שועל-מעופף חד-שן

שועל-מעופף חד-שן
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי עטלפי פרי
משפחה:	עטלפי פרי
סוג:	שועל-מעופף חד-שן
מינים
	5
שם מדעי
	Acerodon; ‏ז'ורדן, 1837

שועל-מעופף חד-שן או אקרודון (שם מדעי: Acerodon) הוא סוג של עטלף בינוני-גדול במשפחת עטלפי הפירות, שכולל 5 מינים שמצויים באיי דרום-מזרח אסיה. הסוג הוקם בשנת 1837 על ידי הזואולוג הצרפתי קלוד ז׳ורדן על בסיס מורפולוגיה שונה של השיניים, והמינים שבו קשורים באופן הדוק לסוג שועל-מעופף אליו השתייכו קודם לכן. הסוג מכיל את מין העטלף הגדול בעולם.

תיאור ואנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השועל המעופף חד השן מתאפיין בגוף מוארך וצר, ראש חרוטי דמוי שועל ועיניים גדולות וכתומות. האוזניים צרות ומשולשות. הלוע מחודד וארוך והאף רחב עם נחיריים גדולים. הגולגולת דומה מאוד לסוג שועל-מעופף, ונבדלת ממנה בעיקר במורפולוגיה של השיניים: כך למשל החותכות העליונות ארוכות וחדות יותר, הניבים קטנים יותר, הטוחנות מחורצות וגדולות ועל הקדם-טוחנות וחלק מהטוחנות גבשושיות בולטות וחדות.

השועל המעופף חד השן הוא סוג עטלף גדול למדי: אורך הראש והגוף 19–30 ס״מ, אורך הזרוע 13–20 ס״מ, ומוטת הכנפיים מגיע ל-1.7 מטר אצל המין הגדול בסוג. המשקל משתנה בחדות בין המינים ונע בין 374 גרם ל-1.2 ק״ג. כרבים מהשועלים המעופפים, גם לסוג זה אין זנב, וכנף הזנב מסתכמת בקרומים דקים לאורך פנים הרגליים. הזכרים גדולים וכבדים מן הנקבות.

הפרווה של השועל המעופף קצרה וחלקה, כשהשוקיים חסרי שיער והצוואר מוקף בשיער נוקשה. צבע הגוף הכללי משתנה בין חום אדמדם לחום צהבהב, אוכרה, אפרפר או חום שוקולדי-שחרחר, כשבדרך כלל יש צווארון אדמוני או כתום סביב הצוואר והכתף. העיניים והחרטום מוקפים בכתמים שחורים ולעיתים יש מסיכה שחורה על כל הפנים. הכנפיים שחורות, אדמדמות, חומות, זהובות או כתמתמות והאוזניים והאף שחורים.

תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני השועל המעופף חד השן מצויים ברחבי האיים של דרום-מזרח אסיה באזור העולם המלאי. הם מצויים בעיקר באינדונזיה, בפיליפינים ובמזרח טימור. בין האיים שבהם הסוג נוכח ניתן למנות את סולאווסי, איי סונדה הקטנים, איי טלאוד, מינדנאו, לוזון, ויסאיאס ופלאוואן. בית הגידול של המינים בסוג מורכב מיער עננים, יער גשם טרופי, יער מנגרובים, יער במבוק, ולעיתים קרובות גם יערות משניים וכיסי יער בשטחי מרעה וסוואנה. מיני השועל המעופף מגלים העדפה ליער שפלתי, אולם נוכחים גם ברכסים הרריים עד רום 1,500 מטר מעל פני הים.

המינים בסוג פעילים בלילה ומבלים את שעות היום תלויים על ענפים וחללי עצים גבוהים - לרוב במושבות ענקיות. הם אינם מסוגלים לבצע איכון-הד, ומאתרים את מזונם באמצעות חוש הראייה המצוין. העטלפים ניזונים בעיקר מפירות (בפרט מתאנים, קוקוסים, גויאבות, בננות ופירות עצי הלחם), ומבצעים מדי לילה טיסות למרחק של 10–15 ק״מ בדרכם לאזורי האכלה. במהלך הטיסות הללו השועלים המעופפים מתקבצים בקבוצות קטנות, אולם הם מתפזרים לאחר מכן ומנסים למנוע זה מזה גישה לעצים מניבי פירות. הרבייה מתרחשת לאורך השנה ללא עונה קבועה. הנקבות מגיעות לבגרות לאחר שנתיים וממליטות צאצא אחד בכל פעם.

כל המינים בסוג מאוימים מפני ציד לבשר ובירוא יערות מתמשך שמוביל לאובדן בית גידול - בפרט ביערות השפלה המועדפים עליהם. שני מינים מסווגים בסכנת הכחדה (EN) ושלושה מינים במצב פגיע (VU). חלקם מצויים באזורים מוגנים.