. מלבד העובדה שקיימים גורמים חיצוניים, שאינם נתונים להשפעת אותם אישים, יש לציין שלפעולה, המעודדת או מחלישה את האינפלציה (כמו לכל פעולה כלכלית), יש השפעות שאינן מיידיות ותוצאותיהן מתגלות לעתים רק לאחר שנים רבות. בכל מקרה, שיעור האינפלציה השנתית בתקופת הכהונה של שר אוצר או ראש ממשלה אינה מהווה מדד מספיק כדי להעריך את תרומתו (חיובית או שלילית). ברור שהאינפלציה בחודש הראשון לכהונה של שר או ראש ממשלה היא יותר תוצאת פעילות קודמת. לעתים, נמשך "שובל" כזה להשפעה של אישיות כלכלית מספר חודשים לאחר תום כהונתו ובמקרים של שינויים מבניים יכול ה"שובל" להימשך שנים רבות. לפיכך, אין להצמיד אוטומטית "תרומה" של איש זה או אחר לאינפלציה או לבלימתה על סמך ניתוח ססטיטסי טכני בלבד של שיעור האינפלציה בתקופת כהונתו.--Act 12:08, 20 באוקטובר 2007 (IST)

השלמת הנתונים

כדאי להשלים את הנתונים עד 2007. הוספתי את הנתונים בישראל על סמך המקור הזה http://www1.cbs.gov.il/www/price_new/a3_1_h.xls ארנון פניני - שיחה 15:45, 22 במרץ 2008 (IST)

מחיקת הקישור

הקישור לא מוסיף שום מידע חשוב על האינפלציה בישראל, הוא אקטואלי מדי- נכתב בתחילת המשבר ועוסק רק בו, וכמעט כל התחזיות שם התבררו כהפוכות. צריך למחוק אותו. צורטק - שיחה 19:13, 28 בדצמבר 2010 (IST)

צודק, מחקתי. קישורים ב"לקריאה נוספת" צריכים להתייחס לנושאים מרכזיים בערך. אני-ואתה • שיחה 19:23, 28 בדצמבר 2010 (IST)

האינפלציה בישראל

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ספר אורחים

בקטע הבא, מה שנכתב בסוגריים, לדעתי טעות! 445% הם פי חמש וחצי! אם כבר תוקן ולא ראיתי או שמא אני טועה, אתכם הסליחה. האינפלציה בישראל ידעה מעלות ומורדות במהלך השנים. לשיאה הקיצוני הגיעה האינפלציה בין השנים 1980-1985: שיעור האינפלציה השנתית הגיע לשיא של 445% (כלומר, המחירים עלו פי ארבעה וחצי בממוצע בתוך שנה אחת בלבד) בשנת 1984.

― סוף העברה

צודק, תיקנתי. דוד שי - שיחה 06:16, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

הערך דורש שכתוב, חלקים ארוכים אינם כתובים בסגנון אינציקלופדי

לדוגמה מובאת פסקה שלמה ללא מקור:

המשבר האינפלציוני של שנות השמונים האיץ תהליכים משבריים שהחלו להתרחש בחברה הישראלית עוד קודם לכן. הגידול הניכר בהוצאות הביטחון למימון ארבע מלחמות בתוך 15 שנה, החזקת שטחים שגודלם פי ארבעה מגודלה של ישראל לפני 1967, הצמצום הניכר בהיקף העלייה ועזיבת אזרחים רבים את הארץ, ומדיניות כלכלית לא-עקבית של הממשלות השונות, גרמו להתערערות הדרגתית של המערכות החברתיות והכלכליות במדינה. גורמים כלכליים בולטים בישראל, ובמיוחד הקיבוצים והמושבים, גופים הסתדרותיים וחברות "חברת העובדים" התרגלו במשך שנים להסתמך על כך שממשלת ישראל תממן אותם בשעת הצורך, ונוצרה בהם שחיתות. הקיבוצים, שהיו גורם מוביל בתחומי החקלאות והתעשייה, שקעו בספקולציות פיננסיות כגון השקעות קצרות טווח בבורסה וספקולציות על שיעורי ריבית בהשוואה לשיעורי האינפלציה.

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בפסקה "ממלחמת ששת הימים ועד המהפך", לדעתי במקום "ול-61.1% מהתל"ג בשנת 1976" צריך להופיע "מהתמ"ג". אני ממש לא מבין בזה ולכן לא לקחתי סיכון. דווח על ידי: 213.57.195.16 17:45, 26 באוקטובר 2014 (IST)

תודה. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:09, 26 באוקטובר 2014 (IST)