שאול פטאי
| |
| לידה |
2 באוגוסט 1918 בודפשט, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוגוסט 1998 (בגיל 80) ירושלים, ישראל  |
| תאריך עלייה | 1938 |
| עיסוק | כימאי אורגני |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים  |
| מנחה לדוקטורט | משה ויצמן |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| פרסים והוקרה | פרס בובליק (1995) |
| תרומות עיקריות | |
| כימיה אורגנית-פיזיקלית, כימיה של קבוצות פונקציונליות | |
  | |
שאול גוסטב פריידיש פטאי (בהונגרית: Patai Saul Frigyes Gusztáv; 2 באוגוסט 1918 – 30 באוגוסט 1998) היה כימאי אורגני ישראלי ופרופסור אמריטוס במחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית בירושלים. מאבות חקר הכימיה האורגנית-פיזיקלית בישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטאי נולד בבודפשט בירת הונגריה, לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה. הוא בנם הצעיר של איש הספרות הציוני יוסף פטאי ושל עדית פטאי (לבית אהרנפלד), שהייתה אף היא משוררת וסופרת.
בבית המשפחה דיברו בעברית כדי להתכונן לעלייה לארץ ישראל. בצעירותו עסק פטאי מעת לעת במלאכת העריכה הספרותית, כמעין שוליה של אביו, וכישורים אלה שרכש כבר אז ילוו אותו לימים בעשייתו האקדמית.
בראשית שנות ה-30 עלתה משפחתו לארץ ישראל, אך הוא עצמו נשאר בבודפשט לצורך תחילת לימודיו, ובשנת 1936 החל בלימודי כימיה ופיזיקה באוניברסיטה בבודפשט. לבסוף עלה גם הוא, והמשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. את התואר השני בכימיה פיזיקלית סיים ב-1941, בהנחיית פרופ' לדיסלאוס פרקש.
בשנים 1938–1947 היה חבר פעיל בארגון ההגנה, ובמהלך מלחמת העצמאות שירת בחיל המדע.
את לימודי הדוקטורט בכימיה עשה באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית משה ויצמן, אחיו של חיים ויצמן, והשלימם ב-1947. ב-1950 הצטרף לסגל המחלקה לכימיה אורגנית כחבר סגל בדרגת מרצה, וב-1953 הועלה לדרגת מרצה בכיר. בשנים 1954–1956 וכן 1960, עשה את השתלמות הבתר-דוקטורט ביוניברסיטי קולג' לונדון בהנחיית פרופ' כריסטופר קלק אינגולד (אנ'), מאבות הכימיה האורגנית המודרנית.
ב-1957 הועלה לדרגת פרופסור חבר, וב-1970 היה לפרופסור מן המניין. בשנה שלאחר מכן מונה ליו"ר הראשון של המכון לכימיה, וכיהן בתפקיד זה עד 1975. כמו כן כיהן כסגן דקאן הפקולטה למתמטיקה ומדעים, כיו"ר מכון מרטין בובר לחינוך מבוגרים ובתפקידים מנהלתיים שונים בתחום ההוראה באוניברסיטה. כיהן כפרופסור אורח במוסדות בשווייץ, יפן וניו זילנד.
בשנת 1979 היה פטאי מיוזמי תוכנית תלפיות לצד עמיתיו הפרופסורים פליקס דותן ושאול יציב. בשנת 1980 הוענק לו אות הנשיא למתנדב "על תרומתו הרבה בהתנדבות לפיתוח אמצעי לחימה והדרכה בצה"ל".
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרו של פטאי התמקד במנגנונים של תגובות אורגניות ובפרט בקונדנסציית קרבוניל-מתילן. כמו כן, חקר את הפירוליזה של סוכרים ותגובות במצב מוצק.
מלבד אלה, עמל במשך 35 שנותיו האחרונות על יצירתה של סדרת הספרים The Chemistry of Functional Groups שנחשבת לאחד מהישגיו המשמעותיים, באשר היה מעורב בעריכה ובכתיבה של 99 הכרכים הראשונים בה. בנוסף, כתב שני ספרי כימיה אורגנית בשפה העברית. על פעילותו הענפה כעורך זכה בפרס בובליק לשנת 1995.
במרוצת השנים כתב למעלה מ-130 מאמרים, והנחה עשרות תלמידי מחקר. עם תלמידיו לאורך השנים נמנים הפרופסורים צבי רפופורט, אמנון יוגב ואברהם פצ'ורניק.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1944 נישא פטאי לליזל לבית שנר, לה היה נשוי עד יום מותו. הם היו הורים לבת, אירית, ולבן שנפטר בגיל 17 ועל שמו הוקמה קרן מלגות.
אחיו הגדולים ממנו הם האנתרופולוג רפאל פטאי והמשוררת והסופרת חוה קויגן-פטאי. גיסו היה מפקד חיל האוויר לשעבר דן טולקובסקי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Saul Patai, Zvi Rapoport (eds.), The Chemistry of Organic Derivatives of Gold and Silver, John Wiley and Sons, 1999