שיחה:אורניום

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 6 שנים מאת איציק 01 בנושא אורניום בטבע

אין בעיה בדף[עריכת קוד מקור]

התוכן של הדף ניראה בסדר נכון מתאים והגוי טוב...., ניראה לי שצריך להוריד אותו מרשימת הערכים שדורשים שיכתוב...

אם תשווה את הדף למצבו הנוכחי (לאחר שכתוב קל) תבין מדוע היה צורך בתבנית השכתוב. דוד שי 15:48, 24 ספטמבר 2005 (UTC)

היסוד הגדול ביותר[עריכת קוד מקור]

שלום גילגמש!

ראיתי שהורדת מהערך "אורניום" את הטענה שזהו האטום הגדול ביותר בטבע. זה נכון שיש אטומים גדולים יותר, אך אף אחד מהם אינו קיים בטבע והם כולם נוצרו באופן מלאכותי ע"י האדם. כך שהאורניום הוא דווקא כן האטום הטבעי הגדול ביותר, למרות קיומם של היסודות הטרנס-אורניים.

בברכה, מארק ברלין 16:11, 24 ספטמבר 2005 (UTC)

עדיף לא להיכנס לטענות כאלה. מה הכוונה "לא קיים בטבע" ביקרו כבר בכל היקום ויודעים בוודאות שזה לא קיים? האם המעבדה היא לא טבע? האם תנאים כאלה לא יתכנו בכוכב לכת מסוים? לא צריך לרדוף אחרי ספר השיאים של גינס. האמת יפה עד כדי כך שלא צריך לקשטה באיזוטריה. גילגמש שיחה 16:20, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
לא הייתי מגדיר את זה כאזוטריה. לגבי זה ש"לא בדקו בכל היקום" - נדמה לי שדי מקובל להניח את אחידות הפיזיקה והחומר בכל רחבי היקום - תקן אותי בבקשה אם אני טועה. ולמעבדות בד"כ לא מתייחסים כאל חלק מהטבע, אלא כאל אנטיתזה לטבע. לא צריך להתחכם. מארק ברלין 16:24, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
סלח לי, אך אתה זה שמתחכם. תנאי מעבדה הם תנאים טבעיים שיכולים להתרחש בתרחיש מסוים. חוקי הפיזיקה נשמרים בכל מקום ביקום, לכן אם משהו תקף במעדה ארצית יתכן בכוכב פלוני. מכאן נובע שבכוכב מסוים יתכן מאוד שאותם יסודות שבתנאי כדור הארץ נמצאים רק בתנאי מעבדה מיוחדים יהיו שם באופן טבעי לחלוטין. גילגמש שיחה 16:27, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
לא רוצה להעליב או משהו, אבל התגובה הראשונה שעולה לי בראש זה "נו באמת". עוד מעט תגיד שגם ניילון זה חומר טבעי. באופן כללי, התנאים ליצירת יסודות טרנס-אורניים הם או שיסוד כבד יותר מתפרק אליהם, או שמפגיזים אורניום ע"י נייטרונים בתקווה שהם יתמזגו לתוך הגרעין מבלי להבקיעו ואז תתרחש התפרקות ביתא והאטום הייוותר יהיה משבצת אחד ימינה בטבלא המחזורית. מסופקני שביקום קיימים באופן טבעי "תותחי נייטרונים" אשר מכוונים "פיקס" לעבר לוחות של אורניום-238. לגבי יסודות כבדים יותר שמתפרקים - זה נכון שנמצאו בקרינה קוסמית סימנים שחשודים כשרידים ליסודות מספר 114 או 126 שאמורים להיות יציבים יותר, אבל לא נראה לי שמקובל לחשוב שיסודות אלה קיימים בטבע. צריך לשאול כימאי או פיזיקאי. מארק ברלין 16:33, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
כן, ניילון הוא חמור טבעי לחלוטין. חומר לא טבעי הוא חומר שנוצר מיסודות שאינם קיימים בטבע וכמובן שאין חומר כזה. אין לי שום ספק שבכוכב לכת פלוני, או גוף שמיימי שאיננו כוכב לכת הניילון נמצא בצורתו הטבעית. גילגמש שיחה 16:35, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
לא נותר לי אלא לחזור על בקשתי - לשאול ויקיפד כימאי שייתן חוות דעת מקצועית בנושא. מארק ברלין 16:43, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
איזו חוות דעת אתה רוצה? שיגיד לך שלא יתכנו יסודות כבדים יותר מאורניום בגופים שמיימים אחרים? הוא לא יכול להגיד לך את זה כי פשוט לא חקרו עדיין את כל היקום. גילגמש שיחה 17:03, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
מה שאני רוצה זה לקבל תשובות על השאלות הבאות ממקור יודע דבר:
א. האם קיימים יסודות טרנס-אורניים מחוץ לכתלי המעבדות והכורים הגרעיניים?
ב. האם המעבדה נחשבת לחלק מהטבע והאם החומרים המוגדרים "סינתטיים" / "מלאכותיים" נחשבים בקרב המומחים ל"טבעיים" גם כן?
ג. מה הסבירות לכך שיימצאו חומרים סינתטיים דוגמת ניילון שנוצרו באופן טבעי?
בינתיים זהו. נדמה לי שאלה השאלות המרכזיות שבהן אנחנו חלוקים. מארק ברלין 17:07, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
  1. אין תשובה - אמרתי כבר שלא חקרו את כל היקום. שיהיה פעמיים פרופ' ושלוש פעמים חתן פרס נובל, הוא לא יכול להעיד על מה שאינו יודע.
  2. בוודאי שזה חלק מהטבע - אפילו עשו ניסויים שמדמים את התנאים שהיו בתחילת היווצרותו של כדור הארץ. גם אם לא, מה זה משנה?
  3. לא משנה. די אפילו בסיכוי קטן.
לסיכום - אין פה על מה לדון. האם יתכן שיש יסודות גדולים מאורניום אי שם ברחבי היקום - כן יתכן. האם כוכבי לכת אחרים הם חלק מהטבע, כלומר טבע שלא נגעה בו יד האדם? כן. מכאן נובע שאי אפשר לכתוב שאורניום הוא האטום הגדול ביותר בטבע (בהנחה שטבע=יקום) אפשר לכתוב רק שבכדור הארץ, בתנאי טבע (מה שהמונח הזה מתאר ברוב המקרים, להגדרה שלי אין כל משמעות במקרה זה) זהו היסוד הגדול ביותר. האם כדאי לכתוב את זה? בפירוש לא. זהו פרט טריוויה. זה לא מסביר את תכונותיו של האורניום ולא את השימוש בו. אפשר לכתוב עשרות משפטי טריוויה מיותרים. אי לכך אין כל משמעות לבורר בעל ידע בכימיה. גילגמש שיחה 17:14, 24 ספטמבר 2005 (UTC)

א. הדיון הזה צריך להיות בדף השיחה של הערך. לא בדף שיחה אישי.
ב. לגופו של עיניין, הצדק עם מארק. גם אם המשפט לא מנוסח מי ידוע כמה, אי אפשר להתעלם מהעובדה החשובה הזו שהאורניום הוא היסוד הכבד (עדיף כבד מאשר "גדול") ביותר שנמצא באופן טבעי לפחות על פני כדור הארץ. זו בודאי לא עובדה איזוטרית!!!emanשיחה 17:24, 24 ספטמבר 2005 (UTC)

טוב שיהיה כרצונכם. תכניסו את המידע הזה, בתנאי שלא ישתמע מכך שזהו היסוד הגדול\הכבד ביותר בטבע. אפשר לציין שהוא הגדול\הכבד ביותר בכדוה"א. גילגמש שיחה 17:27, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
התיקון והאישור מתקבלים בתודה. מארק ברלין 17:29, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
  1. למותר לציין שיש סיכוי סביר ביותר להיווצרות יסודות כבדים יותר בזמן סופרנובה
  2. אני גם לא מסכים עם הטענה שזה היסוד הכבד ביותר בכדור הארץ, בדקתם את הגרעין הפנימי לאחרונה? רוב החומרים הכבדים נמצאים דווקא שם. אנחנו מכירים בקושי את הקרום והטענה הזאת פשוט לא מבוססת.
בקיצור, הבעיה היא ההתמקדות בכימיה שבסך הכל עוסקת בתנאים שאנחנו מכירים על פני כדור הארץ ובהשלכתה על היקום כולו או אפילו על כל כדור הארץ (אם ניתן היה לעשות כן, לא היו משגרים בכלל את רוב הטיסות של מעבורת החלל שעסקו בכימיה בתנאים של חוסר משקל...). בברכה, טרול רפאים 18:16, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
זה נכון שהיו תאוריות שאמרו שהחום הפנימי של כדוה"א נובע מתגובות גרעיניות המתרחשות בגרעין. תאוריות אלה הופרכו בהצלחה לפני יובל שנים, למיטב ידיעתי. אבל לשם הדיוק, בסדר: לפי הידוע כיום, אורניום הוא היסוד הכבד ביותר בטבע. מארק ברלין 20:07, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
מה שחשוב זה לא אם ידוע היום או לא. מה שחשוב זה שזה היסוד הכבד ביותר שמצאו בטבע ושמשתמשים בו לשימושים שונים. emanשיחה 20:15, 24 ספטמבר 2005 (UTC)
למארק - אני לא דיברתי על השאלה האם החום של כדור הארץ נובע מרכיבים רדיואקטיביים (בעיקר כי אני לא יודע את התשובה) אלא על העובדה שאנחנו לא יודעים מה בדיוק יש בגרעין, כך שאין אפשרות לדעת האם יש בו יסודות כבדים מאורניום. מה שכן ידוע זה שהגלעין צפוף בהרבה ממה שסביר רק מהדחיסות ולכן היסודות בו הם כנראה כבדים יותר ממה שיש בקרום.
ל-Eman - זאת טענה חלשה בהרבה ממה שמופיעה כרגע בערך... טרול רפאים 10:32, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

למה יש אורניום הכדור הארץ באופן טבעי, ואין פלוטוניום:
הסיבה היא כמובן היציבות וזמן מחצית החיים. האורניום אומנם מתפרק בהתפרקויות רדיואקטיביות, אבל לאט מאוד. לאורניום 238 יש זמן מחצית חיים של כ-5 מיליארד שנה. אורניום 235 מתפרק הרבה יותר מהר: זמן מחצית החיים שלו הוא כ-700 מיליון שנה. כתוצאה מכך היחס בין הנפוצות של שני האיזוטופים 99.3% ל 0.7%. יש עוד איזוטופ שאפשר למצוא בכדור הארץ והוא אורניום 234 שלו יש זמן מחצית חיים של כרבע מיליון שנה, ולכן רק כ 0.005% של האורניום בכדה"א הוא כזה. [1]

לעומת זאת זמן מחצית החיים של האיזוטופ היציב ביותר של פלוטוניום הוא 25,000 שנה. לכן התפוצה שלו על פני כדור הארץ היא אפסית אם כי פה כתוב שאפשר למצוא שרידים של פלוטונים בטבע "בנסיבות גיאולוגיות מיוחדות".

הקיצור, זה לא עניין של מקרה. זה עניין שכל היסודות הכבדים מברזל יכולים להיווצר באופן טבעי רק בארועים כמו סופרנובה. היסודות היציבים נשארים בטבע, והרדיואקטיביים דועכים. בגלל זמן מחצית החיים הארוך יחסית לגיל כדור הארץ האורניום הוא היסוד הכבד ביותר שנשאר בכמויות משמעותיות על פני כדור הארץ. היסודות הכבדים יותר פשוט התפרקו, והם לא יהיו על כדור הארץ בשום מקום, גם לא בליבה. emanשיחה 11:14, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

ועוד הערה לפני שחוכמולוגים (אמיתיים או היפוטתיים) יבואו ויקפצו, ויביאו לי יסודות כמו רדיום עם זמן מחצית חיים של 1600 שנה. הרדיום על פני כדור הארץ נוצר מדעיכה של אורניום. אבל לפלוטוניום (או האורניום) אין יסודות רדיואקטיביים יציבים יותר שיכולים לדעוך אליהם. emanשיחה 11:17, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

ההסבר הזה צריך להופיע בערך תחת פרק מיוחד. גילגמש שיחה 11:29, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

אני קצת מבולבל[עריכת קוד מקור]

חשבתי שאם למשהו יש זמן מחצית חיים גדול, הוא לא רדיואקטיבי יותר מדי (עד כמה שהבנתי, כל יסוד הוא רדיואקטיבי ברמה מסויימת, והשאלה היא רק איזו רמה). גדי אלכסנדרוביץ' 20:58, 7 יולי 2006 (IDT)

העברה מהכה את המומחה[עריכת קוד מקור]

לא כתוב בערך איך ואיפה גילו את האורניום, אלא רק איפה הוא מצוי. אשמח אם תפרטו יותר בנוגע למקום בו מצאו אותו לראשונה ואיך מצאו/זיהו אותו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

בערך אורניום יש פסקה בשם "גילוי האורניום"; האם קראת אותה? מה תרצה לדעת שלא כתוב שם? ברק שושני - שיחה 14:32, 9 באפריל 2009 (IDT)תגובה

שאלה[עריכת קוד מקור]

בערך כתוב שזמן מחצית החיים של אורניום 236 הוא מיליוני שנים אבל לפי ערכים אחרים שקראתי בויקיפדיה כאשר אורניום 235 מקבל ניוטרון (כלומר הופך לאורניום 236) הוא מתבקע מיד 46.116.138.79 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) ב-21:38, 23 בספטמבר 2010תגובה

תודה[עריכת קוד מקור]

הערך כתוב יפה מסודר ובור לקריאה רצופה תודה רבה על המידע 94.159.219.36 21:59, 20 בספטמבר 2011 (IDT)תגובה

דר ישראלי[עריכת קוד מקור]

מהו שמו הלועזי של היסוד? מלבד זה זה עזר לי מאוד :) 77.138.236.156 22:49, 27 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה

אורניום הוא שמו הלועזי. Yishaybg - שיחה 23:37, 27 באוקטובר 2016 (IDT)תגובה
URANIUM--איציק - שיחה 18:49, 27 ביולי 2017 (IDT)תגובה

אורניום בטבע[עריכת קוד מקור]

למה יש אורניום, בכדור הארץ? לפי הסבר שראיתי באחת הפיסקאות כאן אין פלוטוניום בגלל שמחצית חחיים שלו קצרה מידאי והוא לא נוצר מחומרים אחרים בתהליך רדויאקטיבי טבעי. לפי זה מתי נוצר האורניום? הרי נאמר לפני 5 מיליארד שנה היה ההתחלה. וזה לא נוצר בדעיכה רדיואקטיבית--איציק - שיחה 18:49, 27 ביולי 2017 (IDT)תגובה