שדרות הגעתון
 | |
| אפיק הזרימה של נחל הגעתון בשדרה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | נחל געתון הזורם לאורך השדרה |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | 1934–1935 |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | נהריה |
| שכונה | עיר צפון |
| רחובות מסתעפים | ויצמן, הרצל, לוחמי הגטאות, רמז וז'בוטינסקי, גולומב, וולפסון, עזריאל רייצ'יק, שביל הגנים וכביש 4 (רחוב העצמאות). |
| אתרים | תחנת רכבת נהריה, העירייה, חנות מפעל זוגלובק, מלון קרלטון, התחנה המרכזית, ועוד. |
| קואורדינטות | 33°00′24″N 35°05′43″E / 33.0066667°N 35.0951609°E |
  | |
שדרות הגעתון היא שדרה ראשית המהווה את מרכז העסקים העירוני של נהריה. השדרה נקראת על שם נחל געתון הזורם במרכזה. בשדרה נמצאים סניפי בנקים, בתי קפה, מסעדות, בנייני משרדים, מרכז תחבורה וחנויות רבות.
שדרות הגעתון הם אחד הסמלים הבולטים ביותר של העיר נהריה. השדרה מתחילה בצומת נהריה ונגמרת בים התיכון בשפך הגעתון לים, שם מתחילה טיילת נהריה.
מבנה הרחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
השדרה מתחילה בקרבת "קניון ארנה נהריה" מכיוון מזרח ומסתיימת עם "פארק תרבות ופנאי" ממערב. השדרה נבנתה כך שבמרכזה זורם נחל (נהר) הגעתון. השדרה מתחברת, בין השאר, לשני רחובות אורכיים מרכזיים בנהריה, ויצמן והרצל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדרות הגעתון נבנו בשנת 1934 והם הרחוב הראשון שנבנה בנהריה.
בשנת 1937 גודר נחל הגעתון הזורם במרכז השדרה וניטעו עצי אקליפטוס בשני צידיו במטרה למנוע את עליית מפלס המים בנחל, שהיה אז נחל איתן, ולמנוע הצפות ושיטפונות. מאמצים אלו עלו על שרטון והאזור מועד בחורף להצפות ושיטפונות.
כבר בחורף 1944 התרחש שיטפון גדול בעיר כתוצאה מעליית מפלס מי הנחל. בשיטפון נגרמו נזקים לענף החקלאות ולענף המסחר, שני הענפים הבולטים והחשובים ביותר בעיר. כמו כן, בשיטפון נהרגו שני חיילים בריטים ותושב נהריה יהודי אחד.
בחודש ינואר 2020 עלה נחל געתון על גדותיו והציף רחובות רבים באזור מרכז העיר. ב-8 בינואר, בשיא ההצפות, ביקש ראש העיר רונן מרלי מהתושבים שלא לצאת מבתיהם וכוחות צה"ל הוזעקו לעיר על מנת לסייע בחילוץ תושבים[1][2].תושב העיר מוטי בן שבת 38 טבע בשיטפון כשניסה לסייע למשפחה שרכבה נסחף[3][4]. הוא אותר ללא רוח חיים במרינה בעיר[2]. ראש העיר העריך כי אמדן הנזקים נע בין 200 ל-300 מיליון שקלים[5]. בדוח מבקר המדינה, שפורסם כחצי שנה לאחר האירועים, הובעה ביקורת על היערכות עיריית נהריה לשיטפון: נמצא שהעירייה לא הכינה תוכניות לתשתיות הניקוז בתחומה, ולא תחזקה אותן באופן קבוע.[6][7]
החל מחורף 2022 החלה תוכנית לצמצום המים המגיעים מנחל הגעתון אל העיר, החל מגב ההר שמוביל את המים בנחל, בוצעו מספר צעדים בניהם בורת ספיגה ונקודות ריכוז של המים טרם כניסתם לנחל המוביל לעיר, והוצאתם בהדרגה אל הגעתון, יחד עם הרחבת מעבר המים הסמוך לקניון ארנה, דבר שהוביל לצוואר בקבוק וגרם לשיטפון הרב בשנת 2020.
אתרים ומבנים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשימת אתרים ומבנים מרכזיים בשדרות הגעתון, מסודרים ממערב למזרח:
- טיילת נהריה - לאורך חוף הים.
- פארק תרבות ופנאי - פארק ספורט ומשחקים ששטחו 18 דונם. בפארק רחבה מרכזית המיועדת לאופניים, גלגיליות וסקייטבורד, מסלולים צדדים לאופניים וגלגיליות, מגרש הוקי גלגיליות, מגרש כדור-סל, מגרש קטרגל ומתקני שעשועים. בפארק הושקעו 8 מיליון ש"ח[8]. בשנות ה-50 של המאה ה-20 ובשנות ה-60 של המאה ה-20 היה במקום מגרש ששימש את תלמידי בית הספר ויצמן וזכה לכינוי "גן אריה", על שם אריה צימרינג, המורה לחינוך גופני בבית הספר. ביוזמתו של צימרינג, הוכשר הפארק לאימוני אתלטיקה קלה: קפיצה לרוחק, קפיצה לגובה, זריקת דיסקוס, הדיפת כדור ברזל והטלת כידון.
- אמפיתיאטרון - בשדרות הגעתון 46 שוכן אמפיתיאטרון שבשנות החמישים שימש כקולנוע ותיאטרון. היציע בנוי מאבנים שהונחו באופן מדורג. כיום משמש המקום לפעילויות ספורט.
- בית כהן - הפנסיון השני בנהריה.
- מאפיית זליג ויעקב - המאפייה הראשונה בנהריה, נפתחה בשנת 1938. לפי רשמים גרמניים שונים, המאפייה אפתה לחם, לחמניות ועוגות. המבנה של המאפייה עדיין קיים וכיום שוכנת בו חנות "צוקולטה".
- מספרת בליצבלאו - אחת משתי המספרות הראשונות בנהריה. ב-26 במאי 1948 התרסקה במקום פצצה. מר בליצבלאו סיפר על כך: ”אחר הצהריים היו אנשים במספרה, ביניהם ילד בן שלוש וחצי, דניאל נוימן ואימו וכן ארנון גולדברג, שעבד במודעות שטיינברג. דניאל לא היה שקט ובכה בשעת התספורת, הצעתי לאמו לעמוד ליד הדלת ואכן הילד נרגע. אז החליטה אמו לקנות לו ממתק. כשעמדה ליד הדלת בדרכה חזרה למספרה, נפלה הפצצה. האם עפה למרחק שני מטר, היא ניצלה, אך הילד דניאל מת במקום.”
- קפה פלטוב - בית קפה-בר שנקרא בהמשך קפה גינתי. גבי זוהר ז"ל, תושב העיר, סיפר על המקום: ”בקצה המזרחי של החצר, בסמוך לעצים הגבוהים שהיו גם גבול החלקה, במת עץ עם 4 עמודים תומכי גגון מיצל, כשממערב לבמה רחבת ריקודים חלקה. את הבמה איישו בין שלושה לארבעה נגנים, ובכל יום החל מהשעה 5 בערב היו מתכנסים הרבה אנשים, יושבים, שותים קפה ואוכלים גלידה והנגנים משמיעים מוזיקה לריקודים. המקום היה נסגר בד"כ בחצות ולפעמים גם לאחר מכן. תוך כדי השמעת המוזיקה היו עולים זוגות לרחבה ורוקדים.”
- פינגוין - בית קפה ומסעדה שנוסדה בשנת 1940 על ידי משפחת אופנהיימר, והיה הותיק והמוכר בעיר עד סגירתו בשנת 2023.
- מלון קרלטון - הפנסיון הראשון בעיר נהריה. המלון נוסד בשנת 1936 על ידי טוטי לוי ובעלה פאול לוי. במלחמת העולם השנייה התגייסו השניים לצבא הבריטי ויוסף נויברגר, עורך דין בהכשרתו, החליף אותם. לאחר שהמלחמה הסתיימה, חזרה לוי לנהל את המלון.
- עיריית נהריה - בניין משרדי העירייה ורחבה גדולה.
- מודעות שטיינברג - בגעתון 41 הוצא בעבר המקומון "מודעות שטיינברג" שהיה המקומון הראשון בארץ. במקומון הופיעו פרסומות, דיווחים על אירועי תרבות, דיווחים על אירועים פרטיים (נישואין, לידות ופטירות). המקומון יצא משנת 1944 ועד תחילת שנות האלפיים. נכון לשנת 2020, נמצא במקום סניף של שופרסל.
- זוגלובק - בשנת 1937 ייסדו המשפחות קבליצקי וזוגלובק בשדרות הגעתון את זוגלובק - מפעל לעיבוד בשר. המפעל זכה להצלחה רבה.
- מתחם אגד - תחנה מרכזית נהריה ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר נהריה והגליל המערבי. מרכז מסחרי המכיל חנויות רבות.
- פסאז' הגעתון - תחנת הרכבת נהריה המשרתת את אזור הגליל המערבי, מרכז מסחרי, מלון ומשרדים.
- צומת נהריה - כביש 4 וכביש 89.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאול מ. שאשא (עורך), לטייל בנהריה - מדריך למבקר בעיר (עמ' 35-49), ביחד, 2012
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נהריה מתרחבת שנות ה-50' - המסחר המתרחב, באתר של חנה קליין לתולדות נהריה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הצפות כבדות בנהריה. התושבים קיבלו הנחיה לא לצאת מהבתים, באתר כיפה, 08.01.2020
- ^ 1 2 דן לביא ועדי חשמונאי, ההצפות בנהריה: לוחמי צה"ל הוזעקו לסייע בחילוץ תושבים, 08.01.2020 19:41
- ^ נעה שפיגל, שלג החל לרדת בצפון, עיריית נהריה ביקשה מהתושבים להישאר בבתים, באתר הארץ, 8 בינואר 2020
- ^ אחיה ראב"ד, נהריה: ניסה לחלץ בני משפחה בהצפות - וטבע למוות, באתר ynet, 8 בינואר 2020
- ^ אחיה ראב"ד, "נהריה עיר מוכת אסון, התשתית נהרסה כמעט כליל", כלכליסט, 9 בינואר 2020
- ^ משה כהן, מערכות הניקוז לא תוחזקו: ביקורת על היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות, באתר מעריב אונליין, 30 ביוני 2021
ירון דרוקמן, המבקר: ישראל לא ערוכה למזג האוויר הקיצוני, סכנת הצפות בערים - ללא מענה, באתר ynet, 30 ביוני 2021 - ^ היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות ותפקודן במהלך חורף 2020 (עמ' 1194–1195), באתר מבקר המדינה, התשפ"א – 2021
- ^ פארק תרבות ופנאי, באתר עיריית נהריה