שיחה:ברכת המשפט

הערך אינו נתון לעריכה, ולא ניתן להוסיף לו דברים, וחבל. כי יש בו לפחות טעות אחת קריטית.

המשפט: "ניסוח הברכה מתייחס לבית הדין של אחרית הימים ובו מדובר על האל השופט את בני האדם." פשוט אינו נכון.

ניסוח הברכה מתייחס לימי שפוט השופטים, כאשר ה' "משל על ישראל לבדו" - שלא באמצעות מלך ובית מלוכה בשר ודם כמו בית שאול ובית דוד - והושיע את ישראל באמצעות שופטים כריזמטיים שיצאו מקרבם. תקופה זו של שלטון ה' לבדו באמצעות "שופטים" ו"יועצים" כגון משה אהרון ויהושע, ולא "מלכים", נחשבת לשלב הטהור ביותר של שלטון ה' בעם, שאיפיינה את ראשית הגאולה ממצרים וראשית התנחלותו של העם בארץ, והמתפללים הקדומים ייחלו לשוב אליה גם בשלב הגאולה - לפני כינון מחדש של שלטון בית דוד.

להלן ציטוטים מספרי שופטים ושמואל שמהם שאבו מנסחי התפילה את השראתם:

"ויקם יהוה, שופטים; ויושיעום, מיד שוסיהם.[...] וכי-הקים יהוה להם, שופטים, והיה יהוה עם-השופט, והושיעם מיד אויביהם כול ימי השופט: כי-יינחם יהוה מנאקתם, מפני לוחציהם ודוחקיהם." (שופטים ב' 16 - 18).

"ויאמרו איש-ישראל, אל-גדעון, משול-בנו גם-אתה, גם-בנך גם בן-בנך: כי הושעתנו, מיד מדיין. ויאמר אליהם גדעון, לא-אמשול אני בכם, ולא-ימשול בני בכם: יהוה, ימשול בכם." (שופטים ח' 22 - 23).

"ויתקבצו, כול זקני ישראל; ויבואו אל-שמואל, הרמתה. ויאמרו אליו, הנה אתה זקנת, ובניך, לא הלכו בדרכיך; עתה, שימה-לנו מלך לשופטנו--ככל-הגויים. ויירע הדבר, בעיני שמואל, כאשר אמרו, תנה-לנו מלך לשופטנו; ויתפלל שמואל, אל-יהוה. ויאמר יהוה, אל-שמואל, שמע בקול העם, לכול אשר-יאמרו אליך: כי לא אותך מאסו, כי-אותי מאסו ממלוך עליהם." (שמ"א ח' 4 - 7)

"ויצעק שמואל את-העם, אל-יהוה המצפה. ויאמר אל-בני ישראל, כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, אנוכי העליתי את-ישראל, ממצריים; ואציל אתכם, מיד מצריים, ומיד כל-הממלכות, הלוחצים אתכם. ואתם היום מאסתם את-אלוהיכם, אשר-הוא מושיע לכם מכל-רעותיכם וצרותיכם, ותאמרו לו, כי-מלך תשים עלינו" (שמ"א י' 17 - 19).

"ויאמר שמואל, אל-העם: יהוה, אשר עשה את-משה ואת-אהרון, ואשר העלה את-אבותיכם, מארץ מצריים. ועתה, התייצבו ואישפטה איתכם--לפני יהוה: את כל-צדקות יהוה, אשר-עשה איתכם ואת-אבותיכם. כאשר-בא יעקוב, מצריים--ויזעקו אבותיכם, אל-יהוה, וישלח יהוה את-משה ואת-אהרון ויוציאו את-אבותיכם ממצריים, וישיבום במקום הזה. וישכחו, את-יהוה אלוהיהם; וימכור אותם ביד סיסרא שר-צבא חצור וביד-פלשתים, וביד מלך מואב, ויילחמו, בם. ויזעקו אל-יהוה, ויאמרו חטאנו, כי עזבנו את-יהוה, ונעבוד את-הבעלים ואת-העשתרות; ועתה, הצילנו מיד אויבינו--ונעבדך. וישלח יהוה את-ירובעל ואת-בדן, ואת-יפתח ואת-שמואל; ויצל אתכם מיד אויביכם, מסביב, ותשבו, בטח. ותראו, כי-נחש מלך בני-עמון בא עליכם, ותאמרו לי, לא כי-מלך ימלוך עלינו: ויהוה אלוהיכם, מלככם. ועתה, הנה המלך אשר בחרתם--אשר שאלתם; והנה נתן יהוה עליכם, מלך." (שמ"א י"ב 6 - 13).

אם יש לך הערות, אתה מוזמן להירשם ולהעלות אותן. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 12:30, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

לעצם הדברים "השיבה" מתייחס לאחרית הימים "כבראשונה" מתייחס לימות השופטים כפי שכתבת. ברכות אריאל פ. (slav4) • דף שיחה 12:31, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה, מה דעתך על הנוסח הבא במקום הנוכחי:

"ברכה זו, בדומה לברכת קיבוץ גלויות נתקנה בתקופה בה עדיין היו בתי דין יהודיים בארץ ישראל. ככל הנראה, אף ברכה זו, בדומה לברכת קיבוץ גלויות, הותקנה לפני חורבן בית שני - בתקופה בה היו מוסדות משפטיים (כגון הסנהדרין), וברכה זו מתכוונת לגאולה של אחרית הימים ולא להקמת בתי משפט. אפשר שבעקבות האכזבה ממלכות בית חשמונאי ובית הורודוס ושלטון הכהנים, ניסוח הברכה מרמז לתקופת השופטים, שבה ה' לבדו מלך על ישראל ושפט את העם שלא באמצעות מלך ושושלת מלוכה, אלא באמצעות נביאים ושופטים שפעלו בהשראתו הישירה - תקופה אשר נחשבת במקרא לשלב הראשון והטהור ביותר של מערכת היחסים בין ה' והעם (וראו: שופטים ב' 16 - 18; שופטים ח' 22 - 23; שמ"א ח' 4 - 7; שמ"א י"ב 6 - 13). עם חורבן הבית השני, קיבלה ברכה זו משמעות נוספת, כחלק משלבי הגאולה - שהקמת המדינה המחודשת באחרית הימים (לאחר קיבוץ הגלויות) תדמה לתקופת שפוט השופטים ותתבסס על מערכת שלטון ומשפט צדק בהשראה אלוהית ישירה."