שב עלי והתחמם
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| איורים | מנחם פרי |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת הקיבוץ המאוחד |
| תאריך הוצאה | 2017 |
| מספר עמודים | 410 |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 1 |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | "הספריה החדשה" |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 003950890 |
שב עלי והתחמם הוא מיקרו-ביוגרפיה של יחסי יוסף חיים ברנר ואורי ניסן גנסין מאת מנחם פרי. הספר יצא לאור בשנת 2017, בסדרת הספריה החדשה של ספרי סימן קריאה והוצאת הקיבוץ המאוחד.
תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר מתאר את יחסיהם המורכבים של שני הסופרים לאורך עשר שנים, תוך התמקדות במתח ההומוארוטי ביניהם. בלב פרשנותו של פרי ליחסי השניים עומד שירו של ביאליק, "ביום קיץ, יום חום", שהשניים קראו יחדיו בחדרו של גנסין בוורשה בספטמבר 1900 והוסיף להיות מוקד ביחסיהם במשך השנים. באמצעות בחינה של שלל טקסטים ומסמכים, וקישורם יחדיו תחת מערכת היפותזות שממַשמַעת אותם, מתאר פרי את התחנות המרכזיות בדרמה של יחסי השניים, עד לנתק המוחלט ביניהם בשנותיו האחרונות של גנסין.
אבנר הולצמן כתב על הספר:
”שב עלי והתחמם הוא ספר כל כך עשיר, פתוח ורב רבדים, שהוא מזמין דיבור עליו מכיוונים שונים. אולי הדבר הראשון הלוכד את העין הוא עושר הגילויים הגדולים והקטנים על עניינים שכאילו נחקרו ומוצו עד דק. והנה, המבט המקורי של מנחם פרי מוצא בהם דברים שלא ישוערו. (...) יש רגעים שבהם אתה באמת נותר פעור פה. (...) הסיפור בונה את דרמת היחסים בין ברנר לגנסין מהמוני פרטים שההתבוננות בהם, פירושם וצירופם יחד הם מלאכת מחשבת של קריאה. (...) אבל קריאה של מה? מהו הטקסט בשב עלי והתחמם? מתחום הספרות עצמה יש כאן רק שתי יצירות קצרות, שירו של ביאליק "ביום קיץ, יום חום", ורשימת הזיכרון של ברנר "אורי ניסן". אבל סביבן רוחש מרחב עצום של טקסטים ונתונים נוספים שנצברו במסע בילוש ספרותי ממושך. (...) הסיפור הזה מבוסס על מחקר ואיסוף עובדות מדהים ביסודיותו. (...) [פרי] מגיש עתה לקוראיו סוג חדש של רומן דוקומנטרי, או דוקומנטרי למחצה, שבכמה מהיבטיו הוא בנוי לתלפיות, מקושר ומנומק מתוך עצמו, אבל בחלקים אחרים נותר חופשי. הוא בונה עולם מלא, ובעת ובעונה אחת מתעד באופן רפלקסיבי את תהליך הכתיבה ומעלה שאלות עקרוניות על עצם מהותה של הספרות ועל טיבו של מעשה הקריאה.” [1]
הספר נתקל בלא מעט ביקורת שערבבה בין הומוארוטיות להומוסקסואליות (עפרי אילני, אריק גלסנר, אורין מוריס, יהודה ויזן ואחרים).
יהודה ויזן עסק במניעיו לכאורה של פרי בכתיבת הספר:
- ”לפנינו ניסיון אחרון, מבויש ונואש, של מי שהיה פעם מלך וכיום הודח מן הבון-טון המחקרי בידי "פוליטיקת הזהויות" או בשמה המקוצר "השיח" – לשוב לאור הזרקורים ולגרור איתו לשם גם את מרכולתו הוותיקה והמאובקה ("תורת הפערים", "השיר המתהפך", "הקריאה המקסימלית", "סף המיצוי" ושאר מונחים) ארוזה במעטפת צבעונין עכשווית, כלומר עטופה כגופה בדגל הלהט"בי...”[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספר באתר ההוצאה
- הפרק הראשון באתר "עברית"
על הספר:
- יהודה ויזן, "נפילתו של נפיל", השילוח, 3, פברואר 2017
לילך לחמן, מנחם פרי מספר על הקשר ההומו-ארוטי בין ברנר וגנסין, באתר הארץ, 26 בינואר 2017- אבנר הולצמן, עולם מלא: על 'שב עלי והתחמם', באתר הספריה החדשה, 22 בפברואר 2017
- עפרי אילני, היום שבו נולד הסטרייט הציוני, באתר הארץ, 22 בפברואר 2017
- אריק גלסנר, "שב עלי והתחמם": יחסים הומוסקסואלים בין ענקי הספרות העברית, באתר ynet, ב-25 בפברואר 2017
- מנחם פרי, שירת הפרטים: למה כתבתי את 'שב עלי והתחמם', מאזניים, מרץ 2017
- מנחם פרי, הארכיון לבדו הוא רק שאריות ופסולת, אתר מנחם פרי, פורסם לראשונה באתר הספריה החדשה ב-4 במרץ 2021
- יוני ליבנה, ריאיון עם מנחם פרי, שב עלי והתחמם, "ידיעות אחרונות", 6 בינואר 2017
- "שב עלי והתחמם": הדיאלוג ההומואֶרוטי בין ברנר לגנסין – מיקרו־ביוגרפיה, אות 5, סתיו 2015
- אורין מוריס, "שב עלי והתחמם": הכישלון החרוץ של מנחם פרי, באתר הארץ, 9 בפברואר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אבנר הולצמן, עין בעין, ירושלים: כרמל, 2018
- ^ יהודה ויזן, "נפילתו של נפיל", השילוח, 3, פברואר 2017