רעה בשבטך

רעה בשבטך
	רְעֵה בְשִׁבְטֶךָ / עַם יְקַוֶּה פִדְיוֹם; כִּי לְמִשְׁפָּטֶיךָ / עָמְדוּ הַיּוֹם:; ; מַחְשְׁבוֹת אוֹנִי / עַל לְבָבִי שַׂמְתִּי; וּמִפְּנֵי זְדוֹנִי / בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי; וְעַל רֹב עֲוֹנִי / הִנֵּה נִחַמְתִּי; וְאֶת חֲטָאַי אֲנִי / מַזְכִּיר הַיּוֹם; ; שִׁקְרֵי סְתָרָיו / וַאֲשֶׁר נוֹאָל; הִפְחִידוּ יְצוּרָיו / סְלִיחָה לִשְׁאָל; וְאֵיךְ יַרְבְּה אֲמָרָיו / אֱנוֹשׁ בְּחֶטְאוֹ מְגֹאָל; וְיִצְרוּ מִנְּעֻרָיו / רַק רַע כָּל הַיּוֹם; ; הוֹצֵא שְׁבוּיִים / מִידֵי מְצִיקִים; מֵחֵטְא נְקִיִים / וְרָצוֹן מְפִיקִים; וְיִשְׁמְעוּ פְדוּיִים: / "אַתֶּם הַדְּבֵקִים; בַּאדֹנָי חַיִים / כֻּלְכֶם הַיּוֹם"; ; חָזַק חָלְיוֹ / וְנָפְלוּ פָנָיו; וְטֶנֶף מְרִיוֹ / יִרְחֲצוּ מֵי עֵינָיו; אוּלַי צָרְיוֹ / מֵעִם אֲדוֹנָיו; יָבֹא לְחַיּוֹ- / תֵנוּ כְּהַיּוֹם

רעה בשבטך הוא פיוט פתיחה לנשמת (מחרך) לשחרית של ראש השנה שחיבר רבי משה אבן עזרא, הנאמר בקהילות הספרדים.^[4]

צורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הוא פיוט מסוג מֻחַרַךּ (בערבית: בעל תנועה) כלומר פיוט פתיחה ספרדי נפוץ לתפלת נשמת, אשר לרוב מגיע לאחר פיוט רשות קצר ממנו,^[5] ונושאו הוא לרוב נשמת האדם. השיר בנוי בתבנית מעין-אזורית (זג'ל), כלומר שיר סטרופי, שבו כל מחרוזת חורזת בחרוזים משלה, מלבד השורה האחרונה, המתחרזת תמיד עם המחרוזת הראשונה (המדריך).^[5] בפיוט זה; בפתיחה: אב/אב (צלעיות מתחרזות עם מקביליהן בטור הבא). בסטרופה 2: גד/גד/גד//גב (כנ"ל, מלבד השורה האחרונה המתחרזת עם הפתיחה). ב3: הו/הו/הו/הב (כנ"ל) וכן הלאה.

השיר פותח במדריך (מחרוזת קצרה המופיעה בתחילת שיר אזור וחוזרת כפזמון לאחר כל אחד מהמחרוזות)^[6] דו־טורי, הנחרז עם הטור האחרון בכל מחרוזת. כפיוטי זג'ל אחרים, טורי ה'אזור' בסוף כל מחרוזת הם שיבוצים מקראיים, ובפיוט זה הם מסתיימים במילת הקבע:^[7] "היום",^[8] הבאה להדגיש את קדושת יום ראש השנה, יום הדין.^[9] לפיוט אין משקל.^[10] לשיר פתיחה ו-4 סטרופות והוא נחתם באקרוסטיכון: משה חזק. הסטרופה האחרונה חסרה במחזורים רבים.

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפייטן פותח בפניה לאלוהיו שינחה את עמו, המצפה לגאולה, ביום הדין. לאחר מכן הוא מתמקד ב"אנוש"^[11] הפרטי; בסטרופה הראשונה הוא מתודה על חטאיו ומתחרט עליהם. לאחר מכן (סטרופה 2) הוא מתאר את נפתולי ליבו (בנסתר) ויצרו הרע, שגרמו לו לחטוא, ובשלם פחד מעצם הפניה אל האל. בסטרופה השלישית, המנוסחת בלשון רבים, הוא פונה בכל זאת אל האל, בפנייה דו־משמעית; גאולת השבויים מידי המציקים יכולה להתפרש כבקשה על עם ישראל, וכן על האנוש, מושא השיר, המבקש להיחלץ מיד יצרו. בסטרופה האחרונה, החסרה ברבים מהמחזורים, פונה הפייטן בלשון יחיד אל אלוהיו ומתאר את יגונו וחליו מרוב חטאיו, ומבקש ממנו שירפאו וידון אותו לחיים.

אמירת הפיוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיוט נקלט במחזורי הספרדים, הנוהגים לאומרו גם כיום ביום ב' של ראש השנה. בשל חששות הלכתיים מאמירת פיוטים בתוך פסוקי דזמרא, רבים נוהגים כיום לומר את הפיוט במקובץ עם שאר הפיוטים, לפני ברוך שאמר או אחרי חזרת הש"ץ של שחרית.^[4]

בעבר הוא נאמר גם במנהגים נוספים, והוא מופיע למשל ב"מחזור חזונים" המפורסם (שמייצג כנראה גרסה כלשהי של נוסח צפון אפריקה הקדום).^[12]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון ברנשטיין, משה אבן עזרא:שירי הקדש, תל אביב: מסדה, תשי"ז, שיר מספר קי"ז, עמ' קלג, שעד
ישראל לוין וטובה רוזן, שירי הקודש של משה אבן עזרא: מהדורה ביקורתית, כרך ב, תל אביב: אוני' תל אביב, הוצ' חיים רובין, תשע"ד 2014, עמ' 59־62
חנן בניהו, מחזור קורן המבואר לראש השנה כמנהג ק"ק ספרדים, ירושלים: קורן, 2016, עמ' 308–306

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה אבן עזרא, "רעה בשבטך" בפרויקט בן-יהודה
מידע על רעה בשבטך בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ כך במחזור אויניון וקטלוניה. במחזורים אחרים: "מקוים" ובאחרים: "עם מקוה". שמעון ברנשטיין, משה אבן עזרא:שירי הקדש, תל אביב: מסדה, תשי"ז, עמ' שעד.
^ בשורה זו השיר נפסק במחזורים רבים.י' לוין וט' רוזן, שירי הקדש של משה אבן עזרא, עמ' 60.
^ לשורה זו גם נוסחאות אחרות. שמעון ברנשטיין, משה אבן עזרא:שירי הקדש, תל אביב: מסדה, תשי"ז, עמ' קלד ו-שעד
^ ¹ ² חנן בניהו, מחזור קורן המבואר לראש השנה כמנהג ק"ק ספרדים, ירושלים: קורן, 2016, עמ' 308–306.
^ ¹ ² חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, ספר שני, חלק ב, מוסד ביאליק, הדפסה רביעית ירושלים ה'תשס"ו, עמ' 708–709.
^ ישראל לוין וטובה רוזן, שירי הקודש של משה אבן עזרא: מהדורה ביקורתית, כרך ב, תל אביב: אוני' תל אביב, הוצ' חיים רובין, תשע"ד 2014, עמ' 636
^ על מונח זה ראו: עזרא פליישר, שירת הקודש העברית בימי־הביניים, ירושלים תשס"ח, עמ' 88–91.
^ יוסף דנה, הפואטיקה של שירת הקודש הספרדית, בימי הביניים לאור השירה והפואטיקה של משה אבן עזרא, חיפה תשנ"ט, עמ' 397
^ יוסף דנה, הפואטיקה של שירת הקודש הספרדית, בימי הביניים לאור השירה והפואטיקה של משה אבן עזרא, חיפה תשנ"ט, עמ' 526
^ ישראל לוין וטובה רוזן, שירי הקודש של משה אבן עזרא: מהדורה ביקורתית, כרך ב, תל אביב: אוני' תל אביב חיים רובין, תשע"ד 2014, עמ' 59־62
^ טור 9
^ דניאל גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, תשנ"ו, עמ' 232

[1] כך במחזור אויניון וקטלוניה. במחזורים אחרים: "מקוים" ובאחרים: "עם מקוה". שמעון ברנשטיין, משה אבן עזרא:שירי הקדש, תל אביב: מסדה, תשי"ז, עמ' שעד.

[2] בשורה זו השיר נפסק במחזורים רבים.י' לוין וט' רוזן, שירי הקדש של משה אבן עזרא, עמ' 60.

[3] לשורה זו גם נוסחאות אחרות. שמעון ברנשטיין, משה אבן עזרא:שירי הקדש, תל אביב: מסדה, תשי"ז, עמ' קלד ו-שעד

[:1-4] ¹ ² חנן בניהו, מחזור קורן המבואר לראש השנה כמנהג ק"ק ספרדים, ירושלים: קורן, 2016, עמ' 308–306.

[:0-5] ¹ ² חיים שירמן, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, ספר שני, חלק ב, מוסד ביאליק, הדפסה רביעית ירושלים ה'תשס"ו, עמ' 708–709.

[6] ישראל לוין וטובה רוזן, שירי הקודש של משה אבן עזרא: מהדורה ביקורתית, כרך ב, תל אביב: אוני' תל אביב, הוצ' חיים רובין, תשע"ד 2014, עמ' 636

[7] על מונח זה ראו: עזרא פליישר, שירת הקודש העברית בימי־הביניים, ירושלים תשס"ח, עמ' 88–91.

[8] יוסף דנה, הפואטיקה של שירת הקודש הספרדית, בימי הביניים לאור השירה והפואטיקה של משה אבן עזרא, חיפה תשנ"ט, עמ' 397

[9] יוסף דנה, הפואטיקה של שירת הקודש הספרדית, בימי הביניים לאור השירה והפואטיקה של משה אבן עזרא, חיפה תשנ"ט, עמ' 526

[10] ישראל לוין וטובה רוזן, שירי הקודש של משה אבן עזרא: מהדורה ביקורתית, כרך ב, תל אביב: אוני' תל אביב חיים רובין, תשע"ד 2014, עמ' 59־62

[11] טור 9

[12] דניאל גולדשמידט, מחקרי תפילה ופיוט, תשנ"ו, עמ' 232

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]