רשאד ח'ליפה

רשאד ח'ליפה
رشاد خليفة
	אין תמונה חופשית
לידה	19 בנובמבר 1935; כפר אל זיאת, מצרים
נרצח	31 בינואר 1990 (בגיל 54); טוסון, ארצות הברית
ענף מדעי	ביוכימיה
מקום לימודים	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי; אוניברסיטת המדינה של אריזונה; אוניברסיטת עין שמס ;
צאצאים	סם ח'ליפה

רשאד ח'ליפה (בערבית: رشاد خليفة; 19 בנובמבר 1935 - 31 בינואר 1990) היה ביוכימאי מצרי-אמריקאי ורפורמיסט באסלאם, אשר ייסד את הזרם הרפורמיסטי הנקרא הארגון הבינלאומי של "הכנועים המאוחדים" - United Submitters International (או בקיצור: Submitters). ח'ליפה גם תרגם את הקוראן מערבית לאנגלית מודרנית והגה ניתוח ופרשנות נומרולוגית של הקוראן באמצעות תוכנת מחשב. הוא נרצח בשנת 1990.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשאד ח'ליפה נולד למשפחה מוסלמית דתית בכפר אל זיאת במצרים. אביו היה מנהיג דתי של קהילת חסידים סופים שגודלה נאמד בעשרות אלפי מאמינים. האב קרא לקבוצה על שם בנו "רשאד". ח'ליפה החל במסלול האקדמי וסיים את התואר הראשון בהצטיינות באוניברסיטת עין שאמס המצרית, בפקולטה לחקלאות. בשנת 1959 היגר לארצות הברית, שם המשיך בלימודיו האקדמיים. הוא קיבל את התואר השני בביוכימיה מאוניברסיטת המדינה של אריזונה ואת לימודי הדוקטורט למד באוניברסיטת קליפורניה בריוורסייד. הוא קיבל אזרחות אמריקאית והתגורר בטוסון, אריזונה.

ח'ליפה שימש כיועץ מדעי לממשלת לוב במשך שנה ולאחר מכן עבד ככימאי בארגון האו"ם בוועדה לפיתוח תעשייתי. בשנת 1980 עבד במשרד הממשלתי לכימיה של מדינת אריזונה, ככימאי בכיר. במקביל לעבודתו המדעית, עסק בלימודי הקוראן ובפעילות דתית במסגרת הארגון הבינלאומי של "הכנועים המאוחדים" ופרסם מאמרים העוסקים באסלאם. ח'ליפה החל לשאת דרשות דתיות והיה למנהיג הרוחני של המסגד בטוסון, סביבו נאספו במהלך הזמן יותר ויותר חסידים. לאחר שקרא מספר תרגומים של הקוראן לאנגלית, החליט ח'ליפה שהתרגומים הקיימים אינם מדויקים ואינם נאמנים לרוח הקוראן ולכן החליט לתרגם את הקוראן לאנגלית בשפה נגישה יותר השומרת על רוח הקוראן. ח'ליפה נישא ונולדו לו שני ילדים. בן ובת - סם ובאת'. בנו סם שיחק בקבוצת הבייסבול המקצוענית "הפירטים של פיטרסבורג" והיה השחקן הראשון ממוצא מצרי ששיחק בליגה מקצוענית בתחום זה.

משנתו הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח'ליפה שלל את החדית' ואת הסונה וכל הכתבים האחרים החיצוניים לקוראן, כינה אותם "שטניים, בלתי הגיוניים ולא נאמנים להיסטוריה" וטען כי הם המצאה של אנשי דת מאוחרים, בדומה לזרם הקוראניסטים המודרני שנוסד על ידי ד"ר אחמד סובחי מנסור, מצרי אף הוא. ח'ליפה גרס כי יש להסתמך על הקוראן בלבד, כדברי האל כפי שהתגלו לנביא מוחמד דרך המלאך גבריאל. הוא לא כינה את עצמו "מוסלמי" ואת דתו "האסלאם" אלא הקפיד להשתמש בפירוש המילולי של המילה "אסלאם" והיא "כניעות" בפני האל. לכן קרא לתנועתו הדתית "הכנועים המאוחדים". בשנת 1968 הגה ח'ליפה את הרעיון שהיה מהפכני בשעתו, של צופן הקוראן: ניתוח מתמטי של הקוראן באמצעות מחשב, אשר ישווה לקוראן את משמעותו הפלאית ואת היותו נבואה אותנטית כפי שניתנה מן האל לנביא מוחמד. הוא בחן את תכיפות הופעתן של מילים ואותיות, בקוראן. התאוריה שלו גרסה כי הקוראן טומן בחובו מבנה וקוד מתמטי סודי המבוסס על המספר 19. בהתייחס למספר 19, הסתמך ח'ליפה על סורה 74, פסוק 30 הנראה סתום לכאורה: "תשעה-עשר מופקדים עליה".

את עבודתו סיים ח'ליפה בשנת 1973. התאוריה, הניתוח וההנמקות מופיעים בספרו "הקוראן: הברית הסופית". עבודתו לא זכתה להדים במערב, אך עוררה עניין רב בעולם הערבי. מאמר על מחקרו הופיע לראשונה בינואר, 1973 בעיתון המצרי Akher Sa'a. עדכונים לגבי מחקרו פורסמו שוב באותו עיתון, מאוחר יותר באותה שנה ושוב בשנת 1975. בשנת 1980 פורסם מחקרו לראשונה בכתב העת המערבי Scientific American. ח'ליפה היה ליברלי מאוד בדעותיו. הוא הטיף לשלום וסובלנות, התנגד לטרור על כל צורותיו ושלל את הג'יהאד באופן מוחלט. הוא תמך במוזיקה ושירה וגרס כי היא "ביטוי טהור ומוחלט של האל עצמו". גם ביחסו לנשים היה ליברלי יותר ואף תמך בתפילה מעורבת של נשים וגברים. על פי תפיסתו של ח'ליפה, ניסיונות להשגת רווחים פוליטיים, חברתיים או אחרים באמצעות הדת, פסולים מן היסוד. האדם מחויב ברוחו, בנפשו ובאורח חייו, מתוך כניעות מוחלטת, לאל בלבד. בתחילה נהרו רבים לשמוע את הרצאותיו והוא קנה לו חסידים רבים. אך בשלב מסוים טען ח'ליפה שהוא עצמו "שליח האל", אחד מתוך שלושה שליחים: אברהם אבינו שהיה שליח האל הראשון, הנביא מוחמד אחריו והוא עצמו. טיעון זה בנוסף לתפיסתו הליברלית, קנה לו מבקרים ואויבים רבים והוא נתפס כשרלטן וככופר באסלאם. חסידיו של ח'ליפה טענו שהוא לא אמר כי הוא נביא בדומה למוחמד, אלא "שליח" (רָאסוּל אללה) האל. עוד טענו מבקריו שכדי להתאים את הקוראן לתאוריה שלו, הוא השמיט פסוקים מן הקוראן שלא התאימו לתאוריה.

ההתנקשות בחייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שקיבל ממלומדים מוסלמים ידועים שבח והלל, בשל גילוי הקוד המתמטי של הקוראן, החל רשאד ח'ליפה לקבל איומים רבים על חייו מכל רחבי העולם המוסלמי בשל ההתנגדות לתורתו. ב-19 בפברואר 1989 הוצא בערב הסעודית צו הלכה (פאתווה) באשמת כפירה באסלאם ופגיעה בקודשי האסלאם, כנגד שני אנשים. האחד היה סלמאן רושדי על ספרו "פסוקי השטן", שעורר סערה גדולה בעולם המוסלמי ובעולם כולו. השני היה ראשד ח'ליפה, שהיה פחות מוכר בעולם בזמנו. צו ההלכה נגדם הוצא על ידי ועדת החוק האסלאמי של ערב הסעודית, אליה הצטרפו 38 חכמי דת נוספים. משמעותו של צו ההלכה הייתה גזר דין מוות.

ב-31 בינואר 1990 נרצח ראשד ח'ליפה במסגדו שבטוסון, באמצעות 29 דקירות סכין. לפי הסימנים במקום הרצח, התכוון הרוצח להצית את גופתו, אך לא הספיק לעשות זאת. ח'ליפה היה בן 54 במותו. חקירת הרצח הובילה לארגון אסלאמיסטי קיצוני בקולורדו, "ג'מאעת אל-פוּקְרָה" שמנהיגו, ג'יימס ויליאמס, הואשם בתכנון הרצח ונידון בבית משפט ל-69 שנות מאסר. הוא זוכה בבית משפט לערעורים באשמת קשר לביצוע רצח, אך האשמות של זיוף ורמייה שבהן הואשם בנוסף לקשר נותרו על כנן. החשוד ברצח עצמו, גלן קוספורד פרנסיס, מוסלמי אדוק אזרח טרינידד וטובגו, היה מבוקש מאז הרצח על ידי ה-FBI. הוא הצליח להימלט וחי בסתר במשך שנים. 19 שנה מאוחר יותר, הוא נתפס ב-28 באפריל 2009, בקלגריי, קנדה, בגיל 52 והוסגר לארצות הברית. פרנסיס אשר השתמש גם בשם בנג'מין פיליפס, למד אצל ח'ליפה בשנת 1990, ונעלם זמן קצר מאוד לאחר הרצח. הוא נקשר לרצח באמצעות ראיות DNA וראיות פליליות מוצקות נוספות. משפטו החל ב-11 בדצמבר 2012 וב-19 בדצמבר הוא הורשע ברצח מדרגה ראשונה ונידון למאסר עולם.

ערוץ החדשות CBS דיווח ב-26 באוקטובר 2001 שהאסלאמיסט הקיצוני ודיע אל-חאג' (אנ'), פעיל אל-קאעידה שנידון למאסר עולם בשל חלקו בפיגועי שגרירויות ארצות הברית בשנת 1998, "היה קשור להתנקשות בחייו של רשאד ח'ליפה בשנת 1990, שהיה שנוא על ידי מוסלמים שהתנגדו לתורתו. ח'ליפה נתפס כנביא שקר על ידי מוסלמים רבים. וואדי אל חאג' אשר נתפס כדובר שקר ביחס למקרה, אמר כי דקירתו של ח'ליפה הייתה מעשה טוב". אם הדברים הללו נכונים, ייתכן שרשאד ח'ליפה היה האמריקאי הראשון שנרצח על אדמת ארצות הברית, על ידי פעילים של ארגון אל-קאעידה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]