שארלוט אליזבת טונה
 | |
| לידה |
1 באוקטובר 1790 נוריץ', הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
12 ביולי 1846 (בגיל 55) רמסגייט, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| שם עט |
Charlotte Elizabeth |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| תקופת הפעילות | מ-המחצית הראשונה של המאה ה-19 |
  | |
שארלוט אליזבת טוֹנָה (Charlotte Elizabeth Tonna;[1] 1 באוקטובר 1790, נוריץ', אנגליה – 12 ביולי 1846, רמסגייט (אנ'), אנגליה) הייתה סופרת אנגלייה, שהטיפה בכתביה לאוונגליזם האנגליקני ולדחיית הקתוליות, גילתה עניין רב ביהדות, והעלתה בכתביה את חזון שיבת עם ישראל לארצו.
קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שארלוט אליזבת נולדה למשפחה אנגליקנית שמוצאה מאירלנד. היא החלה בכתיבת סיפורת בגלל אילוצי פרנסה אחרי מות אביה הכומר ב-1812, והמשיכה בחיבור מאמרים ודרשות ובעריכת קונטרסים וכתבי עת של אגודות דתיות. היא פרסמה את דבריה בשם העט "שארלוט אליזבת" מחשש לרדיפות בשל ביקורתה על הכנסייה הקתולית. חלק מחיבוריה הוכנסו לרשימת הספרים האסורים.[2] שארלוט אליזבת נודעה כלוחמת בעבדות, בדיכוי נשים ובעבודת ילדים וכתומכת במאבקי מסדר אורנג' באירלנד. הרבה מכְּתביה יועדו לילדים ולבני נוער. היא הייתה סופרת חרוצה ופורייה, ובאחרית חייה, כשלא הייתה עוד מסוגלת לאחוז בידיה בעט, הִכתיבה את דבריה. שארלוט אליזבת טונה מתה חשוכת ילדים בגיל 56 בעיר החוף רמסגייט שבמחוז קנט, שם נקברה.
שיבת ציון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזיכרונותיה סיפרה שארלוט אליזבת על עניינה בגורל היהודים ובארץ ישראל ובכתביה, דוגמת ספרהּ מ-1843 "אריה יהודה" (Judah’s Lion),[3] הציגה את האמונה, לפיה ההתגלות השנייה של ישו וניצחון הכנסייה לא ייכונו ללא תחייתם הלאומית של היהודים במולדתם הקדומה. בכך הקדימה בשלושה עשורים את הסופרת הבריטית ג'ורג' אליוט, המוחזקת כאחת ממבשרי הציונות הראשונים בספרהּ "דניאל דרונדה" (1876).[4] שארלוט אליזבת ענדה בקביעות סיכת-בגד שעליה נחרת הפסוק "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". בעלה מצא לנכון לציין שיום מותה חל בט' באב.[5] יש הרואים בהטפתה לרעיון הציוני מהלך שתכליתו להביא להמרת דתם של היהודים לנצרות כאמצעי להגשמת הנבואה המשיחית הנוצרית ובסופו של דבר לביטול הזהות היהודית[דרוש מקור].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- L.H.J.Tonna, "Memoir of Charlotte Elizabeth", in: The Works of Charlotte Elizabeth, New York: M.W.Dodd, 1848
- Hilary L. Rubinstein, "A pioneering Philosemite: Charlotte Elizabeth Tonna (1790–1846) and the Jews", Jewish Historical Studies, Vol. 35 (1996-1998), pp. 103-118
- Mary Lenard, "Tonna [née Browne], Charlotte Elizabeth", Oxford DNB, 2004
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
C. E. Tonna, Personal Recollections , London: Seerley & Burnside. 1841
- David James O'Donoghue, "Tonna, Charlotte Elizabeth", DNB 1885–1900, Vol 57
- Teresa Walke, "Charlotte Elizabeth Tonna's Personal Recollection", The Vicrotian Web.org
- Ibn Warraq, "Charlotte Elizabeth and the Restoration of the Jews", New English Review, February 2010
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שם משפחתה היה Browne, ובנישואיה הראשונים ב-1813 שונה ל-Phelan; אחרי נישואיה השניים ב-1841 נקראה בשם Tonna
- ^ הכְּתבים ברשימה זו אינם אסורים לחלוטין: ניתן להתירם בתנאי שיוכנסו בהם תיקונים כנדרש
- ^ השם רומז לחיבור עם האריה הבריטי
- ^ המונח "ציונות" נטבע לראשונה על ידי נתן בירנבוים בשנת 1890 ואומץ על ידי הרצל בקונגרס הציוני הראשון ב-1897
- ^ יום מותה, ה-12 ביולי, הוא יום חגו (The Twelfth) של מסדר אורנג' האירי, ששארלוט אליזבת הייתה אוהדת נלהבת שלו. ביום זה בשנת 1690 נחלו הפרוטסטנטים את הניצחון בקרב הבּוֹיין (אנ') בהנהגת מי שיהיה למלך אנגליה ויליאם השלישי; אף שתאריך זה אינו תואם ל-ט' באב, אלא ל-ו' באב, הודגשה בכך התמקדותהּ בגורל היהודים