שאול נמרי
 | |
| לידה |
27 ביוני 1942 אשדות יעקב מאוחד, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
12 באפריל 2023 (בגיל 80) |
| תקופת הפעילות | 1965–2023 (כ־58 שנים) |
| תחום יצירה |
ציור, פיסול |
  | |
שאול נמרי (27 ביוני 1942 – 12 באפריל 2023) היה צייר ופסל ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ב-27 ביוני[1] 1942 בקיבוץ אשדות יעקב מאוחד, בנם של דוד נמרי, ממייסדי קיבוץ אשדות יעקב וסגן מפקד הפלמ"ח, ודבורה, ד"ר לבלשנות אנגלית, ואח תאום לנגה. בקיבוץ, אהב נמרי את החינוך המשותף ואת בית הילדים בהרגישו כציפור חופשיה והחל לגלות כישורי אמנות. בחגיגת בר המצווה של נגה ושאול באשדות יעקב מאוחד רקדו התאומים את ריקוד הזוגות "אל גינת אגוז" בביצוע בלתי נשכח. בשנת 1960 התגייס לצה"ל ושירת בגדוד 51 כקצין בגולני. בתפקידו זה השתתף ב-25 באוגוסט 1963 בקרב עם הירדנים סמוך לנוטרדם והשער החדש בירושלים, תקרית בה נהרג סמל משה פור. לחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.
היה רקדן בלהקת הסטודנטים בירושלים ובלהקת ג'אז פלוס, בלהקת בת שבע ובאיי לייק מייק של גיורא גודיק. למד אמנות בבצלאל. בתפקידו כיושב ראש מועצת התלמידים בבצלאל, הצליח לשכנע את שר החינוך והתרבות זלמן ארן להעניק תעודות סיום לאמנים שורדי שואה וביניהם יוסי שטרן ופרידל שטרן.
בשנות ה-60 וה-70 נודע נמרי כאחת מהדמויות הבולטות בבוהמה התל אביבית.[2]
משך השנים הציג כחמישים תערוכות בעולם. בשנת 1985 יצר את פסל ידידות אמריקה ישראל והגישו לנשיאי ארצות הברית, ליצחק רבין, לשמעון פרס, לחוסיין מלך ירדן ואחרים.
בשנת 1994 ייסד בתל אביב את הסטודיו הפתוח, שפעל עשר שנים, עד לסגירתו, בשנת 2004. ב-2014 נפתח מחדש. בשנות האלפיים יצר עבודות נגרות ייחודיות ואת חנוכיית הפלמ"ח.
אחיו הוא הזמר יוני נמרי. בתו היא אגדה נמרי.
הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הסרטן באפריל 2023.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאול נמרי, ברשת החברתית פייסבוק- שאול נמרי, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- ההוצאה לפועל לקחו 35 יצירות של שאול נמרי עקב חוב לעיריית ת"א, באתר mynet, 15 במרץ 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך עמוד הפייסבוק של שאול נמרי
- ^ שחר אטואן, בלדה לנאיבי, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2011
