שיחה:אופטיקת פורייה

הערות

עבודה יפה, אך עדיין יש מה לעשות:

• אין ביבלוגרפיה, איורים ותמונות.
• חסר עוד הסבר אינטואיטיבי לגבי כל אחד מהסעיפים למשל בהתמרת פורייה, מה המשמעויות של ההתמרה הזו.
• הערך צריך להיות נגיש גם לקהל הרחב בעל ידע יותר קטן במתמטיקה ולתת לו הסברים אינטואיטיבים.
• וכמובן שצריך להמשיך את הסעיף של אופטיקת פורייה

ממליץ על שימוש בספר של GOODMAN.

הערות שוליים - שינוי ל"לקריאה נוספת"

ערך מאוד יפה ומושקע, תודה רבה! הערות קטנות:

1. הכותרת הערות שוליים צריכה להשתנות לקריאה נוספת, ולא להיות מספר 3.9 אלא 4 (אני לא יודע איך משנים את זה)

2. מכיוון שיש פיתוחים מתמטיים רבים, אולי כדאי להשתמש בתבנית ניווט, שתאפשר לפתוח את הפיתוחים למי שיהיה מעוניין (אולי הדוגמאות בתבנית ניווט?) Yonijar - שיחה 01:36, 28 במרץ 2014 (IST)

טיפלתי בכותרת. עורכים כותרות כמו כל טקסט אחר. גילגמש • שיחה 06:48, 28 במרץ 2014 (IDT)

הערות השופטים בתחרות הפיזיוויקי

מתוך דו"ח שופט המשנה בתחרות הפיזיוויקי:

• הערך כתוב בצורה ברורה המדגישה את הצדדים האפליקטיביים של אופטיקת פוריה ומושך מאוד מבחינה ויזואלית.
• רכיבים דקים, כיוון שלא כל הרכיבים מפותחים במלואם, כדאי להסביר דוגמא אחת במלואה ואת השאר להכניס לטבלה (יחד עם השרטוט).
• בכושר ההפרדה חסר התייחסות לגבול הדיפרקציה.
• רצוי להוסיף לערך התייחסות למערכת 4F לחישוב קורלציה.
• הערות קטנות:
  • בשרטוט הרביעי התחתון (אופרטור לינארי) להוסיף רכיב של סוכם בין הענף העליון לתחתון.
  • בעקיפה משריג אמפליטודה להוסיף במשואה מכפלה בפונקצית RECT שתסביר את פונקציות ה SINC שמולבשות על ההלמים
  • בעדשה דקה להוסיף את a לשרטוט.
• מקורות - בנושא כושר ההפרדה כדאי לאזכר את: Z. Zalevsky and D. Mendlovic, Optical Superresolution (Springer, New York, 2004).
  • למרות ש Goodman הוא אכן כנראה הספר הטוב ביותר בנושא יש מקום להוסיף מקורות נוספים.
• פעם ראשונה לטעמי שהערך בעברית עולה על הערך באנגלית. ישר כח!

מתוך ד"וח השופט הראשי בתחרות:

• נושא מרכזי בפיזיקה בכלל, ובישראל (הייטק) בפרט. הערך מייצג עבודה נרחבת מאוד שאינה תרגום פשוט מאנגלית. הערך מכיל את הנושאים המרכזיים: נושאים מתקדמים רבים כמו גם מבוא מקצועי עם קירובים שונים. מבחינה אינציקלופדית קיימת סקירה היסטורית טובה.
• הערך לצערי נופל בדברים הפשוטים אך האינציקלופדיים יותר. הערך נגיש רק לסטודנטים מתקדמים לפיזיקה\חשמל. אין הסבר אינטואיטיבי המסביר את עקרונות הפירוק לרכיבי פורייה (גל מישורי!). אין חשיבות ושימושים של הנושא, אם כי זה נרמז באמצעות הרכיבים שדנים בהם – אך שוב, רק לקורא מתקדם שיודע מהם הרכיבים הבודדים שמרכיבים מערכת אופטית. חסר גם קריטריון ריילי במפורש (הוא מוזכר). האופרטורים נידונים באריכות לפני שמוסבר מהם האופרטורים ומה עושים איתם.
• היה מקום להזכיר דוגמאות בולטות מקומיות (בישראל) – אני מנחש שיש כמה זוכי פרסים בינלאומיים.

הערך זכה לציון לשבח בתחרות פיזיוויקי השנייה.

בברכה, טוקיוני 13:42, 10 באפריל 2014 (IDT)

טעות בקירוב פרנל

ישנה טעות בהצבת קירוב פרנל באינטרגרל -

$u_{1}\left(x_{1},y_{1},z\right)\approx {\frac {1}{j\lambda z}}{\mbox{e}}^{j{\frac {2\pi }{\lambda }}z}{\mbox{e}}^{j{\frac {\pi }{\lambda z}}\left(x_{1}^{2}+y_{1}^{2}\right)}\int {\int {u_{0}\left(x_{0},y_{0},z\right){\mbox{e}}^{j{\frac {\pi }{\lambda z}}\left(x_{0}^{2}+y_{0}^{2}\right)}{\mbox{e}}^{-j{\frac {2\pi }{z}}\left(x_{0}x_{1}+y_{0}y_{1}\right)}}\,dx_{0}}\,dy_{0}$

באקספוננט האחרון נשמטה ה-$\lambda$ מהמכנה. כך, לאחר הצבת $f_{x}\equiv {\frac {x_{1}}{\lambda z}};\quad f_{y}\equiv {\frac {y_{1}}{\lambda z}}$ מתקבל -

$u_{1}\left(x_{1},y_{1},z\right)\approx {\frac {1}{j\lambda z}}{\mbox{e}}^{j{\frac {2\pi }{\lambda }}z}{\mbox{e}}^{j{\frac {\pi }{\lambda z}}\left(x_{1}^{2}+y_{1}^{2}\right)}\int {\int {u_{0}\left(x_{0},y_{0},z\right){\mbox{e}}^{j{\frac {\pi }{\lambda z}}\left(x_{0}^{2}+y_{0}^{2}\right)}{\mbox{e}}^{-j\,2\pi \left(x_{0}f_{x}+y_{0}f_{y}\right)}}\,dx_{0}}\,dy_{0}$

הטעות גם נגררת לדוגמאות בקירוב פראונהופר. בדוגמת המפתח הריבועי (בהינתן פונקצית הכניסה שנינתנה בערך) חישוב האינטגרל נותן -

${\frac {\sin \left(\pi af_{x}\right)\sin \left(\pi bf_{y}\right)}{\pi ^{2}f_{x}f_{y}}}$

ופונקצית היציאה היא -

$u_{1}=\Omega {\mathcal {F}}\left\{u_{0}\right\}=\Omega ab{\mbox{sinc}}\left(a\pi f_{x}\right){\mbox{sinc}}\left(b\pi f_{y}\right)$

או, לאחר הצבת $f_{x}={\frac {x_{1}}{\lambda z}}={\frac {kx_{1}}{2\pi z}};\quad f_{y}={\frac {y_{1}}{\lambda z}}={\frac {ky_{1}}{2\pi z}}$ -

$u_{1}=\Omega {\mathcal {F}}\left\{u_{0}\right\}=\Omega ab{\mbox{sinc}}\left({\frac {a\pi x_{1}}{\lambda z}}\right){\mbox{sinc}}\left({\frac {b\pi y_{1}}{\lambda z}}\right)=\Omega ab{\mbox{sinc}}\left({\frac {a}{2}}{\frac {kx_{1}}{z}}\right){\mbox{sinc}}\left({\frac {b}{2}}{\frac {ky_{1}}{z}}\right)$

אממ... זהו בערך. אני דיי חדש פה, אז סליחה אם עשיתי טעות כלשהי ;^_^

אי דיוק היסטורי

הטענה שהתחום של אופטיקת פורייה משתמש "בכלים מתמטיים, הלקוחים מהנדסת חשמל ומתורת האינפורמציה" קצת הופך את ההיסטוריה. כאשר התחום פותח לא היו קיימים המושגים "הנדסת חשמל" ו"תורת האינפורמציה". הכלים המתמטיים האמורים פותחו במיוחד עבור פתרון בעיות פיסיקליות (אופטיקה, גלים אלקטרומגנטיים באופן כללי, משוואת החום, וכו') ורק מאוחר יותר הפכו להיות כלים בתחומי ההנדסה ותורת האינפורמציה בכלל פותחה רק במאה ה-20.