שיחה:בן ציון אברהם קואינקה

הפסקה על העיר

הפסקה על העיר קואנקה (ספרד) הועברה לשיחה:קואנקה (ספרד). שמוליק - שיחה 01:30, 27 בנובמבר 2009 (IST)

חשיבות הערך

הרב בן ציון קואינקה היה ראש אב בית דין לעדת הספרדים בירושלים, חבר המועצה הראשונה של הרבנות הראשית, רב ראשי בחברון והעורך הראשון של כתב העת התורני 'המאסף' ―עמא (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חברי המועצה הראשונה: אשכנזים: הרב צבי פסח פראנק, הרב יונה ראם והרב פישל ברנשטיין. ספרדים:הרב בנימין אלקוצר, הרב בן ציון (אברהם) קואינקה והרב אברהם פילוסוף. מכיוון שבדומה לרב פראנק, הוא גם כיהן כרב ראשי בעיר (חברון), אז יתכן שיש לנקוט בשיטת לא אוכל לא שותה. עד שיבוא המבין, שמוליק - שיחה 02:17, 27 בנובמבר 2009 (IST)

תורה ותעודה

היתכן שאני היחיד שאינו מכיר את המושג "תורה ותעודה"? (כנראה, כי גוגל מכיר) שמוליק - שיחה 02:23, 27 בנובמבר 2009 (IST)

חשיבות

חשיבות הערך: הרב בן ציון קואינקה היה ראש אב בית דין לעדת הספרדים בירושלים, חבר המועצה הראשונה של הרבנות הראשית, רב ראשי בחברון והעורך הראשון של כתב העת התורני 'המאסף' שיצא לאור בארץ ישראל במשך 19 שנים היווה במה רעיונית לבירור עניינים וסוגיות בהלכה מפגש של חכמים ורבנים מהארץ ומחו"ל ויחודו על ידי ובעבור ספרדים ואשכנזים . בין כתבי העת התורניים נותר חלל גדול, לראייה, ניסיונות חוזרים לשוב הוציאו לאור, כשהאחרון בשבט 2009 נערך ניסיון נוסף לשוב ולהוציא לאור את כתב העת הנושא את אותה כותרת אך במתכונת שונה.

נימוקים ראויים חשיבותו של הערך על הרב בן ציון קואינקה. בירושלים קרויים 2רחובות אחד על שמו של הרב קואינקה והשני על שם כתב העת שערך המאסף - מכאן עוד טיעון הבא ללמד על החשיבות המיוחסת לכתב העת המאסף. פעילותו כמו הקמת בית הזקנים והזקנות הספרדי הקיים עד היום עוד נדבך לחשיבות הערך.

ראוי שיהיה מקום לערך על עורך כתב עת במיוחד לעורכי העיתונות של טרום קום המדינה, שלמרות כל הקשיים קיימו כאן תקשורת... במתכונת של הימים ההם והפצתו של כתב העת הזה היתה לא רק בארץ אלא בתפוצות, בר סמכא יוכל לאמוד את חשיבות כתב העת ומכאן את חשיבות ערך על עורכו הראשון.

חשיבות ברורה לטעמי, לפי שלל התפקידים הציבוריים בהם שימש. נת- ה- - שיחה 12:38, 27 בנובמבר 2009 (IST)

לכאורה, על פי מה שיש בערך (אם זה נכון) דווקא נראה לי שבהחלט יש חשיבות מספקת. eman • שיחה • ♥ 16:19, 27 בנובמבר 2009 (IST)

כל החומר בתוכן הערך מתבסס על מקורות בדוקים ומוכרים בעלי רמת מהימנות אקדמאית גבוהה ראוייה, בשים לב לרשימת המקורות, לכל מתמצא או מתעניין בתחום הזה המחברים ידועים : משה דוד גאון, ד"ר שלמה סיטון ד"ר גיורא פוזיילוב וד"ר יעקב קוהנקה ז"ל שספרו המחזיק למעלה מ 500 עמודים הוא פרי מחקר של 15 שנים על משפחת קואינקה ושורשיה, קבל הכרה בכנס בינלאומי. המקור בספרדית. המבקש להעמיק יימצא חומר רב על הרב קואינקה מצוטט בכתבים בשו"תים בנוסף בעיתונות היומית של התקופה המדוברת ואחריה על פעילותו רבת ההיקף והמגוונת של הרב קואינקה שמפאת קוצר המקום והיריעה לא פורטה במסגרת תוכן הערך.

חשיבות מובהרת מהערך, שם ידוע. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:51, 27 בנובמבר 2009 (IST)

לדעתי אין צורך בעריכה נוספת של ערך זה שהוא מעניין וראוי להצגה .יוסי רוזנטל חיפה.

הושקעו בכתבה על הרב בן ציון אברהם קואינקה הרבה ידע ומאמץ גדול כדי להביא לכולנו את הדמות המעוררת התפעלות על פועלו במשך לא מעט שנים, כמו כן מובאת הכתבה בצורה ברורה לכל ואין צורך לעורכה מחדש, עודד רוזן - קיבוץ עמיעד

הערת קוראת

קראתי את החומר הכתוב על הרב, הוא מענין מאוד, וכתוב בעברית יפה וטובה. כול הכבוד. למדתי ממנו רבות, על האיש ועל התקופה . איריס מאירסון

הערת קורא (2)

קראתי בעיון רב את שנכתב בענין בן ציון קואינקה ומאד התרשמתי, כדאי לשקול לכתוב על " המאסף" בערך נפרד ונרחב אלעזר --79.183.61.101 19:35, 12 בדצמבר 2009 (IST)

קראתי בשקיקה את הכתוב על הרב בן ציון אברהם קואינקה! התרשמתי שהדברים נכתבו עם הרבה אהבה וידע! למדתי דברים חדשים ועל כך תודה! מענת

הפסקה "הערות שוליים" מתוך הערך

• בשנת תשמ"ט (2009) בניסיון נוסף לחדש את הופעתו של כתב העת 'המאסף', יצא לאור גיליון ראשון בעריכתו של הרב משה שפיר.

• רשמי ביקור שורשים בקואינקה

סיפר ד"ר שלמה סיטון, נכדו של הרב קואינקה, מתוך כתב-העת 'שערים' (7.6.93)

במשך שנים רבות עלה הרעיון לפקוד את קואינקה, המצויה בחבל למנצ'ה-קסטיליה בספרד, חבל מוצאו של גיבור סיפורו של סרוונטס, דון-קישוט, על אם הדרך שבין מדריד לולנסיה שלחוף הים התיכון. זו עיר מוצאה של המשפחה, ואמי הורתי, בת הזקונים של הרב, שתבדל לחיים, חיזקה ידי להגשימו, שכן נבצר ממה מפאת גילה לעשות כן. בחודש תשרי התשנ"ב קרם החלום עוד וגידים וזכינו רעייתי ואני לרדת לשורשים ולבקר בקואינקה.

מעטים הישראלים הפוקדים עיר קטנה ומקסימה זו כ 50 אלף תושבים, שכן אינה נכללת במסלול הטיולים המאורגנים, וחבל. נצלנו את שירותי התחבורה הציבורית וכשעתיים לאחר צאתנו ממדריד הגענו לעיר. בלשכת התיירות העירונית קדמו אותנו בסבר פנים יפות, במיוחד, מששמעו כי נצר אני למשפחה יהודית, שהתגוררה בקואינקה לפני חמש מאות שנה, וציידונו במפות ובמדריכים עטורים בצילומים ומלווים דברי הסבר באנגלית. בתשובה לשאלתי, נאמר לנו כי אכן ידוע שבקואינקה התגוררה בשעתו קהילה יהודית קטנה, ואולם לרוע המזל לא נותרו כל שרידים שיעידו על כך. מן המדריכים למדנו שהארכיון העירוני מכיל תעודות ומסמכים מחיי העיר החל מהמאה הי"ב. יתכן והחוקר שינבור בחומר המצוי בארכיון זה יגלה בו התייחסויות גם לחייה של הקהילה היהודית בעבר הרחוק. התפתחותה של קואינקה דומה לזו של ערים רבות בספרד, שראשיתן במצודה הבנויה באתר אסטרטגי, הר או צוק רם ונישא, שבשיפוליו גם הישוב הראשוני, העיר העתיקה. משחל שיפור מתמיד במצב הביטחוני של האזור, מתפרס הישוב לרגלי ההר, ואט אט קמה העיר החדשה. כבר במאה התשיעית נבנה מבצר בראש הצוק המתנשא מעל קואינקה החדשה, לגובה כאלף מטרים מעל פני הים. ממבצר זה שנכבש ע"י אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה ב 1177, נותרו שרידים מעטים. העיר ידעה תקופת פריחה עד אמצע המאה הי"ח, אך לאחר מכן לקתה בתקופה של שפל שנמשכה כמאתיים שנה. הקתדרלה של קואינקה שבבנייתה הוחל בשלהי המאה הי"ב יחידה במינה, שכן נבנתה ושופצה במהלך הדורות בסגנון משולב: גוטי-רומאי-רנסאנס, והיא מתנשאת לגובה רב מעל הכיכר, המרכזית של העיר העתיקה. מכיכר זו נפרשים כקורי עכביש, מעלה ומטה עד לשיפולי הצוק רחובות צרים וסמטאות מתפתלות. ממעוף הציפור נראית קואינקה העתיקה כמרפסת צרה הלכודה בין שני תהומות, שבתחתיתן ערוצי שני נהרות המקיפים את העיר. במאה הי"ד נבנתה שורה של בתים הדבוקים לצלעו של הצוק והנראים כתלויים ומרחפים מעל פני התהום. מן "הבתים התלויים" שרדו רק שלשה בלבד, המפארים בתצלומם כל מדריך תיירים או אחר של העיר קואינקה. האחד משמש כיום מסעדה מפוארת והשני החשוב יותר , מוזיאון לאמנות. שעה ארוכה שוטטנו נרגשים בסמטאות העיר. אף כי שופצו לא פעם, עדין שמרו בתים מבתי העיר העתיקה בקואינקה על ציביונם הראשוני. חצרות הבתים עתירות הירק והעציצים, הזכירו לי, משום מה, שכונת ילדותי בירושלים, שכונת 'אוהל משה', שהיתה גם מקום מגוריו של סבא קואינקה בסוף ימיו. באחד מהם, מלמלתי לעצמי, התגורר אבי אבותי, שנדד הוא או אולי בנו עד לסלוניקי שבאימפריה העות'מנית. בית אחר ומן הסתם יותר מאחד שמש בית כנסת ממנו בקעה התפילה בימים נוראים, וגם בשבתות ובימי חול. ולפתע תהיתי: מה היה שמה של המשפחה לפני הגירוש משנאלצו בני הקהילה שלא נמקו במרתפי האינקויציה ליטול מקל נדודים. אך זאת דע, מבין מגורשי ספרד היו כאלה שנטלו עמם, אמצו להם והורישו לצאצאיהם במרוצת הדורות, שמותיהם של הישובים בהם התגוררו לפני הגירוש: טולידאנו, קורדובירו, סארגוסי, ליאון וגם קואינקה. עם שובנו לארץ ביקרתי את אמי הקשישה המתגוררת בבית אבות ואמרתי לה: אמא, המעשה נעשה, בקרנו בקואינקה בעיר מוצאה של המשפחה.

• בפברואר 2001 התקיים בעיר קואינקה, שבספרד כנס בינלאומי שעסק במיעוטים דתיים. ד"ר אברהם חיים, ששימש אז יו"ר ועדת תרבות של ועד העדה הספרדית בירושלים נטל חלק בכנס. הוא בחר להקדיש הרצאתו לחייו ופעילותו של הרב בן ציון קואינקה, בהדגישו שמשפחת הרב מוצאה, לפני שנים רבות, מן העיר קואינקה בה מתקיים הכנס.

פסקה זו אינה משולבת בערך כמקובל בוויקיפדיה, וכתובה באופן לא אנציקלופדי. במידה ומישהו ירצה לשלב דברים מתוכה בערך, אני מציע לדון על כך כאן בדף השיחה, ואני מתנדב לשלב זאת בערך. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 00:43, 13 בדצמבר 2009 (IST)

            אני מוצא לנכון להצטרף לצופים שכבר הגיבו בחיוב
            על הערך, תוכנו ועריכתו.אוסיף שדמת העריכה תואמת 
            את זו של עשרות הערכים שאיתרתי אני בויקיפדיה בשנה 
            האחרונה.
            זאת ועוד אחרת. מן הראוי, לדעתי,שהפיסקה הארוכה 
            "שורשים בקואינקה", שנדחקה משום מה להערות שוליים 
            בסיפא של הערך, תשולב במקומה הראוי מיד לאחר הפרקים 
            "תולדות חיים" ו"המאסף" ,שכן מעטים ביותר  
           הקןראים היודעים מה  ואיפוא קואינקה, השם שאימצה
           המשפחה ונטלה אותו במהלך הדורות, גם לאחר עליתה ארצה
           במחצית המאה היט. 
                                  ויקיפדיסט מושבע

סקירה זועל הרב קואינקה נראית לי מענינת,ערוכה כהלכה ובסגנון ראוי. בנוסף יורשה לי להעיר שערכים בויקיפדיה מתאפיינים בסגנונות שונים,ואינם מצטיינים כביכול דווקא בסגנון מקובל זה או אחר.

                               סולל באר -שבע

אני מברכת את העוסקים בדבר שהעלו את הערך של הרב בן ציון אברהם קואינקה לויקיפדיה. אין ספק שמקומו של הרב קואינקה היה חסר באנציקלופדיה ומגיע ציון לשבח ליוזמים ולמבצעים שטרחו והעלו את הערך לאתר. הערך כתוב בתכליתיות וערוך כהלכה ומספק בתמצית את עיקרי הדברים על דמותו הגדולה ורבת הפעלים של הרב קואינקה.

ראוי לציין במיוחד את סיפורו של ד"ר שלמה סיטון, נכדו של הרב, בהערות שוליים של הערך. תיאורו המפורט על העיר, בביקור שורשים בה, מאפשר הצצה נדירה על מקום מוצאו של הרב ושורשיה של משפחתו הענפה בעיר קואינקה שבספרד.

בארכיון העיר ירושלים מצוי חומר רב ומפורט על הרב קואינקה שמבוסס על מסמכים וקטעי עיתונות שנמסרו מעת לעת לארכיון באדיבות ד"ר שלמה סיטון.

עם העלאת הערך לויקיפדיה, נוכל להמליץ ולהפנות את הקוראים לעיין קודם בערך באתר כדי לחסוך לעצמם זמן יקר.

מי שיהיה מעוניין בפרטים נוספים יוכל גם לעיין בספרו של מ.ד.גאון "יהודי המזרח בארץ ישראל" בערך "בן-ציון שמואל וידאל רפאל, בן אברהם קואינקה" (שם עמ' 608 – 614).

בברכה, פלורה אביטל סגנית מנהל ארכיון העיר ירושלים

לעורך הותיק, על במת ויקיפדיה אפשר, רצוי ומקובל לערוך ערך, לתמצת, לקצר, אך רב המרחק בין כל אלה לבין עוות עובדות, השמטת עובדות חיוניות בעלות ערך אנציקלופדי, בכל מסגרת אנציקלופדית שמכבדת עצמה, ושתילת אי דיוקים פרי עריכה, שלכאורה, אינה מתבססת על ידע מספיק, התמצאות במקורות, הלזאת יקרא עריכה? זו כבר אינה עריכה. יהרהר נא העורך הותיק בעריכתו ואולי ימצא לנכון להשיב לכנם כמה מהתכנים מגירסאות הנוסחים הקודמים המדוייקים יותר לאמת, ורק לדוגמא פעוטה אך מהותית הרב בן ציון קואינקה כהן כרב ראשי בחברון והביטוי רב ראשי הוא הנוסח הראוי להיות בהגדרת הפתיחה לסקירה ולא תקופה מסוימת וגו' ויתן דעתו העורך הותיק כי הסקירה התבססה רובה ככולה על פירסומים מכובדים כמעט ללא התערבות, ודוגמא בולטת מה היתה הרבותא בלהסיר מרשימת החיבורים של הרב את חיבורו המקיף ספר התולדות והזכרונות ומה הרבותא להסיר מהערך כי מקורות נוספים למתענינים מופקדים בארכיונים שאינם מקוונים כמו ארכיון העיר ירושלים וגנזך הציונות הדתית שליד מוסד הרב קוק בירושלים ועוד וזיל גמור.

שלום רב. אין לי מושג מיהו העורך הוותיק. על כל פנים, במקום לתאר עד כמה אינך מרוצה כדאי לפרט מהן הבעיות. אכן לא מקובל כאן (ובאנציקלופדיות בכלל) לכתוב באלו ארכיונים ישנם מקורות נוספים. איני רואה מניעה מאזכור הקונטרס (53 עמ') ספר הזכרונות והתולדות. "הערות שוליים" גם כאן ומן הסתם גם בפרסומים המכובדים שעליהם אתה מסתמך אינן אנקדוטות בעלות קשר עקיף למושא הערך אלא מקורות וכדומה, המקושרים בציוני הערות שוליים לערך עצמו. ראה: ויקיפדיה:הערות שוליים. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בכסלו ה'תש"ע • 22:53, 15 בדצמבר 2009 (IST)

קראתי בעיון רב את הערך המוקדש לרב קואינקה. אינני מבין מדוע הביקור המרתק בעיר קואנקה איננו מופיע לאחר "תולדות-חיים" ו"המאסף". עזרא--רמת--גן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם אתה מתכוון לשיחה:קואנקה (ספרד), אז מכיוון שחשבתי שאין חשיבות לביקור. אם יש, תחזיר עם הסבר מהי חשיבותו של הביקור שמוליק - שיחה 20:43, 20 בדצמבר 2009 (IST)

רב ראשי בחברון?

מחקתי את המילה ראשי. לאחר הפרעות חזרו כ-150 נפש, רובם ילדים, למשך שנים ספורות. לפי ספר חברון הרב שלהם היה בכלל הרב חיים בג'איו. ישנם מקורות שם לרב קואינקה היה שם תפקיד כלשהו, אם כי לא ברור לי מהו. בכל מקרה, רב ראשי ישנו למשל בעיר, לא בקהילה קטנה כל כך. נרו יאיר • שיחה • ד' בטבת ה'תש"ע • 11:11, 21 בדצמבר 2009 (IST)

לעניין ההגדרת הרב קואינקה רב ראשי בחברון אנא עיין :

1) בסוף ספר התולדות והזכרונות תוספת-עידכון כתובה ע'י מ.ד. גאון ובה שורות אלה ( בעמוד 49 של החוברת): " כשנתיתמה חברון ת"ו מרבניה, לאחר מאורעות תרפ'ט, והורגש צורך להרכיב אלוף לראשה למען ינהל את העדה ויכלכל את עניניה, נבחר ( הרב קואינקה) לרב ראשי, לקהילת היהודים בעיר האבות, ותואר נעלה זה נשא משנת תרצ'א ואילך."

2) מ.ד. גאון מזכיר זאת גם בסקירתו הארוכה על הרב קואינקה בספרו "יהודי המזרח בא'י" כדלקמן ( בע' 614): " בין שאר תפקידיו הציבוריים יזכרו היותו ראב'ד לעדת הספרדים בירושלים, רב ראשי לקהלת חברון ת'ו מראשית שנת תרצ'א ועוד .

3) כותב ד"ר גיורא פוזיילוב על הרב קואינקה בספרו "חכמיהן של ארבע ערי הקודש" ( בהוצאת המינהל הדתי שבמשרד החינוך):בראשית שנת התרצ'א החל לשמש רב ראשי בחברון, בתקופה הקשה שלאחר פרעות התרפ'ט. למעשה שמש הרב כרבה האחרון של הקהילה היהודית בחברון עד ייסודה מחדש לאחר מלחמת ששת הימים".

ראשית, הורדתי את הכותרת משום שאין צורך בכותרת לכל הודעה, ההודעה שלך היא המשך דיון קיים. לעצם העניין: הוכחת יפה שמ"ד גאון קורא לו "רב ראשי" וברור שפוזיילוב העתיק ממנו. עם זאת, שתי טענותיי לעיל עומדות בעינן. א) בספר חברון בפרק על הקהילה לאחר הפרעות מוזכר שדווקא הרב בג'איו היה רב הקהילה. הרב קואינקה כלל לא מוזכר בפרק זה(!). ייתכן ששימשו שניהם במקביל, ייתכן שהרב קואינקה נבחר לתפקיד (ואף "נשא בתואר" בלשון המקורות שהבאת) אך לא היה בפועל בחברון. ב) כאמור, אין משמעות למושג "רב ראשי" בקהילה כל כך קטנה. נרו יאיר • שיחה • ה' בטבת ה'תש"ע • 10:12, 22 בדצמבר 2009 (IST)

שוב עיין נא בהמאסף שנה א - 1896-1897 תרנ"ו-תרנ"ז - בעריכת הרב בצרי, שהקדים לחידוש הופעת כתב העת התורני המאסף, פרק לתולדות העורך הראשון הרב קואינקה. הרב בצרי נסמך על ספרו של משה דוד גאון, שממנו הובאה בפרק השיחה הקודם הציטוט. משה דוד גאון הכיר אישית את הרב קואינקה, ואף בסיפא של הספר לתולדות והזכרונות, שיצא לאור לאחר פטירתו של הרב קואינקה משה דוד גאון השלים פרטים. הקשר של הרב קואינקה לחברון היה מקדם לפעילותו אחרי מאורעות תרפ"ט, כאשר באדר תרס"ב יצא כשד"ר חברון לחו"ל, עיין בגיליון המאסף מעלה. זאת ועוד, חיבור הערך התבסס על מאמריו של נכדו של הרב קואינקה ד"ר שלמה סיטון, ובמקורות, ספרו של ג'אקובו קואנקה, פרי מחקר של 15 שנים לתולדות משפחת קואינקה. אולי בעתיד במי מהארכיונים יעלו מיסמוך ותעודות. איש איש למקורותיו יסתמך.

א. אנא שים לב: הזחה עושים בעזרת נקודתיים, לא רווחים. ב. בוא נתמקד בעיקר. אין מחלוקת על הקשר של הרב קואינקה לחברון. אין ויכוח על כך שמ"ד גאון וכל מי שהסתמך עליו כתב את המילה "ראשי". בכל זאת הבאתי לעיל שני נימוקים מדוע הסרתי את המילה. האם יש לך תשובה לשני הנימוקים? נרו יאיר • שיחה • ה' בטבת ה'תש"ע • 12:44, 22 בדצמבר 2009 (IST)

א. מהיכן ההגדרה/קביעה, שאין משמעות לרב ראשי בקהילה כה קטנה, מי הגדיר מה היא קהילה קטנה בהשוואה לתקופה הנדונה או בקנה מידה של איזו תקופה? ישנם מקורות המנסחים/מגדירים לשיטתם את ההנהגה בחברון לאחר הפרעות תרפ"ט, כהנהגה קולקטיבית של מעין מועצת רבנים. במקור נוסף, רשימתו המפורטת של יצחק אלפסי, חכמי חברון לדורותם מתוך אתר העיר חברון, הלקוחה מספר חברון, בשער השלישי, אישים ודמויות, שוב נמצא הנוסח הנילווה לרב קואינקה -רב ראשי. לגבי אי אזכור הרב קואינקה בפרק הרלוונטי, לתקופה שלאחר המאורעות, בספר חברון, שהוצא לאור בשנת 1970 את השאלה יש להפנות למי שלקחו חלק בחיבור ספר חברון. ספרי היסטוריה ואחרים חשיבותם במקומה מונחת, אך לא תמיד הם תורה מסיני, ורבו דוגמאות מספור מהעבר הרחוק ומימינו אלה, שגם עובדות כאלה ואחרות הושמטו בהיסח או מחוסר ידיעה, הרי לא כל הנכתב נטול פניות, ואדגיש איני מייחס כאן דבר וחצי דבר לספר חברון, ידיעתי אינה משגת לגבי תהליך חיבורו, אלא כאמירה כללית. דוגמא קיצונית לעניניינו אף היא לקוחה מתולדות חברון, הרב אברהם קונקי מהמאה ה17 כיון, שהועלה חשש, שדבק בו רבב משבתאות הועמה פעילותו וחיבוריו זכו להכרה מחודשת בתקופה מאוחרת יותר, ראה שם הגדולים להחיד"א. .אשוב להנחתי, על מנת, להכריע אם מדובר בשאלה של ניסוח או אחרת, מיסמוך ותעודות, שכרגע לא בנמצא באף אחד מהמקורות, שנסקרו לצורך חיבור ערך, הם שיאשררו או לא את שאלת התואר. לעת זו אתלה באילנות גבוהים ממני, מ.ד. גאון, ד"ר פוזיילוב, ד"ר סיטון, יצחק אלפסי

הדברים פשוטים. יש מה לדבר על "רב ראשי" כאשר תחתיו יש רבני שכונות או בתי כנסת וכדומה, והם כפופים לו. לא כשכל הקהילה מונה כשלושים משפחות ובמקביל לו יש עוד רב. לא מובן לי מדוע אתה סבור שיש להקנות חשיבות דווקא למ"ד גאון ולהולכים בעקבותיו, ובמקביל לדחות את הפרק המפורט בספר חברון, בטענה שספרי היסטוריה אינם תורה מסיני. מדוע לא להפך? וכי דברי מ"ד גאון הם כן תורה מסיני? אני רואה חשיבות רבה יותר בפרק מספר חברון, משום שהוא מפורט יותר, ומתאר את מעשי הרב בג'איו. האם ישנו פירוט מה בדיוק עשה הרב קואינקה כרב של חברון, כפי שיש פירוט כזה על הרב בג'איו? על כל פנים, איש משניהם אינו צריך להיות מכונה "רב ראשי", כשאין רבנים רשמיים "רגילים" הכפופים לאחד מהם. נרו יאיר • שיחה • ז' בטבת ה'תש"ע • 12:22, 24 בדצמבר 2009 (IST)

תוספת: אני קצת תמה על היתלותך באלפסי. הוא כותב "נבחר לרבה של חברון". המילה ראשי איננה מוזכרת, והוא אפילו לא כותב ששימש בפועל כרבה של חברון. אני מקווה שבשאר המקורות דייקת יותר. נרו יאיר • שיחה • ז' בטבת ה'תש"ע • 12:39, 24 בדצמבר 2009 (IST)

          את המשפט המסיים את המבוא לערך יש לתקן,לעניות דעתי,
          כדלקמן:
          " את ספריתו התורנית הוריש לסמינר להכשרת מורים של
            המזרחי, הקרוי היום מכללת ליפשיץ, ושם מצויה היא 
            עד היום".
            אגב,עדיף היה למקם משפט זה בסוף הפיסקה "תולדות חיים"
            שבערך.
                             דר' שלמה סיטון, נכדו, מצד האם, של 
                             הרב קואינקה זצ'ל

למשתמש נרו יאיר,

כתבת: אני מקוה שבשאר המקורות דייקת יותר

לטעמי, כתיבתך את המשפט מעלה, חורגת מעבר לנימה, מכללי האתיקה, אולי הלא כתובים, בין כותבים במסגרת הזו. הערך בן ציון אברהם קואינקה, כולו בגירסתו הראשונה, הורכב מציטוטים מדויקים מילה במילה של המקורות, ומיעוט שבמיעוט של מילים נוספות, מלים מקשרות. אם עורכים/אורחים כאלה ואחרים פרעו בו, אין בידי לעקוב השכם והערב אלא מעת לעת, וכשנתגלתה טעות באחת הגירסאות המתעדכנות, שמקורה בעריכה מאוחרת, שניונית, היא תוקנה בו במקום. לדוגמא, טעות שנבעה כנראה, מעריכה ללא שימת לב/ ללא התמצאות בנושא, ההתייחסות לספרייתו של הרב קואינקה, ראה נא הערתו של ד"ר סיטון נכדו של הרב מעלה בדף השיחה.

לגישתך, כנראה ניתן לייחס כמה פירושים להבנת המשפט מתוך חכמי חברון לדורתם מאת יצחק אלפסי. איש איש להבנתו.

נבחר כרבה של חברון ניתוח מבחינה תחבירית דקדוקית של חלק המשפט הזה נבחר כרבה של חברון הדגש על הפועל נבחר נבחר -תוצאה של בחירות/מינוי? נקודה הדורשת מקור ועל מילת היחס -של- לא בחברון לא לחברון

כמו בתגובות קודמות לענינים שבירור להלן הציטוט המדוייק [שקישורו מופיע בערך] התיאור במלואו של הערך על הרב

קואינקה, ר' בן-ציון (שמואל וידאל רפאל) ב"ר אברהם נולד בירושלים בכ"א בניסן, תרכ"ז (1867). מילדותו נתפרסם כעילוי, אולם עסק במסחר וסירב ליהנות מכתרה של תורה. מתרנ"ו (1896) היה ראש ישיבת "תפארת ישראל" ועורך 'המאסף'. מתרנ"ז כיהן כדיין בבית דינו של הרב נסים ברוך. בתרנ"ט (1899) יצא בשליחות חברון למצרים ולארצות הברית. בתרס"ד (1904) נתמנה לדיין בבית דינו של הרב אלישר, בעל 'ישא ברכה'. עמד בראש מושב הזקנים של הספרדים בירושלים. מתרס"ו (1906) החל לעסוק במסחר ספרים ועשה בו חיל רב. מתרע"א (1911) - ראש מורי ההלכה בבית המדרש לרבנים, מיסודה של "עזרה". במלחמת העולם הראשונה סבל רעב. בתרע"ט (1919), לאחר הכיבוש הבריטי, נבחר כחבר ועד הרבנים של רבי חיים משה אלישר וחבר הרבנות הראשית לא"י. מתרצ"א (1931) נבחר כרבה של חברון. נפטר בט"ז בחשון, תרצ"ז (1936). חיבר 'זכרון לאברהם' - על משניות. הניח אחריו הרבה חיבורים.

החשד שהעלית, לכאורה, ביושרתו של הכותב ובדיוק כתיבתו, יומלץ, אם תמצא לנכון, שוב נא, לגירסא הראשונה של הערך כשמולך כל המקורות עברית וספרדית, השווה והצלב הכתוב, ותיווכח כל עובדה, שהובאה בערך היא מתוך המקורות, נסמכת במקורות שצוינו, צמודה למקורות, אף מלה לא מדימיון קודח של מאן דהוא. ועד שימצאו מקורות נוספים לסוגיית הרבנות בחברון ותפקידו של הרב קואינקה, איש איש למקורותיו.

אני הולך ומאבד אותך. אנא ענה בבהירות ובקצרה: האם בציטוט שהבאת אתה מוצא את התואר "רב ראשי"? ואם לא - מה רצונך? הפרק הזה עוסק בדף השיחה בתואר זה ותו לא. נרו יאיר • שיחה • ט' בטבת ה'תש"ע • 23:11, 26 בדצמבר 2009 (IST)

למשתמש נרו יאיר, בקיצור עם מצפן ומצפון. א. עיין נא בספר חברון עליו נסמכת בטיעוניך, מצא נא תמונת חותמת המופיעה בעמוד 88 ב. בארכיון העדה הספרדית בארכיון העיר ירושלים תמצא כמה מסמכים המעוטרים בחותמת של הרב קואינקה עם תוארו המדוייק ועם ציון שם העיר חברון עליה, וחותמת הרי היא בעלת תוקף משפטי. אגב ארכיון זה, שמי מהעורכים בקש להסיר ציונו כמקור לערך, דווקא שם המבקשים להרחיב היריעה ימצאו מירב המיסמוך המקורי לגבי הרב קואינקה.

הרב קואינקה רב ראשי או לא רב ראשי לעדת הספרדים בעיר הקודש חברון?!

ולעניין הגדרת מעמדו של הרב בג'איו אניח לך למצוא תוארו המדויק המופיע באותו ספר חברון.

לתגובתך ההוגנת אצפה.

ראשית, כמדומני שעדיין לא ענית לי מדוע הבאת את אלפסי כסיוע לדבריך, בזמן שדבריו הפוכים. לגבי החותמת, איני יודע מהו התוקף המשפטי שלה, אבל מבחינה הסטורית היא פשוט לא מסבירה מה הכוונה "רב ראשי". מי היו הרבנים הרשמיים הלא ראשיים? לגבי הארכיון, כבר הסברתי לך: פשוט לא מקובל לציין בערכי אישים באלו ארכיונים יש מסמכים עליהם. לכל היותר מציינים היכן נמצא ארכיונם האישי וכדומה. תקן אותי אם אני טועה. לתגובתך ההוגנת (קודם כל לגבי אלפסי) אצפה. נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תש"ע • 09:45, 29 בדצמבר 2009 (IST)

למשתשמ נרו יאיר א. רמת ההתדיינות, שלכאורה, אתה חותר אליה, לדעתי, ווכחנית ללא תכלית, מלעיזה ומפחיתה מכבוד המקום בו היא מתנהלת. ב. יצחק אלפסי: ונמצא בלתי ראוי להאיר לעיניך בשנית בציטוט המדוייק מרשימתו של יצחק אלפסי טרח בעצמך באתר או בספר חברון. בעיני ניסוחו יצחק אלפסי תומך בתפיסתי את המושג רב ראשי כרבה של חברון לכאורה, יש כאן מחלוקת בעניין הבנת הנקרא, אני מוגבל בלפתור אותה או ליישב אותה, ישנה אקדמיה ללשון עברית, מומחים בתחום הנדון שיאירו עיניך הטרח עצמך. ג. תוקף משפטי של חותמת: גש לכל מקור משפטי או לכל סטודנט שנה א' במשפט עברי בינלאומי או עברי ויאירו את עיניך מהו תוקף משפטי של חותמת מבראשית. אם בימינו מאן דהוא מבקש להכין חותמת, ובה נכתב תואר מזוייף, המזמין והמתקין מסכנים עצמם בדבר זיוף ובהונאה. ג. נדמה לי, שזה אינו דף שיחה לקורס מבוא בפילוסופיה שנה א', מעבר למושג המשפטי של זה רב ראשי, שאל לרב על המושג. ד. בכל פירסום אקדמי, שמכבד עצמו ועובר שיפוט וביקורת הוגנים טרם פירסום, אם מקורותיו אינם פירסום קודם, אלא, מקורם בארכיון הדבר מודגש, ומצויין בהערת שוליים ו/או בנספח ובמקורות. ה. בארכיון העדה הספרדית בארכיון העיר ירושלים, לבד מסיפרייתו של הרב קואינקה רוכז כל ארכיונו האישי, ייאשר את דברי נכדו של הרב וייאשרו את דברי האחראים בארכיון. אולי זה יענה על הגדרתך הדורשת במשנה תוקף לציין ארכיון אישי, עם קצת רוח נכונה ופתיחות לקבל ניסוח או הגדרה שאינם צמודים תג בתו לסגנונך, עניין זה לא היה עולה לדיון. אגב אורחא יכולת בעניין זה לשאול בפשטות מיקדם והיית נענה וגם תוכל לבדוק בארכיון הנזכר. ו. לעניות דעתי נטלת לעצמך חירות יתר בקביעת מה יפורסם ואיך בויקיפדיה.

בהקדם אגבה תגובתי הנ"ל במיסמוך נוסף שיוצג בערך. טובה תמונה אחת מאלף מלים. אם תתעניין המתן קמעא, בחן ההוספות ואם תרצה תותירם על כנם ואם תרצה תשמיט, הוגעת אותי. הנחתי, שכל נקודה, שהעלית בשיחתך המקדימה, קבלה התייחסותי גם אם זו לא עולה בקנה אחד עם דעתך.  ונותר לשוב למשפט איש איש להבנתו במקורותיו.
למשתמש נרו יאיר, אם יעניין אותך עיין נא בתמונות שצורפו לערך בשעה זו. 3 מסמכים לדוגמא, באדיבות ארכיון העדה הספרדית ארכיון העיר ירושלים. אני מקוה שבמסמכים אלו כמו גם בהטבעת החותמת של הרב קואינקה, שהוזכרה קודם בשיחה מתוך  ספר חברון, עמוד 88 , (שהעתקה לא שולב בערך מחמת חשש לפגיעה בזכויות יוצרים של מחברי ספר חברון) נושא הרב בן ציון אברהם קואינקה רב ראשי בחברון מוצה.
אם בקשת בהתשתך, חסרת התוחלת, להסיג אותי מתוכן העובדות שערך, דומני שנפרשו די ראיות התומכות בטקסט, הן במלל והן בתמונה. הרב בן ציון אברהם קואינקה נבחר ונשא בתואר רב ראשי לעדת חברון ופעל עד יום מותו לקומם את הישוב בחברון.

אתה ממשיך לפספס את העיקר ולא להתייחס לטענות. אין חולק על כך שהיו שכינו את הרב קואינקה "רב ראשי". ציינתי שני נימוקים מדוע לדעתי אין לעשות זאת כך. כפי שראית הותרתי את הכינוי בכיתוב לתמונות שצירפת ומכנות אותו כך, זה סביר. לא נטלתי לעצמי חירות. זהו הנוהל בוויקיפדיה: אין לשנות ללא הסכמה. נרו יאיר • שיחה • י"ג בטבת ה'תש"ע • 12:58, 30 בדצמבר 2009 (IST)

קואינקה, שהוזכרה קודם בשיחה מתוך ספר חברון, עמוד 88 , (שהעתקה לא שולב בערך מחמת חשש לפגיעה בזכויות יוצרים של מחברי ספר חברון) נושא הרב בן ציון אברהם קואינקה רב ראשי בחברון מוצה.

אם בקשת בהתשתך, חסרת התוחלת, להסיג אותי מתוכן העובדות שערך, דומני שנפרשו די ראיות התומכות בטקסט, הן במלל והן בתמונה. הרב בן ציון אברהם קואינקה נבחר ונשא בתואר רב ראשי לעדת חברון ופעל עד יום מותו לקומם את הישוב בחברון.

אתה ממשיך לפספס את העיקר ולא להתייחס לטענות. אין חולק על כך שהיו שכינו את הרב קואינקה "רב ראשי". ציינתי שני נימוקים מדוע לדעתי אין לעשות זאת כך. כפי שראית הותרתי את הכינוי בכיתוב לתמונות שצירפת ומכנות אותו כך, זה סביר. לא נטלתי לעצמי חירות. זהו הנוהל בוויקיפדיה: אין לשנות ללא הסכמה. נרו יאיר • שיחה • י"ג בטבת ה'תש"ע • 12:58, 30 בדצמבר 2009 (IST)

למשתמש נרו יאיר אולי תשכיל אותי - מה העיקר? ומה אני מפספס?! מה פספס ד"ר שלמה סיטון ממרום שנותיו ומידענותו. לדידי, כל טענה וכל טיעון שלך קבלו התייחסות לעילא ולעילא, כנהוג ברמה אקדמית, שכללה הסבר ומקור צמוד, ומה אתה הצגת? שוב ושוב נשנו טיעוניך סחור וסחור במעגל הסגור נחוגו, התחפרותך בעמדה אינה נזקפת לזכותך אלא להיפך ! אתה הצלחת לשכנע כנראה רק את עצמך. אם בתגובתך האחרונה אתה שוב נסמך על ספר חברון, הבא ציטוט מדויק או מספר עמוד, שם ספר אינו מספיק, למבקש מאחרים לדייק, יקדים לדייק בעצמו. מי המומחה הטמיר שהתייעצת בו? מה מקורותיו של המומחה ? מה תארו/התמחותו/השתייכותו/עדתו/מפלגתו ? גם כאן אנא דייק וחות דעת עלומה אינה מקור! ואם אתה דוגל בחיסיון מקורותיך, אין מקום להמשיך ולדון. ואם תואיל להביא מקור, ואני מתכוון למקור אמין שאין עליו עוררין המוכר בעיני כל בר דעת אקדמאי אפשר יהיה להתייחס. למשל האם בהצגתך את הרב בג'איו הבאת ראייה עובדה, כגון חותמת/ מכתב חתום ע"י עם תאר/ מינוי בחירה והצגת אותה קבל עם וויקיפדיה אם טיעוניך אינם מגובים, לקליפת השום, ידמו. אני מניח שייקל עליך כי וודאי מצוים מקורות כמעין המתגבר. ארמוז לך, התאר שנשא הרב בג'איו היה ממלא מקום רב ראשי והטרח עצמך לספר חברון, שאתה לכאורה בקיא בו. נדמה כי הכרעתך בנושא דיוננו נפסקה מראש, ללא לימוד מעמיק ומקיף של מושא הערך, בקירוב זו אינה רמה אקדמית אנציקלופדית ! לא נסתר מעיני שהתחלת ללוות לתארו של הרב בג'איו את המלה -רב בפועל-, מילה, שמשום מה לא עשית בו שימוש קודם. האם חקרת בארכיון העדה הספרדית בירושלים? האם דרשת במחלקת כתבי יד בבית הספרים הלאומי? האם קראת את הספר בספרדית המופיע במקורות? האם ראית בעיניך מסמכים? עלי מוטלת חובת ההוכחה לתוכן שהבאתי ואתה פטור ? וכיון שלימדת אותי שאיש עלי אדמות כנראה לא יסיט אותך מקבעון מחשבתי. נותרה שאלה אחת ברומה של שיחה, מי כבד אותך בתאר או שמך הפוסק העליון בויקיפדיה. כיצד לא נשמע/נקרא דברם של אחרים ידענים או מתעניינים בתחום ? המצער ביותר שדעתך היא המושלת בקביעת פניה של ויקיפדיה בהווה ולעתיד לבוא. כנראה צריך לחלות פניך, שבמקרא לתמונות הקפדת לא לקפד תו.

ביקור בקואינקה

תיתי למערכת על שהואילה לשנות ברוב חוכמתה, כפי שהצעתי,נוסחו ומיקומו של המשפט ששכן במבוא לערך ושהתיחס לספריתו התורנית של הרב קואינקה. ארהיב עתה עוז ואציע למערכת להעתיק רשמי ביקורי בקואינקה מן ה"שוליים" לגופו של הערך בעקבות " תולדות חיים" ו"המאסף", כפי שהיה בנוסח המקורי של החומר על הרב קואינקה שספקתי אני לויקיפדיה. על חשיבות הביקור בעיר מוצאה של המשפחה עמדה ב"שיחה" גב' פלורה אביטל,סגנית מנהל ארכיון העיר ירושלים.

דר' שלמה סיטון

שלום רב. א. אנא כתוב את דבריך באופן שוטף, כמקובל כאן, ולא במסגרות (שנועדו בכלל לערכים עצמם). ב. בנושאים חדשים אנא פתח פרק חדש. ג. אני מבין שכוונתך לפסקה שהועברה, ובצדק גמור, לשיחה:קואנקה (ספרד). האם תוכלו אתה או גב' אביטל להאיר את עיניי כיצד זה קשור ישירות למושא הערך הנוכחי שכנראה לא היה מימיו בקואנקה? נרו יאיר • שיחה • י"ב בטבת ה'תש"ע • 09:48, 29 בדצמבר 2009 (IST)

למשתמש נרו יאיר, נכון שהפנת עניין שילוב רשמי ביקור בקואינקה לד"ר סיטון. ארשה לעצמי להביע דעתי, ועוד לפני מה מקומו של המשפט המושכל...כיצד זה קשור ישירות למושא הערך הנוכחי, שכנראה לא היה מימיו בקואנקה? אין קשר ישיר כיון שלא היה בידי הרב קואינקה לבקר שם בעצמו ועשה זאת במקומו נכדו ?! ואם לא ביקר הרב קואנקה בעיר מוצא משפחתו, האין זיקה בין עיר המוצא שהיתה ואדגיש לשם המשפחה של הדמות, למושא הערך?

האם עיינת בהערת שוליים, שהושמטה בעריכה, בה תואר כנס בינלאומי למיעוטים דתיים שהתקיים בקואנקה בשנת 2001 ובו בין הרצאות הוצגה הרצאה לדמותו של הרב קואינקה והוא כידוע לא נולד בה אך נמצא הקשר היגיוני בהחלטתם המארגנים להציג את החומר. בספרות גנאולוגית והיסטוריוגרפית, נפוץ שאנשים מתייחסים לעיר מוצא משפחתם, אף אם לא נולדו בה וגם בחלוף הדורות. ומה עם, על דרך, והגדת לבנך ביקור שרשים חלק בלתי נפרד מזה, ועל דרך, קום והתהלך בארץ מוצא משפחתך. חשיבותם ורישומם של ביקורי שרשים תמצא גם במקרא. מזל לכולי עלמא שעורכי המקרא מצאו לנכון לא לפסוח עליהם...

כמובן שיש קשר בין משפחת קואינקה לעיר קואינקה. אין קשר בין הערך האנציקלופדי על הרב קואינקה לביקור של ד"ר סיטון. כאן לא ספרות גנאולוגית ולא אתר "והגדת לבנך", אלא אנציקלופדיה. יש מקומות אחרים למה שאתה מעוניין בו. נרו יאיר • שיחה • י"ג בטבת ה'תש"ע • 13:02, 30 בדצמבר 2009 (IST)

אל המשתמש נרו יאיר קראתי תגובתך להצעתי לשנות מיקום רשמי ביקורי בקואינקה העיר. פניתי בנדון נכתבה ברוח טובה ומעשית ואתה מגיב בסגנון מתנצח ובתחביר קלוקל. זאת, אגב נימת זלזול בכבודו של הרב קואינקה זצ'ל שנפטר בתרצ'א: הביקר בקואינקה, בעיר מוצאה של המשפחה, אם לאו? בוש והיכלם! לא אסתיר שמלא אני סיפוק על שנכשלת כשלון מחפיר בטיעונך שלשוא נקרא הרב קואינקה רבה הראשי של חברון, שכן זה עתה שולבו בערך תצלומי שלושה מסמכים, מארכיון העיר ירושלים, המעידים למעלה מכל ספק על היות הרב רבה הראשי של חברון. הגיע הזמן שתודה בכשלונך בבהינת " מודה ועוזב ירוחם". לא אוסיף יותר. דר' שלמה סיטון

אין לי מושג היכן מצאת סגנון מתנצח או זלזול בכבודו של מישהו. לא מצאתי גם תחביר קלוקל, אך אשמח ללמוד. מאחר שכנראה לא קראת את ההתכתבות למעלה, אציין שוב שאין ספק שהיו שכינו את הרב קואינקה "רב ראשי". בפעם הבאה לפני שתתלהט כדאי שתבין היטב על מה הוויכוח. נרו יאיר • שיחה • י"ג בטבת ה'תש"ע • 13:05, 30 בדצמבר 2009 (IST)

למשתמש נרו יאיר, בקשת ללמוד, התחל במטותא ממך ללמוד. שאלת לד"ר סיטון, נכדו של הרב, מה נושא הויכוח? האם אתה מבין היטב על מה הויכוח? על מה אתה, חובב הפולמוס, מתווכח, לשם שמים? לשם הויכוח העקר? לתפארת המליצה, לתפארת התיעוד העריכה או האמת: רב ראשי או לא רב ראשי? רב ראשי ! מתקבל הרושם, שלמרות ותיקותך, האם עיון בספר או בארכיון זרים לכך? מעניין, שאתה כנראה מקפד כל מקור, לביסוס טיעוניך, כי כנראה מקור כזה אינו בנמצא. האם מלון הוא מלה גסה בעיניך, איך אתה מעז להשתמש בניסוח- שהיו שכינו את הרב-, מה משמעות הפעל כ.נ.ה עיין אבן שושן, המלון העברי המרכז, תשל"ג או באחר, וכינוי זה לדוגמא, נרו יאיר, כינוי יכול להיות גם לקוי מאורות. בר אוריין בעברית היה לפחות משתמש במלים: - שכינו בתאר רב...-. המלה, תאר, לפי אבן שושן: כנוי כבוד, שם לוואי המציין דרגה מסוימת וכו'. אך זה עלול היה שוב לערער את בסיס טיעוניך התפלים. לא תאר ולא הדר לויכוח, שאתה מסרב לכבות אלא להיפך מלבה את הרמץ במשב שיפיח בגחלים אש. בשביל לשאת תאר רב ראשי, ולחתום בתאר רב ראשי לעדה בחברון, הרב קואינקה, נבחר, מונה ופעל כרב ראשי לעדה בחברון, ניסיונותיך הבלתי פוסקים לקעקע זאת, לשווא המה. מה, שמעלה את ההנחה, שנדמה ויש לך אולי עניין, תנגודת פנימית-אישית, לכאורה, כמעט שלוחת רסן, נגד מושא הערך. והיו עיניך רואות את מוריך ישעיה ל 20. אציע לך בנעם, של ידיך מהמקלדת שאתה עמל עליה, אל תשלח ידך אל הערך ואל תעש לו מאומה, הסר ידך מהערך הזה. מצא לך חלקה אחרת למחלוקת.

אני מבין שאתה לעולם לא מתווכח, זה רק הצד השני שאוהב ויכוחים. יישר כוח גם על הסגנון המלוטש. לעצם העניין, טרחתי לכבודך להתייעץ עם מומחה בנושא, והדברים הם כפי ששיערתי. הרב בפועל של היישוב היהודי בחברון לאחר הפרעות היה הרב בג'איו, כמתואר בספר חברון. לרב קואינקה אכן היה תואר רשמי, ספק אם בכלל היה גר בחברון. זה מסביר את העובדה שבמקביל החותמת מזכירה גם את תפקידו כראב"ד בירושלים. נרו יאיר • שיחה • י"ד בטבת ה'תש"ע • 13:40, 31 בדצמבר 2009 (IST)

קראתי את הכתבה על הרב בן ציון אברהם

קואינקה. נהנתי מאוד. המידע מרתק ומענין. ציונה דקל

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=8272&cat_id=26
  • In בן ציון אברהם קואינקה on 2013-12-20 03:05:26, 404 Not Found
  • In בן ציון אברהם קואינקה on 2013-12-30 12:58:26, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 14:58, 30 בדצמבר 2013 (IST)

אין מקור לחברותו במזרחי

בערך כתוב כי היה חבר במזרחי, מה שנכתב שהיה חבר הרבנות של הרב אלישר, זה לא נקרא חבר במזרחי. דיקן - שיחה 02:03, 13 בפברואר 2017 (IST)

זה כתוב בהחלט באנצ' של הציונות הדתית. נרו יאיר • שיחה • ל' בשבט ה'תשע"ז • 14:43, 26 בפברואר 2017 (IST)

שם הרב ושם הערך

שם הערך הנוכחי הוא "בן ציון אברהם קואינקה". ב"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב", וב"יהודי המזרח בא"י" מאת דוד תדהר ומשה דוד גאון (בהתאמה), רשום כי שמו הוא "בן ציון שמואל וידאל רפאל", ללא השם "אברהם", שהוא בכלל שם אביו. ידוע מה פשר הדבר? ואולי הנושא טעון תיקון? Ralph747 - שיחה 03:33, 24 במרץ 2017 (IDT) Ralph747 - שיחה 03:33, 24 במרץ 2017 (IDT)

ביקורת, אשמח אם תוכל להתייחס ולהביע את דעתך. Ralph747 - שיחה 09:56, 24 במרץ 2017 (IDT)

הוא חתם את שמו על גליונות המאסף בשם בן ציון אברהם, ושמות ערכים בוויקיפדיה נקבעים לפי השם שהיה מקובל על נושאו. זו תופעה מקובלת שהייתה בעבר נפוצה יותר, גם בקרב האשכנזים, לכנות את האדם עם שם אביו, כמו למשל יעקב משה הלל, שגם אצלו "משה" הוא שם האב. אבל בכל זאת, אם שמו הפרטי אכן כלל גם את השמות שמואל וידאל רפאל, מקובל לכלול זאת בשמו שבפתיח הערך. במקרה הזה מדובר בשמות לא מפורסמים ועדיף לעשות זאת בסוגריים או שלא במודגש. ביקורת - שיחה 10:31, 24 במרץ 2017 (IDT)

ידוע לי שהיה מקובל בעבר לכנות אדם בתוספת שם אביו. נתקלתי בזה לא מעט בקרב יוצאי סוריה, ובכל זאת חשבתי שישנה כאן טעות. עכשיו הבנתי שלא כך הדבר במקרה הזה. תודה על התייחסותך. Ralph747 - שיחה 10:56, 24 במרץ 2017 (IDT)

על חשיבות עורכים מחליפים

ליאיר נרו: בכתב עת כל כך מרכזי כמו המאסף, שהיה הככר המרכזית של עולם התורה באותן שנים, יש חשיבות וגם עניין בעובדה שקואינקה עצמו לא תמיד ערך את העיתון, למרות שתמיד היה חתום עליו כעורכו. בכל מקרה, מבדיקת המקורות הראשונים,העובדה שפורמקין ערך אותו אינה נכונה ויש להסיר אותה. טל - שיחה 18:17, 11 ביולי 2017 (IDT)

ראשית אני מודה לך שפנית לדף השיחה, אם כי היית צריך לעשות זאת עוד קודם, לא לחזור על עריכה שיש לה התנגדות. לעצם העניין - זה אינו ערך על המאסף, זה ערך על הרב קואינקה. אין ויכוח על כך שהוא לא ערך את כל הגליונות, זה כתוב בערך. אתה הוספת דברים אחרים לגמרי. אם פרומקין לא ערך - תקן את זה. נרו יאיר • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשע"ז • 18:22, 11 ביולי 2017 (IDT)

אני תמיד שמח להשביע רצון. הנחתי, בטעות כנראה, שה"התנגדות" נובעת מהיעדר ציטוט לעובדה ולכן טרחתי וחיפשתי בספרים הרלוונטיים. לעצם העניין: התיקון לעובדה השגויה שפרומקין (כביכול) היה עורך מחליף של המאסף, פירושה להכניס את שמות שלושת העורכים הנכונים עם ציטוטים למקורות למידע. ברשותך, זה מה שאעשה. כמו כן אני מודה על הפניית תשומת הלב שזה אינו ערך על המאסף. אלא שאליה וקוץ בה, אין בוויקיפדיה ערך על המאסף הזה והפירושון מוביל לערך של קואינקה. אולי בשלה השעה ליצירת ערך נפרד ומוצדק ל"מאסף". טל - שיחה 18:46, 11 ביולי 2017 (IDT)

א. שים לב שלצורך ההזחה אתה צריך להוסיף כל פעם עוד זוג נקודתיים. ב. היית צריך לשים לב לתקציר העריכה, שבו כתבתי "אין צורך להזכיר את כולם". ג. פשוט תמחק את פרומקין. ד. אכן יש מקום לערך על המאסף, ושם ראוי להזכיר את שמות כל העורכים. נרו יאיר • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשע"ז • 18:52, 11 ביולי 2017 (IDT)

טל, אם בכוונתך ליצור ערך על המאסף, אשמח אם תודיע לי. כי במקרה שלא תוכל, אשמח ליצור את הערך בעצמי. Ralph747 - שיחה 22:19, 11 ביולי 2017 (IDT)

אין בעיה Ralph747, עם המחמאות שקצרת כאן לאחרונה, עדיף אפילו. מקווה שאוכל לסייע בחומרים מסוימים בהמשך. --טל - שיחה 16:57, 12 ביולי 2017 (IDT)

אוקיי, טל, תודה. אצור את הערך קודם כל, ותוסיף עליו מה שאתה חושב. Ralph747 - שיחה 17:53, 12 ביולי 2017 (IDT)

טל, נכון לעכשיו סיימתי את יצירת בסיס הערך המאסף (כתב עת תורני). אתה מוזמן להוסיף לו תוכן כרצונך. אולי בהמשך אוסיף לו עוד תוכן שאאסוף עם הזמן. בהצלחה. Ralph747 - שיחה

יישר כוח טל - שיחה 14:29, 13 ביולי 2017 (IDT)

דיווח שאורכב ב-27 בנובמבר 2020 - הצעת תוכן ולא טעות

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

עמד בקשרי מכתבים בעניינים הלכתיים עם הרב אהרון גולדמן עליו השלום רב המושבות היהודיים קרית משה בארגנטינה . המכתבים הודפסו בספר דברי אהרון סימן נו ,נח.

יש להניח שעמד בקשרי מכתבים עם הרבה יותר מרב אחד. נרו יאיר • שיחה • י"ב בכסלו ה'תשפ"א • 22:48, 28 בנובמבר 2020 (IST)