שבח ולקובסקי
 | |
| לידה |
18 בינואר 1872 מולודצ'נה, פלך וילנה, רוסיה (רוסיה הלבנה – ליטא) |
|---|---|
| פטירה | 1942 (בגיל 69 בערך) |
| מדינה |
 אוסטריה (גליציה) /  פולין |
| מקום מגורים | קרקוב |
| ידוע בשל | "מכתבי הוראה" ללימוד השפה העברית |
  | |
שבח וַלקובסקי (גם וואלקובסקי; ביידיש: וואַלקאָווסקי; בפולנית: Szewach Walkowski; ח' בשבט תרל"ב, 18 בינואר 1872 – 1942) היה מורה בגימנסיה העברית בקרקוב וסופר עברי. נודע בעיקר בזכות החוברות "מכתבי הוראה" ללימוד השפה העברית וכן השפות הפולנית והגרמנית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבח ולקובסקי נולד בשנת 1872 במולודצ'נה (אנ') שבפלך וילנה של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), בנו של צבי יחיאל ולקובסקי (ואחיו של אליהו מרדכי ולקובסקי, לימים רב בליטא, ברוסיה ובארץ ישראל). למד בישיבות המוסר, בהן ישיבת מיר. בשנת תרנ"א (1889/90), בגיל 18, התיישב בעיר קרקוב שבגליציה, אוסטריה (ולימים בפולין), ובה גר כל ימיו. עם הגיעו לעיר החל לפרסם מאמרים בעיתון היהודי-אורתודוקסי "מחזיקי הדת" שהופיע בלמברג (לבוב), וכשהתחיל לצאת בשנת 1904 בקרקוב "המצפה" – עיתון הציוני-דתי ברוח תנועת "המזרחי" – עבר אליו ופרסם בו מאמרים ופיליטונים רבים; חלק מאלה – סיפורים ורשימות מחיי היהודים בעיירות – כינס בצורת ספר בשם "תמונות וטִפוסים מחיי היהודים בגליציה" (תרס"ח). בשנת 1918 פרסם בה"מצפה"[1] את חזונו לדמות מדינת היהודים כפי שתתגשם על פי זיכרונותיו שלו בשנתו ה 100 בשנת תשנ"ט. בחזונו ראה שמדינת היהודים הצליחה "להביא לידי מזיגה יפה את חופש היחיד עם שלטון הצבור, את מלכות השמים ומלכות הארץ ולשמור את היהדות בטהרתה ולפלס נתיב להתפתחותה וליצירותיה החדשות" בנוסף, פרסם בעיתון "המגיד".
את פרנסתו מצא ולקובסקי בהוראת השפה העברית. ב-1905 החל לנהל את הקורסים ללימוד העברית שנוסדו אז על ידי חברת "ציון",[2] ובהמשך לימד בגימנסיה העברית בקרקוב. פרסם ספר "ליקוטי רש"י" ומהדורה מפורשת של שיר השירים לבית הספר. אך עיקר פרסומו היה בחוברות "מכתבי הוראה" (אונטעריכטסבריף, Unterrichtsbrief) בשיטת גוסטב לאנגנשיידט (אנ') ושארל טוסן (אנ') ללימוד השפה העברית. "מכתבי ההוראה", שהוציא החל ב-1907, זכו להערכה ולפופולריות רבה, ודור שלם של צעירים יהודים (דוברי יידיש) בגליציה ואף בהונגריה, ביתר פולין וליטא ובאמריקה התחנך עליהם. חוברות מכתבים אלה, שנועדו ללמד את הדקדוק העברי באמצעות היכרות עם טקסטים מסוגות שונות ומתחומי חיים מגוונים,[3] כללו 32 מכתבים הנפרסים על פני כ-600 עמודים והופיעו במהלך כשני עשורים ביותר מעשר מהדורות. חוברות כאלה הוציא גם ללימוד השפות הגרמנית והפולנית.
לפני שנות ה-40 התאלמן ולקובסקי מאשתו, חיה לבית שוּלדֶנפרַיי.[4] שבח ולקובסקי נספה בשואה,[5] כנראה בשנת 1942, בהיותו כבן 70.
בשואה נספו גם בנו יהושע ולקובסקי, אשתו עמליה ובתם הנערה עדה.[6]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונות וטִפוסים מחיי היהודים בגליציה, פודגורזה: בייטשר, תרס"ח.
ספרי לימוד:
- מכתבי הוראה: (אונטערריכטסבריעף), קרקוב: הוצאת המחבר, [מ-1907 ואילך] – ספרי מכתבים ללימוד עברית, פולנית וגרמנית, ביניהם:[7]
- פויליש-יודישע אונטערריכטס-בריעף / Polsko-żydowski podręcznik epistolarny: פּלאַן און סיסטעם פון שבח וואלקאווסקי, קרקוב: הוצאת המחבר (דפוס מ' דייטשער), [תר"ף לערך]. (ללימוד פולנית)
- אונטערריכטסבריעף פאר שפראכען און אלגעמיינעס וויסען; מעטאָדע: ש' וואלקאווסקי ... דייטשע שפראכע ... בריעף 1–10, קרקוב: הוצאת המחבר, 1915. (ללימוד גרמנית)
- השפה: ספר למוד שפת עבר לבוגרים ... המלים ... מתורגמות יהודית, גרמנית ופולנית ..., קרקוב: דפוס מ' דייטשער, תרע"ט.
- ספר שיר השירים: מבואר על פי פשוטו של מקרא, תל אביב: הוצאת תלמידים, תר"ץ.
- ליקוטי רש"י לבית הספר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "שבח בן צבי יחיאל וואלקובסקי", בתוך: גרשם באדר, מדינה וחכמיה: תולדות כל החכמים והסופרים, שעריסתם עמדה בגליציה או שבאו מעבר לגבול לשבת בגליציה, וישפיעו במעשיהם על מהלך הספרות, על התפתחות ההשכלה, על הציונות או על העסקנות העממית מימות מנדלסון עד היום, ניו יורק: [חמו"ל], תרצ"ד 1934, עמ' 85–86.
- 'ולקובסקי שבח', בתוך: ישראל כהן (עורך), "סופרים עברים שנספו בשואה", ידיעות גנזים, 81 (תשל"ג), עמ' 450–457.
- מאיר בוסאק, בין צללי עיר, תל אביב: עקד, תשמ"ו 1986, עמ' 202–203.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורת על "מכתבי ההוראה":
- ש. מ. ל., בקרת | מכתבי הוראה לשפה העברית מאת שבח וואלקאווסקי – קראקא, המצפה, 11 באוקטובר 1907
- משה יוסף הלמן, עיון בספרים חדשים | מכתבי-הוראה, המצפה, 12 באפריל 1911
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שבח ולקובסקי, זכרונות, המצפה גליון 23.8.1918, 1918
- ^ M. K., מכתבים מערי המדינה | קראקא, המצפה, טורים 1–2, 19 במאי 1905.
- ^ ראו תיאורו של ולקובסקי במודעה שפרסם: ש' ולקובסקי, פרוספקט, המצפה, 10 באפריל 1914; פרסומת: בלי מורה, המזרחי, 14 באוקטובר 1921. וכן ביקורות: ש. מ. ל., בקרת | מכתבי הוראה לשפה העברית מאת שבח וואלקאווסקי – קראקא, המצפה, 11 באוקטובר 1907; משה יוסף הלמן, עיון בספרים חדשים | מכתבי-הוראה, המצפה, 12 באפריל 1911.
- ^ כך על פי דף עד שמילאה אחייניתה של אשתו: שבח ולקובסקי: דף עד שמולא על ידי חנה אונגר-ארונסון, 28 ביולי 1980, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.
- ^ ראו גם שבח ולקובסקי: דף עד שמולא על ידי רשימת נרדפים מתוך כרטסת מפברואר 1941 עם פרטים אישיים ותצלומים של יהודים בקרקוב בתעודות זהות גרמניות במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.
- ^ יהושע ולקובסקי: דף עד שמולא על ידי רשימת נרדפים מתוך כרטסת מפברואר 1941 עם פרטים אישיים ותצלומים של יהודים בקרקוב בתעודות זהות גרמניות במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם; עמליה ולקובסקי: דף עד שמולא על ידי רשימת נרדפים מתוך כרטסת מפברואר 1941 עם פרטים אישיים ותצלומים של יהודים בקרקוב בתעודות זהות גרמניות במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם; עדה ולקובסקי: דף עד שמולא על ידי רשימת נרדפים מתוך כרטסת מפברואר 1941 עם פרטים אישיים ותצלומים של יהודים בקרקוב בתעודות זהות גרמניות במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.
- ^ המהדורות המצויות בספרייה הלאומית.
