רפי סיטון

רפי סיטון

לידה	1932 (בן 92 בערך)
תאריך עלייה	1949
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל שירות הביטחון הכללי המוסד
דרגה	סגן-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד מרחב ירושלים - יחידה 504 יועץ לענייני ערבים באזור יהודה ושומרון
פעולות ומבצעים
מבצע קדש   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
אחראי לאחת משלוחות המוסד באירופה מורה וכמדריך לשפה ולתרבות הערבית בהכשרת אנשי השטח של השב"כ מורה ומדריך במשרד החוץ להכשרת דיפלומטים ועובדי מחקר בתחומי השפה והתרבות הערבית סופר

רפי סיטון (במקור סתהון, נולד ב-1932) הוא איש מודיעין וביון בכיר שמילא לאורך 55 שנים תפקידים בצה"ל, בשב"כ ובמוסד. בין היתר היה מפקד מרחב ירושלים של יחידת המודיעין 504 בדרגת סא"ל (1963-1969), ואחראי לאחת משלוחות המוסד באירופה.

ביוגרפיה

רפאל סתהון (לימים רפי סיטון) נולד בחלב שבסוריה. אביו, משה סתהון, היה סוחר שירד מנכסיו, ואימו, פרידה לבית ג'מוס, הייתה בת למשפחת יהלומנים. בשנת 1941 עלתה משפחת סתהון לישראל והתיישבה בתל אביב, אך עקב קשיים כלכליים בחרו הוריו לשוב לחלב ב-1942. רפי סיים את בית הספר "אליאנס" בחלב כשהוא שולט בערבית, בצרפתית ובעברית.

עלייה

במרץ 1949 קיבל סיטון הודעה משלטונות סוריה כי עליו להתגייס לצבא הסורי. כדי לחמוק מכך הוא נשלח על ידי הוריו לדודיו מצד אימו שהתגוררו בביירות, ובמהלך שהייה בת מספר חודשים שם חיפש דרכים יצירתיות לעלות בשנית למדינת ישראל. בביירות גייס בהצלחה את הסוכן הראשון שלו, דייג נוצרי בעל סירה שהסכים תמורת תשלום להעבירו בדרך הים. לאחר שדיווח על כך לנציגי הקהילה היהודית בביירות, שוכנע בעל הסירה לגייס סירות ושייטים נוספים, כך שבערב ראש השנה בספטמבר 1949 יצאה בסירות מחוף ביירות קבוצה המונה 168 יהודים וסיטון בתוכם. קו ההברחה הזה שראשיתו ביוזמת סיטון, המשיך להתקיים לאורך מספר חודשים ולהעביר מאות יהודים מחופי לבנון לחופי ישראל.

בצה"ל

סיטון התגייס לצה"ל ב-1950 ושירת במחזור א' של הנח"ל כסמל פלוגה שהייתה פרוסה בקיבוצים נגבה, חפץ חיים, קבוצת יבנה ויד מרדכי. לאחר שנה עבר לחיל המודיעין. לאחר הכשרה קצרה, סופח ליחידת מודיעין 10 בירושלים שעסקה בגיוס ובהפעלת סוכנים בארצות ערב, שם היה חניכו של יצחק שושן (אבו סחיק). לאחר שירות של כשנתיים ביחידה זו נשלח רפי לקורס קציני חי"ר במחנה 80, לקורס קציני מודיעין לאחר מכן. סיטון חזר כקצין מבצעים ליחידתו בירושלים, ושימש כאחראי לפעילותם של סוכנים בארצות ערב.

בשנת 1956 הושאל סיטון לשירות הביטחון הכללי ועבד כאיש שטח בירושלים וסביבותיה. עם חזרתו ליחידתו בירושלים לתפקיד סגן מפקד היחידה, היה סיטון אחראי להפעלת סוכני השטח במרחב.

בין השנים 1963–1969 שימש סיטון כמפקד בסיס בירושלים של יחידת המודיעין 504, שהיה אחראי על אזור ירדן ופעל בנושא ההגנה על השיירות להר הצופים, של יחידת מצוף 247.

סיטון מספר: "הקמנו מערכת התראה משוכללת ומצוינת שבה מיקמנו סוכנים מהימנים ומאומנים שתפקידם היה להתריע מבעוד מועד על כל אפשרות או איזה שהוא חשש לשלום השיירה. המערכת הזאת הייתה מצוידת במיטב הציוד החל ממכשירי קשר ועד לאמצעים עתיקים ביותר מימיו של נח כמו יוני דואר… ובדברים האלה נעשה שימוש והדברים האלה הועילו במשך הזמן",

מלחמת ששת הימים

בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים היה סיטון אמור להיות מצורף לחטיבת הצנחנים ולהדריך אותם בעיר שבה הוא הכיר כל סמטה ואבן. אך בעת ההמתנה להוראה לפרוץ לעיר, נקרא סיטון למטה במחנה שנלר שם המתין לו מברק מראש הממשלה לוי אשכול ויועצו יגאל ידין, ובו הוטל עליו להקים צוות מיוחד שמיד עם הכניסה לעיר יאתר סוחר עתיקות שמחזיק בידו חלק מן המגילות הגנוזות. סיטון הצליח לאתר את שלוש המגילות אשר הסתבר שהן חלקים מחיבור אחד, "מגילת המשכן" המוצגת היום בהיכל הספר. קציני היחידה, בראשות המפקד שמואל גורן, סיטון, סמי נחמיאס ויגאל סימון, פעלו בדרכים מתוחכמות, שבסיומן אותרה המגילה בביתו של סוחר העתיקות קנדו שבבית לחם ונרכשה ממנו מגילת המשכן ב-1967 בה החזיק למעלה מ-20 שנים.

לאחר מלחמת ששת הימים השיגה יחידתו של סיטון את הסטנוגרמה הסודית (ההחלטות הסודיות שהתקבלו) של ועידת חרטום, שהתכנסה כוועידת פסגה של ארצות ערב לדיון בתוצאות מלחמת ששת הימים. תוכני הסטנוגרמה הגיעו לידי גורמי המודיעין הישראלים ביום השלישי של הוועידה ועוד בטרם ננעלה ועידת חרטום.

במוסד

בשנת 1969 הושאל סיטון למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ונשלח לשלוחת המוסד בפריז. ב-1970 מונה כאחראי על שלוחת המוסד בשווייץ ובאוסטריה. הוא עסק בגיוס ובהפעלה שוטפת של סוכנים ומקורות, מהם שהיו קשורים לארגוני הטרור הפלסטינים בתקופת שיא פעילותם באירופה, ומהם שהיו מקורבים לגורמי השלטון בארצות ערב.

בספר לילהאמר תיק פתוח נחשף כי סיטון היה זה שהפעיל את הדוקטור אמינה דאוד אל מופתי ויזם מבצע בו החדיר אותה אל משרדי הליגה הערבית בז'נבה במטרה שזו תדווח על המתרחש בקרב ארגוני המחבלים. דיווח של אמינה אל מופתי היה הטריגר לתחילת המבצע לחיסולו של עלי חסן סלאמה שהסתיים בכישלון הפעולה בלילהאמר.

במבצע נוסף שיזם סיטון גוייס בלונדון "המתעמל" חבר אישי של נשיא מצרים אנוואר סאדאת, שהעביר באמצעותו מכתב לראש ממשלת ישראל גולדה מאיר ובו הוא מבקש לקיים מו"מ לשלום עם ישראל. המכתב נמסר לסיטון ע"י רעיית הנשיא המצרי ג'יהאן סאדאת.

בצה"ל

קציני יחידה 504 שמואל גורן, רפי סיטון וסמי נחמיאס עם הסוחר כנדו בסיום מבצע הבאת המגילות הגנוזות לישראל ב-1967

בשנת 1975 חזר סיטון לישראל והתמנה ליועץ לענייני ערבים באזור יהודה ושומרון, תפקיד בו כיהן כשנתיים.

סיטון השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל.

בשב"כ

בשנת 1977 פרש סיטון לגמלאות ונתבקש על ידי השב"כ לשמש כמורה וכמדריך לשפה ולתרבות הערבית בהכשרת אנשי השטח של השירות.

בשנת 1979 התבקש סיטון על ידי משרד החוץ ובהסכמת ראש השב"כ, להכשיר דיפלומטים ועובדי מחקר של משרד החוץ בתחומי השפה והתרבות הערבית.

במלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 כיהן סיטון בשירות מילואים כיועץ וכמושל אזור בחמדון ועאליי בלבנון.

ב-1990 גויס על ידי אורי בר-לב להקמת יחידת המסתערבים של משטרת ישראל, "הגדעונים". סיטון שימש יועץ ומומחה להוראת השפה הערבית ותורת ההסתערבות, לאורך 6 שנים.

בשנת 2005 פרש סיטון סופית לגמלאות, ומשמש כמרצה אורח לאזרחי העיר מודיעין בנושאים שונים.

משפחה

בסוף שנות החמישים נישא לרינה. מרבית השנים התגוררו בירושלים, שם נולדו 3 בניהם. בשנים האחרונות הזוג מתגורר במודיעין.

מספריו

• הספרים של רפי סיטון, באתר "סימניה"
• "אנשי הסוד והסתר" - מעלילות המודיעין הישראלי מעבר לגבול (ביחד עם יצחק שושן), הוצאת ידיעות אחרונות, 1990
• "ההחמצות הגדולות הזדמנויות מדיניות ויוזמות לשלום שישראל החמיצה" - הוצאת מעריב, 1994
• "כללי התנהגות חברתיים בארצות ערב ובחברה הערבית" (1997)
• "מוכר הסחלב - אוטוביוגרפיה ומבצעים בשירות הביון והמוסד הישראלי", הוצאת לביא פ. אנטרפרייז, שנת 2012 (249 עמודים)
• "גבעת התחמושת ומבצע לילהאמר" בהוצאת סטימצקי שנת 2018 (154 עמודים)
• "לוחם הסוד והסתר" בהוצאת ניב שנת 2020 (121 עמודים)
• 4 ספרי לימוד לערבית מדוברת, ספרים המשמשים את לוחמי יחידות המסתערבים ואת אנשי משרד החוץ הישראלי.

ראו גם

• עוצבת המודיעין האנושי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רפי סיטון בוויקישיתוף

• נעם נחמן טפר, לילהאמר - תיק פתוח, ספרי ניב, 2020
• הסרט "סיפורים לאחר בוא השלום" סיפורו של מוחמד דאוד וראיונות עם אהרון קמארה ורפי סיטון - מאת יוסי אבישר
• יפעת ארליך, "גיליתי שזהותי במדינת האויב נחשפה. האחראי במוסד אמר לי: 'עזוב מייד'", באתר ישראל היום, 27 במאי 2021