רצח מיכל אלירז

אין תמונה חופשית

רצח מיכל אלירז התרחש ב-20 ביולי 1978. בעלה של מיכל, הרב משה אלירז, רצח אותה בביתם, במושב חיספין ברמת הגולן, באמצעות אקדח שהחזיק ברישיון. האירוע עורר סערה בציונות הדתית לאחר שהתברר שרבנים בכירים ידעו על הבעיות הנפשיות של משה אלירז ורצו לאשפזו ולקחת ממנו את האקדח אך בהשפעת הרב צבי טאו הדבר נמנע. לפי הערכות, לאירוע הייתה השפעה ארוכת טווח על הנהגת הציונות הדתית.

רקע

מיכל (לבית קינדרייך) נולדה ב-1939 בפריז ועברה את מלחמת העולם השנייה במחבוא בעיר. לאחר המלחמה התחנכה בהכשרה של השומר הצעיר בצרפת שם הכירה את משה שטרית, ששרד גם הוא את המלחמה. השניים נישאו בצרפת ועלו ארצה ושינו את שם המשפחה לאלירז.

בארץ נולדו לזוג שבעה ילדים ומשה למד בישיבת מרכז הרב והיה מקורב לראש הישיבה צבי יהודה הכהן קוק ולרבנים אחרים בישיבה כמו הרב צבי ישראל טאו. ב-1969 עברו לגור בחברון ולאחר מספר שנים עברו לגור בעיר העתיקה בירושלים. לאחר 1973, כשהוקמה חיספין ברמת הגולן עברה המשפחה לשם ומשה מונה למשגיח הרוחני של ישיבת ההסדר המקומית.

פרשת הרצח

לפי עדויות חברים ומשפחה סבל משה, לאורך תקופה ארוכה, ממחלת סכיזופרניה דבר שגרם לו לפרצי זעם ואלימות כלפי אשתו מיכל, אשר עקב תסביך הרדיפה שלקה בו דמיין כי היא מרגלת אחריו מטעם הקג"ב. משה אף אושפז בגלל מחלתו במוסד סגור אך ברח משם. מיכל ובנותיה הגדולות פנו לראשי ישיבת מרכז הרב - הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם אלקנה שפירא, וכן לרב צבי טאו, הרב שלמה אבינר והרב אביגדור נבנצל.

ביולי 1978 התקיים דיון בנושא בביתו של הרב צבי יהודה קוק, בו דרש הרב אברהם אלקנה שפירא לאשפז את אלירז בשל הסכנה שהוא מהווה לאשתו, בעוד הרב צבי טאו התנגד בתוקף והגן על אלירז, שהיה ידידו. לפי עדויות שונות גישתו של הרב טאו הייתה כזו מאחר שהוא מתנגד לפסיכיאטרים ופסיכולוגים, בהם הוא רואה את סוכני החילוניות. כמו כן טען הרב טאו כי לקיחת האקדח תפגע בכבודו של משה. הרצי"ה נטה לדעתו של הרב שפירא אך הרב טאו ניסה לשכנע אותו לחזור בו.

במהלך הדיון הוזכר כי לאלירז אקדח שהוא מחזיק ברישיון. הרב אברהם שפירא - שעד לאותו רגע לא ידע מכך - זעם: "יש לו אקדח ולמישהו יש ספק שצריך לקחת אותו ממנו?". הוא עזב את הדיון במחאה ובזעם, והרב צבי יהודה החליט סופית להורות על לקיחת האקדח ואשפוזו של אלירז. בסיום הדיון פקד הרצי"ה על הרב טאו לקחת את האקדח מאלירז, קרא לאשה בשם דורית לנג שהחזיקה רכב, וביקש ממנה ומהרב טאו לקחת את אלירז לבית החולים לחולי נפש משגב לדך^{[דרושה הבהרה]}. למרות זאת, מיד כשיצאו מהרב צבי יהודה ונכנסו לאוטו אמר הרב טאו ללנג שהרצי"ה "לא מבין" ושתיסע לבית של הרב טאו במקום לבית החולים והותיר ברשותו של אלירז את האקדח. בהמשך - לטענת לנג - הרב טאו גם ניסה לפגוע בה מינית.

ביום חמישי, 20 ביולי 1978 נסע אלירז לביתו בחיספין יחד עם בנו שמואל. בהגיעו הביתה הורה לבנו להישאר בחוץ, נכנס הביתה וירה למוות במיכל.

משה הועמד לדין אך נמצא לא כשיר להישפט בגלל מצבו הנפשי ואושפז במוסד סגור, שם נפטר. הילדים היתומים עברו לגור בבית האחות הבכירה הנשואה שגרה בירושלים.

השפעות האירוע

בעקבות האירוע נמתחה ביקורת קשה על הנהגת ישיבת מרכז הרב ובמיוחד על הרב טאו שלטענת המבקרים על אף מצבו הנפשי של משה אלירז לא ניסה למנוע ממנו לשאת אקדח. הרב צבי יהודה הכהן קוק האשים את הרב טאו - שלא נשמע לו ומנע את לקיחת האקדח והאשפוז - בתוצאות. בעקבות המקרה וטענותיה של לנג על הפגיעה המינית שפגע בה הרב טאו^{[דרוש מקור]}, הרחיק הרצי"ה את הרב טאו מישיבת מרכז הרב, מנע ממנו להעביר בה שיעורים, וסירב לברך את הציבור בטקס ברכת כהנים בישיבה. הרב טאו גזר על עצמו גלות של מספר שנים במושב קשת ברמת הגולן. הרב אביגדור נבנצל, שכיהן כרב הרובע היהודי קונן בהלוויה ”לא נוכל לומר ידינו לא שפכו את הדם ועינינו לא ראו” ופרש מתפקידו למשך שנה.

ישנן טענות שהשנים בהם שהה הרב טאו ברמת הגולן היו שנותיו האחרונות של הרב צבי יהודה קוק ותחילת מלחמות הירושה והרב אברהם שפירא "דחק את נאמניו של הרב טאו" במהלכן. מספר שנים לאחר שחזר הרב טאו לירושלים פרש מישיבת מרכז הרב והחליט להקים את ישיבת הר המור.

קישורים חיצוניים

• יצחק בן חורין, לעיני אחד משבעת ילדיו הרג רב בגולן את אשתו, מעריב, 21 ביולי 1978
• שמעון וייס, בעל חשוד ברצח אם שבעת ילדיו, דבר, 21 ביולי 1978
• אמילי עמרוסי, "אם לסבתא שלי היה מקלט ללכת אליו, היא היתה ניצלת", באתר ישראל היום, 8 בנובמבר 2018
• אלי ביתאן, פרשת רצח מיכל אלירז, בפייסבוק.