שיחה:אלפבית יווני

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 16 ביולי - סדרה 1
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 16 ביולי - סדרה 1


טבלה[עריכת קוד מקור]

את הטבלה כדאי לשפר - לו ידעתי איך לערוך הייתי עושה זאת בעצמי. כדאי אולי להוסיף קווי עמודות, ולהוסיף עמודה לשם האות ביוונית מודרנית: בתא/ויטא, טאו/טאף וכו'. אביעד 21:27, 4 פברואר 2006 (UTC)

כל מכתבים נוספים כבר הפניות 200.58.114.45 11:35, 14 במרץ 2010 (IST)תגובה

תוכן הדף לא ברור. לא הצלחתי למצוא בספריה את הספר המדובר ("מי היו הפניקים"), אבל אשמח לקבל הבהרות לגבי כלל הערך.

"האלפבית היווני התפתח, לפי דברי הרודוטוס, מהאלפבית הפיניקי בן 22 האותיות" - כך אומרים גם חוקרי שפה וארכיאולוגים, ייתכן שהרודוטוס הוא הראשון שתיעד זאת.

"בעבר גם בני ישראל כונו פניקים על ידי היוונים ומכאן האפשרות שמדובר באלפבית עברי" - גם האלפבית היווני וגם העברי (הקדום) התפתחו שניהם במאה התשיעית, מכאן העברי לא יכול להיות קדום בהרבה מהיווני. בנוסף, לא ידוע לי האם היו קשרי מסחר בין ישראל ויהודה לבין יוון. לעומת זאת, האלפבית הפיניקי קדום יותר, וקשרי מסחר בין הפיניקים ליוונים היו קיימים. ובכל מקרה, מקור האלפבית העברי הוא בפיניקי.

"לשמות האותיות ביוונית אין שום משמעות" - משמעות השמות של האותיות בעברית מובנת לנו, מכיוון שהיא שפה שמית ויש דמיון בין השמות שגם מוצאם בשפה שמית לבין מילים עבריות שהתפתחו מאותם שמות (למשל גימ"ל - גמל דומים אבל לא זההים). ולכן, לשמות הדומים של אותיות בעברית וביוונית יש משמעות באותה מידה, לשניהם יש משמעות בשפת המקור (גמא - גימל). חלק משמות האותיות בעברית לא דומות למילה עברית (למשל ט"ת). בנוסף, יש אותיות, בעיקר תנועות, שלשמם יש משמעות ביוונית (למשל אפסילון).

"בתקופה הנדונה הידע היה מועבר בעל פה" - הגיוני שידע על אלפבית יועבר בכתב.

טבלת האותיות - מדוע שמות האותיות היווניות שונים משמות הערכים שלהם? מה התעתיק הנכון?

לא-יודע 10:01, 9 פברואר 2006 (UTC)

אתיחס לחתימה כאל הצהרה ואסביר כמיטב יכולתי.
  • לשמות האותיות היווניות אין משמעות ביוונית, אך יש להם משמעות בעברית.
  • הפניקים ישבו בחבל הארץ שעל פי התורה ניתן לשבט אשר. על שבט אשר נאמר שלא ציית להוראות החיסול הכללי של תושבי הארץ, לכן הספקולציה היא ששבט אשר, יחד עם יושבי הארץ הם הבסיס לעם הפניקי. זה גם מסביר את היחסים הטובים שהיו לשליטי צור עם ירושלים.
  • את הידע על האלף בית לא ניתן להעביר בכתב לאנשים שלא יודעים קרוא וכתוב וחוץ מזה הכתב של התקופה היה על חרסים והם לא היו נוחים לטלטול עבור ימאים - שיר היה אמצעי נוח יותר.

ליש 10:28, 9 פברואר 2006 (UTC)

* משמעות השמות ביוונית לא פחותה ממשמעות השמות בעברית. "גימל" הוא גמל בפיניקית, וזה מקור שם האות. גם מקור המילים "גמל" ו"כמלוס" הם ממילה שמית דומה ל"גימל". לכן הקשר בין "גימל" ו"גמל" בעברית לא פחות מהקשר של "גמא" ו"כמלוס" ביוונית. באותה המידה, חוסר הקשר בין "טת" - גלגל בפיניקית (לפי ויקיפדיה האנגלית), למשמעות בעברית הוא כמו חוסר הקשר בין טתא למשמעות ביוונית. בנוסף, יש אותיות יווניות שלשמם יש משמעות יוונית, בעיקר לתנועות (כגון אפסילון) מכיוון שכאלה לא קיימות באלפבית הפיניקי או העברי.
* עכשיו התאריכים מבלבלים אותי יותר. הפיניקים ישבו באזור עוד בתחילת או אמצע האלף השני. לעומתם, שבט אשר הגיע על פי המסורת, יחד עם כל בני ישראל, בסוף האלף השני. גם הכתב הפיניקי מוקדם להגעת שבט אשר.
לא-יודע 19:27, 9 פברואר 2006 (UTC)
יש סתירה פנימית בדבריך. אתה טוען שיש משמעות לאותיות היוניות ביוונית וכדי להוכיח זאת אתה מצביע על המשמעות בפניקית? אני מציע לך שתקרא את הערך אלפבית פניקי ותתעמק בטבלה.ליש 20:12, 10 פברואר 2006 (UTC)
אני אנסה להבהיר את השאלה שלי.
תיאור הקשר בין יוונית ועברית נשמע מעניין, אך מכיוון שלא הצלחתי למצוא עותק זמין של הספר "מי היו הפיניקים" אליו אתה מפנה, ביקשתי הסבר על גבי דף השיחה.
השאלה העיקרית שלי, היא לגבי הקשר בין ישראל ויהודה לבין יוון. על מסחר בין הפיניקים והיוונים שמעתי, על מסחר בין ישראלים/יהודים ליוונים לא ידוע לי. אני מתאר לעצמי שהסבר מהספר המדובר יבהיר את העניין.
הבעיה השניה שלי היא הבנת התאריכים. כמו שציינתי קודם, הכתבים העברי והיווני התפתחו שניהם במאה התשיעית (ראה en:Hebrew_alphabet ו-en:History of the Greek alphabet). (אגב, התיארוך הזה לא מסתדר עם לוח גזר)
הנושא הפחות הוא שמות האותיות. בערך רשום "לשמות האותיות ביוונית אין שום משמעות, אך בולט על פניו הדימיון למילים בעברית. חיזוק לסברה הזאת (האלפבית היווני התפתח מהעברי) ניתן למצוא בניתוח שמות האותיות היווניות ומשמעותן בעברית". הטענה שלי היא שהדמיון בין שמות האותיות היווניות למילים עבריות אינו מעיד על מוצאם מעברית. לשמות האותיות ביוונית יש משמעות - ובעבור האותיות ששמם דומה לעברית, המשמעות היא בפיניקית (או בשפה שמית כלשהי ולא בעברית). כלומר, שם האות היוונית "אטא" בא מהמילה השמית "חית" או "חיט". ההתייחסות לעברית מטעה, מכיוון שמשמעות שמות האותיות העבריות (פרט לבודדות כגון זי"ן, כ"ף, עי"ן, ת"ו) אינה בעברית. משמעות רוב השמות העבריות היא בשפות שמיות אחרות. למשל, "חית" שהוזכרה אינה מילה בעיברית. לפי מילון אבן-שושן מקור השם הוא מארמית מזרחית חית=קיר, על פי הערך ח מקור השם הוא מחתה. המילה "חיץ" שמופיעה בטבלה שהפנת אותי אליה אכן קרובה ל"חית", אבל אם יש קשר בין השתיים, זה בזכות התפתחות המילים "חית" ו"חיץ" ממקור משותף. במקרה של "גמא" ו"כמלוס" זה קרה גם ביוונית. הדימיון בין שמות האותיות היוונית למילים עבריות אכן קיים, מקורו הוא היותה של העברית שפה שמית קרובה לפיניקית. הדימיון אם כן, לא מחזק את הטענה שמקור האלפבית היווני הוא בעברי, כי הוא מתקיים גם אם מקור האלפבית היווני הוא כל אלפבית שמי אחר.
ורק כהערה, קיימות אותיות יווניות שלשמם אין משמעות או מקור באף שפה (למשל זטא,כי) ואותיות עם שמות ביוונית (למשל אפסילון,אומגה).
לא-יודע 01:50, 11 פברואר 2006 (UTC)
  • על פי הספר מוצא הפניקים כנראה משבט אשר לכן הפניקים מדברים אותה שפה כמו יתר שבטי ישראל (פחות או יותר).
  • השיר המשוחזר (זה לא שחזור שלם, אך שחזור די משכנע כשמתעמקים בו) קורא להצבת מזוזות על הדלתות וחינוך (אילוף) בני הבית נגד עבודת אלילים (נגד פסלונים ונגד עבודת אילנות) ואפילו קורא לגדוע את האילנות המקודשים. רק הדת היהודית גרסה כך, לכן המסקנה היא שמחברי השיר היו יהודים.
  • למיטב ידיעתי אין שום מקורות מהימנים שיעידו על כך שהכתב הפניקי הוא מקור הכתב העברי הקדום (לא הנוכחי).
  • בשיר יש הסבר מניח את הדעת (לפחות את שלי) לאותיות אומגה (מגדעים אילנות) ואיפסילון (הפסלונים).

ליש 04:18, 11 פברואר 2006 (UTC)

תודה על התשובה!
אמנם ההסבר נשמע מעניין, אבל לא משכנע מבחינת זמנים ומבחינת מרכזיות העברית. אני בכל זאת אנסה למצוא את הספר. תמיד נחמד לשמוע שיהודי המציא את הגלגל, רק שזה לא תמיד כך. ראה למשל אלפבית עברי, שם מוצהר בפתיחת הערך שהאלפבית המשמש לכתיבת עברית ושפות יהודיות אחרות הוא מהעתיקים בעולם. כמובן שאין אף ביסוס לטענה זאת, כתב אלפבתי קיים כבר מסוף האלף השלישי או תחילת האלף השני, בעוד כתב עברי קיים מהמאה העשירית או התשיעית. בנוסף, כמו שמוסבר בתוך הערך, העברית והשפות היהודיות אינם נכתבות כיום באותו אלפבית עברי עתיק.
אני אדגים, בנימה הומוריסטית, איך המבנה הלוגי של הערך הזה נראה בעיני. להלן ציטוט מהערך "קולה סינית(משקה)" בויקיפדיה, שנת 4000:
"הקולה הסינית מקורה, לפי דברי ההיסטוריון צ'אן-יאנג, בקולה המערבית. בעבר גם מדינת ישראל כונתה מערבית על ידי הסינים ומכאן האפשרות שמודובר בקולה ישראלית. לשם "קולה" בסינית אין שום משמעות, אך בולט על פניו הדימיון לשם הישראלי." אפשר להמשיך, אבל אני חושב שהנוקדה הובהרה. (דרך אגב, באותה דוגמה, המקבילה למוצאם של הפיניקים משבט אשר יהיה מוצאה של ארה"ב מיורדים).
למען הסר ספק, הקולה הגיעה לסין מארה"ב, ומקור השם הוא משפת ה-Malinké או ה-Temne (לא ידוע לי התעתיק לעברית).
פרט לנושא הקשר לעברית, הערך כמו שהוא היום לא כולל כמעט אף הסבר או הפניה על האלפבית היווני, לפי השיטות המקובלות במחקר הארכיאולוגי. חמור מכך, קיימת אי-התאמה בין טבלת האותיות שבו לבין זו של תבנית:יוונית. אני לא מבין בנושא מסספיק כדי לעשות בערך סדר, אבל נראה לי שתוכן כזה לא מתאים אפילו לקצרמר. אני אסמן את הערך "לשכתב", ואולי מישהו שיודע להכריע בין "כסי" (כמו בטבלה) ו"קסי" (כמו בתבנית) יבוא ויגאל את הערך.
לא-יודע 18:03, 12 פברואר 2006 (UTC)

אני מציע לשים לכל אות אות מקבילה בלטינית ובאנגלית

אחרי עיון בספר[עריכת קוד מקור]

עיינתי בספר המדובר [גנור, מי היו הפיניקים?, 1974], והספקות שלי רק גדלו.

הספר מציג תזה שלפיה הפיניקים הם למעשה בני ישראל. הטענה מתבססת על ניתוח התנ"ך ומקורות ארכיאולוגיים. ייחודו של הספר, לפחות בעייני, היא שהוא שולל את ה"מוסכמות" הארכיאולוגיות הידועות (לי, לפחות) ובונה במקומם תאוריה חלופית. כתוצאה מכך, הספר מסיק שבני ישראל העניקו את הכתב האלפבתי לעולם.

אני לא מומחה בנושא, אבל התיאוריה החדשה לא עדיפה בעיני על פני הישנה. מצד אחד, מוצגים נימוקים מעניינים המראים, לכאורה, שהתיאוריות ה"מקובלות" עומדות על כרעי תרנגולת. מצד שני, התאוריה החדשה מתבססת על בעיקר על הכתוב במקרא, תוך פירוש העדויות הארכיאולוגיות באופן שיתאים להם.

במידה והפירוש החדש של העדויות הארכיאולוגיות אכן נכון, או מדויק לפחות כמו הפירוש המקובל, אזי משנת 1952, בה התפרסם הפירוש הזה לראשונה, ועד היום, האקדמיה מלמדת את הסטודנטים התמימים היסטוריה הידועה כשגויה. אם אנחנו רוצים לכלול את התאוריה הזאת כאן, אנחנו צריכים לכלול אותה גם בעשרות ערכים אחרים העוסקים בתולדות עם ישראל, הפניקים, המצרים, הפלישתים, תולדות הכתב, וערכי האותיות. זאת, מכיוון שהתאוריה סותרת את הכתוב בוויקיפדיה בערכים הנ"ל.

לגבי החרוז המשוחזר, המוצג בערך, החרוז נוצר ע"י נסיון להפוך את שמות האותיות היווניות למילים עבריות. לכאורה, חרוז זה הוא מקור שמות האותיות הן ביוונית והן בעברית. הנה שחזור אלטרנטיבי שלי: "אלפא רומיאו היא מכונית נפלאה. בתא הכפפות יש הרבה מקום. גם הכסאות נוחים. דלת הנהג נפתחת בקלות. אף סילון ממנוע המטוס לא ישתווה לה. זה תמיד נחמד לנסוע בה. את ה..." . וכן הלאה, בכל זאת גנור חקר עשרות שנים, ואני בונה את החרוז ברגע. כמו שהראתי, מקור האלפבית הוא בסוכנויות למכירת רכב משומש. אם נחפש מספיק במקורות, בטוח שנוכל להוכיח שמשה רבנו אכן היה סוחר רכב. בכל מקרה, אני מעדיף את החרוז של נעמי שמר ("אל"ף אוהל, בי"ת זה בית...") או את ההסבר המקובל לשמות האותיות (א' - שור, ב' - בית,...).

אני רוצה להדגיש שהפסקה האחרונה נכתבה בהומור. מכיוון שאינני חוקר מקרא, אני לא מסוגל להתנגד לטענה שהחרוז המשוחזר, כמו שמופיע בערך, ניתן לישראל ולעולם מידי משה. אבל הטענה העיקרית שלי נגד החרוז היא שההסבר המקובל לשמות האותיות נראה לי משכנע יותר. ההסבר הזה לא נזקק לכל מיני תירוצים מתחומים שונים, רק לצורת האותיות, הוא פשוט יותר ומובן יותר.

לא-יודע 14:13, 21 מרץ 2006 (UTC)

שלום לך, לא יודע. למרות שהפסקה נכתבה בהומור, אני אתיחס אליה קצת יותר ברצינות ואצביע בפניך על כך ששחזורך נזקק לכמות גדולה בהרבה של הברות נוספות כדי לתת מובן למשפטים שבנית וגם יצר משפט שאין לו שום קשר עם התקופה ועם הנושאים שהיו מקובלים בה. כמו כן הפירוש המקובל של האותיות אינו סותר את הפירוש של גנור, כי שור הוא אלוף (ראה תהילים) ואת השור מאלפים. התאוריה של גנור היא רק תאוריה אפשרית, אין לנו כיום את הכלים כדי לקבוע שהיא היא הנכונה ואין בלעדיה, אך מחובתינו להציג את האפשרות בפני הקוראים. אם אתה חושב שיש מקום להציג את התאוריה בערכים נוספים, אתה מוזמן לעשות זאת - אם יש ערכים חסרים זה לא אומר שגם ערך זה צריך להיות חסר, כדי לשמור על אחידות.ליש 14:52, 21 מרץ 2006 (UTC)
שלום גם לך, ליש.
ראשית, לגבי השחזור שלי. כשכתבתי את השחזור שלי הייתי מודע לכך שאין קשר לתקופה, אבל, לצערי נאלצתי לכתוב אותו בזמן קצר. אני לא רואה אף בעיה בכך שהוספתי הברות רבות ואף מילים לשחזור. אם אני זוכר נכון (הספר אינו ברשותי כעת), הדוגמה העתיקה ביותר שגנור מביא לחרוז שמשמש לשינון הא"ב היא מהתלמוד. לכן, אני מרשה לעצמי להביא כדוגמה את השיר של נעמי שמר, שם מתווספים בתים שלמים ("בני השש ובני השבע ...").
לגבי הקשר בין השחזור של גנור לשמות המקובלים, עיינתי לבקשתך באלפבית פניקי. אכן אל"ף, בי"ת, דל"ת, כ"ף, פ"א ורי"ש תואמים בשתי השיטות. בשאר האותיות אין התאמה. למשל, שם האות מ בא מ"מים" לפי הערך כתב פיניקי ומ"מוסר" לפי החרוז. יש לי עוד מספר ספקות לגבי החרוז. למשל, גנור טוען ששמות האותיות המקוריים נשמרו טוב יותר ביוונית, ושובשו בעברית. אבל, עבור האות גימ"ל (לפי החרוז, "גם על") הוא חוזר אל הצורה העברית-שמית. בנוסף, גנור מספר שהכתב ניתן ע"י משה שנתן גם את התורה. אם כן, מדוע השפה של החרוז שונה מהשפה המקראית המוקרת לנו? גנור מביא צורות מילים שאינן נמצאות במקרא (תוך הדגשה שהם היו יכולות להימצא).
אני לא חושב שאני מסוגל להציג את התאוריה בערכים נוספים (עשרות במספר), מכיוון שטרם השתכנעתי שהיא הגיונית. אני מסכים שהמטרה אינה אחידות, אלא נכונות. אבל המחסור הבולט ביותר הוא, לטעמי, המחסור בתיאוריה המקובלת בערך הנוכחי.
לגבי תבנית השכתוב שהוסרה, אני חדש כאן, ולכן אני לא אתווכח איתך. אבל, לטעמי הערך הוא בעייתי. אין בו כמעט אף מידע על האלפבית היווני (היסטוריה, שימוש, ועוד) ואף לא הפניה למקור. הוא מציג אך ורק את התאוריה של גנור, שגם אם היא נכונה, היא אינה מקובלת, התאוריות המקובלות אינן מוזכרות אפילו ברמז. טבלת האותיות שונה מזו שבתבנית. שמות האותיות שונים משמות הערכים של האותיות (אתא/אטא), בחלקם הקישור תוקן (תתא/תטא). ההגייה המודרנית חסרה (כפא/קפא). האם תבנית הקצרמר מספיקה?
אני אחפש משתמש מנוסה שיוכל לעשות כאן סדר, או לפחות לשכנע אותי שהערך ראוי, כמו שהוא.
לא-יודע 18:42, 21 מרץ 2006 (UTC)
הערך אינו נעול וכל תוספת בונה, אפילו תאוריות הנוגדות את התאוריה של גנור יתקבלו בעין יפה, לפחות על ידי.ליש 19:00, 21 מרץ 2006 (UTC)

שמות האותיות[עריכת קוד מקור]

שמות האותיות כאן ובתבנית:אלפבית יווני אינם זהים. אודה למי שמבין בנושא ויתקן. דוד 13:32, 21 יוני 2006 (IDT)


רשום בטבלא הראשונה למבדה במקום למדה

בטבלה הראשונה הופיעה הצורה הנכונה, "לאמְבְדה, תיקנתי גם בשניה. בברכה. ליש 20:55, 20 במאי 2007 (IDT)תגובה


שם האות היוונית πΠ הוא פִּי --84.108.213.216 00:45, 1 באוקטובר 2015 (IDT)טלמון סילברתגובה

כפילות[עריכת קוד מקור]

זה רק אני או שהטבלה עם האותיות שכבר אינן בשימוש מופיעה פעמיים? סתם עומר 18:56, 6 בדצמבר 2006 (IST)תגובה

התאורייה של ר. גנור[עריכת קוד מקור]

אני מסכים עם דברי "לא יודע" לעיל. איני יודע בדיוק מיהו ר. גנור, אך התאורייה שלו נוגדת את ההשקפה המקובלת ואני מציע, לפיכך, להשמיטה מן הערך ובטח לא לתת לה מקום מרכזי כל-כך. ההשקפה המקובלת היא שהאלפבית היווני שאל את אותיותיו מן האלפבית הפיניקי (שהוא גם האלפבית ששימש את העברים הקדומים) על סדרן ושמותיהן, בשינויים קלים. (תוך שכלול שיטת הכתיבה, אך זה מחוץ לנושא). דב ט. - שיחה 21:08, 19 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה

דב, התאוריה של גנור אינה נוגדת את הידע המקובל שהאלפבית היווני הגיע אליהם מהפניקים, היא מוסיפה על כך מספר השערות. התאוריה של גנור התפרסמה מאוד בזמנו ולא הצליחו להפריך אותה, אך כמובן אתה מוזמן להביא כל תאוריה (עם מקורות), גם אם היא נוגדת את התאוריה של גנור. כדי לדרוש הורדת קטע המביא אינפורמציה שפורסמה בספר שיצא בהוצאה רצינית (רשפים התמחתה בהוצאה לאור של ספרות מחקרית רצינית), אתה צריך נימוקים כבדי משקל. בברכה. ליש - שיחה 23:05, 19 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה
"התאוריה של גנור אינה נוגדת את הידע המקובל שהאלפבית היווני הגיע אליהם מהפניקים" נכון מאד. זה לא מה שאמרתי. אמרתי שהיא נוגדת את התאוריה המקובלת, שאותיות האלפבית הפיניקי הגיעו אל היוונים על סדרן ושמותיהן, בשיבושים קלים (והוספות) ואיש לא המציא שום ראשי תיבות. איני מכיר את הוצאת רשפים, ייתכן שההוצאה רצינית, הספר הוא לכל היותר קוריוז וחשוב שהערך יבהיר זאת. דב ט. - שיחה 00:00, 20 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה
דב, בוא נדבר ויקיפדית. האם יש לך מקורות הטוענים שהספר הוא קוריוז? האם יש לך מקורות הטוענים שהאותיות הגיעו ליוונים עם שיבושים? ואם כן שיבוש ממה? אולי מהשיר ששחזר גנור? ולאיזה ראשי תיבות אתה מתיחס? מכל מקום, אם יש לך מה להוסיף, עם מקורות כמובן, תוסיף. בברכה. ליש - שיחה 00:16, 20 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה
שיבוש ממה? משמות האותיות אצל הפיניקים. אל"ף הפכה לאלפא, בי"ת הפכה לביתא, וכן הלאה. ואיך נקבעו השמות אצל הפיניקים? הא"ב הפיניקי, או העברי, עצמם התפתחו מן הכתב הפרוטו-כנעני (אנ'). שמות האותיות נגזרו ממשמעויות המילים, שהופיעו בציור של האות. השיר של גנור מעיד על יצירתיות אך אין לו כל ערך מדעי. דב ט. - שיחה 00:28, 20 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה
מדובר בתאוריות, מה שאתה מביא היא תאוריה ללא מקורות (ויקי אנגלית היא לא מקור וגם שם אין מקורות). בנוסף לכך, דעתך על גנור היא אפילו לא תאוריה ומהווה מחקר מקורי. עדיין לא הבנתי לאיזה ראשי תיבות התיחסת. ועוד משהו, אתה מדבר על שמות האותיות בעברית, אך הן אינן זהות (פרט לאותיות הראשונות) לשמות האותיות ביוונית, אז איך אתה מסביר את ההבדלים הגדולים? בברכה. ליש - שיחה 01:34, 20 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה
הבאתי את הערך מוויקי באנגלית כדי שתתרשם מן הכתב הפרוטו-כנעני. האם אתה חולק על הטבלה המוצגת שם? בראשי התיבות התכוונתי לשימוש בשיר כתזכורת לסדר האותיות.
"אתה מדבר על שמות האותיות בעברית, אך הן אינן זהות (פרט לאותיות הראשונות) לשמות האותיות ביוונית". הן אינן זהות בכלל, לא באותיות הראשונות ולא באחרונות, כי שובשו, כדרך ששמות משתבשים במעבר בין שפות. אבל רוב השמות דומים. אל"ף הפכה לאלפא, ובי"ת הפכה לביתא, וכן הלאה: טי"ת לתטא, יוֹ"ד ליוטא, כ"ף לקאפה, למ"ד ללמבדה, נו"ן לנוּ או פ"א לפי. הסדר נשמר. חלק מהאותיות באלפבית היווני הן חידוש. אני חוזר שוב, התאוריה של גנור היא קוריוז. אם לא השתכנעת מדבריי ואתה מתעקש להשאיר אותו בערך עד להבאת מקורות, לא אתווכח. דב ט. - שיחה 02:17, 20 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה
אריה, גם אני מכיר את התיאוריה שמזכיר דב. גם לי נראה שלא כדאי לצטט את התיאוריה של גנור כמשהו נכון ותקף, אלא אם כבר - בתור קוריוז. גם השיר המשמש כמנמוניקה - לי הוא נשמע כקוריוז גמור. באשר להוצאת רשפים, אני מכיר את ההוצאה - בעיקר ככזו המוציאה ספרי הדרכה בנושאים שונים (לפחות על פי מה שרכשתי לספרייתי בעבר). לסיכום, נראה לי שהתיאוריה של גנור לא מתאימה לערך הנוכחי, לפחות לא בתור משהו שמיוחס לו משקל רציני כמו לשאר הערך. אני חושש שגם בתור קוריוז היא לא מתאימה לערך, אבל אולי על כך עוד אפשר לדון. אלדדשיחה 02:45, 20 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה
ידידי היקרים, אני לא מצליח לרדת לסוף דעתכם. איפה מצאתם קביעות נחרצות? הענין מוצג בכותרת של תאוריה ובתוכן מצויין שמדובר בסברה. אם אתם חושבים שיש מקום לנסח זאת בצורה שונה, בקשה, תנסחו (אבל בלי להשתמש במילה "קוריוז", היא שיפוטית ופוגענית בהקשר). אני לא רואה מדוע צריך להסתיר מידע זה מעיני הקוראים ולדעתי צריך להשאיר את הטקסט. אני מודע לחולשותיו, בקושי מצאתי את השם המלא של המחבר ואין לי מידע לגבי האיש והשכלתו, אך מהתיחסויות עקיפות נראה שהוא אישיות ידועה בחקר המקרא ואיש, כולל מתנגדיו, לא התיחס אליו ואל התאוריות שלו בזלזול. אם הנושא הזה בוער בעצמותיו של מי מכם, אני לא אעלה עלי בריקדות, כדי למנוע את המחיקה, אך כאמור, איני רואה שום בעיה בקיום הטקסט. בברכה. ליש - שיחה 17:00, 20 באוגוסט 2008 (IDT)תגובה

הפניות[עריכת קוד מקור]

חיפוש הערך "אלף בית יווני" לא הוביל לערך הזה... כמו כן חיפוש הערך אלף-בית יווני" לא הוביל לערך הזה... שני החיפושים הציגו תוצאות של ערכים אחרים שאינם קשורים (לפחות הראשונים ברשימה). חשוב להפנות שני חיפושים כאלה (ואולי ורציות אחרות של כתיבה) לערך זה. מי יודע לעשות זאת??? 80.179.9.186 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

הוספתי הפניה מאלף בית יווני. תודה, ‏odedee שיחה 15:18, 10 ביולי 2010 (IDT)תגובה

מישהו יודע למה משמשים הסימנים הדיאקריטיים ביוונית?[עריכת קוד מקור]

אני תוהה למה כמעט בכל מילה ביוונית יש סימנים דיאקריטיים. מתיא - שיחה - תרומות 14:24, 25 בפברואר 2011 (IST)תגובה

שלום מתיא, הסימנים הדיאקריטיים משמשים ביוונית העתיקה לתיאור הטונים. השימוש בהם ביוונית המודרנית הופסק בשנות ה-70. אלדרון - שיחה 14:09, 1 בפברואר 2023 (IST)תגובה

Symbola[עריכת קוד מקור]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 01:39, 14 במאי 2013 (IDT)תגובה

אלפבית הראשון[עריכת קוד מקור]

מי כותב את השטויות האלה?

אתייג את משתמש:Amire80 לנושא זה. האם הטענה הקיימת בערך נכונה מבחינה בלשנית. מבחינה היסטורית היא מדויקת - כל דבר שקדם לזה לא הציג תנועות. גילגמש שיחה 11:29, 17 באפריל 2016 (IDT)תגובה
היה מנוסח בצורה מסובכת ופישטתי את זה, אבל זה לא שגוי. אין אלפבית עתיק יותר שבו יש אותיות לתנועות ולעיצורים. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 12:33, 18 באפריל 2016 (IDT)תגובה
תודה גילגמש שיחה 14:55, 18 באפריל 2016 (IDT)תגובה

תעתיק יוונית ללטינית[עריכת קוד מקור]

בעולם יש מספר צורות של תעתיקים מתקופות שונות של תעתיקים מיוונית ללטינית. לא ציינתם איזה שיטה מאיזה שנה השתמשתם בתעתיק ללטינית . DimitrieCantemir - שיחה 18:52, 27 בפברואר 2019 (IST)תגובה

מקורות[עריכת קוד מקור]

למה כל ההערות מפנות לערכיהן של האותיות בויקיפדיה באנגלית לאחר שכבר יש ערכים מקבילים בויקיפדיה העברית? יהונתןנעים לשוחח! • י"ט באדר ה'תש"ף • 01:52, 15 במרץ 2020 (IST)תגובה

ההפניה היא לא לוויקיפדיה האנגלית. שימוש במקורות בשפות זרות מקובל בוויקיפדיה העברית. גילגמש שיחה 03:34, 15 במרץ 2020 (IST)תגובה

שמות האותיות[עריכת קוד מקור]

שמות האותיות בטבלה בתחילת הערך אינן זהות לטבלה באותיות האלפבית. לדוגמא האות Μ, μ נכתבת 'מו' בטבלה הראשונה ו'מיו' בשניה. האות Ν, ν נכתבת 'נו' בטבלה הראשונה ו'ני' בשנייה. האות Λ, λ נכתבת 'למדה' בראשונה ו'לאמבדה' בשנייה. BenSla - שיחה 13:58, 4 ביוני 2020 (IDT)תגובה

שאלה בנושא הוספת סעיף דיאקריטים[עריכת קוד מקור]

שלום, חדש כאן. האם כדאי לחדש את הערך על אורתוגרפיה פוליטונית לשם הוספת הדיאקריטים או להכניסם כטבלה נוספת לערך הנוכחי, כפי שנשאל בדף הדיון לפני כמה שנים. Neskijorem - שיחה 16:48, 8 בינואר 2022 (IST)תגובה