שיחה:אגרת הרדיו והטלוויזיה
הוספת נושאתגובה אחרונה: לפני 4 חודשים מאת InternetArchiveBot בנושא נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2023)
גובה האגרה[עריכת קוד מקור]
האם משהו יועיל להוסיף מה גובה האגרה? מכייון שאני לא גר בארץ, אני לא יודע. --בברכה, Asbl, איי אס בי אל 05:04, 20 נובמבר 2005 (UTC)
- בסביבות 500 ש"ח לשנה, בהזדמנות אחפש את הטופס. דוד שי 06:13, 20 נובמבר 2005 (UTC)
פטור[עריכת קוד מקור]
לפי הדף של רשות השידור שהוספתי, יש אנשים אשר זכאים לפטור של 50%. על פי מה ניתן הפטור? אם זה על פי הכנסה, כל התזה שהאגרה היא מס גולגולת יורדת לתימיון ונצטרך להורידה גם מפה וגם מהערך על המס גולגולת. --בברכה, Asbl, איי אס בי אל 18:42, 26 נובמבר 2005 (UTC)
- אחרי כל המלחמות שגרמת להן בערך מס גולגולת בגלל עקשנותך, עכשיו אתה מציע להוריד את הדוגמה כליל? כפי שאתה רואה בערך מס גולגולת, יש כמה סיבות מדוע האגרה אינה דוגמה של מס גולגולת כלל וכלל. כל מה שאתה מעלה כאן זה עוד סיבה מדוע האגרה אינה מס גולגולת טהור. אבל מכיוון שיש הטוענים באופן שגוי שהיא כן מס גולגולת, כולל אתה עצמך בעבר ודוד שי באזכורים שכתב בערך אגרה ובערך זה, יש בכל זאת סיבה להשאיר את הדוגמה בערך על מס גולגולת: כדי לתקן טעות נפוצה הקשורה במסי גולגולת בקרב קוראי עברית. לגבי השאלה האם כדאי להזכיר את הפטור לאגרה בדיון שבערך מס גולגולת, שים לב שכבר בתחילת הערך מוסבר שלרוב נהוג לתת הנחות במס גולגולת לאנשים דלי אמצעים, ואין סיבה לחזור על זה פעמיים. לגבי השאלה האם כדאי להשאיר אזכור למס גולגולת כאן, לי אישית לא אכפת. כל עוד יש מקור בוויקיפדיה שמסביר מדוע האגרה אינה מס גולגולת, זה שמזכירים באופן מעורפל את הקשר השגוי כאן לא מפריעה לי. אגב, תיקנתי כמה שגיאות כתיב בהערה המקורית שלך. אני מקווה שזה בסדר איתך. כלכלן בגרוש 19:26, 26 נובמבר 2005 (UTC)
דמיון בין האגרה למס[עריכת קוד מקור]
עם כל הכבוד לבית המשפט העליון, לפי דעתי הפסיקה שהאגרה אינה מס היא שטויות מוחלטת. אני מקווה שמה שכתבתי בערך מספיק נייטרלי בשביל הקהילה. --בברכה, Asbl, איי אס בי אל 04:02, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- השאלה עליה התבקש בג"ץ לפסוק הייתה האם מותר לרשות השידור להעלות את כמות האגרה, בהינתן שבאותו זמן חל חוק על ייצוב מחירים. רשות השידור ניסתה לטעון שהאגרה היא מס, ולכן חוק ייצוב המחירים לא חל עליה. בג"ץ פסק שהתשלום מהווה אגרה, כלומר תשלום בגין שרות. מכיוון שחוק ייצוב המחירים כן חל על מחיר של שרות, אסור היה לרשות השידור להעלות את התשלום. לכן הפסיקה אינה שטות מוחלטת כדבריך, ויש הגיון מאחוריה. למרות מה שדוד שי כתב בעבר בדיון על מס גולגולת, לדעתי הקביעה של בג"ץ לא ממש רלבנטית לסוגייה האם האגרה מהווה מס גולגולת או לא, כלומר האם האגרה מהווה תשלום לממשלה בסכום קבוע שעל כל אדם לשלם בלי קשר לפעילות הכלכלית שלו. כפי שאתה כבר מודע, הסיבות מדוע האגרה אינה מס גולגולת כבר מוסברות בערך מס גולגולת.
- העניין של כמות השימוש שהעלת אינו רלבנטי לקביעה של בג"ץ - אגרה עבור דרכון לא תלויה במספר הפעמים שאדם משתמש בדרכונו אבל עדיין היא נחשבת לאגרה. שוב, השאלה הייתה האם אנשים משלמים סתם לממשלה או עבור משהו (במקרה כאן, הרשות לקלוט תשדירים של רשות השידור כאוות נפשם במשך השנה). לדעתי המשפט שלך "פסיקה זאת התקבלה למרות שגובה האגרה אינו תלוי בכמות השימוש בשירות (כלומר צפייה בשידורי רשות השידור)." אינו משקף נכונה את העניין עליו נקבעה הפסיקה. אבל תכתוב מה שאתה רוצה - אין צורך שתספק את רצוני. כלכלן בגרוש 05:00, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- אזרח משלם עבור כל דרכון שהוא מוציא. אם הוא מוציא 4 דרכונים (מפני שהוא מאבד אותם או ממלא אותם מאד מהר) אז הוא משלם עבור כל דרכון. עם האגרה, אין מונה שמודד כמה האזרח צופה בשידורים ועל פי זה מחייב את האזרח. אם זה היה המצב, הייתי מסכים שזה לא מס אלה תשלום עבור שירותים.
- דוגמה לתשלום עבור שירותים היא כביש חוצה ישראל. אזרח שמשתמש בכביש צריך לשלם. ככל שהאזרח משתמש יותר, כך גם גובה התשלום. --בברכה, Asbl, איי אס בי אל 05:11, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- זה עניין סמנטי - השאלה היא איך אתה מגדיר את השרות. אין שום דבר ששולל להגדיר שרות כזכות לצרוך כאוות נפשך לזמן מוקצב. שאתה הולך למזנון all you can eat, אתה משלם סכום אחד עבור הרשות ללכת ולקחת אוכל כאוות נפשך. על תשלום זה חל חוק ייצוב המחירים. כנ"ל שאתה קונה שרות טכני עבור מחשב שצורך תשלום חד פעמי בהתחלה - יש לך את הזכות להתקשר ולבקש עזרה כאוות נפשך לזמן מוגבל. מאותו הגיון, פסק בג"ץ שהרשות לקלוט שידורים לשנה היא שרות שמספקת הממשלה, ולכן התשלום עבורה נחשב כאגרה. כלכלן בגרוש 05:22, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- כל מה שכתבת נכון, עם הבדל אחד גדול. אזרח שלא צופה בכלל בשידורי רשות השידור גם כן מחוייב באגרה מפני שהוא קנה מכשיר טלויזיה כי הוא (למשל) רוצה לראות סירטי וידיאו. עם שרותי אינטרט, אם אזרח מעוניין במחשב כדי לכתוב מסמכים במעבד תמלילים הוא לא חייב לשלם בשביל שרות אינטרנט שהוא לא מעוניין בהם. --בברכה, Asbl, איי אס בי אל 05:31, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- פה אתה פשוט טועה. לך לקישור החיצוני על פסיקות בג"ץ ותראה שמשפחה שיש לה מקלט ללא טיונר (כי היא רק רוצה לראות סרטי וידיאו) לא חייבת באגרה, וכנ"ל אם המקלט אינו עובד. נחזור לדוגמה של המזנון. יתכן שאתה חייב לשלם להיכנס אפילו אם לא תאכל שום דבר. באותה מידה, התשלום לאגרה הוא עבור זה שאתה יכול לקלוט כמה שידורים שתרצה, אפילו אם זה אפס. כלכלן בגרוש 05:41, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- פה אתה פשוט טועה. לך לקישור החיצוני על פסיקות בג"ץ ותראה שמשפחה שיש לה מקלט ללא טיונר (כי היא רק רוצה לראות סרטי וידיאו) לא חייבת באגרה, וכנ"ל אם המקלט אינו עובד. נחזור לדוגמה של המזנון. יתכן שאתה חייב לשלם להיכנס אפילו אם לא תאכל שום דבר. באותה מידה, התשלום לאגרה הוא עבור זה שאתה יכול לקלוט כמה שידורים שתרצה, אפילו אם זה אפס. כלכלן בגרוש 05:41, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- כל מה שכתבת נכון, עם הבדל אחד גדול. אזרח שלא צופה בכלל בשידורי רשות השידור גם כן מחוייב באגרה מפני שהוא קנה מכשיר טלויזיה כי הוא (למשל) רוצה לראות סירטי וידיאו. עם שרותי אינטרט, אם אזרח מעוניין במחשב כדי לכתוב מסמכים במעבד תמלילים הוא לא חייב לשלם בשביל שרות אינטרנט שהוא לא מעוניין בהם. --בברכה, Asbl, איי אס בי אל 05:31, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- צורת הגבייה אינה משנה את המהות. במקרה של כביש אפשר לגבות את האגרה לפי שימוש כי זה מתאפשר טכנית. במקרה של שידורי טלוויזיה זה פחות פשוט ולפיכך האגרה נגבית כ-flat fee. רשות השידור מספקת את השירות וגובה את האגרה בהתאם, לפי חוק. אגב, לדעתי כשהיתה השביתה הגדולה בטלוויזיה (שנת 1987 אם אני זוכר נכון) לא היו שידורים כלל במשך חודש או חודשיים, ולדעתי היה מקום לתבוע החזר של החלק היחסי של האגרה באותה שנה. מעניין אם מישהו באמת הרים את הכפפה ותבע מרשות השידור להחזיר כסף. odedee • שיחה 05:33, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- מסכים לגמרי! כלכלן בגרוש 05:43, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- מסכים לגמרי! כלכלן בגרוש 05:43, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- זה עניין סמנטי - השאלה היא איך אתה מגדיר את השרות. אין שום דבר ששולל להגדיר שרות כזכות לצרוך כאוות נפשך לזמן מוקצב. שאתה הולך למזנון all you can eat, אתה משלם סכום אחד עבור הרשות ללכת ולקחת אוכל כאוות נפשך. על תשלום זה חל חוק ייצוב המחירים. כנ"ל שאתה קונה שרות טכני עבור מחשב שצורך תשלום חד פעמי בהתחלה - יש לך את הזכות להתקשר ולבקש עזרה כאוות נפשך לזמן מוגבל. מאותו הגיון, פסק בג"ץ שהרשות לקלוט שידורים לשנה היא שרות שמספקת הממשלה, ולכן התשלום עבורה נחשב כאגרה. כלכלן בגרוש 05:22, 4 דצמבר 2005 (UTC)
טלויזיה ללא טיונר... לא שמעתי על זה, אבל נחקור. אז מחק את הדוגמה של להסתכל סרטי וידיאו, ותשנה לדוגמה של אזרח שרק רוצה לצפות בשידורים של הטלויזיה הירדנית. והאגרה הופכת למס לכל דבר ולא תשלום בגין שרותים. --בברכה, Asbl, איי אס בי אל 05:47, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- odedee, אולי בעבר היתה בעיה טכנית לעקוב כמה האזרח צופה בשידורים, אבל היום זה אפשרי. --בברכה, Asbl, איי אס בי אל 05:50, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- קוראים לזה מוניטור... האגרה היא לא בהכרח בגלל שאדם צופה בשידורים כמו שהיא עבור היכולת שלו לצפות בשידורים. זה נכון שזה מרגיז לשלם 500 ש"ח לשנה כשלא רואים את ערוץ 1 אף פעם, אבל ההגיון בחוק רשות השידור הוא שערוץ 1 תמיד יהיה שם אם תרצה לראות אותו. המקרה היחיד שבו יכול לדעתי אדם לטעון שהוא פטור מהאגרה הוא אם ברשותו טלוויזיה ללא טיונר (כך שאינו יכול לקלוט את השידורים מהאוויר) והוא אינו מחובר ל-HOT או YES, או לחילופין צופה בחבילת שידורים שאיננה כוללת את ערוץ 1. אבל חבילה כזו איננה קיימת, ולא בכדי... לגבי אפשרות לעקוב אחרי הצפייה - א) אינך צודק, חברת YES אינה יכולה לעשות כן, ב) מעקב כזה יפגע בזכות הצופים לפרטיות ולא בטוח שיעמוד במבחן משפטי.odedee • שיחה 05:57, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- odedee, אולי בעבר היתה בעיה טכנית לעקוב כמה האזרח צופה בשידורים, אבל היום זה אפשרי. --בברכה, Asbl, איי אס בי אל 05:50, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- לגבי טלויזיה ללא רכיב טיונר, ראה את התקציר האחרון כאן. לגבי דוגמתך לקליטת ירדן, שוב אחזור לדוגמה של המזנון - אפילו אם תאכל אוכל שהבאת מהבית ולא את האוכל במזנון, עדיין יחייבו אותך דמי כניסה. התשלום הוא לא עבור מה שאתה עושה, אלא על זה שיש לך את האפשרות לקלוט שידורים. האגרה עדיין מחייבת את רשות השידור לספק תוכניות באם אלה שיש להם את האפשרות לקלוט ירצו, כמו שמזנון חייב לספק אוכל. בניגוד, מס לא מחייב את הממשלה במאומה. מכאן הקביעה של בג"ץ. כלכלן בגרוש 05:58, 4 דצמבר 2005 (UTC)
- אני מודע לכך שלגביית האגרה יש יחסי ציבור גרועים מאוד בארץ, בין היתר בגלל שרשות השידור גובה את הכסף בצורה דרקונית ולעתים תוך עברה על החוק (גילוי ששימש עילה להדחת מנכ"ל רשות השידור), אבל צריך להבחין בין העניין העקרוני, לבין אופן הביצוע. מבחינה עקרונית, אגרה על החזקת מקלט טלוויזיה כדי לממן שירותי שידור ציבוריים, היא מנגנון שקיים ברוב מדינות אירופה (הדוגמה הקלאסית היא הבי-בי-סי, אבל הדגם הזה קיים בכל מערב אירופה). הוא לא קיים בארצות הברית, שם רוב תחנות השידור הן פרטיות. הסיבה להפרדת מנגנוני גבייה בכלל ומנגנון גביית אגרת השידור הציבורי בפרט, בארץ ובעולם, היא החשש שאם כל המסים והאגרות ייגבו לקופה אחת, חלוקת הכסף מחדש תיעשה בצורה לא הוגנת ועל-פי שיקולים לא-ענייניים. זהו לא חשש תיאורטי. התופעה הזאת קורית כל הזמן. בבריטניה יש לבי-בי-סי אוטונומיה כמעט מוחלטת על גביית האגרה והשימוש בה, כדי למנוע ממשרד האוצר "לחמוד" את הכסף למטרות אחרות. בארץ יש מנגנון מוזר שעל-פיו רשות השידור גובה את הכסף בעצמה, שמה אותו בצד ומחכה לאישור ועדת הכספים של הכנסת לשימוש בו. רבות דובר על חוסר היעילות של המנגנון הזה - מחד עלות גבייה גבוהה, מאידך אין עצמאות לרשות השידור, אבל זוהי ביקורת על אופן ביצוע גביית האגרה, לא על רעיון גביית האגרה עצמו. הנתון שעל-פיו עלות גביית האגרה מגיעה ל-40% מכספי האגרה נשמע לי מופרז מאוד. מאיפה הוא נלקח? Dror_K 06:30, 6 ינואר 2006 (UTC)
- ידעתי שישאלו אותי... 40% אכן נשמע מאד מופרז, אבל זה לא אומר שזו שגיאה - אכן הבעיה שם גדולה. זה מספר שזכור לי (בגלל מופרזותו) מהפעם האחרונה שנושא הגבייה של האגרה היה בחדשות. לגמרי לא במקרה, רשות השידור אינה מפרסמת את מבנה התקציב שלה - את ה-40% קראתי בעיתון. בחיפוש בגוגל מצאתי כעת ש:
- 1. לפי דו"ח ורדי 84 אחוז מתקציב הרשות הוא על שכר וכוח אדם (ולא, נניח, רכישת זכויות שידור, ציוד וזמן לוויין). סתם מעניין.
- 2. תקציב הרשות 930 מיליון ש"ח.
- 3. עלות מנגנון הגבייה 100 מיליון ש"ח - מספר שפירסם מקור ראשון[1]
- 4. מתוך סך התקציב הנ"ל, אגרת הרדיו נגבית בנפרד, דרך משרד התחבורה, באגרת רישוי רכב. מדובר בסכום לא קטן - 150 ש"ח לכל רכב, כפול כ-2 מליון מכוניות = 300 מיליון ש"ח.
- 5. הגבייה מאזרחים היא רק חלק מתקציב הרשות - חלק ממנו מגיע מהכנסות מפרסומות ברדיו ותשדירי חסות בטלוויזיה, וכן מהממשלה. כך למשל, נתניהו העביר 32 מליון ש"ח למימון הסכמי פרישה של עובדים ברשות השידור, שידורי ערוץ 3 מהכנסת ממומנים במלואם ע"י הממשלה (18 מליון ש"ח) [2], ועוד.
- אני מודע לכך שלגביית האגרה יש יחסי ציבור גרועים מאוד בארץ, בין היתר בגלל שרשות השידור גובה את הכסף בצורה דרקונית ולעתים תוך עברה על החוק (גילוי ששימש עילה להדחת מנכ"ל רשות השידור), אבל צריך להבחין בין העניין העקרוני, לבין אופן הביצוע. מבחינה עקרונית, אגרה על החזקת מקלט טלוויזיה כדי לממן שירותי שידור ציבוריים, היא מנגנון שקיים ברוב מדינות אירופה (הדוגמה הקלאסית היא הבי-בי-סי, אבל הדגם הזה קיים בכל מערב אירופה). הוא לא קיים בארצות הברית, שם רוב תחנות השידור הן פרטיות. הסיבה להפרדת מנגנוני גבייה בכלל ומנגנון גביית אגרת השידור הציבורי בפרט, בארץ ובעולם, היא החשש שאם כל המסים והאגרות ייגבו לקופה אחת, חלוקת הכסף מחדש תיעשה בצורה לא הוגנת ועל-פי שיקולים לא-ענייניים. זהו לא חשש תיאורטי. התופעה הזאת קורית כל הזמן. בבריטניה יש לבי-בי-סי אוטונומיה כמעט מוחלטת על גביית האגרה והשימוש בה, כדי למנוע ממשרד האוצר "לחמוד" את הכסף למטרות אחרות. בארץ יש מנגנון מוזר שעל-פיו רשות השידור גובה את הכסף בעצמה, שמה אותו בצד ומחכה לאישור ועדת הכספים של הכנסת לשימוש בו. רבות דובר על חוסר היעילות של המנגנון הזה - מחד עלות גבייה גבוהה, מאידך אין עצמאות לרשות השידור, אבל זוהי ביקורת על אופן ביצוע גביית האגרה, לא על רעיון גביית האגרה עצמו. הנתון שעל-פיו עלות גביית האגרה מגיעה ל-40% מכספי האגרה נשמע לי מופרז מאוד. מאיפה הוא נלקח? Dror_K 06:30, 6 ינואר 2006 (UTC)
- מהנ"ל ניתן לראות שעלות מנגנון הגבייה היא אכן עשרות אחוזים מההכנסות מאגרת הטלוויזיה שהוא גובה. לצערי הנתונים המדוייקים אינם זמינים לציבור, ורשות השידור יודעת היטב מדוע. odedee • שיחה 07:20, 6 ינואר 2006 (UTC)
- לא טענתי שאין שחיתות ברשות השידור. טענתי היא שהבעיה היא לא במנגנון, שעובד לא רע באירופה, אלא באופן שבו הוא מיושם. אם אגף הגבייה צורך עשרות אחוזים מהכסף שהוא מביא זה מעיד על בעיית ביצוע חמורה, שאיש לא טורח לתקן מטעמים של שחיתות (אי אפשר לפרש את זה אחרת). גם העובדה שרשות השידור גובה אגרה מצד אחד, מתפרנסת מפרסומות מצד שני, ועוד הולכת לקושש זרדים אצל שר האוצר מצד שלישי היא מאוד מאוד בעייתית. מצד רביעי שר האוצר יכול "לעשות סדר" באגף הגבייה, לומר לחברים שם - תגבו ותשתמשו במה שאתם גובים, אבל נוח לו, כנראה, שבאים אליו להתחנן לכסף - זה נותן לו שליטה יעילה באופי השידורים. כדי לקצר אומר זאת: ראשית, אם מביאים נתון כדאי שהוא יהיה מגובה, אחרת אפשר לטעון שאנחנו לא יודעים על מה אנחנו מדברים; שנית, מהניסוח הקודם עולה כאילו המנגנון כשלעצמו מושחת, ואני טוען שלא המנגנון הוא הבעיה אלא הביצוע; שלישית, כשמדברים על "איחוד הגבייה" (מונח שנוגע גם לסוגיית הפיצול בין הביטוח הלאומי למס ההכנסה) צריך להציג גם את המגרעות שלו, לא רק את היתרונות. Dror_K 08:52, 6 ינואר 2006 (UTC)
- אני חושב שאתה מתווכח עם מה שלא אמרתי... אני לא טענתי שיש שחיתות ברשות השידור (אם כי, כפי שכבר פורסם פעמים הרבה, יש ויש). כל שכתבתי הוא שמנגנון הגבייה הנוכחי הוא מאד בלתי יעיל. מהמספרים שציינתי רואים כי המנגנון עולה 100 מיליון וגובה כמה מאות מיליונים (לאחר שמקזזים מסך התקציב את אגרת הרדיו, המימון הממשלתי וההכנסות מפרסומות). אז אמנם לא מצאתי כעת בגוגל את האזכור ל-40%, אבל אני כן אתעקש על "עשרות אחוזים", לפחות בינתיים. odedee • שיחה 09:00, 6 ינואר 2006 (UTC)
- אני דווקא כן חושב שיש שחיתות ברשות השידור, ואני דווקא כן חושב שאפשר וצריך לנהל את המנגנון הנוכחי כך שהוא יעבוד בצורה יעילה. זו נקודת המחלוקת. בארצות אחרות מנגנונים דומים עובדים. טלוויזיה ציבורית זה דבר חשוב מאוד (ובניגוד למה שחושבים בארץ טלוויזיה מסחרית לא יכולה להחליף אותה) ודגם האגרה מבטיח את קיומה העצמאי. זה שלוקחים את הכסף וזורקים אותו לעזאזל לא מעיד על המנגנון אלא על האנשים שתקפידם לנהל אותו. Dror_K 09:25, 6 ינואר 2006 (UTC)
- רעיון אגרת הטלוויזיה דפוק מיסודו, ואין לו תקנה אלא בביטול האגרה, וקביעת תקציב רשות השידור לפי מנגנון אחר. המחשבה שגבייה עצמאית על-ידי גוף ציבורי מבטיחה לו עצמאות מוטעית ביותר, משום שלעולם גוף ציבורי יישלט על-ידי חברי הכנסת. ניתן להבטיח עצמאות יחסית, אך לא מנגנון גבייה עצמאי מבטיח זאת, אלא נורמות שהציבור מפנים היטב. להפך, מנגנון הגבייה של רשות השידור גורם לתיעוב כללי כלפיה, וזה מתכון מצוין לחוסר עצמאות. דוד שי 09:37, 6 ינואר 2006 (UTC)
- איפה המחלוקת? תסתכל על השינוי שביצעת - מחקת את התיאור שלי את גודל הבזבזנות, זה הכל. לא טענתי שהגבייה העצמאית היא פסולה בעיקרון, אלא שהיא לא יעילה כפי שהיא כעת. זו עובדה. אני מסכים איתך שיש יתרונות לגבייה נפרדת, ולמשל במקרה של המוסד לביטוח לאומי יש לה חשיבות רבה. אבל זה לא משנה את תמונת המצב כרגע - המנגנון הקיים ברשות שורף שקל על כל שניים-שלושה שהוא גובה. אני מבקש שתחזיר את המידע הזה לערך. odedee • שיחה 09:39, 6 ינואר 2006 (UTC)
- אני דווקא כן חושב שיש שחיתות ברשות השידור, ואני דווקא כן חושב שאפשר וצריך לנהל את המנגנון הנוכחי כך שהוא יעבוד בצורה יעילה. זו נקודת המחלוקת. בארצות אחרות מנגנונים דומים עובדים. טלוויזיה ציבורית זה דבר חשוב מאוד (ובניגוד למה שחושבים בארץ טלוויזיה מסחרית לא יכולה להחליף אותה) ודגם האגרה מבטיח את קיומה העצמאי. זה שלוקחים את הכסף וזורקים אותו לעזאזל לא מעיד על המנגנון אלא על האנשים שתקפידם לנהל אותו. Dror_K 09:25, 6 ינואר 2006 (UTC)
- אני חושב שאתה מתווכח עם מה שלא אמרתי... אני לא טענתי שיש שחיתות ברשות השידור (אם כי, כפי שכבר פורסם פעמים הרבה, יש ויש). כל שכתבתי הוא שמנגנון הגבייה הנוכחי הוא מאד בלתי יעיל. מהמספרים שציינתי רואים כי המנגנון עולה 100 מיליון וגובה כמה מאות מיליונים (לאחר שמקזזים מסך התקציב את אגרת הרדיו, המימון הממשלתי וההכנסות מפרסומות). אז אמנם לא מצאתי כעת בגוגל את האזכור ל-40%, אבל אני כן אתעקש על "עשרות אחוזים", לפחות בינתיים. odedee • שיחה 09:00, 6 ינואר 2006 (UTC)
- לא טענתי שאין שחיתות ברשות השידור. טענתי היא שהבעיה היא לא במנגנון, שעובד לא רע באירופה, אלא באופן שבו הוא מיושם. אם אגף הגבייה צורך עשרות אחוזים מהכסף שהוא מביא זה מעיד על בעיית ביצוע חמורה, שאיש לא טורח לתקן מטעמים של שחיתות (אי אפשר לפרש את זה אחרת). גם העובדה שרשות השידור גובה אגרה מצד אחד, מתפרנסת מפרסומות מצד שני, ועוד הולכת לקושש זרדים אצל שר האוצר מצד שלישי היא מאוד מאוד בעייתית. מצד רביעי שר האוצר יכול "לעשות סדר" באגף הגבייה, לומר לחברים שם - תגבו ותשתמשו במה שאתם גובים, אבל נוח לו, כנראה, שבאים אליו להתחנן לכסף - זה נותן לו שליטה יעילה באופי השידורים. כדי לקצר אומר זאת: ראשית, אם מביאים נתון כדאי שהוא יהיה מגובה, אחרת אפשר לטעון שאנחנו לא יודעים על מה אנחנו מדברים; שנית, מהניסוח הקודם עולה כאילו המנגנון כשלעצמו מושחת, ואני טוען שלא המנגנון הוא הבעיה אלא הביצוע; שלישית, כשמדברים על "איחוד הגבייה" (מונח שנוגע גם לסוגיית הפיצול בין הביטוח הלאומי למס ההכנסה) צריך להציג גם את המגרעות שלו, לא רק את היתרונות. Dror_K 08:52, 6 ינואר 2006 (UTC)
- מהנ"ל ניתן לראות שעלות מנגנון הגבייה היא אכן עשרות אחוזים מההכנסות מאגרת הטלוויזיה שהוא גובה. לצערי הנתונים המדוייקים אינם זמינים לציבור, ורשות השידור יודעת היטב מדוע. odedee • שיחה 07:20, 6 ינואר 2006 (UTC)
שם הערך[עריכת קוד מקור]
אולי יותר מתאים אגרת הרדיו והטלוויזיה בישראל? שימו לב לערך באנגלית.--Shambler 08:42, 2 ביולי 2007 (IDT)
תשלום אגרה עבור תקופה בה שהיתי בח"ול[עריכת קוד מקור]
שלום,
קיבלתי בקשה לתשלום האגרה לתקופה בה שהיתי בחו"ל (כשנה וחצי) בתקופה זו הציוד האישי היה באחסנה כולל מקלט הטלוויזיה. הדבר היחידי בו הם מוכנים ללכת לקראתי זה להוריד את הריבית וההצמדה. מכיוון שלא היה קיום של פוטנציאל כלשהו לשימוש במכשיר (היה במכולה סגורה והנני יכול להוכיח זאת) מה עלי לעשות? אשמח לקבל עצות או לשמוע מנסיונם של אחרים. זה פשוט נראה לי גזל לשמו.
תודה
- עדיף לשאול כאן. חובבשירה 13:46, 23 בינואר 2008 (IST)
בישראל[עריכת קוד מקור]
לגילגמש שלום, בהמשך לדיון שביצענו תחת המשתמש של Assayas אני חושב שהעריכה שלי ראויה פה. Avco123 - שיחה 19:58, 30 ביוני 2014 (IDT)
- לאחר שיחה עם המשתמש Assayas אני אפרט פה את דברי. יש לי ידע נרחב בנושא התקשורת בישראל בכלל ובנושא רשות השידור ואגרת הרדיו והטלוויזיה בפרט. ביצעתי עריכה ראויה לערך עם פירוט מדויק. אני לא מבין מדוע המשתמש גילגמש החליט לבטל את עריכתי. ישנם משפטים בערך שהם אינם נכונים כמו: "מותר לאזרח להוציא את הטיונר ממכשיר הטלוויזיה והווידאו כדי להימנע מתשלום אגרה. במצב כזה מכשירי הטלוויזיה או הווידאו מתאימים רק לצפייה בקלטות ולא לקליטת שידורים" בנוסף תחת הנושא "בישראל" בפסקה 2+4 נאמר אותו מלל רק בנוסח שונה. פסקה 2 - "אגרת הטלוויזיה היא אגרה המוטלת על כל תושב ישראל המנהל משק בית ומחזיק בו מקלט טלוויזיה בעל ממיר מובנה או חיצוני של עידן פלוס[2]..." פסקה 4 - "אגרת הטלוויזיה נגבית מכל משק-בית המחזיק במקלט אחד לפחות, ללא קשר לסוג המקלט והשימוש שנעשה בו...". בנוסף פירטתי את תשלומי האגרה לשנים 2011-2014 שאותם אני יודע. האם יש משהו בעריכה שלי שלא היה תקין? Avco123 - שיחה 19:58, 30 ביוני 2014 (IDT)
- פרטים שגויים יש למחוק. עריכתך כללה לא רק תיקון הטקסט אלא גם הוספת פרטים מיותרים רבים שבוטלו על ידי ועל ידי ויקיפד נוסף. גילגמש • שיחה 19:59, 30 ביוני 2014 (IDT)
- אז למה מחקת את כל העריכה שלי במקום להשאיר את מה שראוי לדעתך? ואיזה פריטים מיותרים היו בעריכה שלי? Avco123 - שיחה 20:20, 30 ביוני 2014 (IDT)
- בנוסף אני חושב שאתה מתבלבל קצת גילגמש אתה היחיד שביטל לי את העריכה בערך הנוכחי. מבלבד זאת אני הורדתי פריטים לא נחוצים. הדבר היחיד שהוספתי היה עלויות האגרה לאורך השנים, ויקיפדיה מתעד היסטוריה וגם סכומי האגרה הם חלק מההיסטוריה במיוחד בערך הנוכחי Avco123 - שיחה 21:27, 30 ביוני 2014 (IDT)
- אתה צודק, ביטול נוסף נעשה בערך אחר. אין לי בעיה שתבצע שינויים עובדתיים. במקרה של עריכות בעייתיות נוהגים לבטל את כל העריכה ולהגיע לדיון בדף שיחה. קיבלת הודעות בדף שיחתך שקראו לך לעשות את זה, אך התעלמת מהן. סכומי האגרה נראים לי פרט מיותר. גילגמש • שיחה 22:01, 30 ביוני 2014 (IDT)
- כמו שציינתי לך קודם לכן אני חדש פה ולקח לי יומיים להבין איך דברים מתנהלים פה ולכן לא ידעתי איך לפנות אליך. זאת לא הייתה התעלמות, זאת הייתה אי-הכרות עם האתר ודרכי הפעולה בו. הערך שאנחנו נמצאים בו נקרא אגרת הרדיו והטלוויזיה ולכן מן הראוי לדעתי שעלות האגרה לאורך ההיסטוריה תופיע בערך. כמו שמופיע עלות האגרה לשנה הנוכחית. שנפנה לתהליך גישור? Avco123 - שיחה 22:27, 30 ביוני 2014 (IDT)
- לא, תהליך גישור הוא שלב הרבה יותר מתקדם. כעת נמתין לתגובות נוספות בדף שיחה. אתה יכול לקשר לדיון זה בלוח מודעות ולהזמין משתתפים נוספים. גילגמש • שיחה 05:35, 1 ביולי 2014 (IDT)
- אני חושב שעשיתי זאת כמו שצריך. תוכל לבדוק אם אכן זה בסדר? תודה Avco123 - שיחה 09:56, 1 ביולי 2014 (IDT)
- כן, עשית בסדר. גילגמש • שיחה 12:42, 1 ביולי 2014 (IDT)
- טוב, פרט לגובה האגרה במהלך השנים, על שאר הדברים יש הסכמה ואני יכול לשחזר ממה שהבנתי ממך. נכון? Avco123 - שיחה 17:29, 1 ביולי 2014 (IDT)
- הנושא הזה הוא איזוטרי, יתכן שלא יגיעו משתתפים נוספים. אם לא יתקבלו תגובות נוספות, אני לא אפריע לשחזור מלא של העריכה שלך. בסך הכל הסברת את עצמך וכעת ברור מה בדיוק רצית לעשות. בוא נמתין יומיים - שלושה ונראה מה קורה. גילגמש • שיחה 20:13, 1 ביולי 2014 (IDT)
- מקובל עלי, נמתין כמה ימים Avco123 - שיחה 21:21, 1 ביולי 2014 (IDT)
- גילגמש, עברו 3 ימים ולא הצטרפו לדיון שלנו. אני יכול לשחזר עכשיו? Avco123 - שיחה 10:34, 4 ביולי 2014 (IDT)
- כן. גילגמש • שיחה 15:31, 4 ביולי 2014 (IDT)
- תודה גילגמש ושבת שלום :-) Avco123 - שיחה 15:36, 4 ביולי 2014 (IDT)
- כן. גילגמש • שיחה 15:31, 4 ביולי 2014 (IDT)
- גילגמש, עברו 3 ימים ולא הצטרפו לדיון שלנו. אני יכול לשחזר עכשיו? Avco123 - שיחה 10:34, 4 ביולי 2014 (IDT)
- מקובל עלי, נמתין כמה ימים Avco123 - שיחה 21:21, 1 ביולי 2014 (IDT)
- הנושא הזה הוא איזוטרי, יתכן שלא יגיעו משתתפים נוספים. אם לא יתקבלו תגובות נוספות, אני לא אפריע לשחזור מלא של העריכה שלך. בסך הכל הסברת את עצמך וכעת ברור מה בדיוק רצית לעשות. בוא נמתין יומיים - שלושה ונראה מה קורה. גילגמש • שיחה 20:13, 1 ביולי 2014 (IDT)
- טוב, פרט לגובה האגרה במהלך השנים, על שאר הדברים יש הסכמה ואני יכול לשחזר ממה שהבנתי ממך. נכון? Avco123 - שיחה 17:29, 1 ביולי 2014 (IDT)
- כן, עשית בסדר. גילגמש • שיחה 12:42, 1 ביולי 2014 (IDT)
- אני חושב שעשיתי זאת כמו שצריך. תוכל לבדוק אם אכן זה בסדר? תודה Avco123 - שיחה 09:56, 1 ביולי 2014 (IDT)
- לא, תהליך גישור הוא שלב הרבה יותר מתקדם. כעת נמתין לתגובות נוספות בדף שיחה. אתה יכול לקשר לדיון זה בלוח מודעות ולהזמין משתתפים נוספים. גילגמש • שיחה 05:35, 1 ביולי 2014 (IDT)
- כמו שציינתי לך קודם לכן אני חדש פה ולקח לי יומיים להבין איך דברים מתנהלים פה ולכן לא ידעתי איך לפנות אליך. זאת לא הייתה התעלמות, זאת הייתה אי-הכרות עם האתר ודרכי הפעולה בו. הערך שאנחנו נמצאים בו נקרא אגרת הרדיו והטלוויזיה ולכן מן הראוי לדעתי שעלות האגרה לאורך ההיסטוריה תופיע בערך. כמו שמופיע עלות האגרה לשנה הנוכחית. שנפנה לתהליך גישור? Avco123 - שיחה 22:27, 30 ביוני 2014 (IDT)
- אתה צודק, ביטול נוסף נעשה בערך אחר. אין לי בעיה שתבצע שינויים עובדתיים. במקרה של עריכות בעייתיות נוהגים לבטל את כל העריכה ולהגיע לדיון בדף שיחה. קיבלת הודעות בדף שיחתך שקראו לך לעשות את זה, אך התעלמת מהן. סכומי האגרה נראים לי פרט מיותר. גילגמש • שיחה 22:01, 30 ביוני 2014 (IDT)
- פרטים שגויים יש למחוק. עריכתך כללה לא רק תיקון הטקסט אלא גם הוספת פרטים מיותרים רבים שבוטלו על ידי ועל ידי ויקיפד נוסף. גילגמש • שיחה 19:59, 30 ביוני 2014 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ספטמבר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באגרת הרדיו והטלוויזיה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.nepszava.hu/articles/article.php?id=324817 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20171017214320/http://nepszava.hu/articles/article.php?id=324817 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:08, 29 בספטמבר 2022 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באגרת הרדיו והטלוויזיה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.iba.org.il/gvia/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20121224061939/http://www.iba.org.il/gvia/ לכתובת המקורית.
- http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/law/comi0102.htm נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20041217053906/http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/law/comi0102.htm לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 09:18, 6 בנובמבר 2022 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2023)[עריכת קוד מקור]
שלום,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באגרת הרדיו והטלוויזיה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.nepszava.hu/articles/article.php?id=324817 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20171017214320/http://nepszava.hu/articles/article.php?id=324817 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:24, 14 בדצמבר 2023 (IST)