שאהד 136

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאהד 136
شاهد ۱۳۶
שאהד 136
שאהד 136
מידע בסיסי
ייעוד מודל נשק עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן התעשייה האיראנית לייצור כלי טיס עריכת הנתון בוויקינתונים
עלות יחידה -50,000-20,000 דולר (הערכה). נמכר לרוסים ב$193,000[דרוש מקור]
מלחמות ומבצעים מלחמת האזרחים בתימן, התקפת הספינה מרסר סטריט, תקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית (2019), מלחמת אוקראינה–רוסיה, התקיפה האיראנית על ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית, זרוע היבשה של משמרות המהפכה האסלאמית, חיל האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית, החות'ים עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים כלליים
משקל 200 ק"ג
ממדים
אורך 3.5 מטר
מוטת כנפיים 2.5 מטר
ביצועים
מהירות 185 קמ"ש
טווח 2,200 ק"מ[1]
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 40 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאהד 136פרסית: شاهد ۱۳۶, מלשון שהאדה, ברוסית: Герань-2, תרגום: גרניון 2) הוא כטב"ם איראני מסוג חימוש משוטט (כטב"ם מתאבד) שפותח על ידי החברה התעשייתית האיראנית לייצור מטוסים (HESA).

הכטב"ם משוגר ממתקן המאפשר שיגור של מספר כלים במקביל ונועד לפגוע במטרות קרקעיות. ההערכות הן כי המערכת נפרסה לראשונה באופן פעיל באזורים שבשליטת החות'ים בתימן,[2] בהמשך נעשה שימוש בכלי על ידי הצבא הרוסי בספטמבר 2022 במהלך הפלישה לאוקראינה.[3] לכטב"מים יש יכולת טיסה בנחילים ומאפייני חמקנות.[4]

בנאום של ראש הממשלה נפתלי בנט באו"ם ב-2021 הוא פירט שימושים שעשתה איראן בכטב"ם: ”איראן כבר השתמשה בכטב"מים הקטלניים האלה, שנקראים שאהד-136, כדי לתקוף את סעודיה, מטרות אמריקניות בעיראק וספינות אזרחיות בים, והרגו אזרח בריטי ואזרח רומני”.[5][4]

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של שאהד 136

למטוס יש צורה בסיסית גדולה של כנף דלתא עם הגאים מייצבים בקצותיו. אף הכטב"ם מכיל את ראש הנפץ וכן את האופטיקה הנדרשת להתקפה מדויקת. המנוע יושב בחלק האחורי של גוף המטוס ומניע מדחף דו-להבי.[2][6]

הכט"במים משוגרים כמעט אופקית בזווית קלה כלפי מעלה ונעזרים בשלב הראשוני של הטיסה בסיוע שיגור רקטות (RATO). לאחר השיגור משתלט המנוע הקונבנציונלי של הכלי. בגלל הניידות של פלטפורמת השיגור ומכלול הכט"במים, ניתן להרכיב את היחידה כולה על גב כל משאית צבאית או מסחרית, מה שמאפשר פעולות "פגע וברח" ניידות.

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת האזרחים בתימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2019, השתתפו בעיקר כטב"מי שאהד 136 עם כטב"מים נוספים וטילי שיוט בתקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית. הכטב"מים לא התגלו במהלך מעופם על ידי מערכות ההגנה האוויריות הסעודיות ולא בוצעו ניסיונות ליירט אותם. הם הצליחו לפגוע במתקנים מסוימים בשדות הנפט בדיוק רב, וגרמו לסעודים לירידה של 50% בהפקת הנפט שלהם.[4]

לפי ניוזוויק, במהלך 2020 ו-2021 שלחה איראן לחות'ים בתימן כטב"מי שאהד 136 שמוקמו במחוז אל-ג'וף שבצפון תימן, אזור בשליטתם.[1] הכטב"ם שימש את החות'ים במלחמת האזרחים בתימן במהלך 2020.[7]

המערכה הימית בין ישראל לאיראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 2021 הותקפה הספינה מרסר סטריט פעמיים כשהייתה בתנועה ליד עומאן על ידי כטב"מים שלא נשאו סימני זיהוי לאומיים, ונהרגו בריטי ורומני. תחקיר של פיקוד מרכז האמריקאי (CENTCOM) העלה ששברי הכטב"ם שנאספו מהספינה הפגועה זהים לשברי השאהד 136 ששימשו לתקיפת מתקני הנפט הסעודיים ב-2019.[4][8] ב-24 בנובמבר 2023, על רקע מלחמת חרבות ברזל הותקפה במים בין-לאומיים, באוקיינוס ההודי, אוניית המסע CMA CGM Symi של עידן עופר, כנראה על ידי שאהד 136.[9]

פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2022 הוצגו הוכחות על ידי צילומי שרידי הכטב"ם האיראני שהכילו את הכיתוב ברוסית Герань-2 (גרניום 2) שהופעל על ידי כוחות רוסיים במהלך מלחמת רוסיה–אוקראינה.[6][10][11] ב-23 בספטמבר, תועד שימוש נוסף בכלים באודסה.[12][13] הכטב"ם משמש לפגיעה מדויקת במטרות צבאיות ואסטרטגיות.[14]

בשברים של גרסאות מתקדמות נמצאו מערכות נגד שיבושי GPS, וב 2023 דו"ח בריטי טען ששולבו גם כרטיסי SIM, המאפשרים תקשורת עם לווייני אירידיום ורשתות סלולריות G4. כך שנדרשת מערכת לוחמה אלקטרונית בעלת הספק גבוה בתחום תדר רחב, לשיבוש של מערכות הניווט הלווייני השונות וגם של ערוצי התקשורת אל הכטב"ם. לטענת האוקראינים הם פיתחו מכשיר נייד המופעל ידנית לכמה דקות, ומאפשר חסימה מוחלטת של הכטב"ם ויירוט.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאהד 136 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ynet, צילומי לוויין נחשפו: "מל"טים מתאבדים" איראניים שיכולים להגיע לישראל, באתר ynet, 13 בינואר 2021
  2. ^ 1 2 "HESA Shahed-136". www.militaryfactory.com. נבדק ב-2022-09-17.
  3. ^ Ukraine to reduce Iran embassy presence over Russia drone attacks - Aljazeera, accessed 24 September 2022
  4. ^ 1 2 3 4 ד"ר עוזי רובין, כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן משנים את מאזן הכוחות במזרח התיכון, באתר JISS, ‏3 באוקטובר 2021
  5. ^ בנט באו"ם: איראן מתכוונת לייצר נשק גרעיני באתרים סודיים, זה קו פרשת המים, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2021
  6. ^ 1 2 "Military Watch Magazine". militarywatchmagazine.com. נבדק ב-2022-09-17.
  7. ^ "Exclusive: Iran deploys "suicide drones" in Yemen as Red Sea tensions rise". Newsweek (באנגלית). 2021-01-13. נבדק ב-2022-09-20.
  8. ^ חיל הים האיראני מציג יכולות שיגור מל"טים מצוללות וספינות, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ‏2 ביוני 2022
  9. ^ ליאור בן ארי, דיווחים: ספינה בבעלות ישראלית הותקפה על ידי מל"ט איראני בים הערבי, באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
  10. ^ Dangwal, Ashish (2022-09-13). "1st Evidence Of Russia-Operated Iranian Suicide Drone Emerges In Ukraine; Kiev Claims Downing Shahed-136 UAV". Latest Asian, Middle-East, EurAsian, Indian News (באנגלית). נבדק ב-2022-09-17.
  11. ^ "Russia's Use of Iranian Kamikaze Drones Creates New Dangers for Ukrainian Troops". The Wall Street Jounal. 17 בספטמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Nikolai (@Nikolai11449196)". Nitter (באנגלית). נבדק ב-2022-09-25.
  13. ^ "Tran Minh (@ARminhTran)". Nitter (באנגלית). נבדק ב-2022-09-25.
  14. ^ בכירים בקייב דורשים מישראל סיוע התקפי - נגד הכטב"מים האיראנים, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:40)
  15. ^ הפתרון האוקראיני נגד השאהד 136