שיחה:בלוק איטונג

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 8 שנים מאת דוקטורגלי בנושא ייסוד מפעל איטונג בישראל

בטון תאי מאושפר באוטוקלב[עריכת קוד מקור]

זה שם הערך, ולא איטונג. יש להעביר את הערך וליצור הפניה. עמית קני - שיחה 12:11, 16 במאי 2009 (IDT)תגובה

איטונג וסיליקה גבישית[עריכת קוד מקור]

ביטלתי עריכה שבה הוסיף אלמוני תיאור של סכנות הסיליקה הגבישית העלולה להשתחרר בעבודה עם בלוק איטונג. האלמוני קישר למסמך רקע של הכנסת מ-2001. במסמך זה הוצגו תוצאות מחקר של "ידיעות אחרונות" ועמדות של מספר גופים. לפי המחקר, שביצע פרופ' אליעזר גנור, עבודה עם בלוקי איטונג עלולה לשחרר סיליקה גבישית, שמעל ריכוז מסוים עלולה לגרום למחלת הריאות סיליקוזיס. בתוספת של האלמוני נכתב "המכון הארצי לבריאות תעסוקתית וסביבתית טרם בדק את ריכוז הסיליקה שבבלוק האיטונג" - קביעה זו אומרת דרשני, כי אם היה מדובר פה בחומר כה מסוכן, הדעת נותנת שבשמונה השנים מאז הוגש מסמך זה לכנסת, היה המכון הארצי בודק את הריכוז ומפרסם את ממצאיו. לפי מסמך הרקע של הכנסת, "המפקח הרפואי הראשי של אגף הפיקוח במשרד העבודה והרווחה, דר' קורט למש, טוען כי קיימת סיליקה חופשית גם בבלוקים מסוגים אחרים" - אך העורך האלמוני לא ראה לנכון לצטט קביעה זו, והוא לא הזכיר גם את תגובת חברת איטונג המופיעה באותו מסמך, לפיה "לא הוגשה מעולם תביעה ביטוחית ו/או רפואית כנגד חברת איטונג העולמית, בגין מחלות הנגרמות מריכוזים גבוהים של סיליקה, אשר לטענתו, נמצא בכמויות גדולות יותר בכל חומרי הבנייה המבוססים על חול, כגון בלוקי בטון".
בחיפוש מידע בנושא בגוגל מצאתי מעט מאוד חומר, עניין שאף הוא אומר דרשני. מתוך מעט החומר מצאתי את הסרטון הזה ביוטיוב, שהעלה לשם גולש ושמו "itungsilica". סרטון זה, שהועלה בשם "סכנה בעבודה עם איטונג - הזהרו מסיליקה גבישית" הוא תרומתו היחידה של אותו גולש. אבל צפייה בסרטון, מאת המועצה האמריקנית לבטיחות בנייה, מעלה כי הוא דן בסכנות הסיליקה, אך המילה "איטונג" אינה נזכרת בו אף לא פעם אחת.
האלמוני כותב כי "פרופ' גנור בחר לגנוז את מחקרו בעקבות הזהרתה של חברת איטונג כי היא תפעל נגדו במישור המשפטי". גם לקביעה בעייתית זו לא הובאה אסמכתה.
מסקנתי מכל הנ"ל היא כי אותו מסמך רקע בן 8 שנים הובא כאן ע"י בעל עניין (מסחרי או אחר), ואין שום הצדקה להזכיר את נושא הבטיחות בערך, בהינתן שזה נראה כמו הר שהוליד עכבר. אם יש דברים בגו - דרושות אסמכתות נוספות, שטרם הוצגו כאן. עד הצגתן, מחקתי את הדברים מהערך. ‏odedee שיחה 03:54, 12 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

המוסד לבטיחות וגהות מזהיר- בזמן ליטוש או ניסור בלוקים מהסוג של איטונג משתחרר אבק המכיל סיליקה גבישית המוגדרת כחומר מסוכן[עריכת קוד מקור]

http://www.osh.org.il/uploadfiles/tshuva041705.html

נראה לי שהאזהרה הזו של המוסד לבטיחות וגהות, מוסד ממשלתי עצמאי, רציני ומכובד, נטול אינטרסים מדברת בעד עצמה.

אשמח אם תחזיר את מה שמחקת.

שאלה: מהן ההשפעות הבריאותיות של לבני איטונג?

בזמן פעולת ליטוש או ניסור של בלוקים מהסוג של איטונג משתחרר אבק המכיל סיליקה גבישית המוגדרת בתקנות הבטיחות כחומר מסוכן. ערך סף החשיפה התעסוקתי המירבי המותר בהתאם ל תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ"ד-1984 הוא בשיעור של 0.05 מיליגרם למטר מעוקב של אוויר. לצורך הערכת הסיכון כתוצאה מהתפוררות האיטונג והשתחררות אבק באוויר ובהתאם לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), התשנ"א-1990, יש לבצע ניטור לקביעת ריכוז הסיליקה הגבישית באוויר.

המידע שלהלן, נאסף ממקורות זרים שונים. הגדרות החומרים והרכבם נלקחו ע"פ המופיע במקורות אלו ונשפטו ע"פ מיטב הבנתנו. לא אותר בסקר זה, מידע/מחקר אודות בלוקי בניין מסוג "איטונג" מתוצרת הארץ וכן התייחסות פרטנית לתהליכי העיבוד המכני של חומר זה.

א. בלוק "איטונג" - בטון-תאי-מאושפר-באוטוקלאב איטונג הנו פטנט שוודי שפותח בתחילת המאה ה-20. מרכיב עיקרי בבלוק האיטונג הנו - החול. קרי: מכיל צורן דו חמצני גבישי. (מידע נוסף בנדון בהמשך) בלוק ה"איטונג" מוגדר כ : Autoclaved Aerated Concrete (AAC) ; Autoclaved Cellular Concrete (ACC)

- אותר "גיליון בטיחות" למוצר כזה , של חברה מסחרית. בפרק הטוקסיקולוגי - מופיעה בפירוש אזהרת חשיפה לסיליקה.

להלן :

Material Safety Data Sheet: http://www.safecrete.com/aac/products/MSDS.pdf

Product name: Babb International Autoclaved Aerated Concrete (AAC) Products ……. 11. Toxicological Information Crystalline Silica: Crystalline silica is classified by the International Agency for Research on Cancer as a probable human carcinogen (Group 2A) with animal evidence sufficient. Respirable crystalline silica has been classified by the National Toxicology Program (NTP) as a substance which may be reasonably be anticipated to be a carcinogen by OSHA.

ב. סקר מידע - סקירת מאגרי-מידע תעסוקתיים אוּתר פריט המתייחס לעובדי-ייצור-בלוקים - בעוד שבנדון נשאלנו אודות עובדים המשתמשים / מעבדים את המוצר הקיים , קרי הבלוק / לבנים, בפיסול.

המידע להלן הנו מ-1978 . עיסוקו העיקרי דן בחשיפה ל"אבקת-סיליקה" , המוזכרת כאן שהנה אפילו יותר מסוכנת (רעילה יותר) מההרכב שבאיטונג. להלן תמצית המחקר : Silica flour exposures in Ontario Cisdoc AN: 78 - 1249

AU: Nelson-HM; Rajhans-GS; Morton-S; Brown-JR SO: American Industrial Hygiene Association Journal, Akron, USA, Apr. 1978, Vol.39, No.4, p.261-269. Illus. 28 ref.

AB: Little has been published on silica flour as a separate entity, and the literature is briefly reviewed. Silica flour is produced by crushing and milling of quartz or quartzite rock and is used, for example, in abrasive cleansers, autoclaved concrete blocks, and foundries using the lost wax or Shaw process. 98% of particles are <5mm in size. Dust counts (in mppcf) are given for 4 plants over 37 years. Experiments are reported which permitted conversion of the counts to respirable mass concentrations. Silica flour is more toxic than other silica dusts, and a TLV of 0.05mg/m3 is proposed.

ג. "איטונג" מהו ; בטון-תאי-מאושפר-באוטוקלאב האיטונג הנו בטון תאי מאושפר באוטוקלאב. החומרים המרכיבים את האיטונג הם חומרים טבעיים מהם בנויה סביבתנו: חול, צמנט, סיד וחומר התפחה. כל החומרים מעורבבים עם מים במערבל ולאחר מכן יוצקים אותם לתבנית. את תכונותיו הסופיות מקבל האיטונג בתהליך אשפרה בתנורי אוטוקלאב. מצ"ב: - איטונג מהו? http://www.ytong.co.il/whatsytong.html - Autoclaved Aerated Concrete אותר באינטרנט ע"פ הכותר הנ"ל , במקור זה Technology Inventory.

(זהר שטרן , 32984) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

הוספתי פסקה קצרה בעניין זה. ‏odedee שיחה 02:19, 16 באוגוסט 2009 (IDT)תגובה

לכל המוטרדים בעניין הסיליקה, הנה כל האסמכתאות והתשובות[עריכת קוד מקור]

הסבר קצר מהי סיליקה - סיליקה, גרגרי חומר זעירים, נמצאת גם בחול בשפת הים. האלמנט המסרטן זה דווקא הצורן דו חמצני. לא משנה כמה סיליקה יש במוצר אלא מה שמשמעותי זה כמות האבק הננשם - כמה סיליקה נכנסת לריאות האדם. באופן חד משמעי - אין כל סכנה מבחינת סיליקה בעבודה עם בלוק האיטונג. זה מידע מוטעה שהגיע ממחקר מסולף שנערך בידי המתחרים. וכבר הוכח בוועדת הכנסת שדנה בו, כי המחקר אינו אמין, מסולף ואך מי שניהל את המחקר במעבדה שלו אמר בפירוש כי המידע מניפולטיבי.

קיימים אישורים המעידים על כך שבלוק האיטונג נמצא בטוח ולשימוש. האישורים הללו מתעדכנים מידי שנה ונערכים ע"י גורמים אובייקטיבים כמו משרד העבודה, מכון התקנים וכדומה.

למידע נוסף ולצפיה באישורים העדכניים, נא היכנסו לכאן

אין בקישור המצורף כל טענה בולטת התומכת בדבריך, אלא רשימת תווי תקן. אם כצופה מהצד עלי לשפוט בין טענתך חסרת הסימוכין (אולי יש סימוכין אבל לא הצלחתי למצוא אותם) כאשר די ברור שאתה כותב כאן מטעם, לבין מסמך עם סימוכין של המוסד לבטיחות ולגהות, די ברור שהאחרון עדיף. יוסישיחה 20:11, 22 בדצמבר 2010 (IST)תגובה

תיקון מידע בערך 'איטונג' + אסמכתאות[עריכת קוד מקור]

ברצוני לדייק את הערך ולצרף מסמכים מהיימנים של תוצאות בדיקות אובייקטיביות, המאשרים כי בלוק האיטונג הינו הבלוק הכי בטוח לשימוש והירוק ביותר שיש בישראל. מעבר לסיסמאות, יש כאן מסמכים המאשרים זאת. להלן הערך המשוכתב:


בלוק איטונג (באנגלית: Autoclaved Aerated Concrete - בטון תאי מאושפר באוטוקלב( הוא סוג של לבנה המצטיינת במסה עצמית נמוכה ובכושר בידוד תרמי ואקוסטי גבוה. השם "איטונג" הוא סימן מסחר של חברה בשם זה ומקורו במותג שבדי, אך בישראל הפך בפי רבים לשם גנרי לסוג לבנה זה. בטון תאי מאושפר באוטוקלב מיוצר על ידי ערבוב של חול, צמנט, סיד וחומר התפחה (בדרך-כלל אבקת אלומיניום או מגנזיום( אשר מעורבבים עם מים ונוצקים לתבנית גדולה. לאחר מספר דקות נוצרת ריאקציה המתפיחה את החומר לנפח כפול. לאחר שהחומר מתייצב הוא נחתך למידת הבלוק הרצויה באמצעות חוט. לאחר חיתוכם עוברים הבלוקים אשפרה באוטוקלאב בטמפרטורה של 180 מעלות צלזיוס ובלחץ של 10 אטמוספירות למשך 10 שעות. תהליך האשפרה מבטיח בלוק סטרילי ובעל מבנה אחיד. בלוקי האיטונג פותחו לראשונה בשבדיה בשנת 1924 ומיוצרים בישראל מאז שנת 1952. כיום בישראל שני יצרנים של בלוק לבן, איטונג ישראל ו"אשקלית" אשר מייצרים אותם על פי תקן ישראלי מספר 268. ישנם כ- 200 מפעלים בכ- 40 מדינות ברחבי העולם המייצרים בלוקי איטונג, ומליוני מבנים בעולם נבנים בבלוק זה מדי שנה. עיקר השימוש בבלוק זה עד לשנות השמונים בעיקר ביציקות תקרה, במטרה להפחית את משקלה העצמי. החל משנות התשעים נפוץ השימוש בבלוק איטונג גם בבניית קירות חוץ לשם יצירת בידוד טרמי משום שיש בו בועות אוויר המבודדים תרמית. הבלוק בתצורתו הסופית נקבובי (מכיל יותר מ-75% אוויר), בעל פאות ודפנות ישרים, וקל משקל. בלוק האיטונג עמיד באש לאורך זמן רב ומסווג לפי התקן הישראלי כחומר בלתי דליק.


איטונג, הבלוק הכי ירוק, ובטוח לסביבה, לבונים ולמשתכנים: התו הירוק - איטונג החברה הראשונה בתחום חומרי הבניה בישראל שקיבלה את ה'תו הירוק' של מכון התקנים. תקן IBU - איטונג, היחידה בישראל העומדת בתקן המחמיר של IBU מגרמניה להגנת הסביבה המשמעות: בלוק איטונג עומד בתקן שמירה על הסביבה, לאורך כל חיי המוצר, משלב הייצור ועד לשלבי הריסת המבנה, במגוון פרמטרים: שימוש מינימאלי במחצבים ומשאבי טבע, מחזור חומרי גלם בכל שלבי הייצור, בשריפה לא נפלטים גזים רעילים, אין צורך במיגון מיוחד בעבודה עם החומר, תהליך הייצור, ההובלה והשינוע, חוסך באנרגיה, ניתן למחזר בלוקים ושאריות מאתר הבנייה, הבלוק הכי נקי מקרינה.

אסמכתאות: התו הירוק > תקן בינ"ל IBU לאכות הסביבה אישור מכון התקנים אישור משרד העבודה


Anto - שיחה 15:19, 14 במרץ 2012 (IST)תגובה

ייסוד מפעל איטונג בישראל[עריכת קוד מקור]

תיקנתי את האמור כי בלוק האיטונג מיוצר בארץ מ-1952, למעשה חברת איטונג הישראלית בע"מ החלה בפעילות ב-1950, והוקמה ע"י יצחק מנדלבליט. ציטטתי מסמך רשמי של החברה מ-1950 שהודפס מארכיון פרדס חנה והועלה כאן.--דוקטורגלי - שיחה 23:10, 6 בינואר 2016 (IST)תגובה