רן טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רן טל
לידה 1963 (בן 61 בערך)
בית השיטה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת סרטי תעודה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי, מפיק
מקום לימודים בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות ילדי השמש, גן עדן, המוזיאון
פרסים והוקרה
  • פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים
  • פרס הבמאי פסטיבל הקולנוע ירושלים
  • פרס לנדאו לאמנות הבימה
  • פרס אמנות הקולנוע מטעם משרד המדע התרבות והספורט
  • פרס אופיר לסרט התיעודי הטוב ביותר
  • פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע לדרמה הטובה ביותר
  • פרס הפורום הדוקומנטרי לסרט הטוב ביותר
  • פרס ראש העיר פסטיבל דוקאביב
  • פרס הבמאי דוקאביב
http://www.ran-tal.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רן טל (נולד בשנת 1963) הוא במאי ויוצר קולנוע ישראלי, המתמקד בעיקר בסרטי תעודה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל נולד ב-1963 בקיבוץ בית השיטה שבעמק יזרעאל. ב-1994 סיים את לימודיו בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. ב-1996 ביים את הסרט העלילתי הקצר "מלכה לב אדום", יחד עם אתגר קרת, כחלק מסדרת הדרמות "סיפורים קצרים על אהבה", וזכה עבורה בפרס האקדמיה לדרמת הטלוויזיה הטובה ביותר.

לאחר מכן החל טל להתמקד בעיקר בסרטים תיעודיים, הבולטים שבהם: "דרך בן צבי 67" (1998), שתיעד את הנעשה במכון לרפואה משפטית באבו כביר; "ילדי השמש" (2007), סרטו הנודע ביותר, שתיעד את דור הילדים הראשון שגדלו בקיבוצים בישראל, על הניסיון לגדל אותם כ"אנשים חדשים", והתבסס על שימוש בסרטונים פרטיים שצולמו לאורך השנים בקיבוצים שונים ברחבי הארץ; "גן עדן" (2012),[1] שכביכול עוסק בנעשה בגן השלושה (הסחנה) ולמעשה מציג פיוט אוניברסלי על האדם ובדידותו, "המוזיאון" (2017) המתבונן על ישראל דרך שגרת היום יום במוזיאון ישראל, "מה היה קורה אילו. אהוד ברק על מלחמה ושלום" (2020), הבודק את יכולתו של המנהיג להשפיע על המציאות, דרך עיניו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, ו"1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם" (2022) שמספר את סיפור של הצלם מיכה בר-עם דרך ארכיון תצלומיו. ב-2022 נפתחה במוזיאון תל אביב לאמנות התערוכה "לצלם ולשכוח: רן טל אחרי מיכה בר-עם" (2022), תערוכה ראשונה מסוגה במוזיאון. סרט דוקומנטרי מפורק לגורמיו ומורכב מחדש למיצב וידאו רב־ערוצי שבו נעים הצופים בחופשיות בחלל הגלריה. אוצר נעם גל.

טל הוא ראש תוכנית MFA לקולנוע דוקומנטרי בבית הספר לקולנוע באוניברסיטת תל אביב ומלמד קולנוע במכללת ספיר. כמו כן הוא מקים ועורך (יחד עם ענת אבן) את המגזין לביקורת קולנוע תיעודי "תקריב".

פילמוגרפיה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 מתי ודני נפרדים 12 דקות 16 מ"מ. ציון לשבח בפסטיבל מינכן.
  • 1994 מוכר הרגשות דוקומנטרי 35 דקות וידאו. על חייו של הבמאי ג'ורג' עובדיה. פרס קרן שגריר.
  • 1996 מלכה לב אדום (יחד עם אתגר קרת) 40 דקות 16 מ"מ. הפרק הראשון בסדרה "סיפורים קצרים על אהבה" זוכה האקדמיה הישראלית לקולנוע בקטגוריית דרמת טלוויזיה. השתתף בעשרות פסטיבלים וזכה בחמישה פרסים בינלאומיים.
  • 1998 דרך בן צבי 67 דוקומנטרי 50 דקות וידאו. על המכון לרפואה משפטית באבו כביר. פרס לוח הזהב בפסטיבל שיקגו.
  • 1998 משהו טוטאלי, מפיק יחד עם אייל שיראי. סרט באורך מלא. בימוי גור בנטוביץ', תסריט אתגר קרת.
  • 1999 פרוטזות דוקומנטרי במסגרת "זום". השתתף בפסטיבל אינפוט 2000.
  • 2000 יהודים מצבע לא לבן, דוקומנטרי 30 דקות. במסגרת התוכנית "העין השלישית".
  • 2005 בית חלומותיי, דוקומנטרי 58 דקות. מעקב אחר ארבע משפחות המנסות לבנות את בית החלומות. זוכה פרס ראש העיר ופרס עיצוב הפסקול בפסטיבל דוקאביב 2005.
  • 2007 ילדי השמש, דוקומנטרי 70 דקות. על הניסיון ליצור אדם חדש ומשפחה חדשה בקיבוצים. זוכה פסטיבל ירושלים - פרס הסרט התיעודי הטוב. פרס העריכה ופרס הפורום לשימור אודיו ויזואלי. זכה בשבעה פרסים בתחרות הפורום הדוקומנטרי 2008 כולל פרס הסרט ופרס הבמאי. זוכה פרס אופיר לסרט הדוקומנטרי 2008. השתתף בעשרות פסטיבלים בינלאומיים ביניהם טורונטו, סן פרנסיסקו, הונג קונג, איסטנבול ועוד. זכה בפרס הסרט הטוב ביותר IFTA/FIAT 2008 ופרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל היהודי בוורשה.
  • 2008 שוב נולד, דוקומנטרי על הסופר יורם קניוק. פרס אמנות הקולנוע מטעם משרד המדע התרבות והספורט
  • 2009 גיתאי מחפש את הכרמל, דוקומנטרי 50 דקות. מעקב אחר הבמאי עמוס גיתאי. פרס לנדאו לאמנות הבימה.
  • 2012 גן עדן, דוקומנטרי 70 דקות. על האנשים המבקרים בגן השלושה (הסחנה). זוכה פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים, פרס הסרט הטוב ביותר פורום היוצרים הדוקומנטריים ופרסים נוספים בפסטיבלים בעולם.[1]
  • 2017 המוזיאון, דוקומנטרי 74 דקות. הסרט לוקח את הצופים לסיור מאחורי הקלעים של מוזיאון ישראל. זוכה פרסי הצילום, העריכה, הפסקול, המוזיקה ועיצוב התמונה בפורום היוצרים הדוקומנטריים 2018. זוכה פרס דייוויד שטיין בפסטיבל הקולנוע היהודי בטורונטו 2018.
  • 2020 מה היה קורה אילו? אהוד ברק על מלחמה ושלום, דוקומנטרי 85 דקות. הסרט מורכב מראיון ארוך של אהוד ברק והוא עוסק בשאלת השפעת המנהיג על המציאות דרך מספר החלטות מהותיות, בהן ברק לקח חלק, כעד זוטר ועד שחקן ראשי בדרמה ההיסטורית.
  • 2022 1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם - סרט דוקומנטרי בן 90 דקות. הסרט מורכב מ-1341 פריימים שצילם מיכה בר-עם. הסרט ערך את הפרימיירה העולמית בפסטיבל ברלין 2022. הפרמיירה הישראלית נערכה בדוקאביב והסרט זכה בשלושה פרסים - פרס הבמאי, פרס העריכה ופרס קרן כדר. הסרט יצא לאקרנים ביוני 2022. ב - 2023 זכה הסרט בארבעה פרסים בינלאומיים ופרס הסרט הארוך הטוב של השנה יחד עם פרס העיצוב בתחרות הפורום הדוקומנטרי הישראלי.
  • 2022 לצלם ולשכוח: רן טל אחרי מיכה בר-עם. תערוכה במוזיאון תל אביב לאמנות שאצר נעם גל. סרט דוקומנטרי מפורק לגורמיו ומורכב מחדש למיצב וידאו רב־ערוצי שבו נעים הצופים בחופשיות בחלל הגלריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רן טל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]