שיחה:גלוקונאוגנזה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 16 שנים מאת Offer1988 בנושא גלוקוניאוגנזה

ערך מעולה צוניאפולו 18:10, 23 בינואר 2007 (IST)

גלוקוניאוגנזה[עריכת קוד מקור]

בעקרון, ערך ראוי מאוד. יש בו מספר טעויות קטנות וכמובן שניתן להרחיבו, אך הערך כתוב היטב ובצורה מושכלת.

  • גלוקוניאוגנזה משמשת לא רק בשעת עקה פיזית עקב Stress של מאמץ/ רעב, והיא נערכת בגוף בשנתנו עם סיום מאגרי הגליקוגן בכבד, לצורך הזנת תאי העצבים ותאי הדם. בשלב זה עדיין לא נערכה אדפטציה של תאי מע' העצבים (ובראשה, המח) לצריכה אנרגטית של גופי קטון (יפורט בהמשך).
  • נעשה בתהליך הגלוקוניאוגנזה שימוש בשתי מולקולות של GTP ובארבע מולקולות של ATP אם זכרוני אינו מטעני.
  • תאי מערכת העצבים והמח מסוגלים לצרוך עוד מקורות אנרגיה פרט לגלוקוז- בזמן רעב ממושך תאים אלה צורכים גם גופי קטון Ketone bodies דוגמת אצטואצטט ואצטון, שמקורם במולקולות הגליצרול. חומרים אלה מיוצרים בזמן רעב ממושך בכבד בהשראת גלוקוקורטיקוסטרואידים שונים, ובהשראת הורמוני הרעב אפינפרין וגלוקגון מחומצות שומן, המהוות תוצר פירוק של טריגליצרידים (מולקולות שומניות עתירות אנרגיה). שיירי הגליצרול מנוצלים ליצירת גלוקוז במסלול הגלוקוניאוגנזה. תאי דם אדומים לעומת זאת אכן צורכים רק גלוקוז לתזונתם (ככל הידוע לי).
  • מקור מולקולות הפירובט- הגוף מנצל כמה מקורות ליצירת הפירובט בשעת רעב: גליצרול (מקורו ברקמות שומן), חומצות אמיניות דוגמת אלנין, שביכולתן להפוך לגלוקוז בסיכומו של תהליך (מקורן ברקמות שריר).
  • מן הראוי להשלים התייחסות הורמונלית הולמת, על מסלולי הבקרה למסלולים אלה ומקביליהם ההפוכים. אשמח לעשות זאת בתום עונת הבחינות שלי בסמסטר זה :)

עפר קוטלר 16:18, 9 ביולי 2007 (IDT)תגובה