שומר פתאים ה'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שומר פתאים ה' הוא ניב שמקורו בספר תהלים, פרק קט"ז, פסוק ו', שם נאמר: ”שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהֹוָה, דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ”. הניב משמש במקרים שבהם אדם ניצל מצרה שאליה נקלע בתמימותו.

בכתבי חז"ל ובקרב הפוסקים משמש ביטוי זה בעת הדיון בהיקף השפעתו של הפסוק ונִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם, ויש הסבורים שניתן להפחית במידת הזהירות הנדרשת כאשר מדובר בסיכון שרבים נוטלים, כגון הסיכון שבעישון.

בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקומות אחדים בתלמוד מובא הפסוק "שומר פתאים ה'" כנימוק לקביעות שונות:

  • במסגרת הדיון במשקה מגולה במסכת עבודה זרה[1] מובאת ברייתא: "רבי אליעזר אומר: אוכל אדם ענבים ותאנים בלילה ואינו חושש, משום שנאמר שומר פתאים ה'", כלומר בניגוד לאיסור לשתות משקה שעמד מגולה, ללא השגחת אדם, מחשש שנחש שתה מהם והטיל בהם ארס, אין לחשוש כך באכילת פירות, אלא לסמוך על רחמי ה'.
  • במסכת יבמות[2] אומר רב פפא שהכלל הוא שאין מלין ביום מעונן וביום שנושבת בו רוח דרומית, אבל כיוון "דדשו בה רבים" כלומר רבים אינם מקפידים על כך אפשר שלא לחשוש, שנאמר "שומר פתאים ה'".
  • בפרק חלק של מסכת סנהדרין[3] מובאת ברייתא שדנה בשאלה האם קטני בני רשעי ישראל באים לעולם הבא, ורבי עקיבא סבור שהתשובה לכך חיובית, ונימוקו "שנאמר 'שומר פתאים ה'' שכן קורין בכרכי הים לינוקא פתיא", כלומר במילה "פתאים" מתכוון הפסוק לתינוקות.

בפוסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנימוק "דשו בו רבים" (המופיע במסכת יבמות) עלה במסגרת הדיון בשאלה האם לאסור את העישון מחמת הסכנה לבריאות.[4]

החפץ חיים פוסק להלכה, בהסתמך על חוות דעת של רופאים, כי האיסור בעישון סיגריות נובע מהציוויים על שמירת הנפש.[5] לעומתו כתב הרב משה פיינשטיין בתשובה הלכתית משנת תשכ"ד:

”הנה בדבר עישון סיגריות, ודאי מכיון שיש חשש להתחלות מזה, מן הראוי להזהר מזה. אבל לומר שאסור מאיסור סכנתא, מכיון שדשו בה רבים כבר איתא בגמרא בכהאי גוונא "שומר פתאים ה' " (שבת קכט,ב; נדה לא,א), ובפרט שכמה גדולי תורה מדורות שעברו ובדורנו שמעשנין.[6]

גם הרב עובדיה יוסף פוסק כי הדבר אינו מהווה ביטול ציווי מהתורה, וזאת על פי הפסוק "שומר פתאים ה'" המבטא אמונה כי אלוהים שומר מפני סיכונים הנובעים מדבר ש"דשו בו רבים" (שנהגו רוב העולם לעשותו). אך גם הוא מודה שעל פי רוח ההלכה רצוי שלא לעשן.[7]

לעומתם כתב הרב אליעזר יהודה ולדנברג בספר "ציץ אליעזר":

”נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר ...'והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה''. דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר,... אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים היזיקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת 'הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה'... אם כן בודאי ובודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר שומר פתאים ה'”[8].

בפולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר הבדיחה והחידוד מביא בדיחות המבוססת על ניב זה, הנה אחת מהן:

מלמד שמע, שהבריות מרננים אחריו ואומרים עליו, שטיפש הוא. נתן שתי אצבעות לתוך חוטמו ואמר:
אעלה לגג ואקפוץ למטה. לא אינזק, משמע שבאמת טיפש אני ונתקיים בי “שומר פתאים ה'”; אינזק – סימן, ששקר בפי הבריות.
אמר ועשה…וכששבה רוחו אליו והוברר, שהגיע לכלל ריסוּק-איברים, בּיקשׁ שיתנו לו מים ליטוֹל ידיו. נטל וּבירך:
“ברוך שעשני חכם!”
[נוסח אחר:
אמר ועשה…וכשפקח עיניו וראה, שנשברו לו יד ורגל, נהנה ואמר:
כל ימי ידעתי, שהבריות שווא ידברו, ואני חכם. אבל לא ידעתי,
שחכם מחוּכּם אני עד כדי כך…][9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל', עמוד ב'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ע"ב, עמוד א'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"י, עמוד ב'
  4. ^ חיים נבון, עישון סיגריות במבחן ההלכה, תחומין כט, תשס"ט, באתר "דעת"
  5. ^ בספרו ליקוטי אמרים, פרק י"ג.
  6. ^ הרב משה פיינשטיין בספרו שו"ת "אגרות משה", כרך ה', חלק יורה דעה, סימן מ"ט.
  7. ^ הרב עובדיה יוסף בספרו שו"ת "יחווה דעת", חלק ה', סימן ל"ט.
  8. ^ שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן לט
  9. ^ אלתר דרויאנוב, "ספר הבדיחה והחידוד" בפרויקט בן-יהודה