שחרור בעורף האויב

שחרור בעורף האויב
The Great Raid
	כרזת הסרט בעברית
בימוי	ג'ון דאהל
הופק בידי	לורנס בנדר, Marty Katz
תסריט	Carlo Bernari, דאג מירו
שחקנים ראשיים	בנג'מין בראט (הנרי מיוסי); ג'יימס קרפינלו; קני דוטי; דייל דיי (וולטר קרוגר); Eugenia Yuan; ברט טאקר (Robert Lapham); Paolo Montalbán; Paul Nakauchi; Masa Yamaguchi; Jeremy Callaghan; Laird Macintosh; Craig McLachlan; נטלי מנדוזה; Cesar Montano (Juan Pajota); מרטון צ'וקאש; קוני נילסן (Margaret Utinsky); ג'וזף פיינס; ג'יימס פרנקו (Robert Prince); לוגאן מרשל-גרין; קליין קרפורד; סם וורת'ינגטון; מקס מרטיני; מארק קונסואלס; Robert Mammone; Ryan Eigenmann; Jerome Ehlers; דאגלס מקארתור; מאט דורן
מוזיקה	טרבור רבין
צילום	פיטר מנזיס
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	מירמקס
חברה מפיצה	מירמקס, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה, direct-to-video
הקרנת בכורה	12 באוגוסט 2005
משך הקרנה	123 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט דרמה, סרט מלחמה
תקציב	80 מיליון דולר
הכנסות	10,769,311 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	greatraid
	www.miramax.com/thegreatraid
	דף הסרט ב־IMDb

שחרור בעורף האויב (באנגלית: The Great Raid) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2005 המבוסס על ספרו של ויליאם ברוואר בעל שם זהה.^[1] הסרט מתאר את הפשיטה על מחנה השבויים בקאבנטואן (Cabanatuan) באי לוזון בפיליפינים בשלהי מלחמת העולם השנייה, אשר נחשבת לאחד ממבצעי החילוץ הגדולים בהיסטוריה האמריקנית. שני מפקדי המבצע עוטרו בצלב השירות המצוין ושאר המפקדים והלוחמים עוטרו בעיטורי כוכב הכסף וכוכב הארד

הסרט צולם בין 4 ביולי ל-6 בנובמבר 2002, אך מועד השקתו המקורי נדחה כמה פעמים והוא יצא לבסוף ב-12 באוגוסט 2005.^[2] תקציב הסרט עמד על כ-80 מיליון דולר והכנסותיו הצליחו לכסות רק כ-12% מסכום זה.

אתר Rotten Tomatoes העניק לסרט דירוג של 35% בהתבסס על 112 ביקורות. המבקרים טענו כי למרות שסצנת הפשיטה על המחנה מרגשת, הסרט כולו ארוך ובעל עלילות משנה רבות מדי. עם זאת, מבקר הקולנוע של העיתון "Chicago Sun-Times" העניק לסרט 3 כוכבים.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט פותח בטבח של שבויי מלחמה אמריקאיים על ידי היפנים בפאלאוון (Palawan) במטרה למנוע את שחרורם. לאחר מכן מתוארת שיגרת חייהם של למעלה מ-500 שבויים במחנה שבויים בקאבנטואן בחורף 1944. השבויים ששרדו את צעדת המוות בבטאן מוחזקים כבר 3 שנים בשבי וסובלים מיחס קשה מצד היפנים, מעינויים וממלריה.

בעקבות תבוסת היפנים והתקדמות הצבא האמריקאי גדל החשש לשלומם של השבויים במחנה קבנטואן, ולוטננט קולונל מיוסי מקבל פקודה לצאת לשחרר את השבויים במהירות המרבית. חייליו של מיוסי מאומנים למשימות קומנדו אך חסרים ניסיון קרבי. למרות זאת, מטיל מיוסי על קפטן פרינס לתכנן תוכנית לחילוץ השבויים ועוד באותו יום יוצאים כ-100 לוחמים מפלוגתו של פרינס יחד עם מפקד הגדוד מיוסי במבצע נועז לעומק קווי האויב תוך שהם נעזרים בדרכם בלוחמי גרילה מהמחתרת הפיליפינית.

בליל ה-30 בינואר 1945 הם מגיעים למחנה השבויים ומתקדמים אליו בזחילה תוך שהם נהנים מפעולת הסחה של מטוס הפצצה מסוג P-61. בשעה 7:40 הם פורצים למחנה ומשחררים את השבויים כמעט ללא התנגדות של היפנים שהופתעו ממכת האש החזקה. באותו הזמן לוחמי המחתרת הפיליפנית בולמים הגעת תגבורות יפניות.

מאות חיילים יפנים נהרגו במבצע לעומת אבדות האמריקאים שהיו מועטות יחסית. שני חיילים, בהם רופא הגדוד, ד"ר פישר, נהרגו וכ-23 נפצעו. מבין לוחמי המחתרת הפיליפינית נהרגו כ-20 לוחמים.

הסרט מסתיים במסע של 511 השבויים המשוחררים לעבר קווי הצבא האמריקאי בשילוב צילומים אותנטיים מ-1945. לאורך הסרט עוברת המצלמה בין תיאור חיי השבויים במחנה, התקדמות חיילי הקומנדו ותיאור התנגדות המחתרת הפיליפנית ליפנים דרך סיפורה האמיתי של מרגרט יוטינסקי, אחות אמריקאית שפעלה בשיתוף המחתרת להברחת מזון ותרופות לשבויים במחנה.