שיחה:אמנות ז'נבה
הוספת נושאשמו של ערך בויקיפדיה הוא בדרך כלל ביחיד, אך מקרה זה יוצא דופן, כי הערך עוסק בארבע אמנות ולא באחת. גם הערך המקביל בויקי האנגלית קרוי Geneva Conventions, ברבים. דוד שי 12:53, 24 דצמ' 2004 (UTC)
הפרות[עריכת קוד מקור]
כרגע כתבתי רק על ישראל ומדינות ערב (בשביל שלא יהיו טענות) אולם אפשר לכתוב בהחלט ערך גדוש ומלא בדוגמאות רבות ומגוונות מכל קצוות העולם. אין צורך להסיק מהפירוט הנ"ל אלא על מגבלות הידע שלי בנושא מחריד זה. טרול רפאים 14:14, 18 יולי 2005 (UTC)
אמנת זנבה ה חמישית[עריכת קוד מקור]
מה שחכתם את אמנת זנבה החמישית האמנה של תומר .ג.
טעויות ופוליטיקה[עריכת קוד מקור]
ערכתי מחדש את החלק של ישראל ואמנות ג'נבה. הנושא למעשה הרבה יותר מורכב ממה שכתבתי אבל לפחות עכשיו הוא קצת יותר מדויק.
אני חושבת שזה לא נכון לנצל את הפורמט הזה להביע עמדות פוליטיות, וודאי לא כשהן אינן מגובות בעובדות ממשיות.
- יש בעיה עם לנסח את החלק הזה, הסיפור לא פשוט, שיניתי קצת את הניסוח שלך, אבל בעיקרון הוא טוב בהרבה מהניסיונות הקודמים. טרול רפאים 18:57, 11 בפברואר 2007 (IST)
- המשפט: "כמו כן, על מדינת ישראל להגביל את סוגי כלי הנשק ואת שיטות הלחימה בהתאם להוראות המשפט ההומניטרי.", מרחף בחלל. מי אומר זאת? למה זה מתייס? למה? לתיקונכם אודה. למען הסר ספק: אין לי כל בעייה עם החובה של מדינת ישראל להגביל את סוגי הנשק. בעייתי היא עם הניסוח הזה שמפריע לי להבין במה מדובר. יעקב - שיחה 11:18, 11 בדצמבר 2008 (IST)
המונח הנכון[עריכת קוד מקור]
"שלטון המנדט הבריטי, שהוקם בארץ בשנות ה-20 של המאה ה-20, הכיר בעברית כאחת השפות הרשמיות, אולם עמד על כך ששם המנדט יהיה "פלסטינה" או "פלשתינה". היישוב העברי בארץ התנגד לכך בתוקף, ודרש ששם המנדט בעברית יהיה "ארץ ישראל". הפשרה שהושגה בסופו של דבר הייתה, ששם המנדט ייכתב בעברית "פלשתינה (א"י)".
אני מבין שמי שמחק את התיקון שלי ברוח הפסקה הנ"ל, אפילו לא מסכים לפשרה, קל וחומר לטענת "היישוב העברי" הרשמי והמאורגן, (אותה מילאתי במלואה כאן). אני יכול לשאול את המוחק נציג של מי אתה? נלביא - שיחה 13:45, 11 במאי 2009 (IDT)
- נציג של אף אחד. אנחנו נקרא למנדט בשמו הרשמי שהבריטים נתנו לו, לא משנה מה חשב על כך היישוב העברי. דניאל ב. 19:43, 11 במאי 2009 (IDT)
- לא מדובר פה בשמו של המנדט (שכולל בתוכו את המילים "ארץ ישראל", ואינו רק "פלשתינה"), אלא בשטח זה בתקופה מסוימת, היינו - "ארץ ישראל המנדטורית" = ארץ ישראל בתקופת המנדט. אין בכלל ויכוח על כך ש"ארץ ישראל" הוא מונח שכולל בתוכו גם את יהודה ושומרון, חלקים אינטגרליים מהממלכות היהודיות של תקופת התנ"ך (ממלכת ישראל שלטה בעיקר בשומרון). על כן המונח מתאים ומדויק. עופר קדם - שיחה 20:10, 11 במאי 2009 (IDT)
בנוגע לקביעה כי הסיכסוך בין ישראל לפלשתינים הוא בינלאומי[עריכת קוד מקור]
הכותב מציג זאת כעובדה אך מדובר בסוגיה שנויה במחלוקת . אחת הסיבות שבגללן ישראל סירבה לאשרר את הפרוטוקול השלישי של האמנה הוא בגלל שהוא מחל את דיני האמנה גם על סכסוכים שאינם בינלאומיים
נסיגת 2005[עריכת קוד מקור]
לא נכון לכתוב שלאחר 2005 ישראל אינה שולטת ברצועת עזה. אמנם, ישראל הוציאה את ההתנחלויות משם, אך עדיין בעלת שליטה אפקטיבית נרחבת.
למשל:
1. מעבר אנשים : ישראל עדיין שולטת באופן מוחלט במעברים בגבולה, במרחב הימי ובמרחב האווירי של הרצועה ועד יוני 2006 פיקחה גם על תנועת פלסטינים דרך מעבר רפיח בגבול המצרי . ביוני 2006, לאחר חטיפת החייל גלעד שליט, חדל הסכם המעברים להתקיים והמעבר, ככלל, נותר סגור. ביוני 2007, עם עליית חמאס לשלטון ברצועה, הידקה ישראל את השליטה במעברים שבגבולה והיא מונעת מעבר אנשים אל הרצועה וממנה למעט במקרים בודדים המוגדרים על ידה כ"הומניטאריים". מצרים מאפשרת מעבר אנשים דרך מעבר רפיח רק במקרים חריגים.
2. מעבר סחורות : ישראל ממשיכה לשלוט במעבר הסחורות לתוך הרצועה ומחוץ לה. שלושת המעברים המסחריים המיועדים לכך - קרני, סופה וכרם שלום - נמצאים בשליטה בלעדית של ישראל. במעבר רפיח קיים אמנם מסוף להעברת סחורות, אולם לפי הסכם המעברים, שנחתם בחודש נובמבר 2005 בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, מעבר זה נועד לשמש רק לייצוא סחורות ולא לייבוא. בכל מקרה, הסכם זה אינו מיושם מאז חטיפת החייל גלעד שליט ב-25.6.06. החלטותיה התכופות של ישראל על השבתת המעברים המסחריים וכן הידוק המצור בחודש יוני 2007, גרמו לשיתוק כלכלת הרצועה - 90% מהמפעלים ברצועה נסגרו, אלפי עסקים נסגרו ועשרות אלפי אנשים הפכו למובטלים. סגירת המעברים הביאה למחסור חמור במוצרי יסוד, בהם מזון ותרופות. כלכלת המנהרות שהתפתחה כתוצאה מהטלת המצור מאפשרת גם הכנסה של מוצרים שישראל אוסרת, אולם היא אינה מהווה תחליף הולם לפעילות הכלכלית ברצועה.
3. המרחב האווירי והימי: ישראל ממשיכה לשלוט באופן מוחלט הן במרחב האווירי והן בימה של רצועת עזה. השליטה במרחב האווירי מעניקה לישראל, בין השאר, יכולת לפקח בקלות וביעילות על הנעשה על הקרקע ויכולת להתערב בשידורים השונים הנעשים דרך האוויר, בהם שידורי רדיו וטלוויזיה. המשך השליטה במרחב הימי איפשר לישראל, בין היתר, להגביל את פעילות הדיג של תושבי הרצועה עד לטווח של שלושה מייל בלבד מחוף רצועת עזה. ישראל אינה מאשרת הקמת נמל ימי או שדה תעופה ברצועת עזה דבר הפוגע בחופש התנועה אל הרצועה וממנה וכן ביכולתם של הפלסטינים לקיים סחר חוץ.
4. מרשם האוכלוסין: ישראל ממשיכה לשלוט על מרשם האוכלוסין המשותף לגדה המערבית ולרצועת עזה. הגם שבהסכם אוסלו ב' (1995) הועברה הסמכות הרשמית לניהול המרשם לידי הרשות הפלסטינית הושארו סמכויות וטו מסוימות בידי ישראל, ובהן הזכות לקבוע האם בני זוג של פלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה וילדיהם שגילם עולה על 16 שנה יהיו רשאים לקבל "תושבות פלסטינית". כמו כן, נקבע כי הצד הפלסטיני יידע את ישראל לגבי שינויים שהוא עורך במרשם האוכלוסין, ובכלל זה במקום מגוריו של כל תושב. מצב זה לא השתנה גם לאחר יישום "תכנית ההתנתקות" אולם בשנת 2000 הפסיקה ישראל לעדכן את העתק מרשם האוכלוסין שבידיה ומאז אינה מכירה עוד בשינויים שעורכת בו הרשות הפלסטינית. במקביל, החלה ישראל בהדרגה להקשות על תושבים הרשומים בתעודת הזהות כתושבי רצועת עזה, לשהות בגדה המערבית. הדבר נכון גם לגבי אנשים שחיו שנים ארוכות בגדה והקימו בה משפחות. כחלק ממדיניות זו, החל משנת 2007, דורשת ישראל כי יחזיקו בידם היתרי שהייה מיוחדים שהיא מנפיקה על-פי קריטריונים מחמירים. אלה שאינם מחזיקים בהיתר מוגדרים על ידה כ"שוהים בלתי חוקיים" ומגורשים לרצועה.
5. מערכת המיסוי: ישראל ממשיכה גם היום לשלוט במערכת המיסוי של רצועת עזה. לפי הסכם פריס שנחתם ב-1994 בין ישראל לבין אש"ף, ישראל אחראית על קביעת שיעורי המע"מ והמכס המוטלים על סחורות המיועדות לצריכה ברצועה, על גביית המיסים הללו עבור הרשות הפלסטינית ועל העברת הכספים אליה מדי חודש. סמכויות אלה מאפשרות לישראל לעצור את העברת הכספים לרשות הפלסטינית כאמצעי ענישה. במסגרת הסכמים אלה אחראית ישראל גם על מתן פטור ממכס וממע"מ לארגונים ללא מטרות רווח, העוסקים בפעילות הומניטארית חיונית, עבור מוצרים וציוד שנתרמו להם בחו"ל. לסמכותה של ישראל לשלול פטור זה השלכות כבדות משקל שכן בלעדיו נאלצו ארגונים אלה לשלם את המיסים הנגבים מן היבואן בעת הכנסת המוצרים לרצועה באחד המעברים הנשלטים על-ידי ישראל. עם הטלת המצור על רצועת עזה ביוני 2007 חסמה ישראל את קוד המכס המשויך לרצועה במערכת המחשוב הממשלתית שלה. חסימה זו מונעת יבוא של סחורות המחויבות במכס לרצועה. כיום מאפשרת ישראל לייבא לרצועה מחו"ל רק מספר מצומצם של מוצרים שהיא פוטרת ממכס מכיוון שהיא מגדירה אותם כ"הומנטריים".
(לקוח מכאן: http://www.btselem.org/hebrew/Gaza_Strip/Gaza_Status.asp)
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.mda.org.il/role-ha.asp
- In אמנות ז'נבה on 2013-05-04 23:49:40, 404 Not Found
- In אמנות ז'נבה on 2013-05-13 23:07:36, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 02:07, 14 במאי 2013 (IDT)
תחולת האמנה[עריכת קוד מקור]
בערך האנגלי יש פרקים ארוכים על מקרים בהם האמנה לא חלה, כמו בסכסוכים בהם צד אחד לא חתום עליה, או בסכסוכים שאינם בינלאומיים (הגבלה חלקית). אני מתכוון להוסיף לערך פרק קצר בנושא. לענה - שיחה 22:43, 18 באוקטובר 2023 (IDT)