שבתי סגל
הרב שבתי סגל (תרמ"א, 1881 – כ"ב בכסלו תשי"ח, 15 בדצמבר 1957) היה ראש ישיבה חסידי, ממקימי ספריית הרמב"ם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בפולין ללייב וחיה לבית ולדמן סגל בעיירה חוליוב. נישא לשרה לשוזר. בגיל 22 היה רב והשתייך לחסידות סדיגורה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר יחד עם האדמו"ר מרדכי שלום יוסף פרידמן לווינה. בשנת תרע"ו (1916) החל ללמד בישיבה בצ'רנוביץ. בשנת תרפ"ג (1923), משהוקמה ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל, הועמד הרב סגל בראשה, יחד עם הרב שמשון פוגלמן והרב צבי וייצנר. בפשמישל היה ממקימי המשמר היהודי (מטעם "השומר הצעיר") שהוקם ברובו מאברכים ובחורי ישיבה. בשנת תרפ"ז (1927) חזר לצ'רנוביץ וחזר ללמד שם. ב-1933 עלה לארץ.
ב-1935, שנת ה-800 להולדת הרמב"ם, אסף תרומות לאיסוף ספרים אשר היוו את הגרעין הראשוני של ספריית הרמב"ם ושימש כספרן הראשון של הספרייה. הספרייה שכנה ברחוב קלישר 50 בתל אביב (היום היא שוכנת בספריית בית אריאלה בתל אביב) והיא מהווה ספרייה תורנית המכנסת את אוצרות המחשבה וההלכה של העם היהודי לדורותיו.
בשנת 1954 כתב את סיפרו "ציוני ש"ס" (ש"ס – שבתי סגל). עם כתיבת הספר, השמיט את האות "א" משמו, בהתאמה לנוטריקון הפסוק[1]: "ברב שרעפי בקרבי תנחמיך ישעשעו נפשי". על ספר זה כתב רבי מרדכי שלום יוסף, האדמו"ר מסדיגורה: "יפוצו מעיינותיו חוצה בארות מים חיים, נובעות ממקורות טהורים ומנפש טהורה לומדת תורה לשמה לעשות צדקה עם ישראל, להושיט להם ספר זה לתועלת כל המעיינים בו". הספר עוסק בפרשנות לנושאים עיקריים בתורה.
נפטר ב כ"ב בכסלו תשי"ח, 15 בדצמבר 1957 ונקבר בהר המנוחות בירושלים. הניח אחריו אישה, חמישה בנים ושתי בנות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "הרב שבתי סגל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3594
