שבתי זליקוביץ
 | |
| בטקס קבלת פרס ירושלים תשפ"א. | |
| לידה |
26 בפברואר 1937 (בן 87) ט"ו באדר ה'תרצ"ז תל אביב |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | קריית ארבע |
| בת זוג | אילה זליקוביץ |
| אב | ישראל זליקוביץ |
| אם | אהובה זליקוביץ |
| פרסים והוקרה | פרס ירושלים[1] |
הרב שבתי זליקוביץ (ט"ו באדר ה'תרצ"ז, 26 בפברואר 1937) הוא רב ישראלי ופעיל ציבורי אשר הקים וניהל ישיבות ומוסדות חינוך ועלייה, ביניהם קריית החינוך "קול מבשר" במבשרת ציון וישיבת "בית יהודה" בכפר מימון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבתי זליקוביץ נולד בשנת ה'תרצ"ז (1937) בתל אביב לישראל ואהובה זליקוביץ. למד בישיבת כפר הרא"ה אצל הרב משה צבי נריה והיה בן שבט איתנים וגרעין גחל"ת (ראשי תיבות: גרעין חלוצי לומד תורה). לצד ידידיו הרב צפניה דרורי והרב יעקב פילבר, נשלח בידי הרב נריה בכיתה י' להקים במירון ישיבה לילדי עולים. בשנת ה'תשי"ד היה ממקימי ישיבת ההסדר כרם ביבנה,[2] ובהמשך למד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק.
בשנת ה'תשכ"א החל הרב זליקוביץ לשמש כר"מ בישיבת כפר הרא"ה בה למד. לאחר כשנתיים, עם חבריו הרב יוסי שריד והרב אליהו סופר, הקים את הישיבה התיכונית בני עקיבא "בית יהודה" בכפר מימון, אשר פעלה בתחילה בחוסר אמצעים מוחלט,[3] אולם התפתחה במהירות.[4] בהמשך הועמד בראש הישיבה הרב יעקב אריאל.
קריית החינוך "קול מבשר"[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תשכ"ט (1969), לאחר שישיבת "בית יהודה" בכפר מימון התבססה, הקים הרב זליקוביץ עם הרב סופר את הישיבה התיכונית "קול מבשר", על שם ספרו של הרב משולם ראטה, במבשרת ציון ועמד בראשה.[5]
בכסלו ה'תשל"ג (1972), נערכה הנחת אבן הפינה לקריה החינוכית "קול מבשר", בסיוע חבר הכנסת אברהם עופר, חבר נאמנים, ועולי העיירה צ'ורטקוב, אשר היו מתלמידיו של הרב ראטה. הקריה התפתחה משנה לשנה וכוללת מוסדות חינוך כגני ילדים, בתי ספר, ישיבה תיכונית, כיתות עולים, כולל ועוד.[6] בראש הקריה עמד הרב זליקוביץ.
בשנת ה'תשל"ד (1974), לצד הרב אורי כהן, ייסד הרב זליקוביץ בקריית "קול מבשר" את כולל מר"ץ (ראשי תיבות: מרכז צוותים), הנחשב כגרעין התורני הראשון, ואשר נועד בין השאר להכשרת מורים בפריפריה.[7] הוביל את הבאת הרב סיני אדלר ללמד בכולל מר"ץ.[8]
בשנת ה'תשמ"ה, עם עליית יהודי אתיופיה במבצע משה, עסק במבצע לוגיסטי מורכב לגיוס תרומות ובגדים לעולים, והקים בית תבשיל מיוחד, אשר סייע בתקופה מסוימת לאלפי עולים.[9] חמש שנים לאחר מכן, בשנת ה'תש"ן, הקים בקריית החינוך במבשרת ציון את בית הספר "לה"ב לבנות ולהבנות" (ראשי תיבות: ללימוד מקצועות הבנייה), תוך מטרה לבסס את עתידם המקצועי של בני העולים.
בסוכות ה'תשנ"ד (1993), לצד הרבנים נחום אליעזר רבינוביץ' ושלום גולד, דיקן מכללת ירושלים, הקים את "איחוד הרבנים למען עם ישראל וארץ ישראל", אשר פעל בחסות הרבנים אברהם אלקנה כהנא שפירא, משה צבי נריה ושאול ישראלי, ובשיתוף פעולה חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי ועוד, כנגד קידום הסכמי אוסלו, תוכנית ההתנתקות ועוד.[10]
בשנת ה'תשפ"א (2021) זכה הרב זליקוביץ בפרס ירושלים על מפעליו החינוכיים והתורניים.[1]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שבתי זליקוביץ נשוי לאיילה ואב לתריסר ילדים (בת אחת הלכה לעולמה לאחר לידת בנה).[11] התגורר בעבר במבשרת ציון וכיום בקריית ארבע.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס ירושלים לרב שבתי זליקוביץ, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 פרס ירושלים לרב שבתי זליקוביץ, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2021
- ^ ראו: יבנה וחכמיה – סיפורה של אם ישיבות ההסדר, תשס"ד, 'תלמידים שהגיעו לישיבה בשנת הלימודים תשי"ד', עמ' 649
- ^ עזרא ינוב, בניין אפל – כיתה אחת מוארת..., מעריב, 22 בינואר 1963; אברהם אביגד, ישיבה – בשערי עזה, מעריב, 30 בינואר 1963
- ^ ש. שאול, ה"מושבה האמריקנית" בכפר מימון, הצופה, 14 ביוני 1968
- ^ שלום צוריאל, ישיבת "מבשרת ציון" – גרעין "קריית החינוך" ליישובי האיזור, הצופה, 3 בנובמבר 1969
- ^ ראו עוד: הרב עמיחי כנרתי, לשם שמים – לזכר הרב יצחק מאיר האיתן, תשס"ח, עמ' 299–302. הרב האיתן נמנה עם רבני הישיבה הראשונים.
- ^ עמוס לבב, "מורה היוצא לעיירת פיתוח ממלא עשרות טפסים ומיטלטל בסבך של ביורוקרטיה", מעריב, 22 באוגוסט 1978
- ^ הרב אליעזר רובינשטיין, בתוך: כבוד סיני, תשפ"א, עמ' נג
- ^ אמנון אברמוביץ, אריה קרול. לא לקחו אותו, מעריב, 29 באפריל 1990
- ^ הרב שלום גולד, עוז וגבורה, כסלו התשס"ח, באתר ישיבה; דביר עמר, מעשה רבנים, באתר ערוץ 7, 7 בספטמבר 2023
- ^ מודעת אבל עם פטירת שלומית־חוה אילון, מעריב, 11 בינואר 1988
