רצח מאיה זינגר ומירי הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רצח מאיה זינגר ומירי הרצוג (מכונה גם "רצח החברות הטובות") הם שני מעשי רצח בלתי מפוענחים של שתי חברות טובות שהתרחשו בהתאמה בישראל ובסיני בשנים 1983 ו-1984.

הרציחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיה זינגר ומירי הרצוג, בנות 17, היו חברות טובות, שלמדו יחד בפנימיית חוות הנוער הציוני בירושלים.

בליל 24 בנובמבר 1983, יצאה מאיה זינגר מהפנימייה, וירדה לכיוון הרחוב הסמוך. על פי עדויות היא נופפה בידה במטרה לתפוס טרמפ, ונכנסה למכונית שעצרה לה. שומר בבית החולים הדסה עין כרם הבחין במכונית, שמתוכה שמע צעקות של אישה, ופתח בנסיעה יחד עם מאבטח של בית החולים על מנת לאתרה. כשהגיעו ליער ירושלים, הבחינו באש. כשהתקרבו ראו בתוך להבות מדורה אישה עירומה, אשר התברר מאוחר יותר כי זו מאיה זינגר.[1] מהחקירה עלה כי זינגר נסעה ממרכז ירושלים עם אלמוני. הוריה, שהגיעו כעבור מספר שעות מהגליל לבית החולים, שאלו אותה מי האדם שעשה לה את זה, והיא לחשה "איש זר, איש זר". בהמשך תואר כי מלמלה "משטרה, מוסך", אך איש מהמשטרה לא נכח במקום או תיעד את הדברים.[2] כיומיים לאחר מכן ב-26 בנובמבר 1983 היא מתה מפצעיה בבית החולים.

מספר חודשים אחרי האירוע, נסעה חברתה, מירי הרצוג לנואיבה שבסיני, שמאז הוחזרה למצרים. ב-5 ביוני 1984, דווח על היעלמותה של הרצוג. השלטונות המצריים היקשו על ישראל במאמצי האיתור. אזרח ישראלי, ששירת באותו הזמן כסרן במילואים בצה"ל, קיבל כעבור חודשיים מידע על גופה שנמצאה בנואיבה. הוא עבר את הגבול, הגיע לעיר ואיתר את הגופה, אשר זוהתה כמירי הרצוג. המצרים רעמו על המעורבות הישראלית באירוע ועיכבו במשך כארבעה חודשים את החזרת הגופה. התנהלות זו העיבה באותם ימים על יחסי שתי המדינות. רק ב-5 בנובמבר 1984, כמעט שנה אחרי רצח חברתה, הוחזרה גופתה של הרצוג לישראל, והיא הובאה לקבורה.[1] שמועות שונות העלו סברות כי הרצוג נאנסה ונרצחה על ידי בדואים מהאזור, או על ידי שוטרים מצרים, והיו שטענו כי באירוע היו מעורבים ישראלים.[3]

החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשים שלאחר רציחתה של מאיה זינגר, מתחה המשפחה ביקורת על צוות החקירה של המשטרה, בטענה שהחקירה שביצעה הייתה רשלנית.[4] בין היתר, נטען כי זירת הרצח לא נבדקה היטב, משום שכמה ימים לאחר שזינגר נמצאה מתה, מצא אביה במקום בגדים, קופסאות סיגריות ושרשרת; במשטרה הגיעו למאבטח, רק לאחר שבטלוויזיה דווח שהוא מצא את הנערה, אך הוא לא נחקר. לטענתם המחדל המרכזי היה בטקס ההלוויה, שנעצר לאחר שהחוקרים נזכרו שלא נטלו ממנה טביעות אצבעות. כחודשיים לאחר הרצח, עצרה המשטרה שני תושבי ירושלים, בחשד שניסו לאנוס את זינגר, ומשלא הצליחו, הציתו אותה. זינגר הכירה אחד מהם, עמו על פי החשד נהגה לפעמים להיפגש ולעשן. לאחר כחודש קבע בית המשפט כי למשטרה אין מספיק ראיות נגדם, והם שוחררו.[3]

כשנה וחצי אחרי מותה של מאיה זינגר, מונה צוות חקירה חדש. הצוות החדש ניתח את המילים שלחשה זינגר לפני מותה, התייעץ עם פסיכולוגים, וחקר קשר אפשרי לכתות שונות, נוכח מעגל האש שבתוכו התגלתה בזירת הרצח. אך קשר שכזה נשלל לאחר מכן. בהמשך התקבלו דיווחים על קשר בין זינגר וצייר יוגוסלבי, שלכאורה היה בקשר עם שתי הנרצחות, ואף שהרצוג נסעה לסיני עם הידיד היוגוסלבי. לטענת ראש צוות החקירה, עמיר סולומון, "יש קשר בין רצח מאיה זינגר למירי הרצוג לבין אותו צייר יוגוסלבי מסתורי". בדיקה שנעשתה מול משטרת הגבולות, לא הולידה דבר, שכן רישום הנכנסים והיוצאים בגבולות נעשה אז על כרטיסיות. המשטרה ניסתה להרכיב קלסתרון שלו, אבל עד היום זהות הצייר לא פוענחה.[5] הרציחות נותרו בלתי מפוענחות עד היום.[6]

ביולי 2019 שודרה בחדשות 13 סדרת כתבות בשם "ללא קצה חוט" על מקרי רצח בישראל שלא פוענחו מעולם. אחת הכתבות עסקה בפרשה זו, וחשפה מחדלים רבים בחקירת המשטרה. בנובמבר פורסם כי בעקבות התוכנית, הועבר למשטרה מידע חדש בנוגע לרציחות והיא פתחה בחקירה.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]