רן אהרנסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רן אהרנסון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1950 (בן 74 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט יהושע בן-אריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רן (רני) אהרנסון (נולד ב-1950) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרנסון נולד בשנת 1950 בחיפה. סבו, שמואל אהרונסון, היה אחיהם של מנהיגי ניל"י אהרן אהרנסון, שרה אהרנסון ורבקה אהרנסון[1]. למד בבית הספר היסודי והתיכון בבית הספר הריאלי בחיפה, ובתוך כך שנה בנהלל לשם עברה משפחתו; הצטרף לגרעין לקיבוץ רביבים, עשה שרות קרבי בנח"ל (בנח"ל המוצנח ובסיירת). את לימודיו האקדמיים החל באוניברסיטת תל אביב, משם המשיך לתואר שני ושלישי באוניברסיטה העברית אותם סיים בהצטיינות. פרופסור יהושע בן אריה שימש כמנחה לאהרנסון במהלך לימודיו. במהלך לימודיו המתקדמים נפצע קשה בעת שרות מילואים, פציעה מורכבת המלווה אותו כנכה צה"ל עד היום.

אהרנסון הוא פרופסור חבר במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ופעיל בתוך האקדמיה הישראלית ומחוץ לה. תחום התמחותו העיקרי הוא גאוגרפיה יישובית-היסטורית בתחילת העת החדשה (מסוף המאה התשע עשרה עד אמצע המאה העשרים), בדגש על תהליכי שינוי והתחדשות בארץ ישראל ובמרכזם – ראשית ההתיישבות היהודית. אהרנסון חוקר ומלמד בתחומים של שימור אתרים היסטוריים עירוניים, קורות היחיד ופיתוח אזורי ("גאו-ביוגרפיה"), יישובים כפריים שיתופיים, קולוניזציה ומודרניזציה, ועוד.

אהרנסון פרסם עשרות מאמרים, כתב וערך עשרה ספרים, בהם: 'הברון והמושבות, ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בראשיתה' (2000); ‘De Bonaparte a Balfour: La France, l’Europe occidentale et la Palestine 1799-1917’ (2001) ; 'לכו ונלכה, סיורים במושבות עליה ראשונה' (2004); 'מבוא לשימור: מקראה' (2004); ו– ‘De Balfour a Ben Gourion: Les puissances europeennes et la Palestine’ (2008).

בין תפקידיו באקדמיה הישראלית כיהן אהרנסון כמנהל 'מרכז צ'ריק לתולדות הציונות היישוב ומדינת ישראל' של האוניברסיטה העברית, כמזכיר האגודה הגאוגרפית הישראלית וכעורך ביטאונה 'גאוגרפיה'. בין עיסוקיו מחוץ לאקדמיה היה פעיל מרכזי בשימור אתרים, כולל חבר בוועדת השימור של ירושלים וחבר בהנהלה הארצית – אחר כך, הוועד המנהל - של המועצה לשימור אתרים בישראל; שימש כחבר וועדות היגוי וועדות שיפוט ב'יד יצחק בן צבי'; כיהן כחבר וכיו"ר וועדות מקצועיות בתחומי הגאוגרפיה, החברה וידיעת הארץ של משרד החינוך; ושימש יועץ מדעי למוזאונים יישוביים היסטוריים ברחבי המדינה, בהם מוזאון 'העלייה הראשונה' בזכרון יעקב, 'מרכז רוטשילד' במוזאון ארץ ישראל בתל אביב, המוזאון הפתוח בגדרה, המוזאון העירוני בראשון לציון.[דרושה הבהרה]

אהרנסון שהה תקופות ארוכות כחוקר בכיר או כפרופסור אורח באוניברסיטאות מובילות בעולם - ב'סורבון' שבפאריס (UP-IV), בלונדון (UCL), בוושינגטון (UM), בברקלי (UCB), בשיקגו (UC) ובמוסקבה (UGM).[דרושה הבהרה]

ספרים ופרסומים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרנסון רן, 'הבארון והמושבות - ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בראשיתה, 1890-1882, יד בן-צבי, ירושלים, 1990
  • אהרנסון רן (בהשתתפות אסף זלצר), לכו ונלכה: סיורים במושבות העלייה הראשונה, יד בן צבי, ירושלים, 2004[2]
  • Aaronsohn Ran, Rothschild and Early Jewish Colonization in Palestine, Magnes Press and Rowman & Littlefield, Jerusalem and New York, 2000

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרנסון רן (עריכה, מבוא והערות) (1983), בנתיב הבילויים, זכרונות ישראל בלקינד, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב [164 עמ'][3]
  • אהרנסון רן ומיכאל סופר (עורכים) (1998), אופקים בגאוגרפיה, חוב' 48–49 (חוברת נושאית כפולה: הכפר הישראלי) [188 עמ']
  • אהרנסון רן ושאול שטמפפר (עורכים) (2000), יזמות יהודית בעת החדשה: מזרח אירופה וא"י, הוצאת מאגנס, ירושלים תשס"א [205 +XVIII עמ'][4]
  • אהרנסון רן וחגית לבסקי (עורכים) (2001), ארץ בראי עברה, מחקרים בגאוגרפיה היסטורית של א"י מאת יהושע בן-אריה, הוצאת מאגנס ויד יצחק בן צבי [513 + טו עמ'][5]
  • Trimbur Dominique et Aaronsohn Ran (eds.) (2001), De Bonaparte a Balfour: La France, l’Europe Occidentale et la Palestine (1799-1917), CNRS Editions, Paris [435 pp.; French]
  • Trimbur Dominique et Aaronsohn Ran (eds.) (2008), De Balfour a Ben Gourion: Les Puissances Europeennes et la Palestine, 1917-1948, CNRS Editions, Paris [520 pp.; French].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]