שיחה:דרישה וחקירה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 8 שנים מאת Shalomori123 בנושא הקביעה לגבי הק"ו


כל הכבוד[עריכת קוד מקור]

גוונא, כל הכבוד. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 19:35, 22 ביוני 2009 (IDT)תגובה

תודה רבה... מה עם המיזם? תכתוב משהו? גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 19:37, 22 ביוני 2009 (IDT)תגובה
את הערך שלקחתי עליי אני דואג לו, זה לוקח קצת זמן, אבל בעז"ה תוך כמה ימים הוא יעלה. אני בינתיים עובד עליו. אני לא רוצה קצרמר, אני רוצה ערכים "כמו של גוונא". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - מדברים הרבה? - למה אני אוהב את ויקיפדיה? 19:41, 22 ביוני 2009 (IDT)תגובה
יופי! תודה רבה. הסמקה גוונא - רב אשי, הרמב"ם והקצות-החושן, קוראים לכם! 19:44, 22 ביוני 2009 (IDT)תגובה

הערות[עריכת קוד מקור]

  1. "שהיא חמורה יותר משאר המיתות - עדיין זקוקים לדרישה וחקירה" - מה עושה שם העדיין הזה? אם היא חמורה יותר קל וחומר שעדיין זקוקים לדרישה וחקירה, לא?
  2. הפרק "מקורות מקראיים" דן רק בחקירות אך מבלי שהונחה התשתית למה ההבדל בין דרישה לחקירה. אני מניח שההבדל ברור למי שיש לו השכלה הלכתית אבל אני קראתי את כל הפרק והבנתי שקיים הבדל רק בפרק שאחרי.
  3. "סתם משנה" ו"סתם ברייתא" - מההקשר אני מניח שהמשמעות של הביטויים האלה אומרת: "אם לא כתוב אז זה XXX". אם זה נכון, אני מציע לנסח מחדש.
  4. "והשלישית נטפלת" - בעברית מודרנית למילה נטפלת יש משמעות שלילית.
  5. "במשפט החילוני" - ???
  6. שם הערך - אם אין לנו דרישה וחקירה, למה לא לשים את הערך הזה שם? תומר א. - שיחה 19:09, 7 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
  1. הוספתי לשם כך את הערה מספר 9.
  2. כהבהרה התווספו כמה משפטים בתחילת הפרק מקורות מקראיים.
  3. "סתם משנה רבי מאיר היא", הוא ציטוט נפוץ ומקובל מדברי רבי יוחנן. ראה רבי מאיר#פעולותיו.
  4. התווספתה לשם כך הערה 14.
  5. "נטפלת" שונה ל"נזקקת".
  6. כתוב "במשפט הישראלי". מה הבעייה עם זה? גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:13, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
עדיין לא הבנתי את 1 ו-3 אבל אני מניח שצריך לקרוא עוד כמה ערכים כדי להבין אותם. אגיב רק לגבי 6, מהו המשפט החילוני המוזכר בגוף הערך (ולא בכותרת אליה אתה מתייחס). למיטב ידיעתי גם דתיים נשפטים במדינת ישראל בבתי המשפט הכללים. תומר א. - שיחה 01:23, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
לגבי 1, אכן מדובר בקביעה בעייתית, אך כך היא מופיעה בתלמוד.
לגבגי 3, פשוט מדובר במטבע לשון תלמודית נפוצה. לכן הפניתי בהערת שוליים למקור הוויקיפדי של מטבע לשון זו.
"המשפט הישראלי" המוזכר בערך הוא שם כולל לכל שיטות המשפט שאינן דתיות. מכיוון שאיני יודע לערוך השוואה למשפט האמריקני או הצרפתי, ערכתי השוואה למשפט הישראלי, תוך הבאת דוגמאות ספציפיות שישלי מקור לגביהן. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:26, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
ולכן היא צריך להיקרא "המשפט הישראלי" ולא "המשפט החילוני" לחץ Ctrl+f בדפדפן וכתוב את המילים "המשפט החילוני". תומר א. - שיחה 10:55, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
צודק. תוקן. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 11:14, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה
לגבי המשפט החילוני. אני התחלתי לשנות בתחילת הפסקה, ולא שמתי לב למופעים האחרים. תומר אכן צודק, וגוונא עשה נכון כשביצע. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 20:21, 9 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 01:37, 4 במאי 2013 (IDT)תגובה

הקביעה לגבי הק"ו[עריכת קוד מקור]

אני מעיר פה דיון ישן אבל כמיטב הבנתי את הגמרא בסנהדרין אכן הקל וחומר הוא מסקילה לשריפה (שיותר קלה לדעת חכמים כפי שציינתי בערך), מהקל אל החמור ולא כמו שענית בפסקה הקודמת. אשמח לקבל תגובה. שלום אורישיחה • ב' בטבת ה'תשע"ו • 14:14, 14 בדצמבר 2015 (IST)תגובה