רעמסס השני (טנק)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | טנק מערכה |
| מדינה מייצרת |
 מצרים |
| יצרן |
קרייזלר  |
| משתמשים עיקריים |
 צבא מצרים |
| שנת ייצור | 2004 |
| תקופת השימוש |
2005–הווה (כ־19 שנים) |
| יחידות שיוצרו |
425 |
| מידע טכני | |
| אורך |
תובה: 7.05 מטר תותח קדימה: 9.60 מטר |
| רוחב | 3.42 מטר |
| גובה | 2.40 מטר |
| משקל | 48 טון |
| מהירות |
על כביש: 69 קמ"ש בשטח: 42 קמ"ש |
| טווח פעולה | 530 ק"מ |
| מנוע | דיזל 908 כוחות סוס |
| שריון |
בחזית - 80–100 מ"מ בצדדים - 30–45 מ"מ בגג - 20–30 מ"מ בצריח - 65–200 מ"מ |
| צוות | 4 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | תותח M68 בקוטר 105 מ"מ |
| מספר פגזים | 34 |
| חימוש משני |
מקלע מקביל 7.62 מ"מ מקלע כבד M2 בראונינג 12.7 מ"מ (0.5 אינץ') |
  | |
רעמסס השני (ערבית: رمسيس 2; תעתיק מדויק: רמסיס 2) הוא שמה של השבחה מצרית לטנקי ה-T-54 הישנים אשר נמצאים בשירות צבא מצרים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שנים רבות היה מושתת חיל השריון המצרי על טנקי ה-T-54 הסובייטים מתוצרת ברית המועצות. לאור התיישנותם, והתקרבותה של מצרים למערב, החלה מצרים לקלוט נשק מערבי בעיקר מתוצרת אמריקאית, ובין היתר מצרים קיבלה מאות טנקי M60 פטון אמריקאים החל משנת 1979 ועד לשנת 1988, והם הפכו לעמוד השדרה של השריון המצרי.[1] בשל כך, רצתה מצרים להחליף חלק מחלקי ה-T-54 לחלקים זהים לאלו של הפטון.[2]
בשל העובדה כי הצבא המצרי רצה אחידות בדגמי הטנקים, במטרה להקל את הנטל הלוגיסטי, ומאחר וטנקי הפטון הוכחו כמוצלחים עבור המדינה. מצרים חתמה בשנת 1984 עם חברת בת של קרייזלר חוזה על שדרוג של הטנקים, שהיו עתידים להיקרא T-54E (משמעות ה-E היא Egypt). בשנת 1990 החלו הניסויים באב טיפוס, אך התוכנית התעכבה בשל רצון של מצרים לטנק מערכה חדש. לבסוף, לאחר עיכובים רבים, ההשבחה יצאה לדרך בשנת 2004, ועד לשנת 2005 נסתיימה ההשבחה שבמהלכה הושבחו 425 טנקים מצרים, שזכו לכינוי רעמסס השני (Ramses II).
תהליך ההשבחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למעשה, תותח הטנק והמנוע היו אמורים להיות מוחלפים לאלו של ה-M60A3 פטון, אך בסופו של דבר בחרה מצרים במנוע עוצמתי יותר.
מיגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
נוספו לוחות מיגון עבור הצדדים ובחזית וגם בצריח. הטנק צויד במערכת הגנה מפני איומים בלתי קונבנציונליים ונוספה לו מערכת מיזוג אוויר סטנדרטית, זאת בנוסף למערכת כיבוי אש אוטומטית ו-6 מדוכות עשן.
עבירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המנוע בטנק הוחלף למנוע דיזל מדגם TCM AVDS-1790-5A לו הספק של 908 כ"ס (677 קילוואט), ותיבת הילוכים עם שישה הילוכים. נוספו צינורות פליטה חדשים ומכל דלק גדול יותר בנפח של 1,312 ליטר, שהאריך משמעותית את טווח הפעולה, אך גם את גודל הטנק, והוסיף גלגל נוסף למזקו"ם. כמו כן, הוחלף המזקו"ם למזקו"ם ויקרס, הזהה לזה שבטנק ה-M-60.[3]
חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
תותח הטנק הוחלף לתותח הזהה לזה של ה-M60 פטון. תותח מדגם M-68, והוא למעשה נגזרת אמריקאית של תותח ה-L7 הבריטי, לו קוטר של 105 מ"מ וקצב אש של עד 10 פגזים בדקה. נוספה עבור התותחן מערכת ראיית לילה ומד טווח לייזר, כמו כן הוחלפו הפריסקופים של התותחן ומערכת בקרת האש הוחלפה לזהה לזו של טנק ה-M60A3. הטנק חמוש ב-34 פגזים בסך הכל. כמו כן, למפקד יש תקשורת רדיו עם טנקים אחרים.
לטנק חימוש משני בדמות מקלע מקביל 7.62 מ"מ עם 3,500 כדורים, מקלע כבד 12.7 מ"מ (0.5 אינץ') מדגם M2 בראונינג עם 200 כדורים ו-6 מדוכות עשן שבכל אחת שני רימונים למטרות מיסוך.[4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| טנק | ||
|---|---|---|
| ערכי משנה | היסטוריה של הטנקים • מבנה הטנק • סוגי טנקים • דגמי טנקים עיקריים (לפי ארצות) | 
|
| מיגון הטנק | שריון פסיבי • שריון מרוכב • שריון ריאקטיבי • מערכת הגנה אקטיבית לטנקים • מדוכות עשן | |
| ראו גם | לוחמת שריון • חיל שריון • רכב קרבי משוריין • טנקים בשירות צה"ל • חיל השריון הישראלי | |
| נגד טנקים | נגד טנקים • רקטה נגד טנקים • טיל נגד טנקים • תעלת נ"ט • בזנ"ט • מטען גחון | |
| דגמים נבחרים • טנקי מערכה מודרניים | ||