שאנדור אינצה

שאנדור אינצה
Incze Sándor
לידה	10 באוגוסט 1889; קלוז'-נאפוקה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	24 בינואר 1966 (בגיל 76); ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Stein Sándor
מדינה	הונגריה, ארצות הברית

שאנדור אינצה (במקור מור שטיין עד 1908^[1], בהונגרית: Incze Sándor; קולוז'וואר, 10 באוגוסט 1889 – ניו יורק, 24 בינואר 1966) היה עורך עיתון, סופר ומורה יהודי-הונגרי.
בין השנים 1910–1938 היה אינצה העורך והמייסד של השבועון "תיאטרון חיי" עם ז'ולט הרשאני. בשנים 1915–1920 עבד גם כתסריטאי. בשנת 1938 היגר לארצות הברית. הוא בעיקר לימד מאז 1945.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת כתב העת הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי זיכרונותיו של אינצה משנות ה-30 של המאה ה-20, דודו הנריק שהיה מבקר תיאטרון מאוראדיה, ומאוחר יותר המורה הראשון לתיאטרון של תיאטרון הקומדיה של בודפשט, הכניס אותו לעולם התיאטרון. בשנת 1908 הוא ייסד את עיתון התיאטרון בעיר הולדתו יחד עם ז'ולט הרשאני.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין ארבעת ילדי משפחת אינצה, שאנדור למד משפטים. כסטודנט למשפטים עבד כפקיד-רשם במשרד עורכי דין. באמצעות עמית עורך דין, שכתב בעצמו בעיתון קלוז'-נאפוקה, הוצג בפני העורך הראשי ככישרון צעיר. הוא התקבל לעיתון וכעבור חודש פרש לעיתון אחר ואז שוב לעיתון אחר כעבור חודש נוסף, תמורת שכר נוסף. זה האחרון פשט רגל ובגיל 19 החליט אינצה שמאחר ואין לו עבודה הוא "יקים עיתון" בעצמו. כיוון שהתיאטרון היה הדבר החשוב ביותר עבורו באותה תקופה בשל עיסוק ושכנוע של דודו הנריק, הוא הקים מגזין תיאטרון (הוא היה זקוק רק לבול הכנסה של 50 פילר, כלומר חצי פורינט, כדי לקבל רישיון).

הקמת כתב העת השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בשנת 1910 ייסד מגזין תיאטרון שני, הפעם בבודפשט (היו שישה כאלה אז בבודפשט). גם כתב עת זה נוסד יחד עם חברו ללימודים הרשאני. בשנת 1912 שינה את שם המגזין ל"חיי תיאטרון" (Színházi Élet) ובחר לאחד מכתביו בחור בן 19 בפריז, יהודי-הונגרי גם הוא אלכסנדר קורדה שקיבל אחריות על מדור הקולנוע במגזין.

המלחמה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם הראשונה התגייס אינצה. הוא אמנם קיבל עזרה לפטור מהצבא, אך לא השתמש בעזרה זו. הוא הגיע ישר לחזית כקצין. ב-3 באפריל 1915, בכיבוש רכס קובינה נורה בראשו. הוא אושפז בבית חולים, החלים ושוחרר מהצבא. בתקופה זו תפס שאנדור קורדה את מקומו בתפעול המגזין יחד עם הרשאני. לאחר החלמתו ושחרורו חזר אינצה למערכת כעורך ראשי.

ההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגזין זכה להצלחה עצומה. עם הזמן התרחב (למשל גיליון חג מולד ממוצע של 320 עמודים). אינצה שאף לשמור על האחדות הרעיונית כעורך ראשי, בעוד צוותים חיצוניים ופנימיים כתבו וייצרו את כתב העת תוך תשומת לב רבה שלו לפרטים.

המגזין בתקופת הופעתו בהונגריה:

"חיי התיאטרון" 1912–דצמבר 1938.
מספר הגליונות: בערך 1,100 במשך 26 שנה.
אורך גיליון היה בממוצע 150 עמודים.

ההגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1938 לא יכל להוציא יותר את כתב העת בשל החוקים האנטי-יהודיים. הוא החליט בגיל 51 להגר לארצות הברית, בעיקר בשל קשריו האישיים שם (חברים, קרובי משפחה) וגר בניו יורק עד מותו. גם בארצות הברית פרסם כמה מגזיני תיאטרון, אך פשט רגל. המגזין שלו – Stage – שיצא רק בשמונה גליונות, הוא מגזין שנחשב עדיין לאחד מכתבי העת האיכותיים ביותר בתולדות התיאטרון האמריקני^[^{דרוש מקור]}.