רמי דנון
 | |
| לידה |
12 ביוני 1943 מרוקו  |
|---|---|
| פטירה |
3 באוקטובר 2019 (בגיל 76) תל אביב-יפו, ישראל  |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון  |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1964–2019 (כ־55 שנים) |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| בן או בת זוג |
תחיה דנון |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
רמי דנון (12 ביוני 1943 – 3 באוקטובר 2019) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, מחזאי ובמאי ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רמי דנון נולד במרוקו ועלה לישראל עם משפחתו בגיל 6. במהלך שנות ה-60 למד דרמה ותיאטרון בסטודיו של נולה צ'לטון. בשנת 1968 היה ממייסדי תיאטרון החאן בירושלים. בתחילת שנות ה-70 למד בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, ולאחר מכן הצטרף לתיאטרון חיפה.
הוא היה נשוי לשחקנית תחיה דנון. בנותיהם הן השחקניות חן דנון זקס והגר דנון.
דנון נפטר ב-3 באוקטובר 2019 בגיל 76, ממחלת הסרטן.[1]
קריירת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
דנון שיחק בעשרות הצגות בתיאטרון חיפה, תיאטרון בית ליסין, תיאטרון באר שבע, הקאמרי והבימה. כמו כן הוא הופיע בדרמות רבות בטלוויזיה ובסרטי קולנוע רבים, בהם סרט הטלוויזיה "לחם", שזכה לשבחים רבים. סרטו הראשון היה "הצד השני" בבימויו של אורי זוהר (1968). בשנת 1984 שיחק את פיטוסי בסרט "מאחורי הסורגים", שהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. באותו תפקיד שיחק גם בסרט ההמשך "מאחורי הסורגים 2" בשנת 1992. בשנת 1986 זכה בתפקיד השחקן המצטיין על תפקידו בסרט "חיוך הגדי", שאף ייצג את ישראל בפסטיבל ברלין. בשנת 1987 גילם את איש המוסד אברהם בסרט "המרגל הישראלי בדמשק" (המרגל הבלתי נתפס), אודות חייו של המרגל הישראלי בסוריה אלי כהן. ב-1990 שיחק את רס"ר בן שבת בסרט "נשיקה במצ"ח", תפקיד שלימים הפך לקאלט. באותה השנה שיחק בסרט "הדרך לעין חרוד", אשר מבוסס על ספרו של עמוס קינן בעל אותו שם. בשנת 2004 שיחק בסרט "משהו מתוק".
בטלוויזיה שיחק דנון בשנת 2003 בסדרה הקומית "חלומות מתוקים", סדרה בבימוי ארנון צדוק בהפקת הערוץ הראשון. בשנת 2013 השתתף בסדרה "פצועים בראש", וגילם את דמותו של אהוד תמיר. בשנת 2014 גילם את רבי דנינו, בסרטה של רונית אלקבץ "גט - המשפט של ויויאן אמסלם".
מחזאות ובימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 1986 פנה דנון לתחום המחזאות והבימוי, כתב וביים עשרות מחזות, הן של מחזאים ישראלים והן מחזות מתורגמים. בין עבודותיו הרבות, בולטות ההצגה רעולים מאת אילן חצור, שדנון היה שותף לכתיבתה וזכתה לשבחים רבים; המחזה שיינדלה בבימויו של דנון (בשיתוף אמנון לוי), שזכה בפרסים והצליח בישראל ומחוצה לה; כתב (עם יוסי מלמן) וביים את "הבן הטוב", הצמה של אבא, בכתיבתו של דנון (בשיתוף עם אמנון לוי) ובבימויו, שזכתה לבקורות נלהבות והוצגה מאות פעמים וולנטינו (בשיתוף עם אמנון לוי).
בין 1992 ל-1995 כיהן דנון בצוות הניהול האומנותי של פסטיבל עכו. בשנת 2003 ייסד את התיאטרון הקהילתי בעיר שדרות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רמי דנון, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
רמי דנון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- רמי דנון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- רמי דנון, באתר ספר הקולנוע הישראלי
רמי דנון, באתר AllMovie (באנגלית)
רמי דנון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- רמי דנון, דף שער בספרייה הלאומית
- רמי דנון, בארכיון הבימה
- רמי דנון, באתר "הבמה"
- מור שמעוני, "שחקן ברמה הוליוודית": חברים וקולגות נפרדים מרמי דנון, באתר מעריב אונליין, 3 באוקטובר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ וואלה! תרבות, השחקן והמחזאי רמי דנון הלך לעולמו בגיל 76, באתר וואלה!, 03 באוקטובר 2019