רפאל ארדיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי רפאל ארדיט
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום מגורים איזמיר עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב רפאל יוסף חזן
חיבוריו מרפא לשון
אב הרב שלמה ארדיט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער ספר מרפא לשון לרבי רפאל ארדיט

רבי רפאל ארדיט היה רב באזמיר במאה ה-18. מחבר ספר מרפא לשון.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני של הרב שלמה ארדיט. היה מגדולי תלמידיו של הרב רפאל יוסף חזן.[1] סבו היה הרב יצחק ארדיט, שנפטר בירושלים.[2]

רבני עירו משבחים אותו ואת מידותיו:”המשמח אלוקים ואנשים מתוך רוב שמחה, דמפיק מליבא יגון ואנחה, בנועם שיח חן שפתיו... מעלת החכם השלם והכולל עצום ורב אין גומרים עליו את ההלל כמוה"ר רפאל ארדיט ז"ל לשון הזהב ענותן כהלל” (הסכמת שני המאורות הגדולים, הרב חזן והרב מאיו לספרו.)

אחיו של הרב יצחק ארדיט, מחבר ספר יקר הערך על מסכת ערכין, אותו הרב רפאל מזכירו רבות בספרו.[3]

תשובה ממנו נדפסה בספר שפת הים לרבי יצחק מאיו.[4] לא ידועה לנו שנות לידתו ופטירתו של הרב.

חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו מרפא לשון (שאלוניקי תקפ"ו) - שיטה על מסכת שבועות שחיבר בימי בחרותו, וחידושים על הרמב"ם. בסוף הספר נדפסו שתי דרשות. נערך על ידי הרב יצחק נאבארו. לספרו הסכימו רבני אזמיר הרב רפאל אשכנזי והרב דוד אמאדו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמעון ואנונו, אנציקלופדיה לחכמי טורקיה, עמ' 419

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרפא לשון, הסכמה
  2. ^ אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 101 והערת המו"ל שם.
  3. ^ לדוגמה: מרפא לשון, הלכות שכנים, דף ל"ו עמוד ב'
  4. ^ מרפא לשון דף כ"ט עמוד ב'