רצח אליעזר וייס
| חלק ממלחמת העצמאות | |
|---|---|
 | |
| תאריך | 4 בנובמבר 1948 |
| תאריך עברי | ב' בחשוון ה'תש"ט |
| מקום |
רשפון, ישראל  |
| סוג |
פיגוע  |
| הרוגים | 1 |
| חטופים | 1 |
  | |
רצח אליעזר וייס אירע ב-4 בנובמבר 1948 כשחברי כנופיה ערבית מטולכרם פרצו לביתו של אליעזר וייס ברשפון ירו בו למוות מטווח קצר וחטפו את אשתו. האשה שוחררה לאחר מספר שבועות במסגרת חילופי שבויים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב רשפון הוקם ב-1936 ומימיו הראשונים סבל מיחס עוין של ערביי הכפרים השכנים שהתבטא בדרך כלל בגניבות של תוצרת חקלאית, פרות ורכוש. יחס זה הכתיב הערכות של תושבי המקום לשמירה על היישוב שכללה עמדות שמירה והקמת סליק להעשרת מגוון כלי הנשק שבידי התושבים.
אחד היישובים הערבים הקרובים שתושביו התנכלו לרשפון ולישובים אחרים באזור היה הכפר טירה. כפר זה עבר ביוני 1948 מידי צבא ההצלה לשליטת הצבא העיראקי שהחזיק בו עד מסירתו לממשלת ישראל במסגרת הסכמי רודוס. כמו כן שימשה טירה כנקודת מעבר של ערבים מכפרים מזרחית לה.
פרשת הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליעזר וייס[עריכת קוד מקור | עריכה]
אליעזר וייס נולד ב-1914 בלובלין, פולין[1] ועלה ארצה ב-1935. תחילה הצטרף לגרעין הנוער הציוני "בנתיב" שישב ברמת השרון ומשם המשיך לעבודת בניין בירושלים. עם פרוץ המרד הערבי הגדול התגייס כנוטר למשטרת המנדט ונשלח לשמור בקליה, ים המלח ובהמשך שמר לאורך גבול הצפון. ב-1940 היה ממקימי המושב שאר ישוב שם נישא ב-1941 לאסתר אטקה לבית טישקוביץ אותה הכיר עוד בתקופה בה היה ברמת השרון ויחד הולידו 2 ילדים (חווה ואריה). ב-1946 עבר עם משפחתו לגדרה ובספטמבר 1948 קנה משק ברשפון. בהגרלת המגרשים "זכה" וייס בחלקה מרוחקת והתקשה לפרנס בעזרתה את משפחתו לכן ניהל גם את הצרכנייה.
הרצח ברשפון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-4 בנובמבר 1948 יצאה מטולכרם כנופיה חמושה של 9 ערבים בדויים מאנשי צבא ההצלה בהנהגתו של חסן אבו פאיד[2]. הכנופיה עברה דרך טירה, שהייתה תחת שלטון מפקד עיראקי שאישר לה לעבור דרך טירה בתנאי שיביאו יהודי חי או מת, והמשיכה לכוון רשפון. בהגיעם בסביבות 11 בלילה פרצו חברי הכנופיה לבית וייס שהיה הקיצוני ביישוב וירו באליעזר שקם לקראתם בתת-מקלע סטן שהיה ברשותם. אסתר ניסתה להגיע לחדר הילדים אולם חברי הכנופיה לכדו אותה[3].
קברו של וייס היה הקבר הראשון שנכרה במושב.
חטיפת אסתר וייס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר רצח אליעזר נסוגו חברי הכנופיה מרשפון עם האשה אסתר כשהם משאירים חיים מאחור את 2 הילדים. היא נלקחה לטירה ובהמשך לטולכרם שם נחקרה על ידי קצינים עיראקים שקיוו לשאוב ממנה מידע. אחר כך הועברה לשכם ולעמאן ולבסוף שוכנה במחנה שבויים לייד העיר מפרק שבירדן יחד עם שבויי גוש עציון ושבויי העיר העתיקה. בזמן שהותה בשבי טופלו הילדים על ידי אחיה של אסתר ומשפחתו.
אסתר שוחררה מהשבי ב-7 בדצמבר 1948, חזרה לבית ולילדיה ולאחר זמן קצר עזבה המשפחה את המושב.
משפט הרוצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם העברת השליטה על טירה לישראל במסגרת הסכמי רודוס עצר צה"ל את רפיק אל שייך נג'יב וחסן עבדאללה מנצור שהיו מנכבדי טירה והואשמו בסיוע לחברי כנופיית הרוצחים על ידי גביית "מעשר" מהביזה בתמורה לאישור מעבר בכפר וכן בעידודם לרצוח יהודים. משפטם של השניים החל בדצמבר 1949[4][5] ובמהלכו נשמעו עדויות של ערבים המקורבים לנאשמים ולאנשי הכנופיה[6]. בסופו של דבר זוכו שני הנאשמים לאחר שלא הוכחה אחריותם המוחלטת לרצח.
פעולות התגמול[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך 1949 יצאו כוחות ההגנה לפעולת נקם, רצחו מספר תושבים בטירה וחילקו כרוזים של "עין תחת עין, שן תחת שן".
בינואר 1950 הגיעו ערבים, משתפי פעולה עם צה"ל, לכפר נור א-שמס שלייד טולכרם והרגו את ראש חוליית הרוצחים חסן אבו פאיד ואת שלושת אחיו.
בית וייס[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבית בו גרה משפחת וייס הוקם ב-1935 ואוכלס ב-1936 על ידי משפחת פישמן שהייתה בין מייסדי המושב. ב-1944 עזבה משפחת פישמן והבית הפך למבנה ציבור. בספטמבר 1948 נכנסה משפחת וייס לגור בבית עד אירוע הרצח בדצמבר אותה שנה. לאחר עזיבת משפחת וייס חזר הבית לשמש את הציבור כמזכירות, דואר והנהלת חשבונות. הבית הוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי בן יששכר, לזכר נעדרים - אליעזר וייס, דבר, 27 באוקטובר 1958
- התקפות מרצחים ברשפון 1948, באתר של "יואב אבניאון"
- אליעזר וייס - נרצח בהתקפת טרור בעיצומה של מלחמת העצמאות, באתר "מצבות מדברות", 1 באפריל 2016
- אליעזר וייס, באתר מושב רשפון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אליעזר היה בנם של אריה-לייב וייס וגולדה לבית הודס. שני ההורים נשארו בפולין ונרצחו בשואה
- ^ חברי הכנופיה שהיו צאצי עבדים שהובאו לארץ ישראל זוהו על ידי העדים ככהי עור
- ^ אלמונים התקיפו בית יהודי ברשפון - הבעל נהרג ביריה ואשתו נחטפה, חרות, 7 בנובמבר 1948
- ^ החל משפט הנאשמים ברצח ברשפון, חרות, 12 בדצמבר 1949
- ^ החל משפט שני תושבי טירה הנאשמים ברצח ווייס ברשפון, הארץ, 12 בדצמבר 1949
- ^ "לא הסתתרנו בשטח ישראל" - איש כנופיה, הארץ, 4 בינואר 1950