שיחה:אדמונד לוי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יחס בין נושאי הערך[עריכת קוד מקור]

לא מוגזם קצת היחס בין בג"ץ ההתנתקות לשאר הערך? טרול רפאים 20:34, 11 יולי 2005 (UTC)

למעשה לא. גם עוד עשר שנים זה מה שיזכרו, אלא אם תהיה תוכנית מדינית אחרת שלוי יפסול. שש"ז 20:36, 11 יולי 2005 (UTC)
אני בספק על נכונות ההצהרה הזו לאור הפגנת הענק של החרדים היום נגד השופט לוי. אני בינתיים לא משנה את הערך, לפי מדיניות הויקיפדיה בדבר אירועים שטרם הסתיימו. אלמה מאטר - שיחה 15:15, 17 ביוני 2010 (IDT)[תגובה]
כיום בשנת 2014, כעשר שנים אחרי, ולאחר מותו השבוע, מוצגים בערך בצורה די פרופורציונלית הפרשיות של תוכנית ההתנתקות, פרשת עמנואל ויחס החרדים אל לוי בעקבותיה, וישנו ערך מורחב על "דו"ח אדמונד לוי" - הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון. Uziel302 - שיחה 05:47, 15 במרץ 2014 (IST)[תגובה]

"חסר תקדים"[עריכת קוד מקור]

בהתייחס להתבטאויותיו של לוי בפסק הדין בעניין עסקת הטיעון של משה קצב, הופיע המשפט "התבטאות בוטה של שופט בית משפט עליון מכהן בפסק דין כנגד יוזמות חקיקה ממשלתיות בכנסת היא חסרת תקדים". הסרתי אותו, משום שאין מדובר בתקדים. יחסיות האמת תהה מהו התקדים. ובכן, לא קשה למצוא תקדימים:

  • השופט ג'ובראן על חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (בג"ץ 7052/03): "מדינה אשר רואה את עצמה כמדינה מתוקנת, אינה יכולה לקבל כחלק מחוקיה חוקים אשר פגיעתם בערכי יסוד אנושיים כה קשה וכה צורמת"
  • השופט חשין על חוק טל (אחרי סינון) (בג"ץ 6427/02):
    • "חוק הוא העומד בסתירה משוועת לכל עקרונות היסוד הארוגים בחיינו, לכל האמיתות, לכל השאיפות, לכל התקוות שמדינת ישראל המתחדשת בנויה עליהן"
    • "הפגיעה בעקרון השיוויון בין צעירים אלה לבין צעירים אלה היא כה קשה וכה עמוקה, עד שלא יימצא לנו ולו טעם ראוי אחד להצדיקה"
    • "יחס מעוות זה של המדינה לצעירים בישראל"
    • "חוק פגום הוא מעיקרו. והפגם - פגם הוא שאינו ניתן לתיקון. אין בו בחוק תקנה-של-אמת לפגיעה האנושה ביהודיותה של המדינה. אין בו פתרון ראוי ואמיתי למכה הקשה לעיקרי הדמוקרטיה בישראל, דמוקרטיה שאנו כה גאים ומשתבחים בה. ועל כל אלה, יגעתי ולא מצאתי כיצד רָפָא לאי-השיוויון הכה-קשה שהיה בגיוס לצה"ל עובר לחוק. אי-השיוויון נותר כשהיה. החוק החליק עליו ואף לא ניסה להפוך את העקוב למישור. העקוב נותר עקוב והמישור לא היה"
    • "נגוע החוק מלידתו בפגם גנטי".
  • וכמובן, דעתו של השופט לוי עצמו על חוק יישום תוכנית ההתנתקות (בג"ץ 1661/05): "להשקפתי, החלטת הממשלה מחודש יוני 2004 וחוק ההתנתקות לוקים בכל אחד מאלה: (א) לידתם בחטא, באשר זו הייתה מלווה בפגיעה בערכיה של מדינת ישראל, מחד, ובעיוות רצונו של הבוחר, מאידך; (ב) בביצועם כרוכה פגיעה שאין קשה ממנה בזכויות יסוד של היחיד ושל הכלל, פגיעה שאינה מידתית ושלא ל"תכלית ראויה" מוכחת; (ג) סופם שהם יובילו לימים קשים, ואף לערעור זכותו של העם היהודי להתיישב בארץ-ישראל, וכוונתי לא רק בשטחים השנויים במחלוקת, אלא גם באלה שלגביהם קיימת הסכמה בקרב הציבור שעל ישראל להחזיק בהם בכל הסדר עתידי. החלטה זו וחוק זה תרופתם היא אחת – להתבטל ולעבור מן העולם".

משכך, שבתי ומחקתי את המשפט. מה שכן חריג הוא ההתייחסות ליוזמותיו של שר המשפטים בפסק דין שכלל אינו עוסק בהן. עניין זה מצוין בערך, כמו גם עמדתה של בייניש בנושא. עידושיחה 00:39, 5 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

דבריך לא משכנעים אותי, אתה מציג כאן בג"צים נגד חקיקה שמטבע הדברים מחייבים את השופט (אם הסכים לדון בעניין) לבחון את החקיקה ולהעביר עליה ביקורת במידת הצורך. כאן עסקינן במשפט פלילי ומנהלי ולא בביקורת חוקתית, והמדובר למעשה בניצול פסק הדין למתן הד לעמדותיו הפוליטיות של השופט באשר לחקיקה הראויה בעיניו, וזה בהחלט דבר תקדימי. אולי צריך להוסיף את המילאה "פוליטית" בראשית המשפט, אבל בהחלט יש לנו כאן תקדים, ותקדים חריף למדי. יחסיות האמת • כ"ח באדר א' ה'תשס"ח 00:51:48
האם קראת את סוף דבריי? עידושיחה 00:53, 5 במרץ 2008 (IST)[תגובה]
מה אתה חושב? בכל אופן, ננסה להגיע לעמק השווה בגוף הערך. יחסיות האמת • כ"ח באדר א' ה'תשס"ח 01:18:36
השימוש במטבע הלשון "חסר תקדים" נראה יותר עיתונאי מאשר אנציקלופדי בעיני, ועדיף לדעתי למצוא ניסוח אחר. ערןב - שיחה 01:52, 5 במרץ 2008 (IST)[תגובה]

לוי הוא שופט פלילי מקל?!![עריכת קוד מקור]

הקורא את הערך למד כי השופט לוי הוא שופט פלילי הנוטה להקל עם נאשמים, ובמובן זה הוא ממשיך דרכה של השופטת דורנר. מדובר בקביעה שגויה מיסודה ומטעה, שלא ברור על מה היא נסמכת. ככלל, כב' השופט לוי נחשב לשופט מחמיר, יתכן המחמיר ביותר מן היושבים היום בבית המשפט העליון. בין היתר, נלחם כב' השופט לוי להעלות את רמת הענישה במספר תחומים, ביניהם: אלימות, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.


"בג"ץ עמנואל"[עריכת קוד מקור]

אחת הפסיקות המשמעותיות ביותר של לוי, אם לא המשמעותית שבהן, ראוי להרחיב בה בגוף הערך ולא רק בקישור. הלא כן? ניר 121 - שיחה 16:43, 18 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]

ראוי שיהיה קצת מרחק מהפסיקה לפני שקובעים דבר כזה. בנוסף, בג"ץ פסק - לא לוי, ורוב הסיכויים שאנשים ינסו לנצל פסקה כזאת כדי להוסיף ביקורת אישית על אדמונד לוי ולנגח אותו. אריה ה. - שיחה 18:07, 18 ביולי 2010 (IDT)[תגובה]

"תולדות חייו"[עריכת קוד מקור]

לא מובנת לי כלל השורה בתולדות חייו על משפט יגאל עמיר. א. האם אלו תולדות חייו? לא יודע. ב. על מה כעסה לאה רבין? לא ברור מה הכוונה, מה המשמעות ומה הקשר להמשך המשפט, וכן מהו המקור לכך. ג. המשך המשפט: "אך בהקראת פסק הדין חרג לוי מהיובשנות והכליל בתוכו שירים..." משפט בלשון המעטה לא אינטליגנטי. מה זה יובשנות? לא בקיא גדול בעברית, אבל אני אפילו לא בטוח שיש מילה כזו. מה להקראת השירים ולזה? לא משפט ראוי לאנציקלופדיה לדעתי.

אכן מיותר - הסרתי מהערך את המשפט:
"והקפיד שהמשפט יתנהל כמשפט פלילי רגיל. דבר זה עורר את רוגזה של לאה רבין, אך בהקראת פסק הדין חרג לוי מעט מהיובשנות והכליל בתוכו שירים שנכתבו על הרצח. "
אבל השארתי את עובדת היותו שופטו של עמיר. עדיף לשלב את זה בפסקה "פסקי דין וגישה משפטית", אבל לי אין את הידע או הזמן לכך. יוסאריאןשיחה 11:04, 5 בינואר 2011 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 13:29, 3 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 10:30, 3 בפברואר 2014 (IST)[תגובה]