רפאעה אל-טהטאוי
 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1801 טהטא, איילט מצרים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
27 במאי 1873 (בגיל 71) קהיר, ח'דיוות מצרים, האימפריה העות'מאנית |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית |
| מקום לימודים |
אל-אזהר |
| שפות היצירה |
ערבית |
| יצירות בולטות |
תח'ליצ אל-אבריז פי תלח'יצ באריז, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
  | |
רפאעה אל-טהטאוי (בערבית: رفاعة رافع الطهطاوي; 15 באוקטובר 1801 – 27 במאי 1873) היה סופר, מורה, מתרגם, ואינטלקטואל מצרי. בין החוקרים המצריים הראשונים שכתבו על תרבויות מערביות בניסיון להביא פיוס והבנה בין התרבויות האיסלאמיות והנוצריות. הוא הקים את בית הספר לשפות בשנת 1835 והיה בעל השפעה על התפתחות המדע, המשפט והספרות המצרית של המאה ה-19. עבודתו השפיעה על עבודתם של חוקרים רבים מאוחר יותר ובהם מוחמד עבדו.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אל-טהטאוי נולד בשנת 1801 בכפר טטה שבסוהאג, באותה שנה שעזבו הכוחות הצרפתים את מצרים. הוא היה בוגר אוניברסיטת אל-אזהר וביוזמת מחנכו חסן אל-עטר נבחר לצאת בראש קבוצת סטודנטים שמוחמד עלי שלח לפריס בשנת 1826. במקור, נועד אל-טהטאוי להיות אימאם, ותכנן כמו סטודנטים רבים שנסעו ממצרים לאירופה בראשית המאה ה -19 ללמוד אומנויות ומדעים באוניברסיטאות באירופה ולרכוש מיומנויות טכניות כמו דפוס, בניית ספינות וטכניקות צבאיות מודרניות. אל-טהטאוי למד אתיקה, פילוסופיה חברתית ופוליטית, מתמטיקה וגאומטריה. הוא קרא יצירות מאת וולטייר, רוסו, ומונטסקייה במהלך לימודיו בצרפת ואלו השפיעו עליו ועל פעולותיו עם חזרתו למצרים.
בשנת 1831 חזר אל-טהטאוי לביתו כדי להיות חלק מהמאמץ הארצי למודרניזציה של התשתיות והחינוך המצרי. הוא התחיל קריירה בכתיבה ותרגום, הקים את בית הספר לשפות (הידוע גם כבית ספר למתרגמים) בשנת 1835, שהפכו לחלק מאוניברסיטת עין שמס בשנת 1973. יצירותיו ותרגומיו הציגו בפני הקהל המצרי את רעיונות הנאורות כמו סמכות חילונית, זכויות פוליטיות וחירות. רעיונותיו לגבי איך צריכה להיות חברה תרבותית מודרנית ומה מהווה המושג אזרח "מצרי טוב". ורעיונותיו לעניין הציבור ולטובת הציבור. עבודתו של אל-טהטאוי הייתה המאמץ הראשון במה שהפך לרנסאנס המצרי (חלק מהנהדה) שפרח בשנים 1860–1940.
הוא נפטר בקהיר בשנת 1873.
אל-טהטאוי נחשב לאחד ממובילי המודרניזם האסלאמי והיה שותף לתרגום של למעלה מ - 2,000 יצירות זרות לערבית. אך בניגוד למהפכנים אחרים, סבר אל-טהטאוי כי עקרונות האסלאם אינם סותרים את עקרונות המודרנה האירופית ועליהם להשתלב בהם ואף להוביל את המהפכה של המודרניזם האסלאמי.
ביצירתו, "חילוץ הזהב או סקירה כללית של פריז", דן אל-טהטאוי באחריות הפטריוטית של האזרחות. הוא משתמש בתרבויות הרומיות כדוגמה למה שיכול היה להיות בתרבויות האיסלאמיות. לדבריו בשלב מסוים כל הרומאים שהיו מאוחדים תחת קיסר התפצלו למזרח ומערב. בעקבות ההתפצלות "כל מלחמותיה של התרבות הרומית הסתיימו בתבוסה והיא חדלה להתקיים." אל-טהטאוי מבין שאם מצרים לא תישאר מאוחדת, היא עלולה ליפול טרף לפולשים מבחוץ ולכן מדגיש את חשיבותם של האזרחים להגן על החובה הפטריוטית של ארצם. אחת הדרכים להגן על המדינה, היא לקבל את השינויים שבאים עם חברה מודרנית.
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחר מיצירותיו הן:
כתבי אל-טהטאוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפרופיל של פריז, שנכתב במהלך שהותו של אל-טהטאוי בצרפת.
- המתודולוגיה של מחשבות המצרים בכל הנוגע לספרות המודרנית, שפורסמה בשנת 1869, מרכזת את דעותיו של אל-טהטאוי על המודרניזציה.
- המדריך הכנה לחינוך נערות ונערים, שפורסם בשנת 1873 ומשקף את המצוות העיקריות של מחשבותיו החינוכיות של אל-טהטאוי.
- תאופיק אל-גליל תובנות על תולדות צאצאי מצרים וישמעאל, החלק הראשון של האנציקלופדיה ההיסטורית שפורסם בשנת 1868 ומתחקה אחר תולדות מצרים העתיקה עד שחר האסלאם.
- סיכום יסודי של הביוגרפיה של מוחמד שפורסמה לאחר מותו של אל-טהטאוי, המתעדת תיאור מקיף על חייו של הנביא מוחמד ועל היסודות הפוליטיים, החוקיים והמינהליים של המדינה האסלאמית הראשונה.
- לקראת דקדוק ערבי פשוט יותר, שפורסם בשנת 1869.
- משפטים דקדוקיים, שפורסמו בשנת 1863.
- מילים פטריוטיות מצריות, שנכתבו בשבחו של ח'דיב סעיד ופורסמו בשנת 1855.
- הכוכבים הזוהרים בלילות הירח של אל-עזיז, אוסף כתבי ברכה לכמה נסיכים, שפורסם בשנת 1872.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפאעה אל-טהטאוי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)