שיחה:אפקט החממה

לדעתי, צריך לשנות ל"תוצא החממה" וליצור REDIRECT. ----אלעד, 08/09/03, 11:25.

---

שלום בן הטבע, אתה כותב "ליישם מדיניות של סינון משופר בפתחי הארובות", כדרך לטיפול באפקט החממה. למיטב הבנתי, סינון מונע הפצת חלקיקים מוצקים באויר, אך לא שמעתי על סינון שילכוד את הפחמן הדו חמצני שנפלט בבעירה. לכן סינון יעיל למניעת זיהום אויר (בפיח ובחלקיקים אחרים), שזו מטרה חשובה בפני עצמה, אך אין לו כל קשר לטיפול באפקט החממה. דוד שי 05:30, 16 דצמ' 2003 (UTC)

אפקט העמעום

מתברר שאכן יש דבר כזה - en:Global dimming - אולם חסר מידע בנושא וזה נראה די קטוע כרגע. Yonidebest Ω Talk‏ 22:27, 29 אוגוסט 2005 (UTC)

בעיות בערך

יש להביט בערכים באנגלית כדי להצביע על כמה בעיות.

• אפקט החממה הינה תאוריה שבאה להסביר את ההתחממות העולמית.
• הערך המרכזי המופיע בויקי האנגלי הוא ההתחממות העולמית שנזקיה (גם אם הם נגרמים עקב תופעות נוספות) הם הדבר הרלוונטי. בערך המופיע כאן כדאי להסביר על אפקט החממה (הסברים מצויינים בערך האנגלי )( ואל הקשר האפשרי בינו ובין ההתחממות העולמית. כפי שאפשר להתרשם, ההתחממות העולמית היא המקום להרחבה על תוצאות ולאו דווקא הערך הנוכחי.
• כמו כן נראה לי שמ"דעה שנויה במחלוקת" כפי שזה מובא כאן, יש ערך שלם על דעת המדענים לגבי אפקט החממה שממנו עולה תמונה אחרת.

האזרח דרור 20:12, 19 ינואר 2006 (UTC)

הערות נוספות

1. נפיחות כבשים בניו זילנד. פרות תורמות גם הן להווצרות גז המתאן. איני יודע מה החלוקה של היווצרות הגז בין הגורמים השונים. אולם בוודאי שכבשים אינם הגורם היחדי, ובוודאי לא כבשים בניו זילנד. העובדה שבניו זילנד יש הרבה כבשים ביחס לאנשים היא נכונה, אולם גם משום שבניו זילנד יש מעט אנשים. כללית, הדבר יהיה כמו להגיד שאפקט החממה של הפחמן הדו חמצני מיוצר על ידי ארה"ב (משום שזו משתמשת בהרבה אנרגיה יחסית למדינות אחרות - לא נכון ומטעה). מעבר לכך יש את המימד הפוליטי - כאילו אפקט החממה הוא בעיה רחוקה שאינה נוגעת לנו או שאנחנו לא מעורבים בקיומה. בישראל יש פרות וכבשים ולכן גם אנחנו מעורבים. בנוסף אם מכניסים את הכבשים מניו זילנד דווקא האם נציין גם את הפרות של ארגנטינה?
2. יערות בארה"ב ובאירופה. נראה לי כי השטחים שמדובר בהם הם זניחים יחסית למדבור , כריתת יערות פגיעה בצמחיה. (ראו לדגומה אתר גרינפיס על יערות).
3. כללית, הערך (יחד עם התחממות גלובלית)זקוק למתיחת פנים רצינית , לדעתי כדאי לתרגם הערך האנגלי.

האזרח דרור 19:24, 2 אפריל 2006 (UTC)

מדובר כמובן בנושא מורכב ביותר שאין הבנה מלאה שלו, ונראה לי שיש די מעט עובדות שעליהן לא חלוקות הדעות. כידוע, יש עוררין אפילו על עצם קיומו של אפקט החממה. לענין הכבשים, אינני מומחה לגרפסים שלהן בהשוואה לאלה של פרות (אמריקאיות או בכלל) אבל מדובר בפקטור משמעותי בניו זילנד, ראה למשל פה, וגם ממשלת ניו זילנד מתייחסת לנושא ברצינות (ר' טבלה 7.2 בין השאר). והערך אכן זקוק לשיפור. odedee • שיחה‏ 07:51, 5 אפריל 2006 (UTC)

• לא ממש נכון. תסתכל על הערך באנגלית או על החלקים שתרגמתי. על התחממות כדור הארץ יש כמעט קונצנוס מדעי (מודדים את הטמפרוטורה ורואים מה קורה). פעם לא היה , אבל היום המצב שונה. השאלה היא האם ההתחממות היא מעשה ידי אדם - גם על זה יש קונצנסוז גדול יותר מאשר ברהבה נושאים אחרים במדע - לדוגמא אבולוציה, או תורת הקוואנטים לצורך העניין.
• לעניין הכבשים - כל מה שהראת הוא שהממשלה והאזרחים שם מודאגים מהמצב היות והמתאן שמוקורו בכבשים הוא חלק רציני בפליטות של ניו זילנד, זה לא אומר שהמאתן של ניו זילנד הוא החלק העיקרי בפליטות המתאן בכל העולם (הוא חלק משמעותי אבל בטח ששם לא נגמרת הבעיה). האם לשיטתך צריך להגיד שעיקר אפקט החממה הוא בעיה של מכוניות בארה"ב? (ולא נודע למכוניות בישראל או לפרות בדנמרק?). האזרח דרור 08:37, 5 אפריל 2006 (UTC)

אמרתי שיש עוררין "אפילו", לא שזה מיעוט משמעותי - אבל יש כל מיני פרשנויות. אני מסכים שהקישור לא מספק, ולא הבאתי אותו כהוכחה שזו הבעיה, אם כי סביר שממשלת ניו זילנד לא הייתה עושה מאמצים גדולים בנושא כשתרומתה של המדינה לבעייה היא זניחה. בעבר זכור לי שהנושא עלה כגורם משמעותי ליצירת הבעייה, ולא רק כגורם פליטה משמעותי מבחינת ניו זילנד בלבד. אין לי כרגע זמן לחפש משהו יותר מדויק בנושא, אשתדל לעשות כן בעוד כמה ימים. odedee • שיחה‏ 08:45, 5 אפריל 2006 (UTC)

"מתאן נפלט כתוצאה של נפיחת בעלי חיים (כמו נפיחות הכבשים בניו זילנד)" - ניסוח בעייתי המתעלם מנפיחות כבשים ושאר בעלי חיים בעולם כולו. בובי קש 04:24, 11 בנובמבר 2007 (IST)

בעיות נוספות

בערך יש בעיות רבות לדעתי. הנושא שנוי במחלוקת מדעית יותר מכפי שמשתמע מן הערך. הקונצנזוס הציבורי אינו מעיד על הסכמה מדעית. הרבה דברים מוצגים כמעט כעובדות בלתי מעורערות, למשל: "בכדור הארץ נצפת התגברות באפקט החממה מאז המהפכה התעשייתית" - לא ברור שזה נכון: כנראה שיש עלייה בטמפרטורה, וכמעט ודאי שיש עלייה בכמות הפחמן הדו-חמצני, אבל כל הויכוח הוא על הקשר בין השניים, ויעיד האזכור המאוחר יותר בערך לכך שבין שנות ה-40 לבין שנות ה-70 דווקא הייתה התקררות למרות העלייה המתמדת בפליטת פחמן דו-חמצני. נקודה חשובה נוספת: הגורם העיקרי (כ- 98%) לאפקט החממה הוא אדי מים. דבר זה אינו מוזכר ונותן את התחושה שהפחמן הדו-חמצני הוא הגורם העיקרי לאפקט החממה. הבחנה חשובה נוספת: אפקט החממה הוא השם הכללי לתופעה שיוצרת האטמוספרה, שהיא ברובה חיובית - בלעדיה כדור הארץ היה קפוא. הערך לא מפריד באופן מספיק בין אפקט החממה - שהוא כאמור תופעה פיזיקלית שאין עליה עוררין, לבין תיאוריית ההתחממות הגלובלית השנויה במחלוקת. בכלל, באופן רשמי יותר נהוג היום לכנות את התופעה "שינוי האקלים" (climate change) ולא "התחממות גלובלית" בשל מגוון התופעות האקלימיות שנחשבות לתוצאות לוואי של פליטת גזי חממה. [עופריקו]

אפקט החחמה אינו גורם נזקים אדירים

אפקט החחמה אינו גורם נזקים אדירים אלא התגברות של אפקט החממה עקב פעילות האדם מגבירה את פקט החממה ועקב כך נגרמים נזקים ותוצאות לא רצויות

משוב מ-21 בנובמבר 2011

מה גורם לאפקט החממה  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.109.122.53 15:48, 21 בנובמבר 2011 (IST)

תתקנו את הערך

מה שכתוב כאן לא נכון בייחוד מה שכתוב מתחת לכותרת תוצאות אפקט החממה

משוב מ-13 בנובמבר 2012

אפקת החממה

משוב מ-11 בנובמבר 2014

כגגרק הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.116.108.111 14:20, 11 בנובמבר 2014 (IST)

שיפור במבוא של אפקט החממה

הצעה להסביר בצורה ממוקדת ופשוטה יותר , ולהדגיש את המושגים הבאים שהם חשובים לתלמידים הלומדים מדעי סביבה והם : סוגי גלי שמש שמגיעים משמש לכדור הארץ (ארוכת גל בעיקר שמעלה הטמפרטורה של כדור הארץ ), גזי החממה (co2 ...) ההבדל בין אפקט החממה לבין פירוק האוזון (O3ׂ) . החשיבות של אפק החממה לחיים על כדור הארץ וההשלכות שליליות של אפקט החממה אם גדלה כמות הגזים באוויר -חשוב לזכור את השכבה שבה מרוכז גזי החממה (שזה התרבוספירה )

להבדיל בין פליטת גזי חממה טבעית ( גזים מהר געש , אווק מסוגי צמחים) ולבין פליטה תעשייתית (מפעלים , מכוניות ).

מה השיטות שדרכם אפשר להתגבר על אפק החממה השלילי שזה תחבורה ציבורית במקום פרטית שימוש באנרגיה חלופית כמו אנרגית השמש , האוויר , המים .

ערך לא שלם

הערך מתייחס לתופעה רק בפן האקולוגי, הוא לא עוסק בתופעה הפיזיקלית של אפקט החממה..