שיחה:אמן (הסכמה)
איפה "אמן" מופיעה בתנ"ך? דרדס 23:14, 27 ביוני 2007 (IDT)
- לדוגמא: "אָרוּר, מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר-יָתוֹם--וְאַלְמָנָה; וְאָמַר כָּל-הָעָם, אָמֵן". pacman • שיחה 23:17, 27 ביוני 2007 (IDT)
שם הערך[עריכת קוד מקור]
נראה לי יותר מדויק לקרוא לערך אמן (ברכה). Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ד' באלול ה'תשס"ט • 15:07, 24 באוגוסט 2009 (IDT)
- ייתכן. בכל מקרה, השם הנוכחי הוא ממש לא מתאים. בברכה, ינבושד • כ"ז באלול ה'תשס"ט.
- שיניתי לאמן (הסכמה). דוד שי - שיחה 07:41, 17 בספטמבר 2009 (IDT)
- השינוי שבוצע הוא אולי מדויק יותר ממה שהצעתי, אבל לדעתי הוא לא אינטואיטיבי עבור מי שמחפש את הערך בתיבת החיפוש. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ח באלול ה'תשס"ט • 13:16, 17 בספטמבר 2009 (IDT)
- שיניתי לאמן (הסכמה). דוד שי - שיחה 07:41, 17 בספטמבר 2009 (IDT)
"אין לומר אמן לאחר ברכה הנאמרת על ידי גוי"[עריכת קוד מקור]
מצד אחד, אני מבין את המטרה החשובה של המשפט הזה: להשניא את היהודים על הגוים הנקלעים למאמר זה. לתת רושם מוטעה כאילו הבלי פיו של הגוי הם טמאים. זו בהחלט מטרה מבורכת. מצד שני, המשפט הזה לא ממש נכון:
http://ybm.org.il/hebrew/LessonArticle.aspx?item=1903
ראו שם בסוף, תחת הכותרת "הלכה": לא מוזכר שם "גוי" ("כותי" אינו גוי באופן כללי).
הסיבה לאי אמירת אמן אחר גוי --עבור אלה הסוברים כך-- היא משום שהוא לא מחויב במצוות. כדברי הרמב"ם: "כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא [...] ואסור לענות אחריו אמן". אך בכלל הזה נכללים גם יהודים שאינם מחוייבים (כמו ילדים), ולכן תמוהה שהמשפט מזכיר רק "גוי". הסיבה שכן מותר לענות אמן לאחר ילד היא משום מצוות חינוך. וכאמור, יש הסוברים, בניגוד לרמב"ם, שכן שיש לומר אמן לאחר גוי, וזאת אם הוא לא מתכוון לעבודה זרה.
לסיכום:
יש להשאיר את המשפט הזה על כנו אם, ורק אם, אנשים כאן יכולים להוכיח שכך נפסק להלכה. אחרת, יש להסיר את המשפט, כי אין טעם לפתוח פסקה חדשה המבהירה שהמשפט הזה לא ממש נכון.
אם מישהו יכול להוסיף[עריכת קוד מקור]
הגיית המילה אמן אצל היהודים והנוצרים שונה. אשמח אם מישהו יוסיף על כך כולל כתב פונטי או הקלטה. 176.12.245.220 18:54, 22 ביולי 2020 (IDT)