שארל לקלר

**קריירת פורמולה 2**
אליפויות	1 (2017)
מרוצים	25
ניצחונות	3
פודיומים	14
נקודות בקריירה	297
זינוקים מפול פוזישן	10
הקפות מהירות	5
קבוצות	פראמה

**קריירת פורמולה 1**
מרוצים	130
ניצחונות	5
פודיומים	32
נקודות בקריירה	1,154
זינוקים מפול פוזישן	23
הקפות מהירות	9
קבוצות	סאובר (2018) ; פרארי (2019–)

שארל לקלר
Charles Leclerc
	לקלר, 2021
לידה	16 באוקטובר 1997 (בן 26); מונטה קרלו, מונקו
שם לידה	Charles Marc Hervé Percival Leclerc
לאום	מונקו
השכלה	Albert I Lycée
קבוצה נוכחית	פרארי
מרוצים	130
ניצחונות	5
פודיומים	32
נקודות בקריירה	1,154
זינוקים מפול פוזישן	23
הקפות מהירות	9
קבוצות	סאובר (2018) ; פרארי (2019–)
אליפויות	1 (2017)
מרוצים	25
ניצחונות	3
פודיומים	14
נקודות בקריירה	297
זינוקים מפול פוזישן	10
הקפות מהירות	5
קבוצות	פראמה
	www.charles-leclerc.com

שארל לקלר (בצרפתית: Charles Marc Hervé Perceval Leclerc, נולד ב-16 באוקטובר 1997) הוא נהג מרוצים מונגאסקי, המתחרה עבור קבוצת פרארי באליפות הפורמולה 1. בשנת 2016 הצטרף לאקדמיה לפיתוח נהגים של פרארי. באותה שנה זכה באליפות ה-GP3, ושנה לאחר מכן זכה באליפות הפורמולה 2. לאחר הזכייה עבר להתחרות בפורמולה 1 בעונת 2018 עבור קבוצת סאובר. בסיום העונה עבר להתחרות עבור קבוצת פרארי כמחליפו של קימי רייקונן.

קריירת מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקלר החל להתחרות בקארטינג בשנת 2005 וזכה 3 פעמים ברציפות באליפות צרפת. בשנת 2009 זכה באליפות הקאדטים הצרפתית. בשנת 2010 עבר להתחרות בקטגוריית ה-KF3 ושנה לאחר מכן זכה בגביע העולמי בקטגוריה. לאחר הזכייה עבר להתחרות בקטגוריית ה-KF2 וזכה באליפות האירופאית. בעונתו האחרונה במרוצי הקארטינג סיים במקום השישי באליפות אירופה בקטגוריית ה-KZ ובמקום השני באליפות העולם אחרי מקס ורסטאפן, שזכה באליפות^[1].

בשנת 2014 עבר להתחרות במרוצי מכוניות חד מושביות והשתתף באליפות הפורמולה רנו 2.0 המרכז אירופאית כנהגה של קבוצת פורטק מוטורספורטס^[2]. במהלך העונה השיג צמד ניצחונות והגיע עוד 5 פעמים לפודיום. את העונה סיים במקום השני בדירוג הכולל ומקום ראשון בקרב הרוקיז^[3]^[4]. במקביל השתתף בשישה מרוצים בסבב האירופאי של התחרות וסיים שלושה מרוצים מתוכם במקום השני^[5].

בשנת 2015 עבר להתחרות באליפות אירופה בפורמולה 3, כנהגה של קבוצת ואן אמרספורט ההולנדית^[6]. במרוץ השני, שהתקיים במסלול סילברסטון, זינק מהפול פוזישן וקבע את זמן ההקפה מהירה. במרוץ השלישי, שהתקיים יום למחרת, חזר על ההישג ורשם גם ניצחון בכורה באליפות^[7]. במהלך העונה השיג עוד שלושה ניצחונות ושבעה פודיומים וסיים במקום הרביעי בדירוג הנהגים.

בפברואר 2016 חתם בקבוצת ART והתחרה בקטגוריית ה-GP3. כמה ימים לאחר מכן צורף לאקדמיית הנהגים של קבוצת פרארי. במהלך העונה ניצח בשלושה מרוצים וזכה בתואר האליפות, כשנותר עוד מרוץ אחד לסיום העונה^[8]. במהלך השבוע שלאחר הזכייה הודיע לקלר על הצטרפותו לקבוצת פארמה באליפות הפורמולה 2^[9]. במרוץ הבכורה, שהתקיים בבחריין, זינק מהפול פוזישן, אך סיים רק במקום השלישי. במרוץ הספרינט שהתקיים באותו מסלול בחרה הקבוצה לבצע עצירה בפיט, צעד שאינו מקובל במרוצים הקצרים. לפני העצירה הוא הוביל את המרוץ בפער של 9 שניות, אך בעקבותיה ירד למקום ה-14. לאחר החזרה למסלול הצליח לעקוף את 13 הרכבים שלפניו וניצח את המרוץ^[10]. הוא הצליח להגדיל את הפער מאוליבר רולנד עד לפער של 57 נקודות, כשנותרו עוד ארבעה מרוצים לסיום העונה. במרוץ הראשון שהתקים בחרס השיג את הניצחון השישי בעונה, ניצחון שהבטיח את הזכייה באליפות^[11]. בכך הפך למנצח הצעיר ביותר בתולדות אליפות קטגוריית המשנה (19 שנים ו-356 ימים) והראשון שזוכה בתואר בעונת הרוקי שלו מאז ניקו הולקנברג שעשה זאת בשנת 2009. במהלך העונה קבע שיא אליפות נוסף, כשזינק 8 פעמים מהפול פוזישן. בצמד מרוצי סיום העונה, סיים במקום השני ובמקום הראשון.

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכייתו של לקלר באליפות ה-GP3 הביאה את פרארי לצרף אותו במהלך מרץ 2016 לאקדמיית הנהגים כנהג פיתוח של הקבוצה ושל קבוצת האס^[12]. בחודש יולי לקח חלק במקצי האימון של הגרנד פרי הבריטי. התכנון המקורי היה, שבמידה וזכה באליפות ה-GP3, יצטרף ישירות לקבוצת האס^[13]. היה זה גונתר שטיינר, מנהל הקבוצה, שהתעקש כי ימשיך להתפתח באליפות הפורמולה 2^[14]. באוגוסט 2017 השתף ביום המבחנים הראשון שהתקיים בהונגריה וקבע את הזמן המהיר ביותר, כשהוא נוהג בפרארי SF70H^[15]. בדצמבר הודיעה קבוצת סאובר על החתמתו כנהג הקבוצה בעונת 2018, לצידו של מרקוס אריקסון^[16].

לקלר הפתיע רבים כשסיים בגרנד פרי אזרבייג'ן, המרוץ הרביעי בעונה במקום השישי למרות שזינק מהמקום ה-13. בארבעה מתוך חמשת המרוצים הבאים הצליח לסיים בעשירייה הראשונה ולצבור נקודות. למרות רצף של חמישה מרוצים אותם סיים ללא נקודה, בספטמבר הודיעה פרארי על החתמתו של לקלר כמחליפו של קימי רייקונן לעונה הבאה^[17].

במרוץ הראשון בעונה היה מהיר יותר מסבסטיאן פטל, אך הוראת קבוצה אסרה עליו לעקוף אותו^[18]. בגרנד פרי בחריין זינק לראשונה מהפול פוזישן והוביל לאורך מרבית המרוץ. בעיה חשמלית ברכב הובילה לאיבוד כוח דבר שאיפשר ללואיס המילטון וולטרי בוטאס לעקוף אותו. מכונית בטיחות שיצאה למסלול בשתי ההקפות האחרונות סייעה לו להבטיח את המקום בפודיום^[19]. בגרנד פרי סין דורג במקום הרביעי אחרי פטל. בפתיחת המרוץ הצליח לעקוף אותו, אך קיבל הוראה לאפשר לפטל לעקוף אותו בחזרה^[20]. בגרנד פרי אוסטריה דורג במקום הראשון. הוא הוביל במהלך מרבית המרוץ, אך נעקף לקראת סיום המרוץ על ידי מקס ורסטאפן. במהלך העקיפה נוצר מגע בין המכוניות, דבר שעורר ויכוח ארוך בקרב שופטי המרוץ, שהחליטו בשעות הערב המאוחרות שלא לנקוט צעדים ולאשר את תוצאות המרוץ^[21]. קרב צמוד עם ורסטאפן התקיים גם במהלך גרנד פרי בריטניה. לקלר הצליח לשמור על המקום השלישי לאורך כל המרוץ למרות מספר ניסיונות עקיפה של ורסטאפן^[22].

הניצחון הראשון הגיע בגרנד פרי בלגיה אליו זינק מהפול פוזישן. הניצחון, שהיגע יום אחד לאחר מותו בתאונה של חברו אנטואן הובר, הפך את לקלר למנצח הצעיר בתולדות הקבוצה^[23]. שבוע לאחר מכן חזר על ההישג, הפעם במונזה, הנחשב למרוץ הבית של פרארי^[24]. בסיום העונה דורג במקום הרביעי, בפער של 24 נקודות לפני פטל שסיים חמישי. בעקבות הישגיו הוארך בתום העונה חוזהו עד לשנת 2024^[25].

את עונת 2020 סיים במקום ה-8 לאחר עונת שפל לפרארי.

בעונת 2021 נראה שיפור משמעותי ביכולת של לקלר ופרארי, לקלר השיג פול פוזישן במירוץ מונקו^[26] אך לא השתתף במירוץ עקב נזק שנגרם לתיבת ההילוכים. שבוע לאחר מכן השיג פול פוזישן נוסף במירוץ אזרבייג’אן אך סיים את המירוץ במקום הרביעי. במירוץ סילברסטון הוביל לקלר כמעט לאורך כל המירוץ, אך נעקף 4 הקפות לסיום על ידי לואיס המילטון וסיים את המירוץ במקום השני. בהמשך העונה הראה שיפור מתמיד ביחס לעונה שעברה וצבר הרבה יותר נקודות וסייע לפרארי להשיג את המקום ה-3 באליפות היצרנים לפני מקלארן שסיימו 4.

את עונת 2022 פתח עם פול פוזישן בבחריין, לאחר מכן גם ניצח את המירוץ וגם קטף את ההקפה המהירה. במירוץ הבא בערב הסעודית הגיע למקום השני במקצה הדירוג אחרי סרחיו פרז וסיים את המירוץ במקום ה-2. במירוץ השלישי לעונה באוסטרליה השיג לקלר גראנד סלאם(פול פוזישן, ניצחון במירוץ, ההקפה המהירה והובלת המירוץ לאורך כל אורכו). רגע המפנה בעונה הגיע במרוץ ספרד בו השיג פול פוזישן והוביל את המירוץ בבטחה עד שתקלה טכנית גרמה לו לפרוש, עקב כך מקס וורסטאפן ניצח את המירוץ ועלה למקום הראשון באליפות הנהגים. במירוץ לאחר מכן במונקו השיג פול נוסף אך במירוץ עצמו סבל מאסטרטגיה רעה של קבוצות וסיים במקום הרביעי. במירוץ הבא בבאקו, שוב השיג פול ולא בפעם הראשונה בעונה זאת בעייה טכנית גרמה לו לפרוש. בקנדה ניזק מהמקום ה-19 הודות לתקלה הטכנית במירוץ הקודם וסיים לבסוף במקום החמישי. בסילברסטון לקלר הוביל בבטחה את המירוץ אך מכונית בטיחות שיצאה בזמן רע מבחינתו הובילה לשינוי במירוץ ואסטרטגיה רעה מאוד של קבוצותו שלו לא החליפה לו צמיגים, לאחר מכן נעקף על ידי סאינז שזכה במירוץ והיה חלק מקרב אדיר נגד המילטון ופרז. לבסוף לקלר סיים רביעי במירוץ הזה. במירוץ אוסטריה ניצח לקלר במירוץ לאחר דומיננטיות לאורך כל המירוץ. בצרפת לקח לקלר פול פוזישן ובמירוץ התרסק ופרש מהמירוץ. בהונגריה סבל שוב מאסטרטגיה רעה וסיים במקום השישי. לאחר מכן לקלר השיג 5 פודיומים ברציפות בהן לקח פול פוזישן במירוץ הביתי של פרארי באיטליה ובמירוץ סינגפור. את העונה סיים לקלר במקום ה-2 באליפות הנהגים במהלכה השיג 9 פול פוזישנים, 11 פודיומים ו-3 ניצחונות והשיג 290 נקודות.

בשנת 2022 נכלל ברשימת פורבס 30Under30 האירופאית.^[27]

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	קבוצה	1	2	3	4	5	6	7	8	9	10	11	12	13	14	15	16	17	18	19	20	21	22	23	מיקום	נקודות
2018	סאובר	אוסטרליה 13	בחריין 14	19	אזרבייג'ן 6	ספרד 10	מונקו 18	קנדה 10	צרפת 10	אוסטריה 9	בריטניה פרש	גרמניה 15	הונגריה פרש	בלגיה פרש	איטליה 11	סינגפור 9	רוסיה 7	יפן פרש	ארצות הברית פרש	מקסיקו 7	ברזיל 7	7			13	39
2019	פרארי	אוסטרליה 5	בחריין 3	5	אזרבייג'ן 5	ספרד 5	מונקו פרש	קנדה 3	צרפת 3	אוסטריה 2	בריטניה 3	גרמניה פרש	הונגריה 4	בלגיה 1	איטליה 1	סינגפור 2	רוסיה 3	יפן 7	מקסיקו 4	ארצות הברית 4	ברזיל 18	3			4	264
2020	פרארי	אוסטריה 2	אוסטריה פרש	הונגריה 11	בריטניה 3	בריטניה 4	ספרד פרש	בלגיה 14	איטליה פרש	איטליה 8	רוסיה 6	גרמניה 7	פורטוגל 4	איטליה 5	טורקיה 4	בחריין 10	בחריין פרש	13							8	98
2021	פרארי	בחריין 6	איטליה 4	פורטוגל 6	ספרד 4	מונקו DNS	אזרבייג'ן 4	צרפת 16	אוסטריה 7	אוסטריה 8	בריטניה 2	הונגריה פרש	בלגיה 8^[א]	הולנד 5	איטליה 4	רוסיה 15	טורקיה 4	ארצות הברית 4	מקסיקו 5	ברזיל 5	קטר (מדינה) 8	ערב הסעודית 7	10		7	159
2022	פרארי	בחריין 1	ערב הסעודית 2	אוסטרליה 1	איטליה 6²	ארצות הברית 2	ספרד פרש	מונקו 4	אזרבייג'ן פרש	קנדה 5	בריטניה 4	אוסטריה 1²	צרפת פרש	הונגריה 6	בלגיה 6	הולנד 3	איטליה 2	סינגפור 2	יפן 3	ארצות הברית 3	מקסיקו 6	ברזיל 4⁶	2		2	290
2023	פרארי	בחריין פרש	ערב הסעודית 8	אוסטרליה פרש	אזרבייג'ן ²3	ארצות הברית 7	מונקו 6	ספרד 11	קנדה 4	אוסטריה 2	בריטניה 9	הונגריה 7	בלגיה ⁵3	הולנד פרש	איטליה 4	סינגפור 4	יפן 4	קטר (מדינה) 5	ארצות הברית נפסל³	מקסיקו 3	ברזיל לא זינק⁵	ארצות הברית 2	2		5	206
2024	פרארי	בחריין 4	ערב הסעודית 3	אוסטרליה 2	יפן 4	4⁴	ארצות הברית 3²	איטליה	מונקו	קנדה	ספרד	אוסטריה	בריטניה	הונגריה	בלגיה	הולנד	איטליה	אזרבייג'ן	סינגפור	ארצות הברית	מקסיקו	ברזיל	ארצות הברית	קטר (מדינה)	3	98^[ב]