שיחה:אדם סמית
הוספת נושא"בגיל ארבע נחטף על ידי כנופיה של אנשי רהמה (צוענים) אך דודו הצילו במהרה והשיבו לאמו"? דורית 09:31, 10 דצמבר 2005 (UTC)
שגיאת תרגום מהערך האנגלי. צוענים הוא כינוי עולב, השם בו הם קוראים לעצמם הוא אנשי roma.אורנה - ladypine 10:18, 10 דצמבר 2005 (UTC)
- אני לא בטוח שאנחנו צריכים לקבל את השם "אנשי רומה". אם כבר, אז "עם רומה" אבל לגופו של עניין: אני לא בטוח שלמילה "צוענים" יש קונוטציה שלילית בעברית. כדאי לדון על כך לפני שמשנים ואולי לשנות גם את שם המאמר על הצוענים. גילגמש • שיחה 10:21, 10 דצמבר 2005 (UTC)
הערך לא מזכיר בכלל את היד הנעלמה, כדאי שמישהו שמבין בנושא ירחיב.
טעות בערך[עריכת קוד מקור]
סמית האמין בהגברת היצוא ובהקטנת היבוא ולא כפי שנכתב בצורה הפוכה בערך.
משנתו הכלכלית[עריכת קוד מקור]
כלכלן ידוע ומוכר כל כך. מורגש מאוד הצורך בכתיבה וסקירה של משנתו הכלכלית, כמו היד הנעלמה וכו'.
קטע שהוסר[עריכת קוד מקור]
הסרתי את הקטע הבא:
- חוקרים מציינים כי הספר "עושר האומות" שמדגיש את האנוכיות האנושית עומד לכאורה בסתירה לספרו הקודם של סמית "תאוריה של הרגש המוסרי", שמדגיש את הסימפטיה בין האנשים. בעיה זו ידועה כבעית אדם סמית. ישנן שתי דרכים עיקריות לפתור אותה. יש המראים שהסתירות בין שני הספרים הן סתירות מדומות וששני הספרים הם חלק ממכלול פילוסופי אחד. יש המייחסים את השינוי בדעותיו של סמית לאירועים היסטוריים שהתרחשו בזמנו.
הסיבות להסרה של הדברים (הכתובים היטב ומאירים נקודה חשובה כשלעצמם):
- הקביעה אינה נכונה או לכל הפחות שנויה במחלוקת קשה מאוד, עד שאין להביאה באופן סתמי. "היד הנעלמה" מוזכרת ב"תאוריה של הרגש המוסרי" והרעיונות המובעים בשני הספרים דומים.
- סמית עצמו גרס כי האמפתיה (סימפתיה) האנושית קיימת לצד הדחף האנוכי ואין כלל סתירה ביניהם. למעשה, הוא דחה (מטעמים מעין אבולוציוניים) את הרעיון שיש ביניהם סתירה בסיסית.
- "חוקרים מציינים" או "יש המראים" או "יש המייחסים" אינו הפנייה נאותה. ניתן להביא את הדברים בשם האומרים והטוענים, וכך גם לגבי התאוריה שהסתירות מדומות.
- מכל מקום, מקומו של דיון זה הוא בפרק (שלא נכתב עדיין) על "תאוריה של הרגש המוסרי." אליקים אל-סבון-דאב 09:35, 21 בפברואר 2009 (IST)
- ראשית, אודה לך אם תעלה את הסתייגויותיך ותאפשר לי להגיב בטרם תסיר את הקטע. לגופו של עניין, לי באופן אישי אין דעה מספיק מגובשת האם אכן קיימת סתירה או לא, ואני מבין שאתה סבור שלא. בלי שום קשר לדעותינו האישיות, "בעיית אדם סמית" היא בעיה מוכרת ומרכזית בקרב המלומדים העוסקים באדם סמית, וראוי על כן להציגה. שים לב שהשתמשתי במלה "לכאורה" והצגתי גם את הדעה הקיימת שזו בעיה מדומה. הבעיה מוצגת במאמר קלאסי של Jacob Viner משנות החמישים. ראה גם Heilbrone, R. L. 1982. "The Socialization of the Individual in Adam Smith". History of Political Economy 14(3): 427-439. הנס מאייר - שיחה 10:40, 21 בפברואר 2009 (IST)
- בנוסף, השינוי הנוסף שעשית הוא פרשנות שלפיה אין כל סתירה. כאמור, זו דעה שנויה במחלוקת ותפקידה של ויקיפדיה להציג את שלל הדעות הקיימות. הנס מאייר - שיחה 10:43, 21 בפברואר 2009 (IST)
הקביעה (הנכונה כשלעצמה) שמלומדים גרמנים במאה ה-19 הרבו לעסוק ב"בעיית אדם סמית" (Das Asam Smith Problem), ושמלומדים היום הופכים בסוגיה בעקבותיהם אינה הופכת את הדבר ל"בעיית אדם סמית" מבחינת הערך. היא מצביעה מבחינתנו על כך שזו נקודה — תפישות של מלומדים לאורך זמן — שיש לגעת בה בהקשר ההיסטורי שלה. נוסף על־כך, בלי קשר לתפישתי אני (אני לא משוכנע לכאן-או-לכאן) ההסרה בוצעה מהטעם הפשוט שהיא לא גובתה בהפנייה למחקרים מרכזיים (או למחקרים כלל) ולא נמצאה במקום הנכון. אני חושב שהמאמר של וינר (אם אני מבין נכון, ההפנייה היא למאמר מ-1927) הוא התחלה, ויש מחקרים נוספים בתחום. כפי שהדברים עמדו כשהוספת את התוספת, האמירה שלך התבססה על טענות אנונימיות ונוסחה באופן מעורפל. אם אני מבין נכון, יש כמה עמדות מחקריות:
- התפישה שרווחה במאה ה־19, כמו אצל סקרז'ינסקי, שטענה, בהכללה, שסמית' היה פשוט מלומד בעל כישורים ירודים ובספר הראשון הוא ערך פרפרזה על האצ'יסון ובספר השני על הפיסיוקרטים. לרעיון הזה יש תחייה, אם כי מכיוון אחר, אצל כותבים כמו רות'בארד. החלק השני של התפישה של סקרז'ינסקי נדחה במובנים מסוימים עם התגלות הערות הסטודנטים להרצאות סמית, שחשפו כי סמית' פיתח רעיונות רבים עוד קודם למפגש עם הפיסיוקרטים.
- התפישה שרווחה בעקבות וינר ואחרים, שהצביעה א) על הבחנה בין 'הנסיבות' שבהן האנוכיות והאמפתיה מתממשות ו-ב) על נסיבות חייו של סמית', שהיו שונות משמעותית בכתיבת "תאוריה" ובכתיבת "עושר."
- התפישה שאין למעשה סתירה, ושהתאוריה עקבית במידה רבה בין שני הספרים — גם מצד הטענה שאין סתירה בין אמפתיה לאינטרס אנוכי, וגם בהצבעה על עקביות בהיבט הממשי של רעיונות הצדק והמשפט בין שני המחקרים.
- התפישה שאין כאן סתירה אלא התפתחות: כלומר (רפאל טוען זאת, בהתבסס על ניתוח שינוי עמדותיו של סמית כלפי "תאוריה" במהדורות מתקדמות יותר, פאגאנלי מצביעה על עיסוק בשני היבטים שונים של בעיות).
אפשר שהדרך הטובה ביותר לעסוק בזה היא בפרק נוסף, אחרי הדברים, שיביא את העמדות המחקריות הבולטות. השכתוב של הפסקה הראשונה שלי אינו הבעת עמדה, שכן הוא מתייחס למונח "היד הנעלמה" הנזכר, כאמור, בשני מקומות בלבד בכתבים שפרסם סמית: פעם אחת ב"תיאוריה" ופעם שניה ב"עושר" — אם אנחנו עוסקים ברעיון "המפורסם ביותר" הרי שיש להתייחס למקומות בהם הוא פורסם.
אני רוצה להדגיש כי לא הסרתי את הקטע בגלל טיבו או בגלל הסכמתי או אי הסכמתי לדעות המובעות בו (כאמור, אין לי באמת דעה בנושא), אלא כי הוא אינו במקומו ואינו מרופרר -- זו גם הסיבה לכך שהזמנתי אותך לדיון כאן והבאתי את הפסקה בראש הדברים -- כדי לדון בהם. אליקים אל-סבון-דאב 12:07, 21 בפברואר 2009 (IST)
- זכור לי שהמאמר של וינר משנות החמישים, אך ייתכן שפורסם קודם. פרק נוסף נראה לי רעיון מצוין, ומה שכתבת נראה לי ממצה את הגישות (אני לא מכיר את הכתיבה מהמאה ה-19 שאתה מזכיר ב-1). באמת כדאי להרחיב מעט את היריעה ולדון בהתפתחות ההיסטורית של הרעיונות של אדם סמית, ככל שהייתה כזאת, לרבות השינויים בין המהדורה הראשונה של "עושר" למהדורות המאוחרות, שבהן הוא נתפס כיותר מפוקח ביחס לשוק חופשי וקורא לכאורה ליותר רגולציה ממשלתית. 00:27, 22 בפברואר 2009 (IST)
אוקי. אני מקווה שיהיה לי זמן לטפל בזה בזמן הקרוב. אליקים אל-סבון-דאב 13:37, 22 בפברואר 2009 (IST)
הוספתי דרוש מקור למשפט הזה[עריכת קוד מקור]
ספרו "מחקר בדבר טבעו וסיבותיו של עושר האומות" ("עושר העמים") משנת 1776 מכיל את רעיונותיו החשובים והמשפיעים ביותר בתחום הכלכלי[
כיוון שלא הבנתי מאיפה הגיע מי שכתב את זה למסקנה שזה הספר החשוב ביותר ! ומי קבע מה הוא החשוב ביותר . שיפרט נניח :נחשב אחד הספרים החשובים ביותר ללימוד כלכלכה בקרב סטונדטים (ויוסיף קישור ) Aviax1 - שיחה 19:20, 22 ביולי 2011 (IDT)
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 13:25, 3 במאי 2013 (IDT)
The Theory Of Moral Sentiment[עריכת קוד מקור]
ערך יפה מאוד אם כי אני חושב שיש מקום להרחיבו. הפער העיקרי שאני מזהה הוא הנושא של "תיאוריה של רגש מוסרי" The Theory Of Moral Sentiment. על אף שלא תורגם לעברית, זהו חלק מרכזי בהגותו של סמית' שקריאה בו עוזרת להבין את התפיסה המובעת ב"עושר העמים". כרגע חיבור זה מוזכר בהערת אגב בלבד. לא צריך ללכת רחוק, הערך באנגלית הוא די יסודי מהבחינה הזו אפשר להעתיק משם. 79.179.196.190 18:18, 13 באוגוסט 2013 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ספטמבר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באדם סמית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.gutenberg.net/etext02/wltnt10.txt נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20040708090656/http://www.gutenberg.net/etext02/wltnt10.txt לכתובת המקורית.
- http://www.shavim.org.il/articles/yomyom/061111_sender_smith.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20181026182750/http://www.shavim.org.il/articles/yomyom/061111_sender_smith.htm לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:40, 29 בספטמבר 2022 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באדם סמית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.gutenberg.net/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20040403130745/http://www.gutenberg.net/ לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 02:32, 19 באוקטובר 2022 (IDT)