שדה בריר

שדה בריר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג surface mine עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°12′07″N 35°10′31″E / 31.201956°N 35.175179°E / 31.201956; 35.175179
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שדה בריר הוא אזור בנגב, הנמצא כ-3.7 ק"מ מערבית לערד וכ-3.5 ק"מ מכסייפה. בשדה בריר נמצא היישוב הבדואי אל-פורעה, שבו אלפי תושבים, וכפרים בלתי מוכרים. שדה בריר מיועד להקמת מכרה פוספטים של חברת כיל רותם מקבוצת כימיקלים לישראל, ותוכנית זו נתקלה בהתנגדות עזה של תושבי היישובים הסמוכים, בנימוק שהכרייה תפגע בבריאותם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבץ הפוספטים בשדה בריר התגלה כבר בשנת 1957, במהלך סקר גאולוגי, שערך המכון הגיאופיסי לישראל[1]. שדה הפוספט שהתגלה הוא בשטח רחב יותר ומשתרע לאורך כל בקעת ערד. "שדה בריר" הוא חלקו הדרום־מזרחי של שדה זה, בו יש היתכנות כלכלית לכרייה, והוא מכיל כ־70 מיליון טון של פוספוריט (הסלע ממנו מופק הפוספט)[2]. עם זאת לא בוצע הפקת פוספטים במקום, מאחר שבאותה עת פעל כבר מכרה בו עתודות גדולות באורון, ואחר כך הקמו אתרי כרייה בצין ובמישור רותם[2].

בשנת 2004 הגיש חברת "כיל רותם" בקשה לעיריית ערד, שבשטח השיפוט שלה מממוקם שדה בריר, להקמת מכרה פתוח באתר, לאור העובדה שעתודות הפוספטים במכרות שלה במישור רותם, בצין ובאורון צפויים להיגמר בשנות ה-20 של המאה ה-21. בנוסף אתרים אחרים בנגב בהם מרבצי פוספטים הם בתחומי שמורת טבע, כך ששדה בריר (יחד עם מרבץ "זהר דרום" הסמוך) הוא המקום היחיד בו נותרו עתודות[3]. בינואר 2005 ערכה החברה מפגש עם תושבי ערד בו הציגה את התוכנית, לאחר שקבוצה של תושבים התנגדה להקמתו[4]. בפברואר 2005 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בערד דחתה את הבקשה, וגם ראש העירייה מוטי בריל הודיע שיפעל נגד התוכנית[5]. דחיית הבקשה לכרייה באתר על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא סתמה את הגולל על התוכנית, שכן בקשה מסוג זה יכולה להיות מאושרת בוועדה המחוזית או הארצית לתכנון ובנייה. "כיל רותם" אכן פנתה בשלב הבא לוועדה המחוזית שבמקביל הצטרפו להתנגדות משרד הבריאות וארגוני איכות הסביבה. שטענו, על בסיס חוות דעת של שני מומחים לבריאות הציבור, כי הקמת המכרה והפעלתו יגרמו לעלייה בשיעורי התמותה השנתיים בעיר ערד ובשני היישובים הבדוויים הסמוכים, אל פורעה וכסייפה, ויגרמו נזק בלתי הפיך לדימויה של ערד כעיר מקלט לאוכלוסייה אסמתית ויפגעו בערכי נוף[6]. עם זאת החברה להגנת הטבע הודיעה שלא תתנגד לתוכנית, מאחר ש"אישור המכרה הוא עובדה קיימת"[7]. בנוסף החלו עובדי חברת "כיל רותם" במאבק למען אישור התוכנית, בטענה שהוא חיוני לעתיד פרנסתם[8]. במאי 2013 אף ערכו עובדי החברה הפגנה למען הכרייה, בה נשאו שלטים בהם נכתב "פוספסט הוא הלחם של הילדים שלנו"[9].

בתחילת 2009 אושרה התוכנית בוועדה המחוזית ומיד אחר כך קבוצה של 276 תושבים מערד, כסייפה ואל-פורעה הגישו עתירה לבג"ץ נגדה[10]. במסגרת הדיונים בעתירה נטען כי מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אלוף יוחנן לוקר, הפעיל לחצים על ראשי משרד הבריאות כדי שיוותרו על התנגדותם להקמת מכרה[11] ( באוגוסט 2016 מונה לוקר ליו"ר "כימיקלים לישראל"[12]). בעקבות חשיפה זו פנה יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, ח"כ דב חנין, למבקר המדינה בבקשה לחקור את הטענות על מעורבות בלתי תקינה לכאורה של משרד ראש הממשלה בקידום הפרויקט[13].

בעקבות העתירה עברה התוכנית לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה כעדכון ל"תמ"א 14" (תוכנית מתאר ארצית לאתרי כריה וחציבה)[14]. במסגרת הדיונים הודיעה משרד הבריאות הודיעה שהוא נגד כל כרייה בשדה בריר, בתגובת המשרד לתוכנית נכתב: "אנו סבורים כי הפקדת התוכנית תביא לפגיעה אמיתית ולסכנה לבריאות התושבים הגרים באזור ואנו סבורים כי יש לדחות את התוכנית"[15]. במסגרת הליכי אישור התוכנית נבדקה רמת הזיהום באתר אורון במטרה להעריך, על סמך הנתונים אלו, את כמות הזיהום שתיפלט ממכרה החדש[16]. בנוסף נבדקו מספר אתרים חלופיים, אך כולם נדחו מאחר שחלקם הם כבר שמורות טבע וחלקם מיועדים להיות שמורות[17]. במרץ 2015 הודיעה חברת "כימיקלים לישראל" כי אם לא תאושר הכרייה היא תפטר מאות עובדים ועתיד כל פעילות הפוספטים והדשנים שלה בישראל תועבר למקומות אחרים בעולם[18].

ב-1 בדצמבר 2015 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תוכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה, המאפשרת כריית פוספטים בשני אזורים צמודים בבקעת ערד: שדה בריר וזוהר דרום[19]. בפברואר 2016 עתרה עיריית ערד נגד אישור התוכנית[20].

ב-5 במרץ 2018 אישרה הממשלה תוכנית זו, חרף התנגדות משרד הבריאות[21]. לטענת התושבים המתנגדים להקמת מכרות אלה, "מחצבות הפוספטים מהוות מקור לגרימת מפגעי רעש וזיהום אוויר באבק כתוצאה מפעולות הכרייה, הכוללות קידוחים, פיצוצים, חציבה וכרייה, העמסה ופריקה של טפל ופוספט והעברתם למפעלים אשר מתבצעות 6 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. תושבים הגרים קרוב למכרה ינשמו את החלקיקים המרחפים, דבר שעלול לגרום למחלות בדרכי הנשימה וגידול בתמותה ממחלות לב וריאה."[22] לעומתם טוענת חברת "כיל רותם" שאין כל סכנה בריאותית בכרייה[23].

בפברואר 2019 בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד האישור לתוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה, וקבע כי ההשלכות הבריאותיות שלה לא נבחנו במלואן[24]. בתגובה ראש עיריית ערד ניסן בן חמו קרא לשר האוצר משה כחלון לבטל את התוכנית[25]. בנוסף באותה עת הודיע מינהל התכנון במשרד האוצר כי התוכנית לכרייה בשדה בריר לא תצא לפועל לפני שתוסדר העברת התושבים הבדואים מהאזור[26].

בקיץ 2020 חשף תחקיר של אתר "המקום הכי חם בגיהנום" כי למרות איומי חברת "כימיקלים לישראל" כי היא תאלץ לסגור את פעילות הפוספטים והדשנים בישראל, כולל מכתב ששלח מנכ"ל החברה רביב צולר לראש הממשלה במרץ 2020, שבו טען כי אם לא תתקבל החלטת ממשלה שתאפשר לחברה לכרות פוספטים בשדה בריר, "אנו נאלץ, בכאב גדול ובעיצומו של המשבר הנוכחי, להוציא בתקופה הקרובה למעלה מ-1,000 עובדי רותם ישירים (ישפיע על עוד כ-5,000 במעגל השני) לחופשה ולהפסיק לחלוטין את עבודת המפעל". בפועל עתודות הפוספט של החברה בבבקעת צין ובקעת אורון יספיקו לתקופה של 25 שנים או עד למיצוי חומר הגלם (על פי דוחו"ת החברה עצמה)[27]. בנוסף נחשף כי בתסקיר השפעה על הסביבה של התוכנית לא נבדקה השפעת החלקיקים שמקורם בכריית פוספטים במכרות פתוחים, הגורמת לפליטת ופיזור חלקיקים המכילים בין השאר מתכות רעילות ורדיונוקלידים[28].

ב-11 באוקטובר 2021, דחה בג"ץ סופית את עתירת הרשויות המקומיות והתושבים בנוגע לכרייה בשדה בריר, וקבע כי תוכנית הכרייה תוכל לצאת לדרך לאחר ביצוע תוכנית מתאר מפורטת, תוך בחינת ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים של הכרייה[29]. מיד אחר כך שרת הפנים, איילת שקד אישרה את תוקף התוכנית, אך בדצמבר 2021 הגישה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ערר, לפיו יוקפא הקידום של התוכנית ל-180 יום עד שיערך דיון בממשלה באשר למדיניותה בנושא[30]. אולם ממשלת ישראל השלושים ושש לא הספיקה לערוך דיון בנושא לפני שנפלה[31].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי ארציאלי, מרבצי פוספאטים עשירים נתגלו בחבל ערד, הארץ, 22 בינואר 1962
    שדות פוספטים עשירים-בערד, למרחב, 22 בינואר 1962
  2. ^ 1 2 דויד סודרי, סלעי הפוספט של ישראל, בתוך מלח הארץ - חוברת מס' 7 - סדרה למחקרי ים המלח, עורך אברהם סטרינסקי, המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית, 2013
  3. ^ דוד סודרי, אוצר לאומי, באתר הארץ, 9 באפריל 2006
  4. ^ ניר חסון, תושבי ערד יוצאים למאבק נגד מחצבת-ענק: "תפגע באיכות האוויר", באתר הארץ, 25 בינואר 2005
  5. ^ ניר חסון, נדחתה בקשה להקים מחצבה סמוך לערד, באתר הארץ, 25 בפברואר 2005
  6. ^ יורם גביזון, כי"ל נגד תושבי ערד - בקרב של 600 מיליון דולר בשנה, באתר הארץ, 28 ביולי 2008
    אורית בר-גיל, ‏נדחתה ההכרעה לגבי הקמת מכרה הפוספטים בדרום, באתר גלובס, 28 ביולי 2008
  7. ^ בתיה רודד ודב פוניו, איפה החברה להגנת הטבע, באתר "העוקץ", 28 באפריל 2011
    דב פוניו, הסכמה שבשתיקה, באתר "העוקץ", 6 בדצמבר 2011
  8. ^ מאמר תמיכה בכרייה של עובד החברה - אורי יסעור, הגנה על הכרייה, באתר "העוקץ", 17 באפריל 2011
  9. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, המאבק על שדה בריר: תושבי ערד התעמתו עם עובדי כיל, באתר TheMarker‏, 5 במאי 2013
  10. ^ שמואל דקלו, ‏עתירה לבג"ץ נגד הקמת מכרה פוספטים בשדה בריר: יביא לעליית התמותה בערד והסביבה, באתר גלובס, 24 במרץ 2009
  11. ^ יהונתן ליס וצפריר רינת, תושבי ערד נגד האלוף יוחנן לוקר שתומך במכרה שבו אורניום, באתר הארץ, 2 במרץ 2011
  12. ^ שלומית לן, ‏"מה, עשר שנים אהיה יו"ר כיל? אני בא, עושה והולך הלאה", באתר גלובס, 26 ביולי 2019
  13. ^ יהונתן ליס וצפריר רינת, דרישה מהמבקר להתערב בהקמת המכרה ליד ערד, באתר הארץ, 23 ביוני 2011
  14. ^ ד"ר בתיה רודד, תושבי ערד יוצאים לקרב אחרון למניעת הקמת מכרה פוספט ליד עירם, באתר "שיחה מקומית", 6 באוקטובר 2014
  15. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר ואורה קורן, גרמן: משרד הבריאות מתנגד לכריית הפוספטים בשדה בריר ליד ערד, באתר TheMarker‏, 24 באפריל 2013
  16. ^ צפריר רינת, רמת הזיהום באורון תקבע אם יוקם מכרה בשדה בריר, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2011
  17. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, כריית הפוספטים בדרום: האם אפשר להגן על הטבע, וגם על בני האדם?, באתר הארץ, 1 ביוני 2013
  18. ^ עמירם ברקת, ‏כיל: אם לא יאפשרו לנו לכרות בבריר - נפטר מאות עובדים, באתר גלובס, 16 במרץ 2015
  19. ^ צפריר רינת וערן אזרן, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה כריית פוספטים בשדה בריר, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2015
  20. ^ אתר למנויים בלבד אלמוג בן זכרי, עיריית ערד עתרה לבג"ץ נגד אישור התוכנית לכריית פוספטים בשדה בריר, באתר הארץ, 8 בפברואר 2016
  21. ^ תוכנית מתאר ארצית לכרייה ולחציבה - תמ"א 14/ב - ערר משרד הבריאות, באתר של משרד ראש הממשלה, 5 במרץ 2018
  22. ^ בג"ץ 512/19 - עתירה למתן צו על תנאי, באתר "נבו"
  23. ^ בריאות ואיכות האוויר בערד ובסביבה, באתר "הכול ברור"
  24. ^ בתיה רודד, נדחתה כריית הפוספטים בשדה בריר, באתר "העוקץ", 6 במרץ 2019
  25. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, הממשלה תחויב לנמק את סירובה לדון בתוכנית לכריית פוספטים בשדה בריר, באתר הארץ, 28 בפברואר 2019
  26. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת ואלמוג בן זכרי, כריית הפוספטים בשדה בריר צפויה להידחות בזמן רב, באתר הארץ, 29 בינואר 2019
  27. ^ ניב חכלילי ואביגייל ביטון, אבק מלא אינטרסים: כך מנסה כיל להרחיב את הכרייה, כשברקע מסתתר הר פסולת מסוכן, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 11 ביוני 2020
  28. ^ ניב חכלילי, "החלקיקים שמקורם בכריית פוספטים כמעט ולא נחקרו", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 11 ביוני 2020
  29. ^ שני אשכנזי, ‏בג"ץ דחה את העתירות נגד הכרייה בשדה בריר, עם כוכבית, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2021
  30. ^ שני אשכנזי, ‏קידום תוכנית הכרייה בשדה בריר יוקפא ל-180 ימים, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2021
  31. ^ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, כריית הפוספטים: החמצנו הזדמנות לשינוי מדיניות, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2022