שיחה:גזרות תתנ"ו

צריך להוסיף עוד דברים, להוסיף קישורים (לא הכנתי את כולם), וליצור קישור מהערך גזירות תתנ"ו, לדעתי מאורעות תתנ"ו צריך להיות שם הערך.. אריקל 18:33, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

עריכות שנעשו בעקבות ההערות, ומה שנותר

נעשה

1. עריכה לשונית וסגנונית דותן מזור 10:11, 9 באפריל 2007 (IDT)

נותר לעשות

1. ביבליוגרפיה- כרגע אין בכלל דותן מזור 10:11, 9 באפריל 2007 (IDT)

הרבה הערות

1. ה"אירועים" מוכרים בהיסטוריה היהודית כגזירות.
2. "היו בעלי השפעה פסיכולוגית על עם ישראל" - רצחו אלפי אנשים ואתה מדבר על פסיכולוגיה?
3. "מקורות ללימוד התקופה" - כאן לא מדריך לחקר ההסטוריה. מה שרלוונטי יש לרשום כמקור ביבליוגרפי, ומה שלא, למחוק.
4. הפסיקה "תיאור ההתפתחויות" - המון מילים, כמעט אפס עובדות. אפילו ללא איזכור ממשי של קהילות שו"ם (מעבר למילים "עמק הריין").
5. הפיסקה "אידיאולוגיה משותפת" לא קשורה, לא רלוונטית ודי מעצבנת.
6. "משמעות האירועים" - רק תקציר של המחקר רלוונטי? מה עם ההשפעה הצבאית על מסעי הצלב, הקינות שחוברו, השפעה על היחס הבין-דתי ועוד.
7. שלא לדבר על: ויקיזציה, קטגוריות וביבליוגרפיה מקיפה ומסודרת.

DGtal 18:44, 13 באוגוסט 2006 (IDT) קצת תשובות: קודם כל אין ספק שהערך דורש שכתוב, ויש הרבה מה להוסיף בו. אבל קודם כל אתייחס להערותיך:

1. נכון הם מוכרים כגזירות, אבל יותר מאשר גזירה היה כאן אירועי טבח.. אבל ניתן לבצע "מבחן גוגל" ולהחליף לגזירות.. לא רלוונטי, רק לבצע קישור מאחד לשני.
2. בקשר להשפעה הפסיכולוגית, כנראה לא קראת את כל מה שכתבתי. מבחינה היסטורית, כמות הרציחות לא הייתה גדולה, ולא הייתה הגורם בה"א הידיעה, ההשפעה הפסיכולוגית רבת המשמעות היא התוצאה הדרמטית ביותר של המאורעות.
3. המקורות ללימוד התקופה מהווים חלק מלימוד התקופה, וככאלה נהוג לדון בהם סביב דיונים היסטוריים. במידה והדבר מפר מדיניות או תפיסה מקובלת בויקפדיה ניתן להעביר את הדיון להצגה במקורות חיצוניים.
4. 'המון מילים כמעט אפס עובדות', אם זו דעתך ניתן לתקן..
5. הפיסקה המעצבנת.. היא אכן מעצבנת, אבל רלוונטית..
6. ובקשר להערה זו אין ספק שצריך להוסיף עוד הרבה מאד פרטים..
7. גם ביצוע עבודות תחזוקה.. אני חלש בדברים האלה

אריקל 19:31, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

תשובות לתשובות:

1. במבחן גוגל לא מדוייק היה בערך חצי חצי, אז השארתי ויצרתי הפנייה.
2. כמות רציחות לא גדולה? חורבן קהילות ורצח המוני לא נחשב הרבה כנראה. תוסיף כמה שתרצה על השפעה פסיכולוגית-הלכתית (למשל אב הרחמים, חומרות במנהגי אבלות בספירת העומר) אבל אמירה שעיקר ההשפעה פסיכולוגית מגמדת את גודל הרצח.
3. לא מכיר מדיניות מוגדרת בנושא. זה נראה לי שייך יותר לערך כללי על מקורות היסטוריים בחקר ימי הביניים מאשר לערך הספציפי הזה. התוכן בבסיסו רלוונטי לרוב ערכי התקופה.
4. אני לא מכיר את הפרטים כמוך: תוסיף את שמות הערים שהותקפו בצירוף תאריכים, היקף ההרוגים, מקרים מיוחדים (התאבדויות המוניות של קהילות מסוימות) וכו'.
5. אני לא רואה את הרלוונטיות פה, מה גם שיש פה קביעת עובדות ללא הוכחות (אף שחלקן מוכרות לי).
6. תתחיל מרישום ביבליוגרפי מסודר של המחקרים שציטטת (ויקיפדיה:ביבליוגרפיה)
7. תחזוקה זה שולי יחסית. אם אתה חלש בזה, תתרכז בתוכן.

קדימה לעבודה, DGtal 20:33, 13 באוגוסט 2006 (IDT)

הוספה תשובות לתשובות: בנוגע לסעיף 5 נא להסתכל ולהתייחס להערה למטה תחת הכותרת "גם בנושא האידיאולוגיה המשותפת"

שיכתוב

הוספתי פרטים ומקורות על האירועים וגם על התוצאות מנקודת מבט אחת. אין לי מספיק ידע וספרות כדי לטפל בשאר הפסקאות. שנילי • שיחה 12:09, 9 באפריל 2007 (IDT)

נראה לי שאין הצדקה לתבנית "שכתוב" יתכן שיש מה לשפר בערך אבל הוא כרגע במצב סביר. אני מסיר את התבניתשנילי • שיחה 20:22, 12 במאי 2007 (IDT)

גם בנושא האידיאולוגיה המשותפת

חלילה להשוות בין התפיסה הנוצרית את העולם הזה והבא ואת המוות המקשר ביניהם לבין תפיסת התורה את הדברים הללו. הנוצרים מיואשים מתיקון העולם הזה ולכן המוות הוא הצלה מהחטאים (והדברים ארוכים). התורה מלמדת אותנו שיש ערך לעולם הזה ושעלינו לסייע ב"תיקון עולם במלכות שד-י". המוות על קידוש השם מגיעה מההבנה שכיוון שלחיים יש ערך, לכן בפעולות מסויימות אנו הופכים להיות כמתים מהלכים. לכן על כל התורה כולה נאמר: "פיקוח נפש דוחה" מלבד על "עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים", שבעבירות כאלו עדיף למות ולא לבצען(וכאן הדברים עוד ארוכים יותר). עוד דבר, שלנצרות יש נטייה לגנוב מושגים מהיהדות ולעוות אותם ורואים זאת גם במונחים בגוף הערך עצמו.

מחקר חדש

מחקר חדש הנוגע בהרחבה בעניין גזרות תתנ"ו והשפעותיהן הוא עבודת הדוקטורט של ידידי מתניה יוסף בן גדליה, חכמי שפייר בימי גזרות תתנ"ו ולאחריהן: קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור ויצירתם הרוחנית בשלהי המאה ה-11 ובראשית המאה ה- 12, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, רמת גן: אונ' בר אילן, תשס"ז, רועי זק - שיחה 09:55, 15 באוקטובר 2010 (IST)

פסקה תמוהה

ההקבלה האידיאולוגית שנעשתה כאן מעוררת תמיהות רבות. גם באשר למקור הטענות במועלות בה וגם באשר לאמיתות האידאולוגיות שמיוחסות ליהודים בעיקר.

אני מפרט את ההערות שלי בגוף הפסקה:

הקבלות אידאולוגיות

מלבד העימות האידאולוגי בעת המפגש המעשי בין היהודים לנוצרים, יש הסוברים שדווקא הקבלות שונות הובילו לכך שהעימות לא יכול היה להגיע לעמק השווה. זאת, מלבד הוויכוח מי הוא הנבחר על ידי האל. כל צד האמין שככל שיגדל קורבנו בעולם הזה כן יגדל שכרו בעולם הבא.

תיאור כזה מציג את המאורעות כמעין "מלחמה" שבה שתי הצדדים מעוניינים לתקוף את הצד השני, עד המוות הסופי של אחד מהצדדים. הנוצרים הם אלה שהתחילו את הפרעות, ואין הצדקה לקרוא לפרעות אלה: "עימות", בוודאי שלא לנסות להבין איך ה"עימות" לא הגיע ל"עמק השווה". מכיוון שהתחלת הפרעות הייתה חד צדדית לחלוטין, כמובן שלא היה ליהודים שום סיכוי להגיע ל"עמק השווה".

כך, הנוצרים האמינו שהם יוצאים למסע הצלב, במטרה לגאול את כנסיית הקבר בכל מחיר, ואף במחיר החיים, ולהיות מרטירים. ואף היהודים, לא ברחו מפני הנוצרים, משום ששאפו למות על קידוש השם.

יהודי אינו שואף למות על קידוש השם. ביהדות קיימים שלושה איסורים שמוגדרים "ייהרג ובל יעבור" והם: 1. עבודה זרה 2. גילוי עריות 3. שפיכות דמים. רק כשעומדת בפני היהודי הברירה בין לעבור על אחד מאלה או למות, הוא צריך לבחור במיתה. כמובן וכמובן שבשום מקרה הוא לא ישאף להגיע למצב כזה. כמו כן, היהודים ניסו לברוח מהמסעות הצלב בכל יכולתם כפי שמבואר היטב בערך עצמו וגם במקורות אחרים. גם דרוש מקור לכך שהנוצרים שאפו להיות מרטירים.

לכך ניתן לצרף את היחס למוות בדתות השונות, כאשר בשתי הדתות האמינו שהמוות מוביל לעלייה לדרגה גבוהה (מרטיר אצל הנוצרים, ומוות על קידוש השם אצל היהודים), ואף שההליכה לקראת המוות לא נעשה בחשש, ושהראייה הרואה במוות זכות, משותפת ליהודים ולנוצרים. לפי נקודות ההשקפה האלו, המוות מהווה את העדות על האמונה ביהדות ובנצרות.

מוות אינו מהווה את העדות לאמונה ביהדות, הוא אמנם נמצא דרגה אחת מתחת לאמונה באל, אולם אין שום דרישה להשתמש בו אלא במקרים קיצוניים של חוסר ברירה, שבהם ניצבת מולך האפשרות לוותר על אמונתך או על חייך. כמו כן יש רבים שהתירו להתנצר למראית עין על מנת להינצל מהמוות (הרמב"ם באיגרות תימן כדוגמא)

בהמשך לעניין המוות, גם תפיסת הקרבה בין העולם הזה לעולם הבא הייתה משותפת ליהודים ולנוצרים. כך הנוצרים עשו הכנה לפני היציאה למסע (טבילה, טהרה ווידוי) ואף היהודים פעלו בפעולות קפדניות לפני המוות (טהרה ווידוי וברכה).

"פעולות קפדניות לפני המוות?" קשה להבין איך אדם נערך למותו כאשר הוא נהרג בפרעות של נוצרים, כמו כן אין שום עדות בהלכה לצורך להיטהר לפני המוות.

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.lekket.com/data/articles/003-000-082_000.pdf
  • In גזירות תתנ"ו on 2013-05-05 01:29:49, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In גזירות תתנ"ו on 2013-05-14 04:45:03, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 07:45, 14 במאי 2013 (IDT)

התאריכים הלועזיים

נעלם מעיניי כותב התאריכים הלועזיים כי עד אוקטובר 1582 הלוח הלועזי היה הלוח היוליאני, ועל כן התאריכים הלועזיים בערך שגויים. תקנתי אותם על פי המרת התאריכים באתר לוח שנה, בו התאריכים עד אוקטובר 1582 על פי הלוח היוליאני ומשם והלאה על פי הלוח הגרגוריאני. Yakinew - שיחה 23:07, 11 באוגוסט 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

"מוטיב שנוי במחלוקת בעמידה היהודית באותה תקופה היה הרג הילדים במטרה למנוע את שבייתם והמרתם לנצרות. באחת הכרוניקות מופיע התיאור הבא:

"מי ראה ומי שמע, מה שעשתה זאת הצדקת אשה החסידה מרת רחל... ותאמר אל חברותיה: ארבעה בנים יש לי, גם עליהם אל תכסו, פן יבואו הערלים הללו ויתפשום חיים ויהיו מקויימים בתעתועם... והנער אהרון, כשראה שנשחט אחיו, והיה צועק: 'אמי אל תשחטני' והלך לו ונחבא תחת תיבה אחת, וכשהשלימה הצדקת לזבוח שלושת בניה לפני יוצרם, אז הרימה קולה וקראה לבנה: אהרון, אהרון, איפה אתה. גם עליך לא אחוס ולא ארחם. ותמשכהו ברגלו מתחת התיבה אשר נחבא שם ותזבחהו לפני אל רם ונישא."‏[3] יש חוקרים הטוענים כי כרוניקה זו יחד עם כרוניקות נוספות שנכתבו ב-1096 מדגישות את מעמדה הגבוה של האישה באשכנז באותה תקופה: האישה היא הטובחת את ילדיה אף ללא רשות מהבעל, ומעשיה מהווה חזרה למוטיב חנה ושבעת בניה[דרוש מקור].

פוסקי ההלכות נחלקו ביחסם אל הרג הילדים, אך הנטייה הייתה שלא לפקפק בצדיקותם של מקדשי השם. מהר"ם מרוטנברג הזהיר שלא "להוציא לעז על חסידים הראשונים", אף שאינו מתייחס לשאלה האם הרג הילדים הוא פעולה שיש לנקוט בה מלכתחילה. אחרים מצאו הצדקה להמתת הילדים בדינו של בן סורר ומורה, שהורגים אותו לא בשל מה שהוא, אלא בשל מה שעתיד להיות, דין התקף גם לגבי ילדים שעלולים להיות מומרים." חנה ממש לא טבחה את ילדיה וזה גם רצח לכול דבר

מקור:הההלכה והאיסור החמור "לא תרצח" דווח על ידי: מתניה עיד 213.151.56.140 16:13, 27 ביולי 2015 (IDT)

מה הטענה שלך בתמצית? בריאן - שיחה 16:29, 27 ביולי 2015 (IDT)

הפריעה לו ההקבלה לחנה ושבעת בניה. כיוון שעל הטענה הוצבה תבנית מקור לפני מספר שנים הסרתי אותה. לגבי הטענה שהדבר אסור בגלל לא תרצח, העניין כאמור נדון בפוסקים והיו שהצדיקו את המעשה מתירוצים שונים. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:58, 27 ביולי 2015 (IDT)

האם העיר מץ זה מיינץ?

בעמוד הזה מובא איור של הטבח במץ עם הטקסט: "ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון" - אבל הספור מוסב על שלשת הקהלות הקדושות מיינץ, וורמייזא ושפייר! Menasche - שיחה 14:29, 24 באפריל 2023 (IDT)

מץ שעל נהר המוזל היא לא מיינץ שעל נהר הריין. הפורעים המשיכו מערי עמק הריין לטריר ולמץ. הערך אמור לעסוק בכל אירועי תתנ"ו שהתרחשו במהלך מסע הצלב הראשון. Liadmalone - שיחה 17:34, 24 באפריל 2023 (IDT)

שינוי שם

דיון על שמו של דף זה מתקיים במזנון. נעבעך - שיחה 19:22, 9 בינואר 2024 (IST)