רצח אלכס עודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רצח אלכס עוד
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני
אלכס עודה
אלכס עודה
תאריך 11 באוקטובר 1985
מקום סנטה אנה, קליפורניה
מטרה משרדי "הוועדה הערבית-אמריקאית נגד אפליה" (ADC) (אנ')
סוג התנקשות
נשק מטען צינור
הרוגים 1
מבצע הליגה להגנה יהודית (חשד)
מספר מפגעים 3 (חשד)
מניע לאומני

רצח אלכס עודה הוא התנקשות בחייו של הפעיל הערבי אלכס עודה בארצות הברית. עודה, שהיה ערבי פלסטיני תושב השטחים, היגר לארצות הברית שם היה פעיל ב"וועדה האמריקאית-ערבית נגד אפליה" (אנ'). ב-1985 נרצח בפיצוץ שאירע במשרדי הארגון בקליפורניה שם עבד. חקירת ה-FBI הובילה לשלושה יהודים אמריקאים, מפעילי הליגה להגנה יהודית, שנמלטו לישראל. שניים מאותם חשודים לא הוסגרו עד היום למרות מספר בקשות של שלטונות ארצות הברית ולכן תיק הרצח עדיין פתוח במשרדי ה-FBI[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סקר שערך "המכון הערבי-אמריקאי" (אנ')[א] מונה האוכלוסייה הערבית בארצות הברית כ-3,500,000 אזרחים מכ-25 מדינות באפריקה ואסיה כש-62% מתוכם היגרו ממדינות באזור הלבנט. מספרם של הפלסטינים אמריקאים, מתוך אוכלוסייה זו, מוערך ב-85,000.

חלקם של מהגרים אלו שמרו על זיקה למולדת הישנה ועל הרצון להגן על זכויותיה כשהדבר בולט במיוחד במקרים שההגירה נבעה ממצב של דיכוי ורדיפה. אחת הדרכים בהן פעלה הקהילה הערבית בארצות הברית היה הקמת ארגונים ועמותות לזכויות אדם כשאחד מאותם ארגונים הוא "הוועדה הערבית-אמריקאית נגד אפליה" (ADC) (אנ').

במספר מקרים "יובאו" סכסוכים מארצות המוצא אל גבולות ארצות הברית כשאחד הבולטים הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני כשמצד אחד ניצבו אותם ארגונים פלסטינים שמחו כנגד ישראל ומצד שני ארגונים יהודים אמריקאים ששמו להם למטרה להגן על תדמיתה של ישראל או על יהודים. הגנה זו נעשתה באופן פיזי (למשל על ידי הליגה להגנה יהודית), באופן משפטי (למשל הליגה נגד השמצה) או באופן פוליטי (למשל על ידי הוועד היהודי-האמריקאי).

רצח אלכס עודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכס עודה (באנגלית: Alexander Michel Odeh; בערבית: اسكندر ميكل عودة) היה ערבי נוצרי פלסטיני שנולד ב-1944 בכפר ג'יפנה שבנפת רמאללה ואל-בירה למשפחה נוצרית המשוייכת לפטריארכיה הלטינית של ירושלים. ב-1972 היגר לארצות הברית והתיישב בקליפורניה שם עסק בספרות ושירה והפך למנהל מחוז דרום קליפורניה בארגון "הוועדה הערבית-אמריקאית נגד אפליה" (ADC) (אנ').

ארגון זה, שנוסד ב-1980, החל להטביע חותמו ב-1982, עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, כשקיים הפגנות מחאה משמעותיות נגד מה שנתפס בעיני חבריו כתוקפנות ישראלית בעקבות הכניסה ללבנון. בהמשך פרסם הארגון מודעות בגנות התמיכה הצבאית שמעניקה ארצות הברית לישראל. פעולות אלו הפכו את הארגון ליעד של הליגה להגנה יהודית כשפעילי ADC התלוננו מספר פעמים במשטרה על טלפונים מאיימים שקיבלו מאנשים שהזדהו כחברי הליגה וכן על אלימות פיזית ששיאה הייתה פצצה שהתגלתה ב-1985 בכניסה לבניין המשרדים של הארגון בבוסטון[ב][2]

הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 באוקטובר 1985 הגיע עודה למשרדי הארגון בסנטה אנה (קליפורניה), קליפורניה ונהרג ממטען צינור שחובר לדלת המשרד והתפוצץ כשפתח אותה.

נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, אישים אחרים וכן מספר ארגונים יהודיים גינו את הרצח אולם יו"ר הליגה להגנה יהודית אירווינג רובין (אנ') מסר שאינו מצטער על הרצח וקישר אותו לרציחתו של ליאון קלינגהופר (אנ') שאירעה מספר ימים לפני כן במהלך חטיפת האונייה אקילה לאורו.

חקירת הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירת ה-FBI החלה זמן קצר לאחר הרצח ובפברואר 1986 פרסם הארגון הודעה על מעורבותה של "הליגה להגנה יהודית" במותו של עודה. יו"ר הליגה, רובין, הכחיש כל קשר לפרשה והאשים את ה-FBI בהגעה למסקנות שגויות. ה-FBI ייחס את הרצח לנקמת הליגה על ניסיונותיו של עודה להכחיש את הקשר בין אש"ף לפרשת אקילה לאורו ולאמירתו שיאסר ערפאת הוא שוחר שלום[3].

בהמשך חקירותיו מיקד ה-FBI את תשומת ליבו בשלושה חשודים שזוהו כתומכיו של מאיר כהנא ופעילים בליגה להגנה יהודית. השלושה היו אנדי גרין (ובשמו העברי ברוך בן יוסף), קית' פוקס (ובשמו העברי ישראל פוקס) ורוברט מנינג. כשהרגישו השלושה שהחקירה מתקרבת אליהם ברחו לישראל והתיישבו בקריית ארבע.

המשך ההליכים המשפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 הוסגר מנינג לארצות הברית ונשפט למאסר עולם על רצח אחר (ראו להלן).

ב-1996 הכריז ה-FBI על פרס של מיליון דולר למי שיספק פרטים על פרשת הרצח.

ב-2007 חשף ה-FBI שמודיע פנימי הקשור ל"ליגה להגנה יהודית" אישר את המעורבות של מנינג, אנדי גרין וקית' פוקס ברצח וכן אישר שגרין ופוקס גרים בישראל.

שלטונות ארצות הברית הגישו בקשות להסגרת פוקס וגרין לצורך חקירה אך הבקשות נתקלו בסירוב מנומס עד התעלמות מהרשויות בישראל ועד כה נשאר תיק החקירה פתוח.

ב-2006 הגיע התובע הכללי של ארצות הברית לישראל, נפגש עם שר המשפטים חיים רמון והגיש לו בקשה לסיוע של ישראל בחקירת רצח עודה. רמון הבטיח לסייע אך עזב את משרתו חודשיים לאחר הפגישה וכשנשאל מאוחר יותר על הבטחתו לא זכר את המקרה[4].

הדמויות המרכזיות בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוברט מנינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ראובן מנינג

כאמור, בעקבות החשדות ברח מנינג ארצה ב-1985 (או 1986). ב-1988 עצרה משטרת ארצות הברית את אשתו של מנינג, רחל, באשמת שותפות ברצח פטרישיה ווילקרסון[ג] וכן בשותפות ברצח עודה. רחל מנינג עזבה את ארצות הברית לבעלה בישראל לאחר שבית המשפט שיחרר אותה כשחבר המושבעים הגיע למבוי סתום.

ב-1989 גילה תחקירן את הזוג מנינג בקריית ארבע[5], ובעקבות כך הגישה ממשלת ארצות הברית ב-1991 בקשת הסגרה על שמם.

ב-1993 הוסגר מנינג לארצות הברית ונדון ב-1994 למאסר עולם על רצח ווילקרסון (ולא על רצח עודה). הוא לא הגיש בקשה לשחרור מוקדם וסיים לרצות את עונשו בשלהי 2023. אשתו רחל נכלאה בישראל והסגרתה עוכבה לאחר שעתרה לבית המשפט העליון. לאחר שהעתירה נדחתה והחלו תהליכי ההסגרה נפטרה בכלא.

אנדי גרין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדי גרין נולד בברונקס והצטרף כבר בנעוריו "לליגה להגנה יהודית". בשלהי שנות ה-70,עם סיום התיכון, הגיע ארצה, שינה את שמו לברוך בן יוסף והתיישב בקריית ארבע. סמוך למועד עלייתו הצטרף למחתרת טרור נגד טרור שיסד הרב כהנא ואף נעצר מספר פעמים בחשד לפגיעה בערבים ובניסיון לפגוע בכיפת הסלע. גרין התגייס לסיירת שקד אולם התקריות בהן היה מעורב הביאו להוצאתו משם[ד].

בתחילת שנות ה-80 חזר גרין לארצות הברית ומונה לראש סניף תנועת כך בניו יורק. ב-1985 (או 1986), לאחר רצח אלכס עודה ברח בחזרה לישראל והתיישב שוב בקריית ארבע. כאן המשיך להיות פעיל בליגה להגנה יהודית.

ב-1988 עזבה המשפחה את חברון והתיישבה בשכונת גילה ומשם עברו למעלה אדומים. התחתן עם דבורה ולזוג נולדו 4 ילדים. כשבנו יהודה נהרג מירי שוגה של צה"ל האשים את צה"ל ברצח בנו כחלק מהרדיפה אחר נוער הגבעות[6], ואף דרש מאלוף הפיקוד למלא את הנחל ליד מקום האירוע בדם ערבים כנקמה[7]. ב-1989 התמודד על חברות במועצת עיריית ירושלים אך נכשל.

לאחר חזרתו מארצות הברית למד גרין עריכת דין באוניברסיטת בר-אילן וקיבל את איתמר בן גביר לעבוד אצלו בתקופת הסטאז' שלו.

גרין מחזיק בדעות ימין קיצוניות. הוא חבר במכון המקדש ובתנועת כך, היה בין מייסדי "ישיבת הר הבית" ב-1993 ושימש כיו"ר "התנועה לכינון המקדש"[8]. נעצר כשניסה לעלות עם דגל להר הבית[9].

דוגל בחזרה למסורת, כינון הסנהדרין, הקמת בית המקדש והשלטת חוקי התורה במדינה. באזכרה למאיר כהנא הציע לתלות שמאלנים בכיכר רבין[10][11][12].

קית' ישראל פוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קית' ישראל פוקס נולד בברוקלין, ניו יורק וב-1978 עברה המשפחה לסנטה מוניקה, קליפורניה. בסנטה מוניקה הפך לאוהד של הרב כהנא ונעצר מספר פעמים בגלל אירועי אלימות כנגד ערבים ונאו-נאצים.

לאחר סיום לימודיו בתיכון הגיע פוקס לישראל, שינה את שמו לישראל פוקס והתיישב בקרב קהילתו של מאיר כהנא בקריית ארבע. קהילה קנאית זו נהגה להטריד באופן תדיר ערבים שגרו בשכנות והנושא אף צוין בדו"ח מיוחד שפרסמה ב-1982 המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית קרפ.

בפברואר 1983 הגיעה ההתנכלות לשיאה כשפוקס ירה על מכונית פלסטינית שהתיזה עליו מי שלולית 2 כדורים מרובה הקלצ'ניקוב שלקח מהישוב בו גר ללא היתר ורישיון. הדו"ח של קרפ ואירוע הירי מיקדו הרבה תשומת לב לחברון ושר הביטחון משה ארנס הורה לפרק את קהילת תומכי כהנא בעיר. פוקס נשפט בבית משפט מחוזי, נמצא אשם בירי והוטלו עליו 39 חודשי מאסר. עורך דינו של פוקס, אהרון פאפו, ערער לבית משפט העליון בטענה שפוקס הרגיש מאויים ושבאזור בו הוא גר נהוג להסתובב עם נשק לא חוקי. בית המשפט הותיר את ההרשעה והעונש על כנם והשופט דב לוין תהה בפני הסניגור אם לאור טיעוניו הוא רוצה להנהיג נורמות של המערב הפרוע בישראל[13].

במאי 1984 קוצר העונש לשני שלישים והוסכם שביתרת התקופה ישהה פוקס מחוץ למדינה. בהתאם לכך עזב פוקס את ישראל בדצמבר 1984[14] וחזר בספטמבר 1986 כשהחשד הוא שבתקופה זו היה מעורב ברצח אלכס עודה[15].

ב-1993 היה בין מייסדי "ישיבת הר הבית".

הוא בעל חברה לגרפיקה ממוחשבת בירושלים.

ב-2013 היה פוקס בין מייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה ואף ייצג אותה בדיונים בוועדות בכנסת[4][16].

אלכס עודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה המוסלמית ממשיכה לציין כל שנה את יום מותו של עודה ועדיין דורשת את השלמת החקירה בתיק זה. אנדרטה שהוקמה לזכרו בסנטה אנה הושחתה מספר פעמים[17][18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכון זה הוא היחיד שמוסמך לנתח את נתוני מפקדי ארצות הברית בהקשר של האוכלוסיה הערבית בה
  2. ^ הפצצה שהועברה מהמקום התפוצצה הזמן ניטרולה וגרמה לפציעתו הקשה של חבלן שוטר
  3. ^ פטרישיה הייתה מזכירה בחברת המחשבים ProWest ונהרגה כשפתחה חבילת נפץ שנשלחה על ידי הליגה להגנה יהודית ויועדה למנכ"ל החברה
  4. ^ בשנים מאורחות יותר סירב לשירות מילואים בעקבות החתימה על הסכמי אוסלו ואף נדון על כך ל-28 יום בכלא

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלכסנדר מיכאל עודה באתר ה-FBI
  2. ^ אירועי הפצצה במשרדי ADC, באתר לוס אנג'לס טיימס, 13 באוקטובר 1985
  3. ^ פרשת מותו של אלכס אודה, בעיתון Washington Report on Middle East Affairs, ‏4 בנובמבר 1985
  4. ^ 1 2 דייוויד שיין, DECADES AFTER A PALESTINIAN AMERICAN ACTIVIST WAS ASSASSINATED IN CALIFORNIA, TWO SUSPECTS IN HIS KILLING ARE LIVING OPENLY IN ISRAEL, בעיתון theintercept.com, ‏6 בפברואר 2020
  5. ^ התחקיר על רוברט מנינג, באתר truthdig.com,‏ 9 בנובמבר 2020
  6. ^ אפרת וייס, אביו של המאבטח שנהרג מאש כוחותינו: מדובר ברצח מכוון, באתר ynet, 27 במרץ 2003
  7. ^ התנכלות ערבית בגבעת האנטנה, באתר ויקיחדשות
  8. ^ סיפור מהימים ההם בהר הבית, באתר "חדשות הר הבית"
  9. ^ בן יוסף בנסיון לעלות עם דגל להר הבית, סרטון באתר יוטיוב
  10. ^ אופירה הלוי, ‏שיחות בהר הבית: פרק 41 - עם ישראל שכח את תפקידו, באתר מעריב אונליין, ‏ 3 בפברואר 2021
  11. ^ ברוך בן יוסף, בתגובה ל'תג המחיר של הקיפאון הרוחני' מאת יאיר היזמי, גיליון פרשת ויגש, באתר "מוסף שבת", 20 בינואר 2012
  12. ^ אפוקליפסה עכשיו, באתר documentcloud.org, ‏18 בפברואר 1994
  13. ^ אתה רוצה נורמות של המערב הפרוע ?, מעריב, 16 בפברואר 1984
  14. ^ פעיל "כך" גורש אמש לארצות הברית, חדשות, 28 בדצמבר 1984, המשך
  15. ^ קית' פוקס, באתר govinfo.gov,‏ 18 במאי 1994
  16. ^ ישיבת ועדת הפנים בכנסת בהשתתפות שמחה רוטמן וישראל פוקס. באתר הכנסת, 21 ביולי 2015
  17. ^ Alex Odeh: 37 Years And Still No Justice For A Civil Rights Hero, באתר "הוועדה הערבית-אמריקאית נגד אפליה"
  18. ^ Members Of Congress, Allies Join ADC And Demand Justice For Alex Odeh, באתר "הוועדה הערבית-אמריקאית נגד אפליה"