רפאל הלוי
| לידה |
1702 ה'תס"ב איזמיר |
|---|---|
| פטירה |
1724 (בגיל 22 בערך) ה'תפ"ד איזמיר |
| מקום קבורה | איזמיר |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| מקום פעילות | איזמיר |
| רבותיו | יצחק הכהן רפפורט |
| בני דורו | משה ישראל |
| חיבוריו | קול בן לוי |
| אב | רבי אליהו הלוי |
| צאצאים | רפאל הלוי |
  | |
רבי רפאל הלוי (תס"ב - חורף תפ"ד), היה רב, פוסק, מחכמי איזמיר. מחבר ספר קול בן לוי. נפטר במגיפה בצעירותו בגיל 22.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לאביו הגביר רבי אליהו הלוי, גבאי החברה קדישה באיזמיר. והיה תלמידו של רבי יצחק הכהן רפפורט בעל בתי כהונה. היה דיין והיה נושא ונותן עם הרב מרודוס, רבי משה ישראל, בעל שו"ת משאת משה.
רבו בעל 'בתי כהונה' העיד עליו "כי אפילו באלף בחורי ישראל מתפאר ומשתבח".
ספרו קול בן לוי כולל חידושים על הש"ס, הרמב"ם, הטור, לשונות המפרשים והפוסקים, שאלות ותשובות ודרושים בפלפול. הספר יצא לאור לראשונה בקושטא תפ"ז, ויצא לאור מחדש על ידי מכון משנת רבי אהרן, תשס"ג.
ניתן למצוא את דבריו בדברי החיד"א, הנודע ביהודה, החתם סופר והחקרי לב. בתשובות הפוסקים האחרונים, ניתן למצוא מאות מובאות מפסקיו. ואף רבי עקיבא איגר מציין אליו פעמים רבות בגיליון הש"ס.
תאריך פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת חייו, כמו גם שנת פטירתו, אינה ברורה. ידוע כי נפטר בגיל 22[1].
אריה ליב פרומקין[2] מצא מצבה על הר הזיתים[3] וכתוב עליו: "פ"נ הרב ר' רפאל הלוי בכור מנו"כ בי"ד באב שנת תקמ"ב (1782), בעהמ"ח ספר קול בן לוי". והעיר שצריכים לתקן לשנת תקי"ב. והוסיף בהערה, שבהספר "חלקת מחוקק"[4] נעתק המצבה, ועליו נכתב "הרב רפאל הלוי המ'[=המכונה] בכור מנוחתו כבוד בי"ד באב שנת ה'תקמ"ב (1782)". ולא מוזכר שם ספר קול בן לוי, ואולי הוא אחר.
וכבר העיר עליו דוב בר וואכשטיין[5] שאין צורך לתקן המצבה לשנת תקי"ב, שכן הוא מאיש אחר, ויש לו כמה הוכחות לזה:
- ספרו קול בן לוי הודפס בשנת תפ"ז בקושטא, ומוזכר שם שהספר הודפס לאחר פטירתו של המחבר.
- בספר לשון ערומים לרבי ברזילי יעבץ[6] נמצא הספד שנשא בכפר בונגאר-באשי הסמוך לאיזמיר על רבי יצחק אלגאזי[7], ורבי בנימין הלוי[8] ורבי רפאל הלוי בעל קול בן לוי. ומהדרוש שם משתמע שכולם נפטרו באותו זמן. וידוע כי שנת פטירתו של רבי בנימין הלוי היא ה'תפ"ד[9], שבשמע יעקב[10] לרבי ישראל יעקב אלגאזי, פרשת משפטים נשא הספד על ר' רפאל ועל ר' בנימן הלוי בשנת "תפד"ה", שהוא כנראה שנת תפ"ד. וכן נמצא הספד על ר' בנימין הלוי על ידי ר' יצחק פראנסיס[11], ב"פני יצחק", פרשת נצבים, דרוש שני, בשנת "תפד"ה".
- לא מצינו שהוא עלה לירושלים, ולא מסתבר, שכן רבו בעל "בתי כהונה", ואביו הגביר ר' אליהו עוד לא עלו לירושלים.
וכותב וואכשטיין שהיה לו לאביו ר' אליהו עוד בן בשם רפאל הלוי, ואולי הוא הנקרא "רפאל הלוי בכור", והוא נפטר בשנת תקמ"ב.
בנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה לו בן אחד, שנקרא על שמו, אבל נפטר בבחרותו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב שפיגל, מוריה, שטז-שיח, תמוז תשס"ה, עמ' לב-לח.
- אהרן דוד אלחדד, תור הזהב, ואתחנן תש"פ, 150, עמ' כא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קול בן לוי, מכון משנת רבי אהרן, תשס"ג, באתר אוצר החכמה
- כרטיס הקבר של אחיו בהר הזיתים, באתר: mountofolives.co.il
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כן כתוב בשער ספרו.
- ^ אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, חלק שלישי, פרק א, אות ט, באתר היברובוקס.
- ^ ראו תמונת המצבה ב"קישורים חיצוניים".
- ^ בריסק, אשר ליב בן דוד, חלקת מחוקק, דף לח, אות נט, באתר היברובוקס.
- ^ דוב בר וואכשטיין, תולדות חכמי ירושלים, מלואים לחלק שלישי, עמ' 33, באתר היברובוקס.
- ^ דרוש ט"ו, דף נח ע"ב.
- ^ אין להחליפו ברבי יצחק אלגאזי שנפטר שנים הרבה לפני זה.
- ^ אין להחליפו ברבי בנימין הלוי (מקובל) שנפטר שנים הרבה לפני זה.
- ^ ראו "מצבות רבני וחכמי אזמיר", בתוך: עניני שבתי צבי, מאהרן פריימן, עמ' 143, שעל מצבת רבי בנימן הלוי כתוב ה'תפ"א.
- ^ ישראל יעקב אלגאזי, שמע יעקב, דף צד, ע"ד, באתר היברובוקס.
- ^ יצחק פראנסיס, פני יצחק, דף קנח, ע"ג, באתר היברובוקס.