שיחה:בריכת הסולטן
הוספת נושאשם הערך[עריכת קוד מקור]
הועבר לשיחה:סולטן. יוסי • שיחה 08:49, 15 באוגוסט 2009 (IDT)
מי בנה את הבריכה[עריכת קוד מקור]
לדעתי ראוי לבדוק שוב את מקורות הערך. עיון מדוקדק יותר יעלה כי הבריכה נבנתה כחלק ממערכת הובלת המים לירושלים בימי בית שני, והיא חלק ממערכת אמות המים, כמו גם בריכת ממילא. השולטן סולימאן רק הרחיב והעמיק את הבריכה. רצוי לתקן את הערך אחרי בדיקה. תודהגמר כוכב נולד יהיה שם
מי שנתן לבריכה את מדודותיה היה הסולטאן הממלוכי ברקוק ב1398. הסביל נבנה ע"י סולימאן המפואר
שכונת "ג'ורת אל-עונב" בין שער יפו "לבירכת אל שולטן"[עריכת קוד מקור]
משום מה לא מצאתי בכל הפרסומים על ירושלים ושכנותיה את שמה של שכונה זו.שנקראה בפי הערבים "ג'ורת אל-עונב" בתרגום חופשי גת ענבים. בגין גת שנמצאה שם במאה ה-19 ובמהלך שנים אלו היא נהרסה. בראשית המאה ה-20 נרכשה חלקת קרקע במקום הקרוי היום "חוצות היוצר".את הקרקע רכשה קבוצת יהודים המכונים "מוגרבים" - מערביים. יהודים שעלו מצפון אפריקה במאות 17 - 18 לירושלים.הקרקע נרכשה מסוחר בהמות ערבישמכר מחצית השטח ליהודים (החלק הדרומי הסמוך יותרלבריכה).בחלק המרכזי, נבנו מספר מבנים למסחר ותעשייה ע"י הבריטים מאוחר יותר,והם חוצות היוצר. את החלק הצפוני של הקרקע זו הקרובה לשער יפו הועיד לסחר בבהמות. מקום זה התאים לסחר זה בשל קרבתו למים. הקבוצה שרכשה את הקרקע התגוררה רובה ככולה בעיר העתיקה וכולם עסקו במסחר. בין המייסדים היוהמשפחות "אלבז,נחמיאס,תורג'מן,יפרח,כהן,שאול, שחדה משה,אזולאי,טואטי(שהיה חזן,גבאי בית הכנסת שנבנה בצמוד לבית תורג'מן,ושימש "כמוכתר" תואר שניתןעוד בימי העותמנים לנציגהשכונה מול השלטונות והבריטים אימצו אותו) ואחרים. הבתים הראשונים נבנו מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה.במאורעות 21 סבלה השכונה מפגיעות של פורעים ערבים, והידועה שבהם הייתה תהלוכת"נביא מוסא"שעברה בכבישבסמוך למגדל דוד, חלק מהיהודים (מספר מועט עזב)הגרעיןהמייסד המשיך להתגור.חלק מהבתים של היהודים שעזבו הושכרו בעיקרלמשפחות נוצריות, והבולטת שבהם משפחת שריף. במאורעות 1929 סבלה השכונה מהתפרעות של ערבים, ובעיקר מהטבח שנעשה בחברון.היהודים עזבואת השכונה.חלקם עבר לימין משה (מונטיפיורי)וחלקם לעיר החדשה.(מחנה יהודה,נחלת שבעה,גבעת שאולועוד. במלחמת השחרור השטח הוכרזכשטח הפקר. במלחמתששת הימים,ימים ספורים לאחר שחרור העיר טדי קולק הרס את השכונה,והותיר רק את המבנים הקרויים "חוצות היוצר)דוד ארגמן(תורגמן)
משוב מ-5 באפריל 2012[עריכת קוד מקור]
ערך זה הוא ערך קטן . יש להרחיבו . 89.139.192.246 14:25, 5 באפריל 2012 (IDT)
משוב מ-24 באפריל 2012[עריכת קוד מקור]
קצר מדי ואין מספיק מידע! 81.218.128.70 14:34, 24 באפריל 2012 (IDT)
שינוי שם הערך: בריכת הסולטן[עריכת קוד מקור]
מדוע לא "בריכת הסולטן"? מדובר באתר מודרני שמתקיימות בו הופעות. כיום, בעברית המודרנית, אנחנו כותבים "סולטן". לדעתי, אין צורך לדבוק (דווקא כאן) בתעתיק לכאורה ארכאי. בתור שם הערך עדיף "בריכת הסולטן", גם משום שכך הוא נקרא על ידי הציבור הרחב, ולא נראה שיש בעיה עם הכתיב "סולטן". אלדד • שיחה 10:19, 20 ביוני 2013 (IDT)
- ומה דעתכם? אלדד • שיחה 20:54, 20 ביוני 2013 (IDT)
- מסכים עם הטענה, סולטן הוא כתיב בסדר ואין צורך ב"סולטאן". | DuduB § שיחה 09:59, 21 ביוני 2013 (IDT)
- תודה רבה. לפני העברה, אשמח לשמוע עוד דעות. אלדד • שיחה 11:42, 21 ביוני 2013 (IDT)
- גם לי נראה שאפשר. עידו • שיחה 09:51, 22 ביוני 2013 (IDT)
- תודה, עידו. אלדד • שיחה 09:51, 22 ביוני 2013 (IDT)
- אני גם מסכים, אבל אשמח לשמוע עוד. אתה כותב "בעברית המודרנית, אנחנו כותבים 'סולטן'". זאת, אני מבין, בניגוד לסולטאן. יש לך עוד דוגמאות בהן אנחנו משתמשים במילה "סולטן" במובן כזה לא מתייחס ישירות לבעל התפקיד הארכאי? טוסברהינדי (שיחה) 10:49, 23 ביוני 2013 (IDT)
- כי, נניח, אנחנו כותבים סולטאן (תרנגול). למרות שזה משהו מודרני. טוסברהינדי (שיחה) 10:51, 23 ביוני 2013 (IDT)
- התייחסתי למילה "סולטן" בעברית המודרנית. הערכתי היא שכמעט ולא תראה אותה ב-א'; ועם זאת, הצעתי מתייחסת רק לערך הנוכחי, "בריכת הסולטן" - כְּשם, עדיף לתת לה את השם המקובל בציבור. אני כרגע לא בא להשיג על כתיב הערך "סולטאן" (אם כי, אישית, לא מפריע לי אם ייכתב גם בלי א', בתור מילה שהתאזרחה כבר בעברית). אלדד • שיחה 13:38, 23 ביוני 2013 (IDT)
- ברור לי שאין כאן השגה על הערך סולטאן. אבל דיברת על שימושים במילה בשפה המודרנית, ונתתי כדוגמה את הערך על סולטאן (תרנגול) - שם גם בחרנו באיות ה"ארכאי". מדוע? טוסברהינדי (שיחה) 16:04, 23 ביוני 2013 (IDT)
- מבחינתי, שם הערך יכול להיכתב "סולטן (תרנגול)". לטעמי, המילה "סולטן" כבר מאוזרחת בעברית, ולא חייבים לשמר את ה-א' (זה כמובן לא אומר שהכתיב ב-א' שגוי, אבל הוא נראה מעט ארכאי, לטעמי). צריך לזכור גם שהמילה "סולטן" מופיעה בעברית המודרנית לא מעט גם בתור שם - שם משפחה של ישראלים, ואז אין בה א'. אלדד • שיחה 19:35, 23 ביוני 2013 (IDT)
- ברור לי שאין כאן השגה על הערך סולטאן. אבל דיברת על שימושים במילה בשפה המודרנית, ונתתי כדוגמה את הערך על סולטאן (תרנגול) - שם גם בחרנו באיות ה"ארכאי". מדוע? טוסברהינדי (שיחה) 16:04, 23 ביוני 2013 (IDT)
- התייחסתי למילה "סולטן" בעברית המודרנית. הערכתי היא שכמעט ולא תראה אותה ב-א'; ועם זאת, הצעתי מתייחסת רק לערך הנוכחי, "בריכת הסולטן" - כְּשם, עדיף לתת לה את השם המקובל בציבור. אני כרגע לא בא להשיג על כתיב הערך "סולטאן" (אם כי, אישית, לא מפריע לי אם ייכתב גם בלי א', בתור מילה שהתאזרחה כבר בעברית). אלדד • שיחה 13:38, 23 ביוני 2013 (IDT)
- תודה, עידו. אלדד • שיחה 09:51, 22 ביוני 2013 (IDT)
- גם לי נראה שאפשר. עידו • שיחה 09:51, 22 ביוני 2013 (IDT)
- תודה רבה. לפני העברה, אשמח לשמוע עוד דעות. אלדד • שיחה 11:42, 21 ביוני 2013 (IDT)
- מסכים עם הטענה, סולטן הוא כתיב בסדר ואין צורך ב"סולטאן". | DuduB § שיחה 09:59, 21 ביוני 2013 (IDT)
מה פתאום!?! אנחנו כותבים סולטאן ולכן גם בריכת הסולטאן. יוחזר! • חבר לחיים - אמצו כלב! Ori • PTT 16:22, 29 ביוני 2013 (IDT)
- הדיון לא פורסם! • חבר לחיים - אמצו כלב! Ori • PTT 16:24, 29 ביוני 2013 (IDT)
- היכן צריך לפרסם ואיפה זה כתוב? חזרתי • ∞ • שיחה 06:34, 30 ביוני 2013 (IDT)
- אורי, הדיון פורסם על ידי תבנית שינוי שם והוא הופיע בקטגוריה:ויקיפדיה: הצעות לשינוי שם דף. צריך להיכנס מידי פעם ולבדוק את הרשימה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 09:59, 30 ביוני 2013 (IDT)
- היכן צריך לפרסם ואיפה זה כתוב? חזרתי • ∞ • שיחה 06:34, 30 ביוני 2013 (IDT)
שם הערך[עריכת קוד מקור]
לפי החברה העירונית המפעילה את האתר, השם צריך להיות "בריכת השולטן" ולא "בריכת הסולטן" Gavriel.lazan - שיחה 11:36, 20 באוגוסט 2013 (IDT)
מה פתאום סולימאן?[עריכת קוד מקור]
הבריכה נחצבה בימי בית שני (אולי היא "בריכת הנחשים" של יוספוס), ונקראת בכלל על שם הסולטן הממלוכי ברקוק. יש לתקן את הערך, ולכל הפחות להוסיף לו פרק היסטורי ראוי. תמרה ♣ שיחה 00:46, 21 בינואר 2015 (IST)
משוב מ-21 ביוני 2016 מקום מעבר אמת המים והפיתוח לפני פיתוח האמפיתיאטרון77.124.56.217 16:32, 21 ביוני 2016 (IDT)[עריכת קוד מקור]
אמת המים העתיקה עברה בקיר הצפוני של הבריכה והמשיכה אל מעבר לדרך חברון של היום למתלול המערבי של הר ציון ומשם המשיכה להר הבית. מצאנו את האמה בזמן סילוק כל השפכים בתחילת שנות השבעים, בליווי הארכיאולוג חגי מינסקר, שיקמנו את הקירות מסביב,תכננו ופיתחנו את כל האגן כולל טיילת משכנות שאננים, חוצות היוצר, אזור המוסכים לשעבר עד שער יפו. את הפיתוח הנוסף עבור המופעים - תכנן שנים אח"כ אדר' רחמימוב (למדנו וסיימנו יחד בטכניון). בברכה
יאיר אשל אדריכל, מילר- בלום תכנון סביבתי בע"מ. 77.124.56.217 16:32, 21 ביוני 2016 (IDT)
מידע היסטורי[עריכת קוד מקור]
חסר מידע היסטורי לאורך התקופות. אולי לשנות את הכותרת מתיאור לתקופות עיקריות. יש לתקן - סולימאן לא בנה את הבריכה. יש להוסיף תמונות כמו למשל הסביל שבכניסה לבריכת הסולטאן. יש לצרף קישור לאתר של רשות העתיקות: www.antiquities.org.il/images/archinfo/031-060/044.pdf Ruta100 - שיחה 13:20, 28 ביוני 2016 (IDT)
משוב מ-28 בספטמבר 2020[עריכת קוד מקור]
בפרק "תאור" נראה לי להוסיף:בשנים 1972-1974, במסגרת שיקום כל האגן מרח' יצחק קריב בצפון והמורדות המערביים מצפון לימין משה- שוקמה הבריכה, הוצאו כמויות עפר אדירות, שוקמו ונבנו קירות, נחשפה בצמוד לקיר הצפוני אמת המים שהובילה מבריכות שלמה להר הבית, נחשפו סלעים ותעלות חצובות בקרקעיתה - אשר כוסו בחלקם בעפר על מנת לשמרם. התכנון - אדר' יאיר אשל משרד מילר - בלום תכנון סביבתי בע"מ, פיקוח ארכיאולוגי - יוחי מינצקר. לאחר שנים - אדר' אריה רחמימוב תכנן בבריכה המשוקמת את התיאטרון הפתוח. (כקוריוז - טדי קולק ורשות הגנים שהזמינו את הפרוייקט - דרשו למלא את הבריכה במים -"בה ישוטו סירות"- אך משרד מילר-בלום תכנון סביבתי בע"מ-התנגד - וזכה !
1. השלמת מידע. 2.3.4.ניהלתי את משרד מילר-בלום בע"מ בירושלים, תכננתי ופקחתי על הביצוע,היום אני פנסיונר. 77.126.26.46 21:33, 28 בספטמבר 2020 (IDT)
כתובת הסביל בבריכת השולטן[עריכת קוד מקור]
כתוב "לשון הכתובת". איפה היא ממוקמת בדיוק? באיזו שפה? טורקית? ערבית? יש צילום שלה? 80.230.36.250 11:09, 17 במרץ 2021 (IST)
דיווח שאורכב ב-22 ביולי 2021[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
מהאמנים הזרים שהופיעו : רוד סטיוארט מעולם לא הופיע בבריכת הסולטן, ההופעות שלו בישראל. 21/23-7/83 איצטדיון רמת גן, 30/6/2010 היכל הספורט יד אליהו, 17/6/2017 פאק הירקון