רצח מאיר כהנא
| תאריך | 5 בנובמבר 1990 |
|---|---|
| מקום | New York Marriott East Side (אנ') |
| מטרה | מאיר כהנא |
| קואורדינטות | 40°45′20″N 73°58′22″W / 40.755555555556°N 73.972777777778°W |
| סוג | רצח |
| הרוגים | 1 |
| פצועים | 3 (עובר אורח, שוטר דואר והמחבל עצמו) |
| מבצע | אל סייד נוסייר |
| מספר מפגעים | 1 |
 | |
  | |
רצח מאיר כהנא הוא רצח שאירע ב-5 בנובמבר 1990 במלון מריוט שבניו יורק, ארצות הברית. הרצח בוצע בתום נאום שנשא כהנא על ידי אל סייד נוסייר, שהיה בעל זיקה לארגון הטרור אל-קאעידה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאיר כהנא היה פוליטיקאי ימני רדיקלי שפעל בארצות הברית וישראל וייסד בהן בהתאמה את הליגה להגנה יהודית ואת תנועת כך. כהנא היה חבר הכנסת האחת עשרה מטעם תנועת כך.
בעקבות דעותיו של כהנא ופעולותיו במסגרת כך, נוסייר החליט לרצוח את כהנא, הוא החל לעקוב אחריו למשך תקופה ארוכה ואף נכח במספר הרצאות שלו בניו יורק, כשהוא חובש כיפה ומתחזה ליהודי.
הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-5 בנובמבר 1990, בסביבות 21:00 נאם כהנא במלון מריוט שבמנהטן בפני כמה עשרות חסידים וניסה לשכנעם לעלות לישראל. לאחר נאומו, התקבצו רבים מהחסידים סביב כהנא כדי לשאול את כהנא מספר שאלות. בין המתקהלים, הגיח המחבל המוסלמי אל סייד נוסייר אשר היה מחופש לחרדי וירה בצווארו של כהנא מטווח קצר[1], כהנא נפצע אנושות ומת מפצעיו מספר שעות לאחר מכן[2]. הלווייתו יצאה מ"ישיבת הרעיון היהודי" לכיוון הר המנוחות. לאחר הרצח הקים פעיל כך, ברוך גולדשטיין בקריית ארבע את "פארק מאיר כהנא" והוצבה בו מצבה לזכרו. באור עקיבא נקרא רחוב על שמו של כהנא[3][4].
לאחר שירה בכהנא, ברח נוסייר מהמלון והגיע סמוך לסניף דואר בשדרות לקסינגטון וניסה להשתלט על מונית באיומי אקדח. שוטר ממשטרת הדואר של שירותי הדואר האמריקאים שלף את אקדחו והורה לנוסייר לעצור במקום, עם זאת, נוסייר ניסה לירות לעבר השוטר ופגע בחזהו. כתגובה, השוטר השיב באש ופגע בסנטרו של המתנקש ועצר את נוסייר ופינה אותו לבית חולים.
בזמנו, האמינו הרשויות האמריקאיות כי רצח כהנא היה פשע שנאה אנטישמי סטנדרטי, אך עם השנים התברר כי פעולותו של נוסייר הייתה אחת מהדוגמאות המוקדמות ביותר לטרור אסלאמי מאורגן על אדמת ארצות הברית[5].
המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך ההליכים המשפטיים, הכחיש נוסייר את כל ההאשמות נגדו, והתעלם בדרך כלל מדיוני בית המשפט. אף על פי שהיו עדי הראיה שהצביעו על נוסייר כרוצח, לא הצליחה התביעה להביא להרשעתו ברצח כהנא, בין השאר עקב התנגדותה של משפחת כהנא לבצע נתיחה שלאחר המוות, בה היה ניתן לשלוף את קליעי האקדח ממנו נהרג כהנא.
חברי חבר המושבעים נחלקו בדעותיהם, ולאחר דיון בדצמבר 1991 החליט חבר המושבעים כי לא ניתן להוכיח שהוא האדם שירה ברב כהנא, ולכן נוסייר זוכה מאשמת רצח. עם זאת, הוחלט להרשיעו בהחזקת נשק בלתי חוקית, ירי על קצין משטרה, תקיפה, ועוד הרשעות דומות. סניגורו, ויליאם קונסטלר, יעץ לו לטעון להגנת אי שפיות. נוסייר דחה את ההצעה, וקונסטלר ביסס את קו ההגנה על טענה שלפיה כהנא נרצח על ידי אדם אחר, כנראה אחד מחסידיו, ומכיוון שנוסייר נוכח במקום, הוחלט להפלילו.
אלווין שלזינגר, השופט במשפט, העיר כי זיכויו של נוסייר מאשמת רצח "הוא נגד המשקל המכריע של הראיות, והוא מנוגד להגיון ולשכל הישר." השופט הוסיף: "אני מאמין שהנאשם אנס את ארצות הברית, אנס את החוקה שלנו ואת החוקים שלנו, ואת האנשים המחפשים דרך להתקיים יחד בשלום." הוא גזר על נוסייר 22 שנים בכלא, העונש המקסימלי על העבירות בהן הורשע. לעומת שלזינגר, קונסטלר סבר שהמחלוקת בקרב חבר המושבעים עשויה דווקא להצדיק הפחתה בעונש, ושקל להגיש ערעור.
יותר מעשור לאחר הרצח, במהלך תכתובת עם אנשי הפקה של סרט דוקומנטרי אודות כהנא, שלח נוסייר מכתב מפתיע, שבו הודה ברצח כהנא[6].
אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הרצח של הרב מאיר כהנא התפלגה תנועת כך, עקב מחלוקת בהנהגה. פעילי כך הבולטים מאז רצח כהנא היו נועם פדרמן, ברוך מרזל וטירן פולק. אליהם הצטרף לאחר מכן איתמר בן-גביר. הרב בנימין זאב כהנא, בנו של הרב מאיר כהנא, הקים את תנועת פורשי כך, שנקראה "כהנא חי" (נקראה גם בראשי תיבות כ"ח), שאליה הצטרפו יקותיאל בן יעקב (מייק גוזובסקי) ודוד אקסלרוד (נינו של לאון טרוצקי).
בנובמבר 1992, ביום השנה לרצח הרב מאיר כהנא, ארבעה קטינים מפעילי "כהנא חי" התארגנו במסגרת "סיירת נקמה" וביצעו פיגוע בשוק הקצבים שבעיר העתיקה בירושלים. הארבעה רצחו פלסטיני תושב מזרח העיר ופצעו שבעה באמצעות רימון יד שזרקו על אחת מסמטאות השוק[7]. מבצעי הפיגוע שנתפסו כעבור שמונה חודשים הורשעו ברצח. מנהיגם נידון ל-15 שנות מאסר, שניים נוספים נידונו לעשר שנות מאסר, והרביעי שלא השתתף בפועל בפיגוע נידון לחמש שנות מאסר. לאחר מספר שנים עונשיהם קוצרו על ידי הנשיא עזר ויצמן, במקביל לשחרורו של השיח' אחמד יאסין.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ McQuiston, John T. (6 בנובמבר 1990). "Kahane Is Killed After Giving Talk in New York Hotel". The New York Times. נבדק ב-7 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Specter, Michael (6 בנובמבר 1990). "Jewish Leader Kahane Slain in New York". The Washington Post. נבדק ב-7 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ בקרוב יכנס ח"כ פינס את ועדת הפנים של הכנסת כדי לקבוע כללים שלא יאפשרו לרשויות לקרוא שמות רחובות על שם אישים כרב כהנא., באתר ערוץ 7, 14 בפברואר 2007
- ^ טלי חרותי-סובר, כהנא חי (באור עקיבא), באתר הארץ, 5 באפריל 2016
- ^ Ganor, Boaz (16 בדצמבר 2018). "Terrorism or hate crime?". The Jerusalem Post. נבדק ב-19 בדצמבר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ נדב שרגאי, 15 שנה לאחר זיכויו, הודה החשוד ברצח כהנא, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006
- ^ שבתי בנדט, היסטוריה של טרור יהודי: מג'ק טייטל עד גולדשטיין, באתר וואלה!, 7 ביולי 2014