שדה עמודים

שדה עמודים

מידע כללי
סוג	אתר ארכאולוגי, גנים לאומיים בישראל
מיקום	טבריה
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1968
תאריך פתיחה רשמי	1968
מידות
שטח	0.162 קמ"ר
קואורדינטות	32°48′55″N 35°24′36″E
(למפת הגליל העליון מוגדלת)   שדה עמודים (למפת הגליל העליון רגילה)   שדה עמודים (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום שדה עמודים (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום שדה עמודים

העמוד העומד על תילו בשדה עמודים

שדה עמודים הוא אתר ארכאולוגי בבקעת בית נטופה באזור מחלף גולני. באתר נמצאו שרידי מבנה שככל הנראה שימש בית כנסת.

גילוי האתר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

האתר התגלה בשנת 1905 בידי החוקרים היינריך קוהל וקרל ואצינגר, במהלך הסקר שערכו בגליל, שבמהלכו נחשפו בתי כנסת עתיקים רבים. באתר נמצאו שרידי ישוב רציף, החל מהתקופה הרומית וכלה בתקופה הערבית.

תיאור האתר

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

בית הכנסת

בית הכנסת נבנה בשלהי המאה השלישית או בתחילתה של המאה הרביעית לספירה. זהו מבנה מלבני (14.10x18.75 מטר) מרוצף לוחות אבן, שחזיתו, בעלת שלושה פתחים, פונה אל ירושלים. פנים המבנה מחולק על ידי שני טורי עמודים על אדנים, שבעה עמודים לכל טור, לאולם תווך (רחבו 6.21 מטר) ושתי סיטראות (רוחב כל אחת 3.15 מטר) טור ערב של שני עמודי פינה כפולים שלחתכם צורת לב ושני עמודים נוספים הפרידו בין אולם התווך לסטיו הפנימי המקביל לכניסה. לבנין הייתה כניסה צדדית נוספת מצד מזרח.

כמו בבית הכנסת בכפר נחום, לא נמצא במבנה שום סימן לארון קודש, וככל הנראה היה מיטלטל, כברוב בתי הכנסת מהטיפוס הקדום.

חזית המבנה

מעיטור חזית בית הכנסת שרד אך מעט, כיוון שהיא נהרסה במהלך השנים ושרידיה פזורים על יד בית הכנסת. על משקוף הפתח האמצעי מופיעות צדודיות של שני אריות שפניהם מופנות ישר ורגלו של כל אחד מהם מוצבת אל ראש פר וביניהם עומדת אמפורה. משקוף הדלת הצדדית מוקף תשליב ומחולק לשלושה ספינים, שעליהם שושנים ודמות בעל חיים שהושחתה כמעט כליל. כותרות העמודים הן בסגנון דורי, ועיבודן גס.

באתר נתגלתה כתובת בארמית, וזה לשונה : "יועזר חזנה/ושמעון /אחוי עבדו/הדן תרא דמרי/שמיא" ותרגומה - "יועזר החזן ואחיו שמעון עשו (נדבו) את השער הזה של אדון השמים"

זיהוי המקום

אבן מעוטרת עם אריה עליה

להשערת החוקרים^{[דרוש מקור]} במקום שכן כפר עוזיאל, מגוריהם של משמרת הכוהנים "אביה". לדעת הארכאולוג ד"ר דרור בן-יוסף יש לזהות את חורבת עמודים עם 'כפר נמרה' יישוב הנזכר בתלמוד הירושלמי מפי רב הונא: "שלוש מאות חנויות של מוכרי טהרות היו במגדל צבעיה ושלוש מאות חנויות של אורגי פרוכות היו בכפר נמרה". הנימוקים לזיהוי תלויים בראש ובראשונה בהשתמרות השם 'נמרה' בשרידי כפר נמרין, הנמצא כשני ק"מ דרומית-מזרחית לחורבת עמודים. כמו כן, בחורבת עמודים נמצאו שרידים יהודים מובהקים (בית כנסת וכתובות) מן התקופות הרומית והביזנטית בהתאמה לדברי רב הונא המעיד על כפר נמרא כיישוב יהודי מובהק. את זיהוי 'כפר עוזיאל' יש להעדיף, לדעת בן-יוסף בסמוך ליישוב עוזייר (בבקעת בית נטופה) המשמר רכיב מהשם עוזיאל.

לקריאה נוספת

• צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ־ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"א, עמודים 134–135.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שדה עמודים בוויקישיתוף

• גן לאומי שדה עמודים
• דרור בן-יוסף, של מי החורבה הזאת?, בשביל הארץ (גיליון 51), הוצאת רשות הטבע והגנים, אוגוסט-ספטמבר 2012.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.