שיחה:ארץ חמדה גזית
הוספת נושאחשיבות[עריכת קוד מקור]
למה הוטל ספק על חשיבות הערך? רשת של בתי דין שפועלת כבר למעלה מעשר שנים. אלטרנטיבה תורנית וחוקית לבתי המשפט, על פי חוק הבוררות. ―95.86.75.39 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- אני חושב שהאלמוני צודק. יש חשיבות.david7031 • שיחה • י"ג בחשוון ה'תש"ף • 08:59, 11 בנובמבר 2019 (IST)
- מסכים שלום • משא ומתן • י"ד בחשוון ה'תש"ף • 20:27, 11 בנובמבר 2019 (IST)
- אז מה אם זו רשת? ואז מה אם היא קיימת למעלה מעשר שנים? זו לא הצדקה לערך באנציקלופדיה. יוניון ג'ק - שיחה 21:11, 11 בנובמבר 2019 (IST)
- רשת זו ייחודית בהיותה המקבילה הדתית-לאומית היחידה לבתי הדין הפרטיים החרדיים כגון בד"ץ בני ברק (יש בתי דין דתיים לאומיים נוספים, אבל הם מקומיים ולא מאוגדים כרשת. בתי הדין לגיור כמובן לא עוסקים בדיני ממונות). ראו גם בערך בית דין לממונות. היא שונה בגישתה: א. הסתמכות רבה על חוקי המדינה, מכח ההלכה דינא דמלכותא דינא. ב. סדרי דין שיש בהם יותר שקיפות, כגון עקרונות הלכתיים ברורים ואחידים, כמפורט בערך, ומתן פסקי דין מנומקים ומפורטים.
- אני תומך בהשארת הערך. דביר • שיחה • י"ד בחשוון ה'תש"ף • 11:12, 12 בנובמבר 2019 (IST)
- מדובר ברשת בתי דין ממונות חשובה למדי, בעלת השפעה רבה על יישום דיני חושן משפט בציבורי הדת"לי. יש חשיבות, לא פחות מבתי דין אחרים (גיור כהלכה (רשת בתי דין), בית דין צדק בני ברק). עם זאת, יתכן שיש לשקול איחוד עם הערך על הכולל. בן עדריאל • שיחה • י"ד בחשוון ה'תש"ף 14:36, 12 בנובמבר 2019 (IST)
- יש חשיבות. אבי84 - שיחה 22:28, 12 בנובמבר 2019 (IST)
- מצטרף לתומכים בחשיבות הערך מהנימוקים שניתנו כאן. Lostam - שיחה 10:28, 17 בנובמבר 2019 (IST)
- יש חשיבות. אבי84 - שיחה 22:28, 12 בנובמבר 2019 (IST)
- מדובר ברשת בתי דין ממונות חשובה למדי, בעלת השפעה רבה על יישום דיני חושן משפט בציבורי הדת"לי. יש חשיבות, לא פחות מבתי דין אחרים (גיור כהלכה (רשת בתי דין), בית דין צדק בני ברק). עם זאת, יתכן שיש לשקול איחוד עם הערך על הכולל. בן עדריאל • שיחה • י"ד בחשוון ה'תש"ף 14:36, 12 בנובמבר 2019 (IST)
- אני תומך בהשארת הערך. דביר • שיחה • י"ד בחשוון ה'תש"ף • 11:12, 12 בנובמבר 2019 (IST)
- רשת זו ייחודית בהיותה המקבילה הדתית-לאומית היחידה לבתי הדין הפרטיים החרדיים כגון בד"ץ בני ברק (יש בתי דין דתיים לאומיים נוספים, אבל הם מקומיים ולא מאוגדים כרשת. בתי הדין לגיור כמובן לא עוסקים בדיני ממונות). ראו גם בערך בית דין לממונות. היא שונה בגישתה: א. הסתמכות רבה על חוקי המדינה, מכח ההלכה דינא דמלכותא דינא. ב. סדרי דין שיש בהם יותר שקיפות, כגון עקרונות הלכתיים ברורים ואחידים, כמפורט בערך, ומתן פסקי דין מנומקים ומפורטים.
- אז מה אם זו רשת? ואז מה אם היא קיימת למעלה מעשר שנים? זו לא הצדקה לערך באנציקלופדיה. יוניון ג'ק - שיחה 21:11, 11 בנובמבר 2019 (IST)
- מסכים שלום • משא ומתן • י"ד בחשוון ה'תש"ף • 20:27, 11 בנובמבר 2019 (IST)
חשיבות הערך והשלמתו[עריכת קוד מקור]
להבנתי מדובר במוסד בעל חשיבות ציבורית ולכן הוא זכאי לערך
לצערי לא הספקתי להשלים את הכתיבה אתמול והכוונה לבצע את רוב ההשלמות עד מחר
מציע להחליט לאחר ההשלמות ―J-insights (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
- תוכל לציין כמה הרכבים או בתי דין יש לרשת היום וכמה פסקי דין הוא מוציא בשנה? עדירל - שיחה 19:11, 12 בנובמבר 2019 (IST)
- באתר הרשת כתוב שיש שמונה בתי דין כפי שפירטתי, לא כתוב כמה הרכבים יש או כמה פסקי דין יוצאים בשנה. ממעקב לא שיטתי נראה שמדובר בעשרות רבות לפחות. מה שבטוח זה שהגישה המשפטית-הלכתית היא יוצאת דופן וחדשנית J-insights - שיחה 21:40, 12 בנובמבר 2019 (IST)
- באתר "דין תורה" ([1] והדפים המקבילים) יש כמאתים פסקי דין, אבל איני יודע מכמה זמן. בן עדריאל • שיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ף 22:47, 12 בנובמבר 2019 (IST)
- יש עוד באתר פסקים. לגופו של עניין אני ממש לא מצליח להבין למה ארץ חמדה גזית לא זכאי לערך כאשר יש ערכים על בתי דין מקבילים. J-insights - שיחה 19:27, 16 בנובמבר 2019 (IST)
- באתר "דין תורה" ([1] והדפים המקבילים) יש כמאתים פסקי דין, אבל איני יודע מכמה זמן. בן עדריאל • שיחה • ט"ו בחשוון ה'תש"ף 22:47, 12 בנובמבר 2019 (IST)
- באתר הרשת כתוב שיש שמונה בתי דין כפי שפירטתי, לא כתוב כמה הרכבים יש או כמה פסקי דין יוצאים בשנה. ממעקב לא שיטתי נראה שמדובר בעשרות רבות לפחות. מה שבטוח זה שהגישה המשפטית-הלכתית היא יוצאת דופן וחדשנית J-insights - שיחה 21:40, 12 בנובמבר 2019 (IST)
חוקי מדינת ישראל[עריכת קוד מקור]
הערך מספר "קבלת העיקרון שהכלל דינא דמלכותא דינא חל במדינת ישראל וממילא נותן תוקף הלכתי לחלק מחוקי הכנסת". לאיזה מחוקי הכנסת אין תוקף הלכתי, וההלכה מרשה (ואולי מחייבת) להפר אותם? דוד שי - שיחה 06:13, 19 בנובמבר 2019 (IST)
- אולי זה יעזור לך. המלך הכחול • שלח לי הודעה! 06:42, 19 בנובמבר 2019 (IST)
- וזה לא תקף
- וזה לא תקף
1 חוק העונשין, תשל"ז-1977,מגדיר את המקרים שבהם מותר לוועדה רפואית
לתת הוראה לביצוע הפלה מלאכותית. במידה שהחוק מתיר ביצוע הפלה, במקום
שההלכה היהודית אוסרת אותה, אין לציית לחוק מכוח הכלל דינא דמלכותא דינא
ואין להתיר את ביצוע ההפלה.
2
.חוק שעות עבודה ומנוחה -1951א"תשי קובע בסעיף 12,שניתן לתת היתר עבודה
בשבת בתנאים מסוימים. במידה שסעיף זה מתיר עבודה בשבת, כשזו אסורה
עלפי ההלכה, אין להתבסס על הכלל דינא דמלכותא דינא כדי להתיר אותה.
3
.חוק פסיקת ריבית והצמדה -1961א"תשכ קובע בסעיף 2,כי רשות שיפוטית שפסקה
לבעל דין סכום כסף, רשאית לפסוק לטובתו גם ריבית על אותו סכום. גביית ריבית
אסורה לפי דיני ישראל ולכן אין בכוחו של החוק להכשיר מעשה כזה.
מחבר/ים: אורלי אילני
שם הספר: דת חברה ומדינה בישראל
מקום ההוצאה: תל אביב
שם ההוצאה: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט
שנת ההוצאה: תשס"ו - 2006
עמוד: 149
המלך הכחול • שלח לי הודעה! 06:44, 19 בנובמבר 2019 (IST)
- דוגמאות אלו אינן רלוונטיות. שתי הראשונות כי הן לא נוגעות לדיני ממונות שיגיעו לבית הדין של ארץ חמדה גזית, והשלישית כי היא לא מקובלת לכל הדיעות. איסור ריבית הוא על הלוואה ולא על פיצוי. אולי הדוגמא הרלוונטית היא השוני במידת הפיצוי על נזקים. החוק הישראלי הוא קיצוני במידת האחריות שהוא מטיל על המזיק, גם לעומת מערכות משפט בעולם המערבי. התורה, לעומת זאת, נותנת במקרים רבים פיצוי חלקי על נזקים. עדירל - שיחה 10:31, 19 בנובמבר 2019 (IST)
- לדוד, אם לא הובן: אין כאן שום עניין של הפרת חוק, אלא של אי התחשבות בו בדין ודברים שבין שני צדדים. בחיובים שנובעים מהסכמה מוקדמת בין הצדדים, כגון בדיני עבודה, יש התחשבות רבה בחוק המדינה ובנוהג המקובל, כפרשנות מוסמכת להסכמה בין הצדדים. בחיובים שלא נובעים מהסכמה מוקדמת, כמו נזיקין שהזכיר עדירל, ההתחשבות בחוק פחותה עד לא קיימת. אבל אין זו הפרת חוק כלל ועיקר.
- מן המפורסמות שאדם רשאי להחמיר עם עצמו, ולא ליהנות מכל מה שמתיר לו החוק, למשל לצום ביום הכפורים אף שהחוק מתיר שלא לצום. באותה מידה רשאי אדם להחליט, או לציית להחלטה של בורר, שלא לנצל את ההיתר לעבוד בשבת. נראה לי שהמשפט שציטטתי בתחילת הדיון מיותר, או לפחות אינו מנוסח כיאות. דוד שי - שיחה 20:32, 19 בנובמבר 2019 (IST)
- הכוונה היא שאדם יכול לתבוע על הפרת זכויות בקניין רוחני, והם יפסקו לו פיצוי או שהוא יכול לתבוע על אי תשלום שעות נוספות והם יתנו לו פיצוי. לא כל בתי הדין ינהגו כך. אם זה לא ברור, אז אני מציע שתנסה אתה להבהיר את הנקודה בערך. עדירל - שיחה 21:18, 19 בנובמבר 2019 (IST)
- ניסיתי להבהיר מקווה שזה עוזר. עדירל - שיחה 21:22, 19 בנובמבר 2019 (IST)
- בהחלט עוזר. דוד שי - שיחה 21:27, 19 בנובמבר 2019 (IST)
- מן המפורסמות שאדם רשאי להחמיר עם עצמו, ולא ליהנות מכל מה שמתיר לו החוק, למשל לצום ביום הכפורים אף שהחוק מתיר שלא לצום. באותה מידה רשאי אדם להחליט, או לציית להחלטה של בורר, שלא לנצל את ההיתר לעבוד בשבת. נראה לי שהמשפט שציטטתי בתחילת הדיון מיותר, או לפחות אינו מנוסח כיאות. דוד שי - שיחה 20:32, 19 בנובמבר 2019 (IST)
- לדוד, אם לא הובן: אין כאן שום עניין של הפרת חוק, אלא של אי התחשבות בו בדין ודברים שבין שני צדדים. בחיובים שנובעים מהסכמה מוקדמת בין הצדדים, כגון בדיני עבודה, יש התחשבות רבה בחוק המדינה ובנוהג המקובל, כפרשנות מוסמכת להסכמה בין הצדדים. בחיובים שלא נובעים מהסכמה מוקדמת, כמו נזיקין שהזכיר עדירל, ההתחשבות בחוק פחותה עד לא קיימת. אבל אין זו הפרת חוק כלל ועיקר.
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בארץ חמדה גזית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://www.beitdin.org.il/Article/63 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200717170304/https://www.beitdin.org.il/Article/63 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:51, 1 באוקטובר 2022 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (יולי 2023)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בארץ חמדה גזית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.olam-katan.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/item/5709-%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%92%D7%97-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20191109113313/http://www.olam-katan.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/item/5709-%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%92%D7%97-%D7%95%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:31, 7 ביולי 2023 (IDT)